open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          פרשנות הסכם פשרה בהוצאה לפועל - האם הדבר אפשרי?

          בית המשפט: רשם ההוצאה לפועל אינו רשאי לפרש הסכם פשרה שנחתם בין הזוכה לחייב ואשר קיבל תוקף של פסק דין

          פרשנות הסכם פשרה בהוצאה לפועל - האם הדבר אפשרי?

          לאחרונה התקבל ערעור שהגישה הח"מ על החלטת רשם ההוצל"פ, שקבע כי הסכם פשרה שנחתם בין הזוכה לבין החייב במסגרת סכסוך משפטי ארוך שנים ניתן לפרשנות. 
          מקרה שהיה כך היה: בשנת 2003 פתח הזוכה כנגד החייב תיק הוצל"פ בגין שיק שלא כובד ע"ס 180,000 ₪.
          הזוכה והחייב ניהלו סכסוך משפטי ארוך במספר ערכאות משפטיות, ובין היתר טען החייב להגנתו טענות תרמית וגילוי ראיות חדשות. בשל טענותיו, ביקש החייב לבטל את השטר ולסגור את תיק ההוצאה לפועל.  

          ראוי לציין כבר בשלב זה, כי שטר שנמסר להוצל"פ לביצוע והחייב לא הגיש התנגדות לביצוע השטר ו/או שהתנגדותו נדחתה, מהווה פסק דין חלוט, שלא ניתן לערער עליו. 

          חריג במקרה של תרמית או ראיות חדשות

          החריג לכלל זה הוא במקרה של תרמית או גילוין של ראיות חדשות שלא היו ידועות לחייב קודם לכן. 
          טענות החייב בדבר תרמית וגילוי ראיות חדשות נדונו בהליך המרצת פתיחה בפני בית משפט השלום. 

          החייב טען, כי קרן החוב בפתיחת תיק ההוצל"פ בשנת 2003 צריכה הייתה להיות לכל היותר 123,678 ₪ (ולא 180,000 ₪). הזוכה, לעומת זאת, עמד על כך שהחייב ישלם את מלוא החוב, וכי קרן החוב הינה כרשום בשטר ובכל מקרה אינה פחותה  מ - 141,000 ₪.  

          הוסכם במסגרת הסכם הפשרה, כי הצדדים יוכלו לפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל, תוך 21 יום, לבדיקת חישוב החוב הקיים והחוב יתוקן ככל שתתגלה טעות בחישוב

          הצדדים חתמו על הסכם פשרה

          בתום דיונים ארוכים, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפשרה וחתמו על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי הסכמת הצדדים, החייב ישלם לזוכה תוף 90 יום  68.71% מהחוב הקיים בתיק ההוצל"פ בערכים כפי שהם ביום קבלת פסק הדין. 

          שיעור זה שיקף את היחס שבין קרן החוב המקובלת על החייב ( 123,678  ש"ח )  לבין סכום השטר שלגביו נפתח תיק ההוצל"פ (180,000 ₪). שיעור החוב נקבע באחוזים ולא נקבע סכום מדויק לתשלום, מאחר שבמעמד הדיון בפני בית המשפט לא היה בידי הצדדים סכום החוב העדכני בתיק ההוצאה לפועל. 

          עוד הוסכם במסגרת הסכם הפשרה, כי הצדדים יוכלו לפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל, תוך 21 יום, לבדיקת חישוב החוב הקיים והחוב יתוקן ככל שתתגלה טעות בחישוב. 

          לאחר עבור המועד הקבוע בפסק הדין, הגיש החייב בקשה לרשם ההוצל"פ להתאמת החוב, לרבות חוות דעת של רו"ח מטעמו, לפיה יש לתקן את סכום קרן החוב לסך של 123,678 ₪ ולחייב את החייב בריבית רגילה, תחת חיובו בריבית פיגורים. 

          הזוכה, לעומת זאת, טען בתגובתו לבקשה, כי הסכם הפשרה לא קבע כי יש לשנות את קרן החוב, וכי כוונת הצדדים הייתה כי סכום החוב יעמוד על 68.71% מסכום החוב הקבוע בתיק ההוצל"פ ביום החתימה על הסכם הפשרה.

