התביעה החדשה נגד הגב' שרה נתניהו מציבה שוב במרכז סדר היום את אחת הסוגיות הרגישות בעולם העבודה - התעמרות בעבודה. עוזר תפעול בן 61, שעבד במעון ראש הממשלה עד לפני כמה חודשים, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שבה הוא דורש פיצוי של 300 אלף שקל. לטענתו, לאורך תקופת עבודתו ספג צעקות, קללות, השפלות, דרישות חריגות ואף אלימות פיזית מצד רעיית ראש הממשלה. בראיון לעמרי מניב ברשת 12, מספר העובד שמטופל בילד עם צרכים מיוחדים, כי הגב' נתניהו דרשה ממנו לשכב על הרצפה ולנגב עם מגבונים את פסיעות רגליהם של בני המשפחה, לנקות את נעליהם כאשר הוא אוחז בהן באופן מאד מדויק ואף קיללה אותו ואיחלה לו למות מסרטן.
משרד ראש הממשלה דוחה את הטענות, וההליך המשפטי עדיין מתנהל. התביעה מצטרפת לשורת הליכים משפטיים ועדויות של עובדים לשעבר, שבמהלך השנים העלו טענות בנוגע ליחס במעון ראש הממשלה.
אלא שמעבר לפרשה המתוקשרת שתתברר בבית המשפט, התעמרות בעבודה אינה תופעה שמתרחשת רק במסדרונות השלטון. עובדים רבים במגזר הציבורי והפרטי מתמודדים עם השפלות חוזרות, נידוי חברתי, שלילת סמכויות, צעקות או העמסת משימות בלתי אפשריות - ולא תמיד יודעים האם מדובר בניהול תובעני אך לגיטימי, או בהתנהלות שעשויה להקים עילה משפטית.
מתי יחס משפיל הופך להתעמרות בעבודה? אילו זכויות עומדות לעובדים, כיצד נכון לתעד אירועים ולאסוף ראיות, האם מותר להקליט שיחות, באילו מקרים ניתן להגיש תביעה ואף לזכות בפיצויים משמעותיים, ומתי ההתנהגות עלולה להגיע גם למישור הפלילי? עו"ד אורי אהד ממשרד עו"ד ונוטריון אהד שונשיין, עושה סדר.
עו"ד אהד, מהי בכלל התעמרות בעבודה? האם יש הגדרה משפטית ברורה בישראל, או שמדובר במושג שנקבע בעיקר בפסיקות בתי הדין לעבודה?
"נכון להיום, אין בישראל חוק ספציפי האוסר על התעמרות בעבודה (הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית אך טרם אושרה סופית). למרות היעדר חוק, בתי הדין לעבודה (בראשות בית הדין הארצי) אימצו את עקרונות הצעת החוק והגדירו התעמרות באופן הבא: 'התנהגות חוזרת ונשנית, המופנית כלפי עובד, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במקום העבודה'. בתי הדין פוסקים פיצויים משמעותיים מכוח חובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."
אילו התנהגויות צריכות להדליק לעובד נורה אדומה? מהם הסימנים שמעידים שלא מדובר רק במנהל קשוח או בסביבת עבודה מלחיצה, אלא בהתעמרות של ממש?
"כדי לקבוע האם מדובר בהתעמרות, יש לבחון את ההתנהגויות הבאות שהוכרו בפסיקה:
פגיעה במעמד ובסמכויות: שלילת סמכויות ללא סיבה מקצועית, או לחלופין העמסת משימות בלתי אפשריות במטרה להכשיל.
פגיעה בכבוד ובידוד: צעקות, השפלות בפני אחרים, הפצת שמועות, התעלמות מכוונת ונידוי חברתי.
פיקוח משפיל: מעקב קטנוני ובלתי סביר אחר כל צעד של העובד (מיקרו-מנג'מנט קיצוני).
