open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          ליווי משפטי לעסקים משפחתיים: בין משפט לגישור

          בעיה ידועה בחברות משפחתיות היא הערבוב בין העסקי לפרטי, היוצר סכסוכים משפחתיים ופוגע הן בעסק והן במשפחה. פתרון הבעיה מצריך ליווי משפטי

          פורסם בתאריך 17.10.2017 חוזה מחייב גישור ייעוץ משפטי
          ליווי משפטי לעסקים משפחתיים: בין משפט לגישור

          הסיפור מתחיל בעסק משפחתי בגודל בינוני בדרום הארץ. העסק, שהתחיל כבית מלאכה קטן, הוקם על ידי האב. במהלך השנים הצטרפו אליו כל בניו וחלק מנשותיהם, העסק והמחזור גדלו והוא מעסיק כיום 50 עובדים, פרט לבני המשפחה.

          ההתנהלות העסקית של החברה לא הוסדרה מעולם בצורה פורמלית. הרגלי עבודה והוצאת כספים, שלא היו יעילים או מתאימים בהכרח לגודל החברה ויכולותיה, נוצרו והתקבעו במהלך השנים. באותו הזמן נוצרו כל העת הרגלי עבודה והוצאת כספים חדשים לפי גחמות הלב של כל אחד מבני המשפחה, ומבלי שיתקיימו בהם דיון וחשיבה משותפת. 

          בעיה בחברה משפחתית היא חלוקת תחומי אחריות עמומה ולא מוסדרת, וחלוקת תפקידים הנסמכת לעתים על הקרבה המשפחתית וזכויות הוותק, יותר מאשר על סמך מומחיות וידע

          הבעיות המרכזיות העומדות בפני חברה משפחתית

          הבעיה המרכזית בחברות משפחתיות היא אי הסדר וערבוב התחומים בין המשפחה לבין החברה העסקית. וכך, בעיות הנוצרות בין בני המשפחה מחלחלות אל העסק ומפריעות לתפקודו והתנהלותו, וגם להפך. לעתים קורה שבן משפחה אחד יפעל בתוך העסק כנגד בן משפחה אחר, כדרך "לסגירת חשבונות" משפחתיים דווקא, גם אם זה בא על חשבון הצרכים והאינטרסים של העסק.

          בעיה נוספת היא חלוקת תחומי אחריות עמומה ולא מוסדרת, וחלוקת תפקידים הנסמכת לעתים על הקרבה המשפחתית וזכויות הוותק, יותר מאשר על סמך מומחיות וידע.

          בעיה ידועה אחרת היא הערבוב בין הרכוש הפרטי לרכוש העסקי. ערבוב זה מעמיס על החברה הוצאות שונות שהיא לא אמורה לעמוד בהן. למשל, קניית רכב לאחד מבני המשפחה העובדים בעסק, רכב יקר יותר ממה שהחברה יכולה להרשות לעצמה, או שהוא יקר ממה שנהוג לרכוש עבור עובדים באותו התפקיד בחברות אחרות. 

          בעיית ההוצאות המכבידות על החברה בצורה לא סבירה גולשת גם לשאלת התגמול הכספי של העובדים שהם בני משפחה. פעמים רבות אין התאמה בין התגמול לבין דרגת העובד, הוותק שלו ומומחיותו, והגמול נקבע במקום זאת על פי קרבה המשפחתית.

          לערבוב בין המשפחתי לעסקי ולפעילות במסגרת עסק משפחתי גם יתרונות רבים. למשל, האפשרות "לסגור" עניינים ולקבל החלטות בצורה בלתי פורמלית, וכן התקשורת המלאה והישירה בין כל העובדים

          היתרונות בניהול עסק משפחתי

          מובן, כי לערבוב בין המשפחתי לעסקי ולפעילות במסגרת עסק משפחתי גם יתרונות רבים. למשל, האפשרות "לסגור" עניינים ולקבל החלטות בצורה בלתי פורמלית, וכן התקשורת המלאה והישירה בין כל העובדים, הנובעת מניהול בלתי פורמלי זה, כמו גם האפשרות לגישה ישירה לדרגי הניהול. בסופו של דבר, בעסק משפחתי לכולם מטרה משותפת - שהעסק יצליח, יצמח וישמש מקור פרנסה לכולם גם בעתיד.

