בתמונה, משרדי המוסד לביטוח לאומי. צילום: שאטרסטוק
חקירה מקיפה של הביטוח הלאומי ומשטרת ישראל חשפה לאחרונה פרשת הונאה חמורה שהסעירה את עולם הספורט הישראלי. כ-50 כדורגלנים, רובם שחקנים פעילים בליגת העל, נחשדים במעורבות בתרמית מתוחכמת להשגת קצבאות נכות לא כדין בהיקף מוערך של כ-13 מיליון שקל.
במוקד הפרשה עומד רופא מבאר שבע, פוסק חיצוני של הביטוח הלאומי, שפעל בניגוד לנהלים ובניגוד עניינים להסכם עליו היה חתום. על פי החשד, הרופא שיתף פעולה עם עורכי דין והנפיק מסמכים רפואיים פיקטיביים שאפשרו לכדורגלנים לקבל קצבאות גבוהות במיוחד, המחושבות על בסיס שכרם הגבוה. כמה מהשחקנים אף שינו כתובות מגורים כדי להגיע לאותו רופא.
עו"ד רונן אבניאל, מומחה בתחום הביטוח הלאומי, מסביר את הפרטים המשפטיים והמעשיים של הפרשה ואת ההשלכות הצפויות על המעורבים.
לפי החשד, מה למעשה חשף המוסד לביטוח לאומי?
"על פי החשד, מדובר בחשיפה של סדרת מקרים שבהם מספר כדורגלנים פנו לביטוח הלאומי בתביעה להכרה בפגיעות כתאונות עבודה. הם הציגו מסמכים רפואיים - שאמינותם כעת מוטלת בספק - המעידים על פגיעות שונות הקשורות לעיסוקם. לאחר שהתביעות אושרו, הכדורגלנים הופנו לוועדות רפואיות שקבעו להם אחוזי נכות.
"הנקודה המשמעותית מבחינה כלכלית היא שכאשר נקבעת נכות רפואית בשיעור של 20% ומעלה, המבוטח זכאי לקצבה חודשית קבועה. במקרה של כדורגלנים, שהכנסתם החודשית גבוהה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, משמעות הדבר היא קצבאות בסכומים נכבדים. יתרה מכך, לאחר קבלת הקצבה, חלקם ואולי אף כולם, המשיכו בפעילותם המקצועית ושבו לשחק כדורגל באופן סדיר".
עו"ד אבניאל מבקש להבהיר כי קבלת אחוזי נכות מהביטוח הלאומי אינה מונעת מהמבוטח לחזור לעבודתו המקורית או למקצועו. "למעשה, מדיניות הביטוח הלאומי דווקא מעודדת את הנכים לשוב לשוק העבודה ולהשתלב בו, גם במקצועם המקורי. במובן זה, אין בהכרח פגם בכך שכדורגלנים שקיבלו קצבת נכות המשיכו לשחק, כל עוד הנכות עצמה אובחנה ואושרה כדין. הבעייתיות בפרשה הנוכחית, אם קיימת, נעוצה כנראה באופן השגת המסמכים הרפואיים והתהליך שהוביל להכרה בנכות ולא בעצם החזרה למגרש לאחר קבלת הקצבה".
לדבריו, הבעייתיות בפרשה הנוכחית נעוצה, ככל הנראה, באופן השגת המסמכים הרפואיים והתהליך שהוביל להכרה בנכות, ולא בעצם החזרה למגרש לאחר קבלת הקצבה. "יכול להיות שהדרכים שבהן הושגו המסמכים היו לא תקינות, כולל מעורבות לכאורה של גורם בביטוח הלאומי, שכן ידוע שנעצרה עובדת מהמוסד שייתכן שהייתה שותפה לפרשה. עם זאת, חשוב לציין שבשלב זה המידע הזמין מוגבל ביותר ויש להיזהר מהסקת מסקנות נחפזות עד שתושלם החקירה".
