הרשעת חפים מפשע - גורמים ופתרונות אפשריים

על פי הערכות, לפחות 1,000 אסירים יושבים בבתי הכלא בישראל לשווא. מהם הגורמים להרשעות שווא, ומה ניתן לעשות נגד התופעה? ראיון עם עו"ד לירן אוחיון

פורסם בתאריך 11.05.2017 חזקת החפות הרשעה בדין תלונת שווא
man silhouette
הרשעת חפים מפשע - גורמים ופתרונות אפשריים

האם יש אסירים שיושבים בבתי הכלא בישראל לשווא? 

אם נגיע לבתי הכלא, ניווכח לדעת שכולם טוענים להיותם חפים מפשע. אם נעזוב לרגע את הגישה הצינית והשוללת מכל וכל אפשרות שכזאת, נבין שמדובר בתופעה שצריכה להדיר שינה ולא כקלישאה.

הרשעת חפים מפשע היא הטרגדיה המשפטית הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת. פרויקט ענק שנערך בארה"ב, וכונה פרויקט החפות, גילה על סמך בדיקה מחודשת של ממצאים פורנזיים, כי מאז שנות ה-90 - לפחות 300 אסירים ישבו בכלא האמריקאי לחינם - לאחר שהורשעו לשווא.

בישראל לא קיימים נתונים מדויקים אודות מספר הרשעות השווא, אך יש הערכה של משפטן בכיר בשם פרופ' סנג'רו כי לפחות 5% מיושבי בתי הכלא בישראל הם חפים מפשע. המשמעות: מתוך 20 אלף האסירים שנמצאים בבתי הכלא בארץ, לפחות 1,000 הם חפים מפשע.
הנתונים קשים לעיכול, אולם מערכת המשפט עושה מעט מדי כדי לשנותם. 

בישראל ידוע על מספר מועט מאוד של הרשעות שווא. המקרים שזכו לפרסום הם אלה של נאשמים שהורשעו בדין, וזוכו לאחר מכן בערעור לבית המשפט העליון או של נאשמים שהרשעתם הפכה לחלוטה, אולם זוכו מאוחר יותר במשפט חוזר 

אם כך - יש הרשעות שווא בישראל?

בישראל ידוע על מספר מועט מאוד של הרשעות שווא. המקרים שזכו לפרסום הם אלה של נאשמים שהורשעו בדין, וזוכו לאחר מכן בערעור לבית המשפט העליון או של נאשמים שהרשעתם הפכה לחלוטה, אולם זוכו מאוחר יותר במשפט חוזר (הליך נדיר ביותר שהתקיים אך במקרים בודדים והשימוש בו הפך לאות מתה בספר החוקים). 

הנה כמה מהפרשות, שבהן נרשמו הרשעות שווא ואשר זכו לתהודה -

פרשת עמוס ברנס - ברנס הורשע ברצח החיילת רחל הלר על סמך הודאה שנלקחה ממנו שלא כדין, ונשפט למאסר עולם. לאחר מאבק ארוך, הוחלט לקיים לו משפט חוזר. בעקבות החלטת הפרקליטות שלא להגיש נגד ברנס כתב אישום מחודש הוא זוכה, ואף נפסקו לו פיצויים משמעותיים. 

פרשת ניסים חדד - חדד הורשע בביצוע מעשה סדום בפעוט על סמך ראיות נסיבתיות שהצטברו כנגדו (ראיות שמקימות מסקנה אפשרית אחת שאותו נאשם ביצע את העבירה - גם אם אין ראיה חותכת לכך שהוא זה שעבר את העבירה). בית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק, לאחר שקבע שלא ניתן לבסס את ההרשעה על סמך אותן ראיות כמסקנה יחידה. מסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי באותו עניין.

פרשת חמד זינאתי - אדם שהורשע ברצח על סמך הודאה של עד ששוכנע על ידי מדובב משטרתי להפליל את זינאתי. מאוחר יותר זוכה, לאחר שנקבע כי המדובב עודד את העד לשקר לחוקריו.

