אלימות במשפחה: זהירות, אפילו יריקה תיחשב לתקיפה

בתי המשפט ומערכות האכיפה מייחסים חומרה מיוחדת לעבירות אלימות במשפחה - 'אלמ"ב'. כיצד היחס הזה בא לידי ביטוי וממה צריך להיזהר במיוחד?

אלימות במשפחה: זהירות, אפילו יריקה תיחשב לתקיפה

*כל אשר נכתב בלשון זכר מתייחס לשני המינים ונכתב כך רק מטעמי נוחות

עבירות אלימות במשפחה נתפשות על ידי בתי המשפט כבעלות חומרה מיוחדת, לא רק בשל האלימות כשלעצמה, אלא גם בשל ניפוץ התא המשפחתי, אותו מקום שאמור להיות הבטוח והמוגן ביותר, והופך למסוכן ולמפחיד מכל.
מעבר לענישה המחמירה, המאפיינת עבירות אלו, נתפש מי ששמו נקשר בעבירות אלימות במשפחה כמי שיש לנהוג בו באופן שונה, לעומת מי שמעורב בעבירות אלימות "רגילות", והמערכת כולה צפויה להתייחס אליו אחרת לאורך כל הדרך.

מה כוללות עבירות אלימות במשפחה, אילו עונשים מאפיינים עבירות אלו, וכיצד בא לידי ביטוי היחס השונה של המערכת כלפי עבריינים החשודים ועד למורשעים בעבירות מסוג זה - אלו הן חלק מהשאלות אליהן נתייחס בכתבה זו.

במושג אלימות במשפחה נכלל מגוון רחב של התנהגויות. החל בדברים שנראים פעוטים כמו יריקה על המתלונן/ת (עבירה שתיחשב לתקיפה לכל דבר) דרך משיכה בשיער, דחיפה או הצלפה, ועד לסטירות, בעיטות ואגרופים, אשר עשויים להיחשב כ'תקיפה בנסיבות מחמירות'

מה כולל המושג אלימות במשפחה?

במושג זה נכלל מגוון רחב של התנהגויות. החל בדברים שנראים פעוטים כמו יריקה על המתלונן/ת (עבירה שתיחשב לתקיפה לכל דבר) דרך משיכה בשיער, דחיפה או הצלפה, ועד לסטירות, בעיטות ואגרופים, אשר עשויים להיחשב כ'תקיפה בנסיבות מחמירות'. לעיתים אף טרור מילולי סדרתי (קללות, איומים וצעקות) ייחשב לאלימות במשפחה.

במאמר זה נתמקד בעיקר בעבירות של תקיפה אלימה (אף שגם עבירות של אלימות מינית עשויות להיכלל בגדר אלימות במשפחה, נתפסות כבעלות חומרה מיוחדת). 

תקיפה תיתפש כחמורה יותר, כאשר היא מבוצעת כנגד בן משפחה, והיא עשויה להיחשב ל "תקיפה בנסיבות מחמירות". אם כתוצאה מהתקיפה נגרמת גם פציעה, הופכת העבירה ל"תקיפה הגורמת חבלה של ממש".

יובהר, כי לא כל מקרה של פגיעה פיזית במשפחה ייחשב לתקיפה פלילית, אם לא הייתה כוונה פלילית מצד הפוגע. לדוגמה: אם הבעל מדבר ומרים את ידיו תוך כדי שיחה, ואשתו עוברת לידו ונפגעת מידו במקרה, לא תהיה זו תקיפה, מכיון שלבעל לא היתה כוונה פלילית להכות את אשתו, וזו הייתה "תאונה" בלבד.

ההגדרה לעניין זה רחבה מאוד, וכוללת החל מאדם שהיה בן משפחה בעבר, גרוש או גרושה, וילדים חורגים, דרך ידועים בציבור, עובר לבני המשפחה ה"רגילים" והברורים מאליהם, ועד לבני זוג היוצאים יחד

מי מוגדר כבן משפחה בעבירות תקיפה?

ההגדרה לעניין זה רחבה מאוד, וכוללת החל מאדם שהיה בן משפחה בעבר, גרוש או גרושה, וילדים חורגים, דרך ידועים בציבור, עובר לבני המשפחה ה"רגילים" והברורים מאליהם, ועד לבני זוג היוצאים יחד, והמוגדרים "חבר וחברה". 