מה היו הדגלים האדומים שהיו אמורים להתריע על הונאה בסדר גודל כזה ואיך ייתכן שהמערכת לא זיהתה אותם במשך שנים?
"לגבי טענות ההונאה, עלי להיות מסויג בשלב זה. תהליך התביעה בביטוח הלאומי מבוסס על בחינה של מסמכים רפואיים וככל הנראה בכל המקרים האלה אושרו פגיעות ספציפיות כמו קרעים במניסקוס, שברים בגפיים, שברי מאמץ או שחיקת סחוס. כשמדובר בכדורגלנים מקצועיים, פגיעות כאלו אינן יוצאות דופן בהתחשב בעומס הפיזי שהם חווים במסגרת עיסוקם.
"התהליך הסטנדרטי כולל שני שלבים עיקריים: ראשית, הכרה בפגיעה כתאונת עבודה, ובהמשך הערכת הנכות הרפואית הנובעת מאותה פגיעה. לפי רמת הנכות שנקבעת, המבוטח מקבל מענק חד פעמי (אם הנכות מתחת ל-20%) או קצבה חודשית לכל החיים (כשהנכות היא 20% או יותר).
"המשמעות הכלכלית במקרה של כדורגלנים היא דרמטית, שכן חישוב הקצבה מבוסס על השכר, שהוא בדרך כלל גבוה משמעותית מהממוצע במשק. אם ניקח לדוגמה שחקן עם שכר של 30,000 שקל, החישוב יהיה 75% מהשכר (כלומר 22,500 שקל) וקצבת נכות של 20% תעמוד על 4,500 שקל לחודש לכל החיים. עבור שחקן צעיר בן 24 זה עשוי להסתכם בסכום מצטבר של מיליוני שקלים לאורך השנים".
מהמידע שנחשף בתקשורת, נראה שהחקירה התחילה דווקא מכיוון פנימי - עובדת של הביטוח הלאומי שהיתה מעורבת וכנראה שיתפה פעולה עם החוקרים בהמשך. הפרשה מצביעה על שיתוף פעולה מורכב בין מספר גורמים: רופאים, עורכי דין, פקידי ביטוח לאומי ושחקנים. "אך יש לדייק", מדגיש עו"ד אבניאל, "עורכי הדין בדרך כלל רק מפנים את לקוחותיהם לרופאים ולא אמורים לכתוב בעצמם מסמכים רפואיים. הבעיה החמורה תהיה אם הרופא הוציא מסמכים מבלי לבדוק את המטופלים בפועל.
"באשר לביטוח הלאומי עצמו, קיימת סמכות לדחות תביעות על הסף, ולכן עולה חשד שהיה מעורב גורם פנימי שסייע לאישור התביעות הללו. אך כאמור, אין לי מספיק אינפורמציה לקבוע זאת בוודאות".
כיצד פועל מנגנון קביעת אחוזי הנכות בביטוח הלאומי והיכן לדעתך היו נקודות הכשל שאפשרו לשחקנים פעילים לקבל קצבאות נכות?
"יש להבחין בין שני מצבים אפשריים. אם מדובר בכדורגלנים שהיו בריאים לחלוטין וללא כל בעיה רפואית אמיתית, אזי בוודאי שמדובר בהונאה ברורה של הביטוח הלאומי. במקרה כזה, הפקת המסמכים הרפואיים נעשתה באופן בלתי חוקי והמעורבים ראויים לעונש.
"עם זאת, חשוב לציין שהביטוח הלאומי היה אמור להפעיל מנגנוני בקרה ולדחות תביעות מסוג זה, מאחר שלא כל מאמץ שאדם עושה במהלך עבודתו בהכרח מוביל לפגיעה שניתן להכיר בה כפגיעה בעבודה. אדגים זאת: נניח שאדם עובד בבית אפייה ומרים באופן חוזר ונשנה ציוד כבד כמו תנורים. במצב כזה עלולה להתפתח אצלו פגיעה אורתופדית שמתאימה למה שמוכר ברפואה כתאוריית המיקרו-טראומה. מיקרו-טראומה מתייחסת לחבלות זעירות, מיקרוסקופיות, שמצטברות עם הזמן. כל פעם שהעובד מבצע את הפעולה החוזרת נגרמת חבלה מזערית, נניח בגידי הכתף. לאחר אלפי או מאות אלפי חזרות במשך שנים, החבלות הזעירות הללו מצטברות לכדי פגיעה משמעותית.