פרשת חגי פליסיאן - מקרה שבו נפתחו הליכי שווא נגד הנאשם. פליסיאן הואשם בביצוע הרצח בבר-נוער על סמך הודאה כוזבת והפללה של עד המדינה. ההליכים בוטלו, ושולם פיצוי גבוה. 

בלא מעט מקרים, בתי המשפט מותחים ביקורת על שוטרים שמעידים באופן בלתי מדויק או משקרים, אבל בשורה התחתונה לא ננקטים נגד השוטרים הללו צעדים מספקים

מהם הגורמים האפשריים להרשעות שווא בישראל?

קיימות מספר סיבות אפשריות להליכי שווא ולהרשעות שווא בבתי המשפט:

זיהוי שגוי - כך למשל, בישראל לא נהוג לקיים "מסדר חי", שבו הקורבן נדרש לזהות את החשוד מבין אנשים דומים שעומדים לפניו. הזיהוי מתבצע בתוכנת מחשב, המציגה סדרה של אנשים בעלי מאפיינים דומים במקצת, כשבנוסף אין "קבוצת ביקורת" המוצגת לקורבן, ובה החשוד אינו מופיע. 

אי נקיטת צעדים נגד שוטרים שסרחו - בלא מעט מקרים, בתי המשפט מותחים ביקורת על שוטרים שמעידים באופן בלתי מדויק או משקרים, אבל בשורה התחתונה לא ננקטים נגד השוטרים הללו צעדים מספקים. לא מופעלים נגדם כמעט הליכים משמעתיים, הם לא מושעים מעבודתם, ולא כל שכן -  לא מועמדים לדין בגין עדות שקר. ליתר דיוק, מעולם לא עמד לדין פלילי שוטר שמסר עדות שקר. 

הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות - בישראל ניתן להרשיע אדם גם לא על סמך ראיות ישירות, מה שמכונה הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות. הרשעה זו היא בעייתית מאוד, ויוצרת פתח לטעויות. שכן, ההרשעה בנויה על היגיון, והיגיון של שופט אחד הוא לא ההיגיון של שופט אחר. מכל מקום, הדבר יוצר פתח להשלמת חסרים ראייתיים מתוך ההיגיון התפיסתי של השופט שדן בתיק את האירוע. הואיל ואנו בני אדם שבאים מרקעים ותרבויות שונות, הדבר יוצר פתח גדול להרשעה על סמך ההגיוני ולא על סמך מסקנה יחידה שאותו נאשם ביצע את העבירה.

יכולת מוגבלת של העליון להתערב בממצאים - אם בית משפט בערכאה הראשונה התרשם באופן מסוים מעדים ספציפיים, בית המשפט העליון לא יכנס לנעליו ולא יתערב בממצאים שקבע לגבי מהימנות. בעיה זו מתחדדת, אם לוקחים בחשבון את האמון הרב שרוחש ביהמ"ש מלכתחילה למשטרה. לאמור, כשמגיע שוטר להעיד מילתו נתפסת כאפריורית כיותר אמינה ועדותו כמהימנה לעומת הנאשם במשפט. בנסיבות, השופט גם קובע ממצאי מהימנות בהתאם והאפשרות לערער עליהם, כאמור, אפסית.

בשורה התחתונה, על אף שמערכת המשפט מתיימרת למנוע הרשעות של חפים מפשע, וכל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו, קיימת בפועל מעין "חזקת אשמה": מרגע שמוגש כתב אישום נגד הנאשם מתהפך האמון שניתן בו, והוא זה שצריך להוכיח את היעדר אשמתו.

על בית המשפט לבחון לא רק טענות המועלות על ידי הנאשם עצמו, אלא גם השערות חפות נוספות העולות מחומר הראיות ושהן בנות הפרכה

מהם הפתרונות האפשריים לצמצם את הרשעות השווא בישראל?

