open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          הולדה בעוולה - חדשות ועדכונים

          ע"פ פסיקת ביהמ"ש העליון, בעלי מוגבלויות יכולים להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה עד סוף שנת 2017

          הולדה בעוולה - חדשות ועדכונים

          מה קורה לילד שנולד עם מומים חמורים, נכות קשה או פגיעה חמורה - אותה, בדיעבד, ניתן היה לזהות ולגלות בבדיקות מקיפות בזמן ההיריון? 
          האם קיים מצב שבו טוען אדם שטוב היה לולא נולד? לולא חי את חייו בצורה בו הוא חי? האם קיים ערך הגבוה יותר מחיי אדם?
          האם ניתן להגדיר כי חייו של ילד החי במומו הינם "נזק"?
          האם יכול לקרות מצב שצוות רפואי, שיכול היה לזהות מצב שבו העובר, אם ייוולד, יחיה חיים בלתי נסבלים - התרשל בזיהוי - ובכך גזר על הילוד ומשפחתו חיים בעוולה?

          "הולדה בעוולה" היא למעשה תביעה של הורים כנגד רופא או גוף רפואי על כך שבעקבות רשלנותו נמנעה מהם האפשרות להפיל עובר שנולד עם מומים

          הולדה בעוולה - הגדרה

          "הולדה בעוולה" היא למעשה תביעה של הורים כנגד רופא או גוף רפואי על כך שבעקבות רשלנותו נמנעה מהם האפשרות להפיל עובר שנולד עם מומים. 
          תביעה בגין הולדה בעוולה מוגשת לרוב יחד עם תביעת היילוד עצמו על "חיים בעוולה", בה למעשה טוען הילד, כי מוטב לו אלמלא נולד במומו " טוב מותי מחיי".  

          בשנת 2012, בין היתר, בעקבות המחלוקות בפסיקה במרוצת השנים, הפך בית המשפט העליון בפסק דין "המר" (ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית) את הלכת זייצוב, ביטל את הגישה כי ישנו ערך גבוה יותר מחיי אדם, וקבע שהחיים אינם יכולים להיתפס כ"נזק"

          הרקע המשפטי 

          בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת דן בית המשפט העליון בערעור הידוע בשם "זייצוב" (ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ), בפסק דין תקדימי וחשוב זה נקבעה, לראשונה, הזכות של הורים וילדם שנולד עם מומים שלא אובחנו במהלך ההיריון, לתבוע את הרופא על רשלנותו. סוג תביעה כזה כונה "הולדה בעוולה" או "חיים בעוולה", והתקבלה טענה שבמקרים מסוימים המוות טוב מהחיים.

          אך גם בפסק הדין הזה, נותרו השופטים חלוקים בשאלה - על איזה סוג נזק שפוספס בבדיקות ההיריון אפשר לתבוע. האם רק בשל מומים קשים מאוד? או אולי גם בשל היעדר כף יד? 

          בשנת 2012, בין היתר, בעקבות המחלוקות בפסיקה במרוצת השנים, הפך בית המשפט העליון בפסק דין "המר" (ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית) את הלכת זייצוב, ביטל את הגישה כי ישנו ערך גבוה יותר מחיי אדם, וקבע שהחיים אינם יכולים להיתפס כ"נזק". 

          בעקבות פסק דין המר נקבע, כי לילד אין יותר זכות תביעה כנגד הרופא אשר לא אבחן את מומו במהלך ההיריון. זכות תביעה במקרה כזה ניתנת רק להורים. 

          ביהמ"ש העליון קבע, שצריך לאפשר לכל הילדים האלה שנולדו עם מומים, שהם בני שבע ומעלה ועד גיל 24 ולהוריהם "תקופת התארגנות" של שלוש שנים. בהמשך נקבע שניתן להגיש תביעות למשך שנה נוספת, כלומר עד ליום 28.8.2015

          תסבוכת משפטית - איך פותרים את הדבר?

          פסק דין "המר" יצר תסבוכת משפטית לא פשוטה, אם זכות התביעה היא רק של ההורים, התביעה שלהם מתיישנת בתוך שבע שנים מיום הלידה - בעוד שכשהתביעה הייתה תביעתו של הקטין הוא היה יכול לתבוע עד הגיעו לגיל 25 (שבע שנים אחרי הגיעו לגיל 18). 

          מה יקרה לילדים שנולדו עם מומים שגילויים הוחמץ במהלך ההיריון והוריהם לא הגישו את התביעה, משום שחשבו שיש להם זמן, עד הגיעם לגיל 25?
          ביהמ"ש העליון קבע, שצריך לאפשר לכל הילדים האלה שנולדו עם מומים, שהם בני שבע ומעלה ועד גיל 24 ולהוריהם "תקופת התארגנות" של שלוש שנים. בהמשך נקבע שניתן להגיש תביעות למשך שנה נוספת, כלומר עד ליום 28.8.2015.

