חשיבות הפטור מארנונה למוסדות מתנדבים היא מעבר לחיסכון הכספי. הפטור מועיל משמעותית למוסדות מתנדבים לשירות הציבור, ממספר סיבות: חיסכון של עד שני שלישים מתשלומים מאפשר הפניית משאבים לפעילות הליבה של המוסד, במיוחד כשכספים אלה יכולים לשמש לטיפול בנזקקים, לשירותי בריאות, או לפעילויות חינוכיות וחברתיות אחרות. הפחתת ההוצאות הקבועות מסייעת ליציבות כלכלית ומאפשרת תכנון תקציבי יעיל יותר, שעשוי לאפשר אף הרחבת הפעילות.

מעבר להיבט הכלכלי, הפטור מהווה הכרה רשמית בחשיבות פעילות המוסד לטובת הציבור, דבר שעשוי לסייע בגיוס תרומות נוספות. במיוחד בתקופות משבר, כשתרומות עלולות להצטמצם, הפטור מארנונה יכול להיות גורם מכריע המאפשר למוסד להמשיך בפעילותו החיונית לקהילה.


מהו הפטור מארנונה למוסדות מתנדבים?

חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 5/2019 נועד להסדיר את הפטור מארנונה למוסדות שפועלים למען הציבור בתחומים חיוניים כמו בריאות, רווחה וחינוך. במסגרת הרפורמה, נקבע כי סמכות ההחלטה בנוגע למתן הפטור תועבר לרשויות המקומיות, כאשר כל בקשה תיבחן בהתאם לכללים וקריטריונים מוגדרים מראש. הפטור עצמו אינו מלא, אלא פטור חלקי בגובה שני שלישים מתשלום הארנונה, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

מי זכאי לפטור?

מוסדות המבקשים לקבל פטור מארנונה נדרשים להוכיח כי הם פועלים בהתנדבות ולמען הציבור. הפטור מיועד לארגונים שעיקר עיסוקם בתחומי הבריאות, הרווחה או החינוך לתלמידים עד גיל 25. כמו כן, הנכסים בגינם מבוקש הפטור חייבים לשמש אך ורק לפעילות המוסד ולא לכל מטרה אחרת. המועצה המקומית היא זו שמאשרת את הבקשה, אך היא מחויבת לקבל חוות דעת מוועדת ההנחות של הרשות המקומית טרם קבלת ההחלטה.

 

עו"ד יונתן יצחק. צילום: יח"צ
עו"ד יונתן יצחק. "הפחתת הנטל הכלכלי על ארגונים שפועלים לטובת החברה". צילום: יח"צ

 

פטור זה אינו מוענק לצמיתות אלא לתקופה קצובה של שלוש שנים. עם זאת, כדי לשמור על הזכאות, על המוסד להגיש מדי שנה תצהיר המאשר כי פעילותו ומטרותיו נותרו ללא שינוי. אם המוסד אינו עומד בתנאים אלה, הפטור עלול להתבטל.

מי מאשר את מתן הפטור?

ב-9 בינואר 2019 נכנס לתוקפו תיקון מס' 32 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה, אשר הבהיר כי הסמכות הסופית לאישור הפטור תהיה בידי מועצת הרשות המקומית. המועצה יכולה לאשר בקשה לפטור רק בהתאם לתנאים והקריטריונים שקבע מנכ"ל משרד הפנים. כמו כן, היא מחויבת לבדוק כל בקשה לעומקה ולהתייעץ עם ועדת ההנחות של הרשות המקומית לפני קבלת החלטה. במקרים בהם המועצה דוחה את הבקשה, שר הפנים רשאי להתערב ולאשר את הפטור אם נמצא כי המבקש עומד בכל התנאים הנדרשים.

איך מגישים בקשה לפטור מארנונה?

תהליך הגשת הבקשה לפטור מחייב עמידה בדרישות פורמליות והגשת מסמכים שונים. ראשית, על המוסד להציג אישור המעיד כי הוא אכן מוסד מתנדב לשירות הציבור. בנוסף, עליו להוכיח כי עיקר פעילותו נעשית באחד התחומים הרלוונטיים – בריאות, רווחה או חינוך. על המבקשים להגיש גם מסמכים המוכיחים כי הנכסים בגינם מוגשת הבקשה אכן משמשים למטרות הציבור בלבד.
בנוסף למסמכים אלה, על המבקשים למלא טופס בקשה רשמי, שניתן למצוא בחוזר מנכ"ל 5/2019. חשוב לעקוב אחרי לוחות הזמנים שנקבעו לצורך הגשת הבקשות ולוודא כי כל המסמכים הנדרשים מוגשים במועד.

מהי חשיבות הפטור למוסדות?

הקלות בארנונה למוסדות מתנדבים מהוות צעד משמעותי בהפחתת הנטל הכלכלי על ארגונים שפועלים לטובת החברה. מוסדות אלה מספקים שירותים חיוניים לקהילה, והקלה זו מאפשרת להם להפנות יותר משאבים לפעילותם השוטפת ולסיוע לציבור. עם זאת, על המבקשים להקפיד על עמידה בכל התנאים והדרישות, שכן כל חריגה עלולה להוביל לשלילת הפטור.

האם אתם זכאים לפטור?

אם אתם מפעילים מוסד העונה על הקריטריונים, כדאי לבדוק את זכאותכם לפטור ולפעול בהתאם להנחיות להגשת הבקשה. כך תוכלו ליהנות מהקלה משמעותית שתסייע לכם להמשיך ולפעול לטובת הקהילה.

הגשת בקשה לפטור מארנונה למוסדות מתנדבים היא תהליך מורכב הדורש עמידה בתנאים מחמירים, הצגת מסמכים מתאימים והתנהלות מול הרשות המקומית וועדת ההנחות. טעויות בהגשה, חוסר בהוכחות מספקות או אי-עמידה בכללים שנקבעו עלולים להוביל לדחיית הבקשה ולמעמסה כלכלית משמעותית על המוסד.

עורך דין מנוסה בתחום הארנונה והפטורים לרשויות המקומיות יוכל לוודא שהבקשה מוגשת באופן מקצועי ומסודר, שהמסמכים מותאמים לדרישות החוק, ושהמוסד מציג את פעילותו כך שתעמוד בקריטריונים. בנוסף, במקרה של דחיית הבקשה, עורך דין יוכל להגיש ערעור ולייצג את הארגון מול הרשויות, מה שעשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.
ליווי משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין קבלת פטור משמעותי לבין תשלום ארנונה גבוה שמכביד על הפעילות השוטפת של המוסד.


* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)