אתמול (ב'), כעשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה עם איראן, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מתווה פיצויים בהיקף של כארבעה מיליארד שקל לעסקים שנפגעו מההגבלות שהוטלו במהלך הלחימה. אולם, בעוד המתווה טרם זכה לאישור סופי, הבוקר הוכרזה הפסקת אש שמעלה שאלות בדבר יישומה של התכנית.
"העובדים נמצאים במצב קשה במיוחד", מסבירה עו"ד אורנה שמריהו, המתמחה בדיני עבודה. "מצד אחד, חלקם הוצאו לחופשה, מצד שני החקיקה הנדרשת לביצוע השינויים עדיין לא עברה, מה שמשאיר אותם בחוסר ודאות כלכלית".
הבטחות ללא חקיקה
הבעיה המרכזית שמעסיקה כעת עובדים רבים נעוצה בפער בין ההצהרות הממשלתיות למציאות המשפטית. למרות שהממשלה הודיעה על הקלות משמעותיות בתנאים לקבלת דמי אבטלה בחל"ת, השינויים הללו דורשים הסכם חתום בין האוצר, המעסיקים ונציגי העובדים. על פי עדכון שפרסם הביטוח הלאומי אמש, "עד שהחוק לא ישונה, הביטוח הלאומי לא יוכל להתחיל ביישום ובהתאמות הנדרשות".
ארבעת השינויים המרכזיים שהוכרזו כוללים: קיצור תקופת אכשרה מ-12 חודשי עבודה מתוך 18 חודשים האחרונים לשישה חודשים בלבד, קיצור התקופה המינימלית לחל"ת מ-30 יום ל-14 יום, תשלום דמי אבטלה מהיום הראשון ללא קיזוז חמשת הימים הראשונים, ותשלום ימי אבטלה ללא צורך לנצל תחילה ימי חופשה.
"זה מצב בלתי נסבל עבור העובדים", מדגישה עו"ד שמריהו. "מעסיקים הוציאו עובדים לחופשה כשהם שוקלים הוצאה לחל"ת, אך אם החקיקה תתעכב, העובדים עלולים למצוא את עצמם ללא תשלום שכר עבודה. זה יוצר חוסר ודאות כלכלי".
השפעת הפסקת האש על העובדים
נתוני שירות התעסוקה מהשבוע הראשון למלחמה חושפים את חומרת המצב: 12,610 איש נרשמו כדורשי עבודה חדשים. עם זאת, חשוב להבהיר כי מרבית העובדים עדיין לא הוצאו לחל"ת רשמית. במקום זאת, רוב המעסיקים במשק הוציאו את העובדים לחופשה רגילה, כאשר החופשה צריכה להיות בהסכמת העובדים. אם העובדים לא מסכימים לחופשה, הם לא יקבלו שכר.
יש מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת למפרע בציפייה שההחלטה הממשלתית תתקבל, אבל זה עדיין לא נסגר רשמית. כעת, עם הפסקת האש, עובדים אלה נתונים בחוסר ודאות כפול.
מהנתונים עולה גם תמונה מדאיגה לגבי הפגיעה במשפחות לילדים צעירים עד גיל 14: 63.5% מדורשי העבודה החדשים הן נשים, כשליש מהן אמהות לילדים בגילים פחות מ-18. שיעור האמהות לילדים קטנים מכלל דורשי העבודה החדשים עלה מ-24% בימי שגרה ל-33% במהלך המלחמה.
"הורים לילדים צעירים נמצאים במצב קשה במיוחד", מסבירה עו"ד שמריהו. "הם אלה שנושאים את העול הכפול - דאגה לילדים שמסגרות החינוך שלהם נסגרו, ובו זמנית הוצאה לחופשה, לחל"ת או איבוד מקום עבודה. גם אם הפסקת האש תחזיק מעמד, להם יידרש זמן רב יותר לחזור לשגרת עבודה מלאה".
נושאים שלא נסגרו והמאבק על זכויות נוספות
מעבר לשינויים שהוכרזו, נותרו מספר נושאים שטרם נסגרו ועלולים להשפיע משמעותיות על העובדים. על פי עדכון הביטוח הלאומי, עדיין נבחנים הנושאים הבאים: פטור תשלום מדמי ביטוח למעסיקים בחודשיים הראשונים, מענה מיוחד למפונים ומענק הסתגלות לגילאי 67 ומעלה.
הנושא של פטור דמי הביטוח למעסיקים חשוב במיוחד, שכן הוא עלול להשפיע על נכונותם של מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת או לקלוט עובדים חדשים. "אם מעסיקים ימשיכו לשלם דמי ביטוח מלאים גם על עובדים בחל"ת, זה עלול להרתיע אותם מלהחזיר עובדים לעבודה מלאה", מזהירה עו"ד שמריהו.
גם נושא המפונים מעורר דאגה. עובדים שנאלצו לעזוב את אזור מגוריהם או עבודתם בעקבות המלחמה זקוקים למענה מיוחד, אך טרם נקבע מה יהיה היקף התמיכה או התנאים לקבלתה.