          בהחלטתו קבע רשם ההוצל"פ, כי ההסכם בין הצדדים ניתן לפרשנות, וקיבל את עמדת החייב לפיה יש להקטין את קרן החוב

          רשם ההוצל"פ: ההסכם ניתן לפרשנות

          בהחלטתו קבע רשם ההוצל"פ, כי ההסכם בין הצדדים ניתן לפרשנות, וקיבל את עמדת החייב לפיה יש להקטין את קרן החוב לסכום של 123,678 ₪, אליה יצורפו באופן יחסי הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד ויקוזזו תשלומים ששילם החייב על חשבון החוב. רשם ההוצל"פ לא התייחס בהחלטתו לסוגיית הריבית. 

          בימ"ש השלום שישב בערעור, קיבל את ערעורו של הזוכה על החלטת רשם ההוצל"פ, וקבע כי רשם ההוצל"פ לא היה רשאי לפרש את הסכם הפשרה, וכי במידה שההסכם/פסק ניתן לפרשנות, היה על רשם ההוצל"פ לשלוח שאלת הבהרה לבית המשפט לפי סעיף 12 לחוק ולא לפרש את פסק הדין בעצמו

          ערעור בטענת חוסר סמכות

          הזוכה, באמצעות הח"מ, הגיש ערעור על החלטת הרשם בטענת חוסר סמכות. כן ערער הזוכה על היעדר התייחסותו של רשם ההוצל"פ לאיחורו של החייב בהגשת הבקשה להתאמת החוב. 

          בימ"ש השלום שישב בערעור, קיבל את ערעורו של הזוכה על החלטת רשם ההוצל"פ, וקבע כי רשם ההוצל"פ לא היה רשאי לפרש את הסכם הפשרה, וכי במידה שההסכם/פסק ניתן לפרשנות, היה על רשם ההוצל"פ לשלוח שאלת הבהרה לבית המשפט לפי סעיף 12 לחוק ולא לפרש את פסק הדין בעצמו. 
          כמו כן, התקבלה טענתו של הזוכה כי רשם ההוצל"פ  לא היה רשאי לשנות את פסק הדין ולקבוע כי קרן החוב תוקטן, שכן זו לא הייתה כוונת הצדדים ולא כוונת בית המשפט שהציע את הצעת הפשרה. 

          עוד קבע ביהמ"ש, כי היה על רשם ההוצל"פ להתייחס לעובדה כי הבקשה להקטנת החוב הוגשה לאחר המועד האחרון שנקבע לשם כך בפסק הדין. 
          בנוסף קבע בית המשפט, כי הכוונה של ביהמ"ש בהצעה שניתנה לצדדים הייתה כי הערך "הנכון" של החוב בתיק ההוצל"פ הוא 68.71% לפי ערך החוב בתיק ההוצל"פ ביום מתן פסק הדין. לא נקבע כי יש לערוך חישוב מחדש של קרן חוב שונה. 

          הצדדים חותמים על ההסכם

          אף על פי שרשם ההוצל"פ לא התייחס בהחלטתו לטענת החייב בדבר חישוב החוב ללא ריבית פיגורים, התייחס בית משפט השלום אף לעניין זה על מנת למנוע מחלוקות, וקבע כי אופי השערוך שנקבע בהסכם ישן שבין הצדדים לגבי הריבית אינו רלוונטי מקום שהחלו הליכי גבייה ונפתח תיק הוצל"פ. מאותו מועד ואילך מחושב החוב על פי השערוך החוקי הנוגע לתיקים המתנהלים במסגרת ההוצל"פ. דהיינו: משנפתח תיק ההוצל"פ ולא הוגשה לגביו התנגדות ו/או ההתנגדות נדחתה - חיובי הריבית החוקיים החלים על חוב שבפיגור המתנהל בתיק הוצל"פ, יהיו כקבוע בחוק, כלומר: יכללו ריבית פיגורים.  

          הערעור התקבל, והחייב חויב לשלם לזוכה הוצאות. 

          *הח"מ ייצגה בהליך זה את הזוכה.  

          לקבלת יעוץ מעו"ד נאוה לבר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד ונוטריון נאוה לבר

          קבע פגישה עם
          עו"ד ונוטריון נאוה לבר

          עו"ד נאוה לבר בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם המכללה למנהל. יש לה למעלה מ- 13 שנות ניסיון בתחומי המשפט האזרחי...

          לפרופיל המלא