אחת האפשרויות היא להרחיק את החשוד מן המתלונן/ת למרחק שבדרך כלל לא יפחת מ-20 ק"מ מבית המתלונן/ת, לשם הגברת הביטחון

מה צפוי לחשודים/נאשמים בעבירות אלימות במשפחה בזמן המעצר?

בתי המשפט בוחנים בראש ובראשונה את מידת המסוכנות הנשקפת מן העצור שבפניהם. בשל אירועים מצערים וטראגיים שקרו וקורים, נוהגים בתי המשפט בזהירות יתרה בחשודי אלמ"ב, ומעדיפים לשחררם ממעצר, בתנאי שקיימת להם חלופת מעצר ראויה. אחת האפשרויות היא להרחיק את החשוד מן המתלונן/ת למרחק שבדרך כלל לא יפחת מ-20 ק"מ מבית המתלונן/ת, לשם הגברת הביטחון. לרוב אף יוטל עליו פיקוח צמוד ומלא ע"י צד ג', אשר יחתום ויערוב לעמידת החשוד בתנאי שחרורו.

בתי המשפט לא ישחררו חשוד ממעצר, אם קיימת מסוכנות גבוהה מצדו הנלמדת מחזרה על המעשים המיוחסים לו ו/או הפרת תנאי שחרורו במקרים קודמים. או אז יעדיפו להשאיר את החשוד במעצר עד שיוגש תסקיר בעניינו על ידי שירות המבחן (לאחר הגשת כתב אישום). 

מדרג חומרת הענישה עולה בהתאם לנסיבות, לאופן ביצוע התקיפה, תדירותה, מעורבים נוספים ושימוש בחפצים/נשקים נלווים, ועשוי להגיע גם לתקופת מאסר של עד 6 שנים למקרה

מה העונש על עבירות תקיפה במשפחה?

העונש על תקיפה סתם, העבירה הקלה ביותר, כנגד אדם אחר שאינו בן משפחה הוא עד שנתיים מאסר. יחד עם זאת, תקיפת בן משפחה לעיתים נחשבת, כאמור, לנסיבות מחמירות, ומאפשרת להכפיל את העונש (כלומר, לגזור על הנאשם עד 4 שנות מאסר). 

מדרג חומרת הענישה עולה בהתאם לנסיבות, לאופן ביצוע התקיפה, תדירותה, מעורבים נוספים ושימוש בחפצים/נשקים נלווים, ועשוי להגיע גם לתקופת מאסר של עד 6 שנים למקרה. לדוגמה, תקיפה המבוצעת על ידי יותר מאדם אחד בבן משפחה. ניתן לראות זאת באירועי אלימות על רקע כבוד המשפחה, שם העונש עשוי להגיע לעד 6 שנות מאסר.

עם זאת, בבוא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם, נשקלים נתונים נוספים ("טיעונים לעונש"), המסייעים לו בבחינת עניינו הספציפי של הנאשם הספציפי שבפניו. מתחם הענישה בפועל יתחיל, במקרים מסוימים, בסיום ההליך ב"אי הרשעה" (תוצאה חריגה ומיוחדת, השמורה למעטים, יחסית, אשר מודים בביצוע העבירה, נוטלים אחריות, מביעים צער ולרוב, ההרשעה תגרום להם נזק קונקרטי בעבודתם/תפקידם/סיווגם וכיו"ב). 

רכיב עונשי "חינוכי" וראוי, הנלווה, בדרך כלל, לאי הרשעת נאשם, הוא שירות לתועלת הציבור ("של"צ") - עונש זה יבוא בדמות של מספר שעות שייקבע מראש, בהן יידרש הנאשם לעבוד עבודה התנדבותית במסגרת ציבורית כלשהי (בתי חולים/בתי אבות/מרכזי תמיכה/ספריות ועוד) ולסיים את מכסת השעות שנקבעה לו במהלך שנה. רכיב זה יוכל להיגזר על נאשם גם במקרה של הרשעה וגם באי הרשעה.

במידה שבית המשפט בחר להרשיע את הנאשם, הוא רשאי להטיל עונש מאסר באופן של עבודות שירות, אשר בשונה משל"צ, עבודות השירות מבוצעות במשך כ-9 שעות מדי יום במשך מספר חודשים (עד שישה). עונש זה נחשב לקשה ומגביל יותר, שכן הנאשם יתקשה לעבוד עבודה נוספת או לשמור על עבודת היום הרגילה שלו (ככל שזו לא הייתה בערבים או במשמרות).

העונש החמור ביותר הוא, כמובן, עונש המאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח על פי התקופה שגזר בית המשפט (לרוב, מעל 6 חודשים).

כך או כך, נאשם אלמ"ב צפוי לעין בוחנת ומחמירה בהרבה מנאשם האלימות ה"רגילה", וזאת בדמות פיקוח שירות המבחן ודרישת המערכת להשתתפותו בקבוצות טיפוליות (שליטה בכעסים/אלימות במשפחה וכד'), שיחות פרטניות עם עובד סוציאלי/פסיכולוג ועוד כהנה וכהנה הליכים טיפוליים, אשר נועדו לשנות ולתקן את אופן חשיבתו של עבריין האלמ"ב, בכך שאלימות לא תהיה המוצא האוטומטי שלו בסיטואציות מסויימות עם בני משפחתו.

בתסקיר, שיכול להיערך לעניין המעצר או העונש, ייעשה ניסיון לקבוע אם מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם או שמא מסתתרת אצלו מסוכנות חבויה, אשר עלולה לגרום להישנות האלימות

כיצד בא לידי ביטוי היחס השונה של מערכת המשפט לעבירות אלימות במשפחה? 

מעבר לענישה חמורה יותר, חשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה מקבלים יחס מיוחד מצד המדינה ומערכת המשפט. להלן מספר דוגמאות:

תשומת לב מיוחדת של שירות המבחן - קציני המבחן, העובדים בשירות המבחן (גוף המורכב מעובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת וייעודית, המשמשים כ"העיניים של בית המשפט מחוץ לבית המשפט") יערכו "תסקיר" לנאשם (מעין דוח מיוחד וחסוי המתאר את התרשמות קצין המבחן מן הנאשם והמלצותיו באשר להמשך) ככל שבית המשפט יידרש לסיוע חיצוני בהכרת הנאשם והבנת עמדתו בנוגע למקרה הנדון.

בתסקיר, שיכול להיערך לעניין המעצר או העונש, ייעשה ניסיון לקבוע אם מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם או שמא מסתתרת אצלו מסוכנות חבויה, אשר עלולה לגרום להישנות האלימות, בין אם כלפי אותו בן משפחה שהתלונן ובין אם בכלל. בהתאם לכך, תינתן המלצה לגביו. בתי המשפט מקנים חשיבות רבה להמלצה זו, אולם אינם מחויבים לקבלה. 

אומרים לא לאלימות

משאבים רבים מוקצים לטיפול ושיקום הנאשם. רשויות מקומיות מפעילות מטפלים וקבוצות טיפוליות הרותמים את הנאשם להליך טיפולי ומנסים "להציל" אותו מעצמו ולמנוע ממנו עונש חמור וחזרה על מעשיו בעתיד. בסיום הטיפול (אם אותו נאשם אכן ישתף פעולה עם התהליך) תינתן המלצה להקל בעונשו. 

יחס מחמיר במהלך המאסר ובוועדות השחרורים - לאסירים המרצים עונשי מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה, קיימות מגבלות ייחודיות, כגון מגבלה על חופשות ואף על ביקורים מסוימים. כמו כן, לאסירים המסווגים כ"אלמ"ב" לא ינוכה שליש כדבר שבשגרה (בשונה מאסירים רגילים). לצורך שחרור מוקדם, אסירים אלה יידרשו להראות שבמהלך תקופת מאסרם, עברו טיפול מתאים, אותו השלימו בהצלחה, וכן בעלי התפקידים הרלוונטיים ממליצים ותומכים בשחרורם המוקדם לנוכח זאת. 