תופעת הרשעות השווא צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שהוא חלק ממערכת הצדק בישראל. קיימים כמה פתרונות אפשריים, שעשויים לצמצם את היקף התופעה -

בדיקת השערות חפות באופן יזום על ידי בתי המשפט - טכניקה המבוססת על תיאוריה שפיתח פרופ' דורון מנשה ובבסיסה, על בית המשפט לבחון לא רק טענות המועלות על ידי הנאשם עצמו, אלא גם השערות חפות נוספות העולות מחומר הראיות ושהן בנות הפרכה. רוצה לומר, אם יש השערות חפות שמתיישבות עם ההיגיון ומותירות פתח לזיכוי באותו תיק, יש לזכות את הנאשם.

ליישום טכניקה זו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת. כך למשל, אילו הייתה מיושמת בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב, ייתכן שהדבר עשוי היה להוביל לזיכויו. השופטים היו עשויים ליזום את בדיקת ההשערה שבין קצב למתלוננות היו יחסים בהסכמה, טענה שעלתה רק במרומז, במקום לבטל לחלוטין את מהימנותו בהתבסס על טענתו במשטרה שלא היו יחסים כלל עם המתלוננות נגדו. 

הקמת בית משפט לערעורים שיוכל לבחון בעצמו ראיות - עמדנו על הקושי של בית המשפט העליון לבחון מחדש ראיות ולערער על קביעות קודמות של הערכאה הראשונה ביחס למהימנות הנאשם. הקמת בית משפט לערעורים, שיוכל לבחון מחדש ראיות שנויות במחלוקת, לרבות שמיעת עדויות בעייתיות מחדש וכן עדויות נוספות עשויה לפתור את בעיה זו, ולאפשר זיכוי מאוחר של נאשמים במקרים בעייתיים, שכיום נופלים 'בין הכיסאות'.

מערכת שימור ראיות - בשונה מארה"ב, שבה קיימת מערכת שימור ראיות המאפשרת לזכות נאשמים גם שנים לאחר הרשעתם, בארץ הראיות מושמדות אחרי שההליך מסתיים. כתוצאה מכך, לא ניתן לבצע בדיקה נוספת של אמיתות ההרשעה. 

יש אפשרות לקבל פיצוי מבית המשפט על הליכי שווא המתקיימים נגד הנאשם או החשוד. במקביל ניתן, כמובן, להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה ולדרוש פיצוי

איזה פיצוי ניתן לקבל על הליכי שווא?

יש אפשרות לקבל פיצוי מבית המשפט על הליכי שווא המתקיימים נגד הנאשם או החשוד. במקביל ניתן, כמובן, להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה ולדרוש פיצוי. 
עמוס ברנס, למשל, זכה בתביעה כזאת לפיצוי של 5 מיליון שקלים מהמדינה. משפחתו של חגי פליסיאן קיבלה מהמדינה פיצוי של 2 מיליון שקלים.

מדוע חיוני להיוועץ בעורך דין שעוסק במשפט הפלילי?

הרבה לפני שמדברים על הרשעת שווא, ועוד לפני החקירה במשטרה, יש חשיבות עצומה להיוועץ בעורך דין כדי למנוע תקלות משפטיות מיותרות שיובילו להרשעת חף מפשע בסופו של דבר. כאשר החקירה בראשיתה, ניתן לעשות את השינוי המשמעותי ביותר. עורך דין ימתח ביקורת על המשטרה, ויגרום לה לתור אחר ראיות נוספות מלבד חילוץ הודאה מהחשוד וכן לבדוק כיווני חקירה נוספים.

 

*עו"ד אוחיון הנו מאסטר במשפטים, העוסק בתחום הפלילי . עו"ד אוחיון טפל, בין היתר, בתיקי עבירות המתה, אלימות, מין, סמים, רכוש, צווארון לבן, ועוד.

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם