החוק במדינת ישראל מתייחס בחומרה לעבירות של לשון הרע, ומטיל קנסות כספיים גבוהים על מי שמוציא לשון הרע ועד מאסר של שנה. במדינות רבות נחשבת לשון הרע שאינה אמת לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית, ובחלק מהמדינות אף אוסרים גם לשון הרע שיסודה אמת. נשאלת השאלה, האם כל ביטוי גנאי הוא עילה לתביעה? לא בהכרח, אבל כדאי בהחלט לחשוב פעמיים לפני שמעליבים מישהו או מפיצים משהו בגנותו.
כדי שביטוי לשון הרע יחשב כפרסום, מספיקה חשיפתו לאדם אחד מלבד הנפגע, כדי שהדבר יהווה עילה לתביעה אזרחית. חשיפה לשני אנשים נוספים, כבר תהווה עילה לתביעה פלילית. עם זאת, הפסיקה קבעה בשנים האחרונות, כי מספיקה גם חשיפה רק לאדם אחד על מנת להוות עילה לתביעה
הגדרת לשון הרע על פי החוק
על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חל איסור על פרסום או אמירת דברים שמטרתם לבזות, להכפיש ו/או להשפיל, בין אם הדברים נאמרו בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
הגדרת החוק: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
החוק אף מרחיב ומבהיר, כי לשון הרע נחשבת כזו גם אם הפרסום היה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע לאותו אדם, או לאדם אחר זולת הנפגע, וכן, אם הפרסום הובע בכתב ועשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע. החוק קובע, כי: "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".
כלומר, על פי החוק כל עלבון יכול להוביל לכך שהאדם יושפל ולהוות עילה מוצדקת לתביעת לשון הרע אזרחית או פלילית. כדי שביטוי לשון הרע יחשב כפרסום, מספיקה חשיפתו לאדם אחד מלבד הנפגע, כדי שהדבר יהווה עילה לתביעה אזרחית. חשיפה לשני אנשים נוספים, כבר תהווה עילה לתביעה פלילית. עם זאת, הפסיקה קבעה בשנים האחרונות, כי מספיקה גם חשיפה רק לאדם אחד על מנת להוות עילה לתביעה.
עבירת לשון הרע נחשבת עוולה אזרחית, ולכן על פי החוק, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי בסך של עד 50,000 שקלים, ללא הוכחת נזק
מהו העונש על הוצאת לשון הרע?
עבירת לשון הרע נחשבת עוולה אזרחית, ולכן על פי החוק, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי בסך של עד 50,000 שקלים, ללא הוכחת נזק.
במידה שהוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי בסך של עד 100,000 שקלים, ללא הוכחת נזק.
המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת.
האם כל אמירה מעליבה היא לשון הרע?
כאמור, לשון הרע היא אמירה שמטרתה לבזות או להשפיל, ולכן לכוונת הנתבע ולנסיבות בהן נאמרו הדברים, יש משקל רב בבחינת בית המשפט.
שתי ההגנות המסייגות את לשון הרע הן הגנת אמת הפרסום והגנת תום לב (תיקון מס' 1- תשכ"ז, 1967).
אמת בפרסום - למערכת המשפטית חשוב לשמור על האינטרסים של הציבור ולאפשר לו לפרסם ביקורת שלילית, בעיקר על גוף מסחרי, בלי לחשוש שיתבע. לכן, במקרים בהם הדבר שפורסם היה אמת, הטיעונים היו ענייניים ובית המשפט מצא שהיה בהם עניין לציבור ולא רצון להכפיש ולבזות, לא יחשב הפרסום ללשון הרע.
תום לב - כאשר פרסום הדברים לא נעשה במטרה לפגוע, אלא באחת מהנסיבות המצוינות בחוק.
בניגוד לתגובות אנונימיות בטוקבקים למשל, את הפרסום בפייסבוק ניתן לתעד ולשייך בקלות למי שפרסם אותו ולתבוע פיצוי הן ממי שלקח חלק בהפצתו והן ממי שפרסמו במקור
האם סטטוס בפייסבוק יכול להוות עילה לתביעת לשון הרע?
בהחלט כן. רבים נוטים לתפוס את הפעילות שלהם בפייסבוק וברשתות החברתיות כפעילות פרטית, בינם לבין חבריהם ובני משפחתם, שאינה מתועדת באופן מרשיע. זוהי טעות ביסודה, שכן אנשים רבים יכולים להיחשף לפרסום הזה ודומה הדבר להתבטאות ברשות הרבים. בנוסף לכך, בניגוד לתגובות אנונימיות בטוקבקים למשל, את הפרסום בפייסבוק ניתן לתעד ולשייך בקלות למי שפרסם אותו ולתבוע פיצוי הן ממי שלקח חלק בהפצתו והן ממי שפרסמו במקור.
האם אמירה מכפישה כנגד חברה או עסק נחשבת לשון הרע?
בניגוד לתביעה של אדם נגד אדם אחר, בה ניתן לתבוע עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ועד 100 אלף שקלים עם הוכחת נזק, תביעת לשון הרע של חברה או גוף מסחרי כנגד אדם פרטי מחייבת הוכחת נזק מהשקל הראשון.
כך למשל במקרה בו טיפל הח"מ, תלה הנתבע כרוזים בגנותה של חברה שלטענתו לא מספקת שירות טוב. החברה תבעה אותו בגין לשון הרע, אך לא הצליחה להוכיח שנגרם לה נזק כתוצאה מתליית הכרוזים, ולכן בית המשפט פסל את התביעה.
האם אמירה מעליבה בשעת ריב מהווה עילה לתביעה?
התשובה חיובית ותלויה, כמובן, בנסיבות. במקרה לדוגמא בו טיפל הח"מ, נתבעה אישה על ידי קרוב משפחתה, לאחר שבעת ויכוח משפחתי טענה לעברו שהוא גנב ומחלל שבת. בן המשפחה הינו אדם שומר מצוות, וטען שאמירה זו גרמה לו נזק רב ולכן דרש פיצוי בסך של כחצי מיליון שקלים.
אמירות גזעניות הן אמירות חמורות ועל אף שכביכול מדובר בעובדה נכונה, הרי שמטרת אמירתן היתה לפגוע, ולכן הן מהוות עילה לתביעת לשון הרע
האם אמירות המציינות את גזעו של האדם נחשבות ללשון הרע, על אף שהן אמת?
אמירות גזעניות הן אמירות חמורות ועל אף שכביכול מדובר בעובדה נכונה, הרי שמטרת אמירתן היתה לפגוע, ולכן הן מהוות עילה לתביעת לשון הרע. במקרה בו טיפל הח"מ תבעה מוכרת בחנות שליח שהתבקש להמתין וזרק לעברה אמירות גזעניות וסטריאוטיפיות. במקרה הזה בית המשפט חייב את השליח לשלם לה פיצוי בסך 35 אלף שקלים.
במקרה אחר, טענו צעירים בני המוצא האתיופי, כי אינם מורשים להיכנס למועדוני לילה בשל מוצאם. הח"מ שלח אותם לשוב לאותם מועדונים, כדי להקליט ולתעד את הנעשה לצורך התביעה. אחד מבעלי המועדונים שנתבעו ניסה לטעון שהתובעים הם תובעים סדרתיים ועושים זאת במזיד, ולכן יש לפסול את התביעה.
בהתייחס לטענתו, קבע בית המשפט העליון שלא רק שמה שעשו הצעירים הוא בסדר, אלא אף רצוי, מכיוון שזוהי הדרך שלהם לאכוף את החוק ולמגר את תופעת הגזענות המכוערת.