מחקרים שפורסמו לאחרונה מעלים חשש לעליה מדאיגה במספר תלונות השווא המוגשות על אלימות במשפחה. על פי אותם מחקרים, בין 70%-30% מהתלונות המוגשות בגין אלימות במשפחה במסגרת הליכי גירושין הן תלונות שווא

עליה מדאיגה במספר תלונות השווא 

מחקרים שפורסמו לאחרונה מעלים חשש לעליה מדאיגה במספר תלונות השווא המוגשות על אלימות במשפחה. על פי אותם מחקרים, בין 70%-30% מהתלונות המוגשות בגין אלימות במשפחה במסגרת הליכי גירושין הן תלונות שווא. 

מהמחקרים עולה, כי אותן תלונות מוגשות למשטרה ככלי טקטי בהליך הגירושין שנועד להיטיב בעיקר עם נשים (בין אם במאבק על הרכוש ובין אם במשמורת ומזונות לילדים). בפועל, תלונות השווא מסבות נזק עצום לתלונות אמת, שעשויות שלא לזכות למידת האמון הראויה מצד המערכת, אף שמאחוריהן עומדים קורבנות של ממש, הזקוקים להגנת ואמון המערכת. 

היות שמרבית מקרי האלימות במשפחה מבוצעים בחדרי חדרים והרחק מעיני עדים או תיעוד חיצוני, קשה לשוטר שמקבל את התלונה או לתובע המייצג את מדינת ישראל כמאשימה, ובוודאי שלשופט המקבל את התיק לדיון לדעת באופן חד משמעי אם מדובר בתלונת אמת או שווא, בוודאי כאשר אין כל ראיות פיזיות, סימני חבלה וכיו"ב. כתוצאה מכך מתגלה התוצאה העגומה, לפיה בתי הכלא בישראל מלאים גם באסירים, אשר מרצים מאסר שהוא תולדה של נקמנות, קנאה, תאוות בצע או כל שיקול זר אחר, אשר הביא לבדיית תלונה שקרית ואמון המערכת במתלוננת על פני ה"תוקף", ולאו דווקא בשל מעשי האלימות שיוחסו להם בכתב האישום.

שכנה שחשבה שהיא רואה את הבן מושיב את אמו בכוח, התלוננה נגדו במשטרה. התוצאה: הבן הורחק מאמו לתקופה ממושכת, והוגש נגדו כתב אישום. בסופו של דבר, הוא זוכָּה לאחר שהתקבלה גרסתו, לפיה לא הכה את אמו, אלא נאלץ להושיבה בכוח היות שהיא שיחקה בצורה מסוכנת עם גז ואינה שולטת במעשיה

דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה

בעל בן 42 שנטען כי תקף את אשתו במהלך ויכוח - אדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי, אשר התווכח עם אשתו על פעולה ביתית פשוטה, הגיע למצב בו הצמיד אותה בחוזקה לקיר תוך כדי לפיתת צווארה, לאחר מכן משך בשערה בחוזקה ואף דחף אותה לרצפה. האישה הפגועה מיהרה למשטרה, הבעל נעצר, ושוחרר עם הרחקה. כתב אישום הוגש בתוך ימים בודדים, ובמשך ארבעה חודשים הוא לא ראה או היה בקשר איתה כתוצאה מכך. בעוד שהתביעה ביקשה שייכלא, נרתם הנאשם להליך טיפולי קבוצתי ופרטני, אותו סיים בהצלחה. שירות המבחן הכיר בשינויים שהבעל עבר בדפוסי חשיבתו והמליץ לבית המשפט להימנע מהרשעה, משום שהדבר יפגע בסיווגו הבטחוני במסגרת עבודתו. בית המשפט אימץ את ההמלצה ועל הבעל נגזרו 80 שעות של"צ לצד פיקוח לשנה של שירות המבחן. התוצאה היפה יותר הייתה תודת הבעל ואשתו על ההליך הטיפולי, אשר לשמחתם, שיפר את זוגיותם וחיזק את יחסו המעריך והאוהב של הבעל לאשתו.

