הערעור נדחה: לא תתאפשר בדיקת גנטית לשם שלילת אבהות

בית המשפט דחה ערעור של אב, וקבע כי אין לאפשר ביצוע בדיקה גנטית, שכן טובת הילדה (שהינה בגירה) גוברת

פורסם בתאריך 13.06.2017 בדיקת אבהות טובת הילד חוק מידע גנטי
עו"ד אורנית אבני-גורטלר
הערעור נדחה: לא תתאפשר בדיקת גנטית לשם שלילת אבהות

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כביהמ"ש לערעורים אזרחיים דן לאחרונה בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אשר דחה תביעת אב לביצוע בדיקה גנטית ע"פ חוק מידע גנטי לשם בירור קשרי משפחה-שלילת אבהותו על המשיבה מס' 2, בגירה כבת 20 כיום, הרשומה מאז היוולדה כבתו.

בחינת "סיכוי סביר" לנכונות הטענות בדבר העדר קשרי משפחה

השופט סארי ג'יוסי - אב בית הדין ציין, כי השאלה המרכזית שניצבת בפני ביהמ"ש בערעור זה היא, האם המערער עמד בנטל השכנוע להוכיח, כי יש "סיכוי סביר" לנכונות טענותיו בדבר קשרי המשפחה הנטענים (או העדר קשרי משפחה) בהתאם לסע' 28 ו' (א) לחוק מידע גנטי, תשס"א - 2000? האם דין שונה חל על תביעה לבירור קשרי משפחה כלפי בגיר לעומת תביעה כזו כלפי קטין?

ביהמ"ש בחן את הטענות, וקבע כי דין הערעור להידחות ממספר טעמים: השתק שיפוטי, שיהוי, הכרה באבהות, אי עמידה בנטל ההוכחה הנדרש לשם ביסוס סיכוי סביר לקיומו או העדרו של קשר משפחתי-אבהות במקרה הנדון

דין הערעור להידחות

ביהמ"ש בחן את הטענות, וקבע כי דין הערעור להידחות ממספר טעמים: השתק שיפוטי, שיהוי, הכרה באבהות, אי עמידה בנטל ההוכחה הנדרש לשם ביסוס סיכוי סביר לקיומו או העדרו של קשר משפחתי-אבהות במקרה הנדון. כן נקבע, כי טובת המשיבה-הילדה אף שהיא בגירה גוברת על אינטרסים אחרים. בפסק הדין צוין מתן מעמד מיוחד לעקרון "טובת הילד הבגיר".

לאור העובדה, כי המערער הכיר באבהותו על א' במשך למעלה מ- 17 שנים, הרי שהוא מנוע היום מלטעון, כי הוא איננו אביה

ביהמ"ש: האב הכיר באבהות באופן אקטיבי

באשר לעניין המניעות, השופט ג'יוסי קבע, כי המערער הודה באבהותו כלפי א' מיום היוולדה, והוא עשה זאת לא בדרך של שתיקה או הימנעות, אלי אם הכיר באבהותו באופן אקטיבי, הן בהתנהגות ביחסי אב-ובת, והן בהליכים משפטיים כאשר הגיש תביעה למשמורת על א'. 
לאור העובדה, כי המערער הכיר באבהותו על א' במשך למעלה מ- 17 שנים, הרי שהוא מנוע היום מלטעון, כי הוא איננו אביה. 

 "הגשת התובענה על ידי המערער עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך השיפוטי, המצדיקה, כשלעצמה, לדחותה, כפי שגם קבע בית משפט קמא"

המערער השתהה בהגשת התביעה

בנוגע לטענת השיהוי שהועלתה כנגד המערער, נקבע כי המערער השתהה, שיהוי ניכר, בהגשת תביעתו לשלילת אבהותו על א'. "הגשת התובענה על ידי המערער עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך השיפוטי, המצדיקה, כשלעצמה, לדחותה, כפי שגם קבע בית משפט קמא", נכתב בערעור.  

באשר לטענת העדר "סיכוי סביר" להעדר קשר משפחתי נקבע, כי המערער לא הוכיח סיכוי סביר, לנכונות טענותיו בדבר העדר קשרי משפחה.

נקבע, כי אמנם א' כבר בגירה, אבל יחד עם זאת, ציין השופט ג'יוסי, כי כאשר עוסקים ביחסי הורים-ילדים, ובהקשר הספציפי של סטטוס, קשרי משפחה וייחוס משפחתי, אחריותם וחובותיהם של הורים כלפי ילדיהם איננה פוסקת וחדלה להתקיים לאחר שהילד הגיע לגיל 18 שנים ובגר

חשש לפגיעה בטובת הבת

הנושא של החשש לפגיעה בטובתה של א' מעצם מתן הצו לעריכת בדיקה גנטית נדון בהרחבה בערעור.