          בית המשפט העליון הפך את קביעתו בפסק דין "המר", ואפשר להגיש תביעות עד סוף השנה הנוכחית - כלומר עד ליום 31/12/2017

          הודעה חשובה לאלפי בעלי מוגבלויות: אפשרות להגיש תביעות עד סוף 2017

          בשנת 2016, ברע"א 4288/15 בעניין מכבי שירותי בריאות נ' פלוני - הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון שלושה מקרים בהם התיישנו תביעותיהם של ההורים בעקבות פס"ד המר. בפסק דינו של כבוד השופט הנדל נקבע, כי: "אם לא בפרטים אז במהות ובתכלית" ובשלושת המקרים נקבע, כי לא תיתכן "שלילת האפשרות של הילוד והוריו לקבל סעד, רק בשל השינוי במצב המשפטי הנוהג, כאשר לא ניתן לניזוקים אשר הסתמכו על ההלכה שנקבעה בעניין זייצוב זמן 'התאקלמות' למצב המשפטי החדש…"  בית המשפט העליון הפך את קביעתו בפסק דין "המר" בה ביטל את האפשרות לבעלי מוגבלויות להגיש תביעת נזיקין כנגד הגוף הרפואי שהתרשל באבחון בתקופת ההיריון, והגביל את התקופה להגשת תביעות נזיקין בתחום "הולדה בעוולה", שניתן להורי ילדים שנולדו עם מומים - שהם כיום בני שבע ומעלה ועד גיל 24, ואפשר להגיש תביעות עד סוף השנה הנוכחית - כלומר עד ליום 31/12/2017. 

          בהתאם לקביעות פסק דין פלוני, אלפי בעלי מוגבלויות, שנפגעו בלידתם כתוצאה מרשלנות רפואית, וחיים כיום את חייהם באופן המכונה בלשון החוק "חיים בעוולה", יוכלו לתבוע בתביעה נזיקית את הגוף הרפואי האחראי, גם אם זכות התביעה של הוריהם כבר התיישנה. 

          להורים עומדת עילת תביעה נוספת בגינה ניתן לתבוע והיא למעשה בשל הפגיעה באוטונומיה, שגרם הנתבע. פגיעה זו הינה למעשה מניעת זכות הבחירה שלהם

          תביעה בשל פגיעה באוטונומיה

          להורים עומדת עילת תביעה נוספת בגינה ניתן לתבוע והיא למעשה בשל הפגיעה באוטונומיה, שגרם הנתבע. פגיעה זו הינה למעשה מניעת זכות הבחירה שלהם - כלומר בעקבות התנהלות הנתבע במסירת מידע שגוי או אי מסירת מידע, נמנעה מההורים יכולת לבחור ולבחון את האופציות העומדות לרשותם,  בניהן הפסקת ההריון, בהתאם לרצונם. 

          לסיכום, בשנת 2012 ביטל ביהמ"ש העליון את האפשרות שהייתה לילד בעל המוגבלות לתבוע בגין נזקיו עד הגיעו לגיל 25, וכעת הושבה ואף הוארכה האפשרות להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" – אך עד תום שנת 2017 בלבד!

          כדי לתבוע בעילה של הולדה בעוולה, על ההורים להוכיח בבית המשפט את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות של הצוות הרפואי - לנזק/המום ממנו סובל הילוד

          המקרים הנפוצים של הולדה בעוולה

          מקרים שכיחים של הולדה בעוולה הם: אי ביצוע בדיקת מי שפיר, אי אבחון מומים בסקירה מורחבת, אי הפנייה לסקירה מורחבת, אי הפנייה לבדיקת חלבון עוברי, אי אבחון מצב של IUGR, אי ביצוע אקו לב עוברי, אי מתן הסבר בדבר בדיקות סקר רלוונטיות, התעלמות מממצאי בדיקות סקר שנעשו, אי הפנייה לייעוץ גנטי וכיוב'.

          בדיקת אולטרסאונד לגילוי מומים בעובר

          חשוב לציין, כי כדי לתבוע בעילה של הולדה בעוולה, על ההורים להוכיח בבית המשפט את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות של הצוות הרפואי - לנזק/המום ממנו סובל הילוד, ולשם כך הם חייבים לשכנע תחילה את בית המשפט, שאילו היה בפני הוועדה להפסקת היריון מלוא המידע הרפואי הרלבנטי, היא היתה מאשרת להורים את הפסקת ההיריון. לאחר מכן, ורק במידה שהתשובה הראשונה חיובית, עוברים לשלב השני בו ההורים חייבים להוכיח, כי אילו המידע הרלבנטי אשר לא עמד בפניהם בשל התרשלות הצוות הרפואי היה קיים, הם היו מבקשים להפסיק את ההריון, ופונים לוועדה להפסקת הריון לצורך קבלת אישורה.
          לצורך הגשת תביעות ברשלנות רפואית בלידה או בהריון, התביעות מוכרחות להיתמך בחוות דעת של טובי ובכירי המומחים הרפואיים בתחומי המיילדות והגניקולוגיה, הניאונטולוגיה, ההדמיה, נוירולוגית ילדים ושיקום ילדים.  

          לקבלת יעוץ מעו"ד איתי גבעון, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          איתי גבעון - משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          איתי גבעון - משרד עורכי דין

          עו"ד איתי גבעון, בעל תואר LL.B. במשפטים ומגשר מוסמך. תחום עיסוקו המרכזי: דיני נזיקין - נזקי גוף. עו"ד איתי גבעון...

          לפרופיל המלא