קיים הבדל בין מנהל קשוח להתעמרות: ניהול קשוח ולגיטימי הוא קבלת החלטות ניהוליות ענייניות (גם אם אינן נעימות) במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, כגון ביקורת בונה, דרישה לעמידה ביעדים או שינוי ארגוני. לעומת זאת, התעמרות היא התנהגות שיטתית ומתמשכת שאינה עניינית, שמטרתה או תוצאתה היא פגיעה בכבוד העובד, השפלתו או דחיקתו לעזוב את מקום העבודה."
האם אירוע חד-פעמי יכול להיחשב התעמרות, או שנדרש דפוס התנהגות מתמשך?
"ככלל, אירוע חד-פעמי אינו נחשב כהתעמרות בעבודה, שכן יסוד החזרתיות וההתנהגות המתמשכת לאורך זמן הוא תנאי מהותי והכרחי להוכחת עילה זו. ההלכה הפסוקה קובעת באופן עקבי כי התעמרות בעבודה (או התנכלות תעסוקתית) מוגדרת כהתנהגות חוזרת ונשנית או כמסכת של מספר אירועים נפרדים, להבדיל מאירוע חד-פעמי וחריג. החזרתיות המתמשכת לאורך זמן היא יסוד מהותי לצורך גיבוש העילה ויצירת סביבת עבודה עוינת."
מה מומלץ לעובד לעשות מהרגע שהוא חושד שהוא חווה התעמרות? אילו ראיות כדאי לאסוף, איך לתעד אירועים, האם מותר להקליט שיחות, ולמי כדאי לפנות בתוך הארגון?
"אם עובד חושד שהוא חווה התעמרות, עליו לפעול באופן מיידי ומתוכנן:
תיעוד בכתב (יומן אירועים): לנהל רישום מפורט בזמן אמת של כל אירוע, כולל תאריך, שעה, מי נכח, מה נאמר וכיצד הגיב.
שמירת ראיות חפציות: לשמור אימיילים, הודעות וואטסאפ ומשימות משפילות שנשלחו בכתב.
הקלטת שיחות: מותר לעובד להקליט שיחות שהוא שותף להן, והקלטה כזו אינה מהווה האזנת סתר לא חוקית. מומלץ להקליט שיחות שבהן מתרחשת ההתעמרות (צעקות, השפלות).
פנייה בתוך הארגון: יש לפנות בכתב לגורם הרלוונטי בארגון (משאבי אנוש, ממונה על מניעת התעמרות אם קיים, או מנהל עקיף). הפנייה צריכה להיות עניינית, מתועדת ומגובה בדוגמאות."
מתי האחריות היא של המנהל עצמו ומתי גם של מקום העבודה? האם מעסיק שלא טיפל בתלונות עלול להיתבע בעצמו?
"אחריות המנהל המתעמר: ניתן לתבוע את המנהל באופן אישי בגין עוולות נזיקיות, כמו לשון הרע או גרם הפרת חוזה.
אחריות המעסיק: למעסיק יש חובה חוזית ומשפטית לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה ומכבדת.
האם מעסיק שלא טיפל בתלונה עלול להיתבע? כן, בהחלט. מעסיק שידע, או שהיה עליו לדעת, על התעמרות ולא פעל באופן אקטיבי, מהיר ורציני לבירור התלונה ולמניעת ההתנהגות, יישא באחריות ישירה ויחויב בתשלום פיצויים משמעותיים לעובד בגין הפרת חובת תום הלב והפרת חובת הזהירות שלו כלפי העובד."
באילו מקרים ההתנהגות עלולה להפוך לעבירה פלילית?
"כאשר ההתנהגות הפוגענית כוללת מעשים פליליים מובהקים, היא עשויה להוות עבירה פלילית עצמאית. מקרים אלו כוללים אלימות פיזית, איומים, פגיעה בפרטיות (למשל באמצעות מעקב צמוד ומשפיל או התקנת אמצעי מעקב ללא הסכמה מודעת), והטרדה מינית בעבודה המוסדרת בחוק למניעת הטרדה מינית."
האם עובד חייב להתפטר כדי להגיש תביעה, או שאפשר לתבוע גם בזמן שממשיכים לעבוד באותו מקום?