מה יקרה לשכר העובדים
המתווה שהציג משרד האוצר מבוסס על מסלול "ההוצאות המזכות" שהופעל לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עם התאמות לאופי ההגבלות הנוכחיות. עסקים קטנים ובינוניים עם מחזור שנתי של בין 300 אלף שקל ל-400 מיליון שקל, שידווחו למע"מ על ירידה בהכנסות של 25% (בדיווח חד חודשי על חודש יוני) או של 12.5% (בדיווח דו חודשי על מאי ויוני), יהיו זכאים למענק המורכב משני חלקים עיקריים.
החלק הראשון מתייחס ל-75% מהוצאות השכר, הכפול בשיעור הירידה בהכנסה, והחלק השני מתייחס לשאר ההוצאות של העסק ומשלם בין 7% ל-22% מהן חזרה לעסק. עסק שהוצאות השכר שלו בחודש יוני הן 150 אלף שקל למשל, והכנסותיו ירדו ב-50%, יקבל מענק על הוצאות שכר בגובה 56,250 שקל ומענק נוסף על שאר ההוצאות בגובה 22 אלף שקל - סה"כ 78,250 שקל.
סוגיה מרכזית שמעסיקה כעת עובדים רבים היא השאלה מה יקרה לשכר במהלך תקופת החל"ת. על פי המתווה המוצע, העובדים אמורים לקבל 70% מהשכר כדמי אבטלה, אך הביצוע תלוי בשינוי החקיקה, שכאמור טרם התבצע.
"בינתיים, העובדים מקבלים דמי אבטלה לפי החוק הקיים, שהוא הרבה פחות נדיב", מבהירה עו"ד שמריהו. "החוק הנוכחי דורש תקופת המתנה של חמישה ימים, מחייב ניצול ימי חופשה תחילה, ודורש תקופת כשירות ארוכה יותר. זה אומר שעובדים רבים עלולים לקבל פחות כסף מזה שהובטח להם".
בנוסף, החזרה לעבודה מלאה עלולה להיות מורכבת. על פי הנתונים מהמלחמות והמשברים הקודמים, קל יותר להוציא עובדים לחל"ת מאשר להחזיר אותם לעבודה מלאה. התהליך עלול להימשך מספר חודשים, גם אם הפסקת האש תחזיק מעמד.
מה צופה העתיד לעובדים
עם הפסקת האש, שנראית בשלב זה שברירית למדי, עובדים רבים תוהים מה יקרה במשך השבועות והחודשים הקרובים. הביטוח הלאומי צופה שככל שתקופת הלחימה ואיתו הארכת ההגבלות במשק יתארכו, יהיו עשרות אלפי פניות של שכירים במשק. כעת, עם הפסקת האש, השאלה היא האם המגמה תיבלם או שהנזק כבר נגרם.
"גם אם הפסקת האש תחזיק מעמד, העובדים כבר נפגעו", אומרת עו"ד שמריהו. "חלקם איבדו הכנסה, חלקם נאלצו לנצל ימי חופשה או חל"ת וחלקם אפילו פוטרו. ההתאוששות לא תהיה מיידית ודרושה תמיכה ממשלתית אמיתית - לא רק הבטחות שלא מגובות בחקיקה".
נקודה נוספת שמעוררת דאגה היא הפגיעה הלא פרופורציונלית בעובדים חלשים. הנתונים מראים שהפעם נפגעו יותר עובדים מבוגרים ונשים, קבוצות שבדרך כלל מתקשות יותר לחזור לשוק העבודה לאחר הפסקות.
המאבק על יישום המתווה
למרות הפסקת האש, עו"ד שמריהו סבורה שחשוב להמשיך ולדחוף ליישום המתווה במלואו. "לא יכול להיות שהממשלה מבטיחה דברים ואז מתחמקת מהביצוע בגלל שינוי במצב הבטחוני", היא אומרת. "העובדים כבר נפגעו והם זקוקים לתמיכה בכל מקרה".
היא מציינת שדרוש מעקב צמוד אחרי התקדמות החקיקה בכנסת. "עובדים שהוצאו לחל"ת בהסתמך על ההבטחות הממשלתיות לא יכולים להישאר במעמד של אי ודאות. או שהממשלה מקיימת את הבטחותיה, או שהיא צריכה למצוא פתרון חלופי מיידי".
לדבריה, גם אם הפסקת האש תחזיק מעמד, דרוש מתווה התאוששות מיוחד לעובדים שנפגעו. "זה לא מספיק שהמצב הבטחוני משתפר - צריך פעולה אקטיבית להחזיר עובדים לשוק העבודה, במיוחד נשים ועובדים מבוגרים שנפגעו קשה יותר".
בסיכומו של דבר, הפסקת האש יוצרת אתגר חדש: איך להחזיר לשגרה מאות אלפי עובדים שנפגעו מהמשבר, תוך מתן מענה לצרכים הכלכליים והמשפטיים שלהם. התשובה תלויה במידה רבה בחוכמת הביצוע ובמחויבות הממשלתית לקיים את ההבטחות שניתנו.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
