פיצוי לכל - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

זכאות לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - מתי, כמה ומי לא זכאי? מדריך בנושא, לפניכם

פיצוי לכל - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

לפני כ-40 שנה נכנס לתוקף חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק, שמקורו בתפיסה של ערבות חברתית בכל הקשור לפגיעה מתאונות דרכים, קבע כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים, מבלי להיכנס לשאלת האחריות לתאונה ולנזק שנגרם. החוק חולל מהפיכה בדיני הנזיקין בארץ. 

בכל תביעת נזיקין לגבי תאונה שאינה קשורה בתאונת דרכים, על התובע להוכיח את אחריות הנתבע לתאונה ולגרימת נזק. רק לאחר מכן עובר ההליך המשפטי לשאלת הנזק והפיצוי הנדרש. מדובר בתהליך ארוך, שבסופו, במידה שהאחריות אינה על הנתבע, התובע עשוי להיוותר ללא פיצויים כלל. זה היה המצב בעבר גם בתביעות נזיקין הקשורות בתאונות דרכים, מה שהוביל לזמן המתנה ממושך למתן הפיצויים שנדרשו לנפגע לצורך שיקומו. 
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שינה מצב זה. החוק מבטיח פיצויים לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, ללא קשר לשאלת האחריות, והוא מהווה עד היום חוק מתקדם ומודרני שמדינות רבות אחרות בעולם חסרות אותו גם כיום.

החוק מבטיח פיצויים לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, ללא קשר לשאלת האחריות, והוא מהווה עד היום חוק מתקדם ומודרני שמדינות רבות אחרות בעולם חסרות אותו גם כיום

מהן השאלות המשפטיות החדשות שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הביא עמו?

השאלה העיקרית הנובעת מהחוק היתה, ועודנה, כיצד קובעים ומגדירים מהי תאונת דרכים ובמה היא נבדלת מסוגים אחרים של תאונות. כלומר, מה כלול ולא כלול במושג תאונת הדרכים, ואילו מקרים נופלים תחתיו. שאלה זו מצאה ביטוי במאות ואולי אלפי פסקי דין, מאמרים וויכוחים שביקשו לתת לכך מענה. 

מהם ההבדלים בין תאונת דרכים לבין תאונות אחרות?

בכל תאונה אחרת, שאינה תאונת דרכים - בבית, בעבודה, בדרך לעבודה, בעת חופשה או בילוי - על התובע קודם להוכיח כי יש מזיק (הנתבע), שלא רק שגרם לו את הנזק, אלא הוא גם אחראי לנזק ואשם בו. רק לאחר מכן ניתן לגשת לשאלת הפיצויים וגובהם. מעבר לכך, בכל תאונה אחרת צריך שיהיה מזיק שניתן לתבוע, ובמידה שאין כזה, אין לנפגע מענה גם אם האחריות היא על גורם חיצוני.
כך, למשל, אדם שנפל ברחוב כתוצאה מגזם של העירייה, אך לא תיעד זאת, עשוי למצוא את עצמו ללא הוכחה בבית המשפט, כי העירייה אחראית לנזק. 
אדם שהתאונה שעבר הוגדרה כתאונת דרכים, לעומת זאת, זכאי לפיצויים מיידיים, בהתאם למידת הנזק שנגרם לו, ללא קשר להוכחת האחריות שלו או של הנתבע לתאונה, וגם ללא קיומו של מזיק.  הדיון המשפטי במקרים אלה נסוב אך ורק סביב שאלת הנזק וגובה הפיצויים הנדרשים.

בתאונות דרכים, לעומת זאת, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי התובע אינו זקוק לחוות דעת של רופא מומחה חיצוני, והוא יכול לבקש מבית המשפט למנות לו מומחה כזה. היתרון במומחה מטעם בית המשפט, נוסף על החיסכון בעלויות, הוא שחוות דעתו מכרעת

על מה נסמך הדיון בדרגת הנזק וגובה הפיצויים בתאונות דרכים?

הפיצויים במקרה של תאונות בכלל נקבעים על ידי דרגת ואחוזי הנכות, והם מותנים על ידם. אחוזי הנכות ודרגתם נקבעים על ידי רופא מומחה בתחום, שחוות דעתו אמורה לסייע לבית המשפט בהחלטתו.

בתאונות שאינן תאונות דרכים, התובע צריך להגיש לבית המשפט חוות דעת של רופא מומחה ביחד עם התביעה שלו. לנתבע זכות לשלוח את התובע לרופא מטעמו, וזה ברוב המכריע של המקרים נותן דרגת נכות שונה מזו של רופא התובע, ובדרך כלל נמוכה יותר. כאשר הפער בין שתי חוות הדעת אינו ניתן לגישור, בית המשפט ממנה מומחה מטעמו.

בתאונות דרכים, לעומת זאת, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי התובע אינו זקוק לחוות דעת של רופא מומחה חיצוני, והוא יכול לבקש מבית המשפט למנות לו מומחה כזה. היתרון במומחה מטעם בית המשפט, נוסף על החיסכון בעלויות, הוא שחוות דעתו מכרעת והוא אינו נוטה לטובת אחד מהצדדים. 

האם גם אסונות שונים בדרכים עשויים להיחשב כמזכים בפיצוי?

באחת ההלכות הבסיסיות בנושא, נדון מקרה שבו במהלך נסיעה במכונית קורה אסון, כמו התמוטטות של גשר. המקרה המדובר הוא אסון גשר שפירים - אנשים שנסעו בכביש ירושלים תל אביב נפגעו כתוצאה מהתמוטטות הגשר בשל ליקוי בנייה (אחד מהם אף נהרג).
השאלה שעלתה אז היתה האם מדובר בתאונת דרכים, או שיש צורך להוכיח קודם את אחריות המזיק בכדי לקבל פיצויים. מקרה זה הגיע לבית המשפט העליון, שקבע כי התמוטטות הגשר, בלא קשר להוכחת המזיק, היא מסוג הסיכונים המצויים בדרכים, שהגדרת החוק המקורית כיוונה אליהם כדורש מתן פיצויים ללא הוכחת נזק.
אלה חלק מהסיכונים שהחוק נותן עליהם פיצוי - לנהג או לנוסעים, ובהמשך נקבע כי גם אסונות טבע הגורמים לתאונות דרכים נופלים תחת הגדרה זו.

פגיעה בגוף כתתוצאה מתאונת דרכים

מהם היוצאים מן הכלל, שאינם זכאים לתשלום פיצויים במקרה של תאונת דרכים?

אדם שנסע במכונית כדי לבצע פשע ובמהלכו נפגע בתאונת דרכים אינו זכאי לפיצויים. כך, גם מי שנהג ברכב ללא רישיון או ביטוח (גם תוקף הביטוח מותנה בתוקף הרשיון) אינו זכאי לפיצויים במקרה של פגיעה בתאונת דרכים, אף על פי שאנשים אחרים שנסעו עמו ונפגעו זכאים. יוצא מן הכלל הוא רישיון בתוקף שלא שולם, אז הדבר לא נחשב כנהיגה ללא רישיון ואותו אדם זכאי לפיצויים ולא רק מי שנסע עמו ברכב.

נקבע באופן ברור, שנהג שאין לו ביטוח לא יזכה לפיצויים. אך יחד עם זאת, מי שנסע יחד איתו ולא ידע שאין לו ביטוח, ולא יכול היה לדעת על כך, כן יקבל פיצויים. במקרה זה הפיצויים לא יגיעו מחברת הביטוח, כנהוג במקרים הרגילים של תאונת דרכים, אלא מקרנית

מהן ההלכות שקבעו את הסייגים הללו לקבלת פיצוי במקרה של תאונת דרכים?

קרוב מאוד לתקופה שבה נחקק חוק הפיצויים, התעוררה השאלה, האם אדם שמתוך קלות דעת ושכחה לא עשה ביטוח חובה ונוצר מצב שהוא נהג ועשה תאונת דרכים ללא ביטוח, יהיה זכאי לפיצויים? במקרה זה לא היה מדובר בכוונת זדון או פשע.
הטענה בבית המשפט היתה, שהיות שמדובר בחוק סוציאלי, שמטרתו לתת לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים פיצוי, הרי שאין שום סיבה שאדם זה לא יקבל פיצוי, יישאר נכה ויפול לנטל על החברה רק בגלל השכחה או חוסר תשומת הלב לשלם את תעודת החובה.

תיק זה עד הגיע לבית המשפט העליון, שם נקבע באופן ברור, שנהג שאין לו ביטוח לא יזכה לפיצויים. אך יחד עם זאת, מי שנסע יחד איתו ולא ידע שאין לו ביטוח, ולא יכול היה לדעת על כך, כן יקבל פיצויים. במקרה זה הפיצויים לא יגיעו מחברת הביטוח, כנהוג במקרים הרגילים של תאונת דרכים, אלא מקרנית - מקרן סטטוטורית הממומנת מכספי כל הנהגים המשלמים ביטוח, ומטרתה להבטיח כיסוי לנפגעים גם במקרים שבהם לא שולם ביטוח החובה. 
הלכה זו יצרה את הבסיס להכרעות בנושא זה, והיא קבועה עד היום – מי שנפגע בתאונת דרכים, ואינו הנהג או בעל הרכב, זכאי לפיצויים גם במידה שביטוח החובה לא שולם או לא היה בתוקף. 

לסיכום, בתאונת דרכים חשוב לדאוג שהמשטרה תגיע למקום התאונה ותתעד אותה. במידה שמדובר בתאונה קלה יחסית שהמשטרה לא הגיעה לחקור, מומלץ מאוד לגשת לתחנת משטרה ולהודיע עליה לצורך תיעוד, למקרה שבעתיד יתגלה כי בכל זאת נגרם נזק כתוצאה ממנה. במקרה שבו המשטרה לא יכולה להגיע כדי לתעד את זירת התאונה, רצוי לצלם את המקום כדי שיהיה תיעוד מזמן אמת. 

 

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

האם מאמר זה עזר לך?
נוביק - גדות - מאירוב, עורכי דין קבע פגישה עם נוביק - גדות - מאירוב, עורכי דין