"עובד אינו נדרש להתפטר ממקום עבודתו כתנאי להגשת תביעה בגין התעמרות בעבודה. בתי הדין לעבודה דנים באופן תדיר בתביעות לשלל סעדים (כגון צווי עשה למניעת מידור, השבת סמכויות ופיצויים בגין העסקה פוגענית) המוגשות על ידי עובדים פעילים הממשיכים לעבוד אצל המעסיק באותה העת."
אילו פיצויים בתי הדין פוסקים כיום? מהו סדר הגודל של הפיצויים שנפסקו בשנים האחרונות, ומה משפיע על גובהם? האם יש מקרים שבהם נפסקו מאות אלפי שקלים?
"בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים בגין התעמרות בעבודה בשני מסלולים עיקריים: פיצוי בגין עוגמת נפש או פיצוי מכוח הפרת חובת תום הלב המוגברת. גובה הפיצוי מושפע מחומרת ההתנהגות, ממשכה ומהיקף הפגיעה בעובד. במקרים שבהם ההתעמרות מצויה ברף חומרה גבוה במיוחד (כגון הפעלת לחצים פסולים לפרישה, השתקה והדרה שיטתית), בתי הדין פוסקים פיצויים משמעותיים ביותר המגיעים למאות אלפי שקלים."
האם אפשר לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק רפואי או נפשי? או שנדרש להציג חוות דעת רפואית?
"אין חובה להציג חוות דעת רפואית או להוכיח נזק גופני או נפשי קונקרטי כדי לזכות בפיצוי בגין התעמרות. בתי הדין מוסמכים לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש) מעצם הפגיעה בכבוד העובד ובסביבת עבודתו. עם זאת, במקרים שבהם נגרם נזק בריאותי או נפשי ממשי (כגון תסמונת פוסט-טראומטית או כאבים גופניים), הדבר עשוי להילקח בחשבון כחלק מחומרת הפגיעה, אך הפיצוי עצמו נפסק גם בהיעדר הוכחת נזק ממוני או רפואי מוגדר."
האם התפטרות בעקבות התעמרות יכולה להיחשב כפיטורים לצורך פיצויי פיטורים? באילו תנאים?
"התפטרות של עובד עקב התעמרות או העסקה פוגענית יכולה להיחשב כהתפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויי פיטורים מלאים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. כדי לזכות בפיצויים אלו, על העובד לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: ראשית, להוכיח קיומה של הרעה מוחשית או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה' שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך לעבוד (התעמרות עונה על הגדרה זו). שנית, להוכיח קשר סיבתי ישיר בין ההתעמרות לבין החלטתו להתפטר. שלישית, לתת למעסיק התראה סבירה מראש על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את דרכיו, למעט במקרים חריגים שבהם ברור שהמעסיק אינו יכול או אינו מתכוון לתקן את המצב."
מה המסר שלך לעובדים שקוראים את הכתבה ולא בטוחים אם מה שהם עוברים הוא "סתם מקום עבודה קשה" או התעמרות אמיתית?
"בכל מקרה שבו מתקיים חשש להתעמרות, יש לפנות מיד לעורך דין שינתח יחד עם העובד את המקרים השונים כדי להחליט האם מדובר בניהול קשוח, בהתעמרות, או שהדברים אינם ברורים דיים. בהתאם ינחה עורך הדין את העובד כיצד להתנהל, הן מבחינת סביבת העבודה (המנהל, עובדים אחרים ויחסי העבודה) והן מבחינת איסוף הראיות השונות. בכל מקרה, עצת הזהב היא שלא להבליג ולא לספוג ולסבול בשקט, כי הנזק יהיה הרבה יותר גרוע."
אורי אהד, עורך דין וראש עיריית פתח תקווה בעברו, מכהן כשותף ובעלים במשרד עו"ד ונוטריון אהד שונשיין. לצדו שותפה נגה אהד, שופטת מחוזית בכירה בדימוס, המשמשת גם כבוררת וכמגשרת. המשרד מעניק ייצוג משפטי הן ללקוחות פרטיים והן ללקוחות מהמגזר הציבורי.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