"ההחלטה אם להורות על בדיקה גנטית לשלילת אבהות, מעמידה משני עברי המתרס אינטרסים ושיקולים כבדי משקל ובהם: מצד אחד, זכות התובע לגילוי וחשיפת האמת, היינו - זכותו לדעת מיהם ילדיו; ומצד שני, שמירה על טובת אותו ילד - צאצא  ושמירה על יציבות וודאות בחייו, שלומו הנפשי, ושמירה על זהותו וייחוסו המשפחתי, בהתאם למציאות לתוכה נולד ובמסגרתה גדל משך שנים", נכתב בערעור. 

נקבע, כי אמנם א' כבר בגירה, אבל יחד עם זאת, ציין השופט ג'יוסי, כי כאשר עוסקים ביחסי הורים-ילדים, ובהקשר הספציפי של סטטוס, קשרי משפחה וייחוס משפחתי, אחריותם וחובותיהם של הורים כלפי ילדיהם איננה פוסקת וחדלה להתקיים לאחר שהילד הגיע לגיל 18 שנים ובגר. 
"למתן הצו לבדיקת אבהות, תהיינה השלכות מרחיקות-לכת על "ילד" באשר הוא ילד, בין אם הוא "ילד קטין" ובין אם הוא "ילד בגיר". יש לשאול, האם הפגיעה הפוטנציאלית בילד בן 18 פחות יום, שונה מפגיעה בילד בן 18 שנים, 19 או יותר? התשובה לכך בשלילה!", הדגיש השופט בפסק הדין.
"העלאת טענה של אב, כי ילדו איננו מזרעו, עלולה לפגוע בילד בגיר באותה מידה, וייתכן אף יותר, מהפגיעה בילד קטין".

השופט הדגיש, כי הפגיעה תהא מעצם מתן צו לביצוע הבדיקה, המהווה מעין גושפנקא או הכרה בטענות אותו הורה המעוניין בבדיקה

גם כשהילד בגיר יש לבחון את הפגיעה העלולה להגרם מבירור תביעת שלילת אבהות

לאור האמור לעיל, השופט קבע, כי גם במקרה שבו הילד הוא בגיר, עדין יש לבחון את הפגיעה העלולה להיגרם לו מבירור תביעת שלילת אבהות והפניית הצדדים לבדיקה גנטית, ולתת לאלה בנסיבות המתאימות, עדיפות על פני אינטרסים של המעוניין בבירור התובענה. השופט הדגיש, כי הפגיעה תהא מעצם מתן צו לביצוע הבדיקה, המהווה מעין גושפנקא או הכרה בטענות אותו הורה המעוניין בבדיקה, כאשר אותו הורה אינו מוכיח סיכוי סביר לאותו קשר משפחתי לו הוא טוען או להעדר קשר משפחתי.

 נקבע, כי בנסיבות בהן המערער לא הוכיח, ולו אף סיכוי קלוש להעדר קשר משפחתי, אין להיעתר לתביעה לביצוע בדיקה גנטית

טובת הילדה - השיקול המרכזי

נקבע, כי טובתה של א', הגם שאיננה קטינה, היא השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בהכריעו בשאלת ביצוע בדיקה גנטית לשלילת אבהות.

השופט בחן את הדברים לאור טובתה של א', וקבע כי במשך 20 שנים ידעה א', כי המערער הוא אביה; המערער היווה עבור א' דמות אב מאז לידתה. מתסקירי הסעד שהוגשו לבית משפט קמא עולה, כי בנותיו של המערער, ובהן גם א', קוראות לו "אבא", רואות בו כאביהן ומכירות בו כאביהן מיום היוולדן. 

בהתאם לכך נקבע, כי בנסיבות בהן המערער לא הוכיח, ולו אף סיכוי קלוש להעדר קשר משפחתי, אין להיעתר לתביעה לביצוע בדיקה גנטית. 

תחשוה של עצבות וחוסר ודאות

בסיכום, השופט ג'יוסי קבע כי יש לדחות את הערעור, ולחייב את המערער לשלם לא' הוצאות משפט של 10,000 ₪.
השופטים שרעבי ואטיאס הצטרפו לדעתו של השופט ג'יוסי, וכאמור, הוחלט לדחות את הערעור.

(עמ"ש 70668-11-16 ש' נ' ס') (ניתן ב-5.6.2017) 

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם