עו"ד איתי לנדסמן. ""כשהייתי שוטר, הייתי מפצח תיקים מהצד של האכיפה. היום אני מפצח אותם מהצד של ההגנה". צילום: פרטי
מה הייתם עושים אם הייתם מקבלים כתב אישום חמור על עבירת תנועה, כזה שעלול להיגמר במאסר או בשלילת רישיון ממושכת, אבל הייתם יודעים שיש מישהו בצד שלכם שמכיר את המערכת מבפנים, לעומק? עו"ד איתי לנדסמן לא למד על דיני תעבורה רק באוניברסיטה – הוא חי אותם 12 שנה במשטרת ישראל כחוקר תאונות וכבוחן זירות קשות. היום, כשהוא עומד בצד של הנאשמים, הוא יודע לזהות כל סתירה, כל טעות וכל "העתק-הדבק" בדו"ח משטרתי, ולהפוך את הקערה על פיה.
בראיון עימו משתף עו"ד לנדסמן כיצד ניסיון חקירתי הפך לכלי אסטרטגי באולמות המשפט, מגלה באילו מקרים מילה אחת יכולה לקבוע גורלות ומסביר למה לא כדאי למהר ולדבר אחרי תאונה, אבל כן כדאי למהר ולדבר איתו.
מהמשטרה לאולם בית המשפט
את דרכו החל עו"ד איתי לנדסמן במשטרת ישראל, שם שירת במשך 12 שנה, במהלך כמחצית מהן הוא עסק בחקירות תאונות דרכים. כמי שהיה שותף לאכיפת עבירות תנועה, רדף אחרי נהגים במהירויות גבוהות והעביר תיקים ליחידת התביעות, נדמה היה שהוא מכיר כל פינה באכיפת דיני התעבורה, אבל דווקא אחרי שפרש מהמשטרה ופנה ללימודי משפטים הוא גילה את הכוח האמיתי של הידע שצבר.
לאחר שהתמחה במשרד המתמחה בדיני תעבורה בתל אביב, פתח עו"ד לנדסמן משרד עצמאי המתמקד בעיקר בתיקי תאונות דרכים. מאז, הוא לא רק עורך דין פלילי בתחום התעבורה, אלא מפצח תיקים של ממש, כזה שיודע לזהות חורים בדו"חות שוטרים סתירות בין ראיות ולמנף את כל אלה ליתרון משפטי דרמטי.
היכרות קרובה עם "מאחורי הקלעים" של החקירה
"אני יודע איפה שוטר מזייף, איפה הוא פספס ואיפה הוא לא רשם את מה שהיה צריך לרשום", מספר לנדסמן. "כשהייתי במשטרה, הייתי זה שמכין את התיק לכתב אישום. אני מכיר את כל התהליך, מה שמאפשר לי להצביע היום על כל טעות קטנה בדו"ח, ולפעמים זאת טעות שמשנה את כל התמונה המשפטית".
היתרון, לדבריו, בא לידי ביטוי בעיקר בשלב שבו התיק מגיע לבית המשפט, אז הוא פונה לתביעה עם ממצאים וסתירות שזיהה. "ברוב המקרים, ברגע שאני מעלה את הספקות האלה מול התביעה, הם כבר מבינים שהם בבעיה ומשנים את כתב האישום או חוזרים מהם לגמרי".
"הפקרות" שהסתיימה בקנס בלבד
את אחת הדוגמאות הבולטות ליכולת שלו "לפרק" כתב אישום, הוא חווה עוד בתקופת ההתמחות. מדובר היה בתיק חמור: תאונת פגע וברח עם חשד לעבירת הפקרה של פצוע קל. הפקרה היא עבירת פשע, אך בגלל שהפציעות היו קלות, התיק נוהל בבית משפט השלום.
"ישבתי עם הלקוח ועם המאמן שלי במשרד", הוא משחזר. "משהו בסיפור פשוט לא הסתדר לי. החלטתי לבדוק את חומר החקירה בעצמי. צילמתי את כל התיק במשטרה, עברתי על כל פרט, חקרנו את הבוחן על הדוכן, ומה שהתחיל ככתב אישום בעבירת פשע נגמר בקנס של 500 שקל בלבד, אפילו בלי פסילה, כי התברר שכל כתב האישום התבסס על הנחות לא מבוססות והמשטרה פשוט לא בדקה מספיק".
העיניים שמזהות כל זיוף
לדברי לנדסמן, השימוש ההולך וגובר במצלמות גוף של שוטרים רק חושף עוד יותר את חוסר ההתאמות בין מה שנכתב בדו"ח לבין מה שקרה בפועל. "יש מקרים שבהם אתה מקבל סרטון של 40 דקות מהזירה, ובסיום כותבים את הדו"חות. כשאתה משווה בין מה שמצולם למה שרשום כמעט תמיד יש סתירה. לפעמים זה ניסוח לקוי, אבל לפעמים זה פשוט שקר".
ואם זה לא מספיק, הוא גם עורך השוואה בין הדו"חות של השוטרים עצמם. "אחד אומר משהו אחד, השני משהו אחר, ואז בא הסרטון ומראה שלשניהם אין מושג מה קרה באמת. זה בדיוק המקום שבו אני יודע לפעול".
לפנות לעורך דין מהרגע הראשון
אחת הטעויות הנפוצות שמבצעים נהגים, מסביר לנדסמן, היא ההמתנה. רוב האנשים פונים אליו רק אחרי שהתקבל כתב אישום או זימון לבית משפט. אבל לעתים, הנזק נעשה הרבה קודם ולפעמים מילה אחת לא נכונה יכולה להפוך אותך לחשוד עיקרי.
אחת הטעויות הנפוצות והמשמעותיות ביותר שאנשים עושים לאחר תאונת דרכים היא שימוש במילים לא מדויקות, לעתים מתוך לחץ, בלבול או סערת רגשות. "מה זו מילה לא מדויקת?" מסביר עו"ד לנדסמן, "זה משפט שנאמר בתום לב אבל נשמע כמו הודאה באשמה, ובזירה של תאונה, כששוטר מקשיב, מצלמות פועלות וכל מילה נרשמת, המילים הללו עלולות להפוך לראיה נגדך".
לנדסמן משתף במקרה אמיתי שקרה רק לאחרונה: "התקשרה אלי לקוחה שהיתה מעורבת בתאונת דרכים. היא נשמעה נסערת והחלה לשחזר את השתלשלות האירועים. היא סיפרה שנסעה בנתיב האמצעי מתוך שלושה, כשלפתע הגיע רכב מאחור, בנתיב השמאלי ביותר, וסטה לעברה. היא המשיכה לנסוע ישר ובכל זאת, במהלך השיחה, היא אמרה: 'חתכתי אותו'".
באותו רגע, לנדסמן עצר אותה. "שאלתי אותה, 'מה זאת אומרת חתכת אותו? הרי סיפרת שנסעת ישר'. היא אמרה: 'לא, לא באמת חתכתי אותו, פשוט זה נפלט לי', ואז הבנתי עד כמה חשוב לרוב האנשים להבין: לא משנה מה היתה הכוונה שלך – משנה מה יצא לך מהפה. באוזני שוטר, ובטח באוזני תובע, המשפט הזה יכול להתפרש כהודאה באחריות". לדבריו, זה בדיוק הרגע שבו רבים מפספסים את ההגנה המשפטית שלהם. "כשנהג אומר דברים מתוך לחץ – בין אם זה 'חתכתי', 'לא שמתי לב', או אפילו 'אולי הייתי מהיר מדי' – הוא לא תמיד מבין שהמשפט הזה עלול להיקלט בגוף הדו"ח או בחקירה ולטעון נגדו. זו כבר לא פליטת פה אלא ראיה".
לכן, לנדסמן מדגיש: "לא מדובר בהתייפייפות לשונית או במשחק מילים. מדובר בעתיד המשפטי שלך. כל מילה שתגיד יכולה להיות ההבדל בין כתב אישום לעבירה חמורה, לבין סגירת תיק. זה במיוחד קריטי בתאונות דרכים, בהן האשמה לעתים נקבעת בעיקר לפי גרסאות המעורבים, שכן לא תמיד יש עדים אובייקטיביים".
מקרה הלקוחה הזו הסתיים בטוב, בעיקר בזכות העובדה שהיא פנתה מיד לקבלת ייעוץ משפטי. "ברגע ששמתי לב לסתירה הזו – בין המילים שלה לבין העובדות בשטח – יכולתי להכין גירסה מתוקנת, מדויקת ובעיקר מבוססת, שמבהירה את מה שקרה באמת. כך מנענו החמרה משמעותית במעמדה המשפטי", מספר לנדסמן. "מה היה קורה אם אותה נהגת היתה אומרת את זה לשוטר בזירה, בלי עורך דין? אז היה הרבה יותר קשה להסביר אחרי. לפעמים, כשהדברים כבר כתובים בדו"ח הראשוני או נכללים בעדות הראשונה, קשה מאוד לשנות את הרושם הראשוני הזה בבית המשפט".
המסר של לנדסמן חד וברור: "ברגע שהיית מעורב בתאונה ואפילו אם זה נראה שולי, תתייעץ עם עורך דין. אל תגיד שום דבר שלא נחוץ. אל תנחש, אל תשתמש בביטויים דרמטיים. פשוט תהיה מדויק, גם אם זה אומר להגיד 'אני לא בטוח'. כי כל מילה – באמת כל מילה – יכולה לקבוע את תוצאת המשפט".
משוטר למפרק כתבי אישום
"אני מאוד אוהב להגיע לפיצוחים", מודה לנדסמן, "כשהייתי שוטר, הייתי מפצח תיקים מהצד של האכיפה. היום אני מפצח אותם מהצד של ההגנה. לפעמים אני ממש הופך את התיק וזה נותן תחושת ניצחון לא פחות חזקה".
ומה לגבי החברים לשעבר במשטרה? "האמת, לא כולם אוהבים שעברתי צד, אבל אני תמיד אומר, אני לא נגד המשטרה, אני בעד צדק. אם צדק אומר לחשוף טעויות של שוטר, אז זה מה שאעשה".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