אדם בן 62 שנטען כי תקף את אמו בת ה-90- שכנה שחשבה שהיא רואה את הבן מושיב את אמו בכוח, התלוננה נגדו במשטרה. התוצאה: הבן הורחק מאמו לתקופה ממושכת, והוגש נגדו כתב אישום. בסופו של דבר, הוא זוכָּה לאחר שהתקבלה גרסתו, לפיה לא הכה את אמו, אלא נאלץ להושיבה בכוח היות שהיא שיחקה בצורה מסוכנת עם גז ואינה שולטת במעשיה.

עובד מצטיין שנטען כי הכה את זוגתו (ידועתו בציבור) - מדובר באדם מצליח מאוד, שעבד 45 שנה בתעשייה ביטחונית מסווגת. שכנה ששמעה כי הוא צועק על זוגתו, התלוננה נגדו במשטרה. בת הזוג נקראה להעיד, והודתה בעדותה כי לעיתים הוא תופס אותה בכוח ודוחף אותה, אולם לא התלוננה בעצמה. החשוד שוחרר לחלופת מעצר מרוחקת, אבל למרות זאת שב ונפגש איתה, ואף טס עמה לחו"ל. בעקבות זאת, בית המשפט קבע תנאים מגבילים יותר לשחרורו בשנית, שגם אותם הוא הפר. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים. היות שההליך הטיפולי המבוקש ארך זמן רב מדי לטעמו של הנאשם, הוא בקש לבסוף להודות במעשיו במסגרת הסדר טיעון, ובית המשפט גזר עליו את ימי מעצרו, אשר בסופם וללא כל התערבות טיפולית חזר לזוגתו ללא תנאים מגבילים, אך עם הרשעה. 

יש לשים דגש על חינוך מונע במקום על החמרת הענישה. לרוב, עבירות אלימות במשפחה מבוצעות באופן אימפולסיבי ולא מתוכנן, ונובעות ממניעים פסיכולוגיים

שתי תובנות חשובות ביחס לתיקי אלימות במשפחה

התובנה הראשונה נוגעת לחשיבות ההיוועצות בעורך דין פלילי במסגרת ההליך. לחשודים בעבירות אלימות במשפחה יש בדרך כלל את "האמת שלהם", איתה הם מאמינים כי יצליחו לשכנע את החוקר/שופט מה באמת קרה ולמה פעלו כפי שפעלו, והסבר זה בוודאי יביא לשחרורם או לסגירת התיק שלהם. מחשבה זו שגויה ובעייתית מיסודה, משום שיש לדעת כיצד להציגה כדי להעביר נכון את המסר (ואין הכוונה, חלילה, לשקר). עורך דין מיומן ידע להנחות את החשוד מה להגיד, מה לא להגיד וגם כיצד, ככל שהחשוד ישכיל להיערך מבעוד מועד ולהתייעץ לפני שמסר את תגובתו או גרסתו הראשונה. במקרים רבים יוזמן החשוד למשטרה באופן שיאפשר לו לקבוע מראש עם עו"ד פלילי להיוועצות, עוד בטרם יגיע לתחנת להיחקר. שימוש נכון בעו"ד פלילי יכול להוות את ההבדל בין מעצר לשחרור, בין כתב אישום לסגירת תיק, ובין עונש חמור לעונש מופחת.

התובנה השנייה היא, כי יש לשים דגש על חינוך מונע במקום על החמרת הענישה. לרוב, עבירות אלימות במשפחה מבוצעות באופן אימפולסיבי ולא מתוכנן, ונובעות ממניעים פסיכולוגיים, כמו: כעס, אכזבה ותשוקה. על רקע זה, עונש מוגבר לאחד לא ימנע או ירתיע בעל אחר מלהכות את אשתו. רק חינוך והכוונה, שיבואו לידי ביטוי בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות, יוכלו לגרום לשינוי ממשי ולמנוע או להפחית אלימות.

לקבלת יעוץ מעו"ד יאיר מושיוב, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עורך דין יאיר מושיוב קבע פגישה עם עורך דין יאיר מושיוב

עו"ד יאיר מושיוב, בוגר המכללה למנהל, הפקולטה למשפטים ועוסק בתחום הפלילי משנת 2004. עו"ד מושיוב עבר השתלמויות במשפט פלילי ובדיני...

לפרופיל המלא