"נראה שבמקרה של הכדורגלנים, היה מי שמיהר לאשר את תביעותיהם על בסיס תאוריית המיקרו-טראומה והכיר בפגיעות כפגיעות עבודה, בעוד שייתכן שבמקרים דומים של עובדים אחרים לא היו מאשרים באותה קלות. אפשר לשער שהיה גורם בתוך המערכת שאישר את התביעות הללו באופן סיטונאי מבלי לבצע את כל הבדיקות הנדרשות והמחמירות שהיו מתבצעות במקרים רגילים. שוב, זו השערה שלי, אני לא יודע להגיד אם זה אכן מה שהיה".
האם לאור הפרשה אתה צופה שינויים בתהליכי האישור והבקרה של קצבאות נכות בביטוח לאומי?
"לא. ביטוח לאומי ימשיך לעשות את העבודה הטובה שהוא עושה. יש להם שם מומחים שיודעים לזהות בדיוק איפה זה נקי ואיפה לא ולרוב גם מזהים את זה די מהר. יכול להיות שבאמת היתה פה 'עבודה פנימית', נקרא לזה ככה, ולכן הפרשה נחשפה אחרי זמן רב, אך בסופו של יום היא התגלתה".
כיצד הונאה בסדר גודל כזה משפיעה על נפגעים שבאמת זקוקים לקצבאות נכות ועל האמון הציבורי במערכת הביטוח הלאומי?
"אני סומך על הביטוח הלאומי שיידעו לעשות את הפרדה בין הפרשה הזו לבין תביעות חדשות שמתקבלות. כל תביעה נבחנת לגופה. אני סומך על שיקול הדעת של הביטוח הלאומי".
אם יתברר שחלק מהשחקנים אכן קיבלו את הקצבאות במרמה, מה הן ההשלכות? הם יצטרכו להחזיר את הכסף? צפוי להם הליך פלילי?
"במקרים כאלה, הביטוח הלאומי מעביר את האינפורמציה לרשויות אכיפת החוק, בין השאר על סעיף של קבלת דבר במרמה. לאור מקרי עבר, בדרך כלל מתברר שההר הוליד עכבר. צריך להיות סבלניים ולראות באמת מה היה כאן ומי גרם לאירוע הזה להגיע למימדים עצומים. יכול להיות שיש גורמים שפעלו בתום לב ויכול להיות שהיו גורמים שפעלו בחוסר תום לב".
האם אתה סבור שזו תופעה רחבה יותר במגזרים אחרים, או שיש כאן משהו ייחודי לעולם הספורט המקצועני?
"מדי פעם אנחנו שומעים על פרשות שהביטוח הלאומי חושף וגם מפרסם אותן כהודעה מסודרת לציבור מתוך מקום של אחריות וכדי לייצר סוג של הרתעה, וזה טוב מאוד שזה נעשה. אבל פרשות כאלו היו בעבר וכנראה שימשיכו להיות ואני מקווה מאוד שהן יתגלו כמה שיותר מהר כי זה בהחלט פוגע, לפחות בתחושה ולכאורה בכל ציבור המבוטחים. לצד זאת, תמיד עולות גם מיני טענות ותלונות על מי שלא מגיע להם ומקבלים, לעומת המסכנים והמוגבלים שאינם מקבלים מספיק או לא מקבלים דבר. צריך להתייחס לכל מקרה לגופו ואני מקווה מאוד שגם המוסד לביטוח לאומי, ודאי במקרה הזה, יידע לעשות את ההבחנה על מנת שלא יתקיים מצב שבו אנשים לא יקבלו את זכויותיהם".
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