          הראשון בין הבנים נכנס לעבוד בעסק בגיל צעיר, צבר ניסיון וידע רבים ומונה על ידי האב למנכ"ל. גם בשל כך, הוא חש כי "מגיע לו יותר" מבחינת תגמולים ומבחינת זכות לקבלת החלטות, על אף שמעולם לא רכש השכלה בתחום של ניהול עסקים

          חלוקה עמומה של תפקידים ותחומי אחריות

          נחזור לחברה המשפחתית אותה תיארנו בתחילה. הראשון בין הבנים נכנס לעבוד בעסק בגיל צעיר, צבר ניסיון וידע רבים ומונה על ידי האב למנכ"ל. גם בשל כך, הוא חש כי "מגיע לו יותר" מבחינת תגמולים ומבחינת זכות לקבלת החלטות, על אף שמעולם לא רכש השכלה בתחום של ניהול עסקים. וכך, מעולם לא התבצעה חשיבה מוסדרת של חלוקת התפקידים ותחומי האחריות המקצועיים הדרושים לעסק. אלה נקבעו על פי רוב לפי צרכי בני השפחה השונים. לא אחת נוצר מצב שבו, מאחר שלכל אחד מהאחים היו הלקוחות שלו, ניתנו לכל לקוח מחירים שונים, מבלי לתאם זאת עם האחים האחרים. ממש כאילו התנהלו שני עסקים מתחרים באותו עסק. 

          אחת מהנשים הפכה לעובדת מרכזית בניהול החברה והכוונת דרכה. אב המשפחה מאוד אהב אותה, קידם את בעלה הרבה יותר יחסית לאחיו, ושיתף אותו בהרבה יותר ידע, שאפשר לו לצמוח ולהתקדם במסגרת העסק יותר מאחיו

          אי הפרדה בין המשפחה המורחבת לבין העסק

          במהלך השנים, האחים התחתנו. חלק מהנשים מצאו חן בעיני האב והוכנסו לעבודה בעסק, אך את אחת מהן הוא לא חבב כלל, ולא רצה לראותה, לא בעסק (בלא קשר לכישוריה ויכולותיה) ולא באירועים משפחתיים. אחת מהנשים הפכה, לעומת זאת, לעובדת מרכזית בניהול החברה והכוונת דרכה. אב המשפחה מאוד אהב אותה, קידם את בעלה הרבה יותר יחסית לאחיו, ושיתף אותו בהרבה יותר ידע, שאפשר לו לצמוח ולהתקדם במסגרת העסק יותר מאחיו. 

          התנהלות זו יצרה קנאה בין האחים ותחושה של חוסר הוגנות מקצועית. אלה יצאו מגדרי העסק וחלחלו להתנהלות של המשפחה המורחבת, לאירועים משפחתיים ולחיי היום יום. אותו חלחול התרחש גם בכיוון ההפוך - סכסוכים וקנאות משפחתיות השפיעו לרעה על התפקוד ושיתוף הפעולה בין בני המשפחה במסגרת העסק.

          נוצר מצב בו כל אחד מהאחים עבד בחלקי משרה שונים וקיבל משכורות, תגמולים והטבות שאין להם קשר ישיר בהכרח לתפוקות ולשעות המשרה שלו

          שכר ותגמולים שאינם מותאמים לשעות המשרה

          בעסק בו אנו דנים נוצר מצב בו כל אחד מהאחים עבד בחלקי משרה שונים וקיבל משכורות, תגמולים והטבות שאין להם קשר ישיר בהכרח לתפוקות ולשעות המשרה שלו. שיטת התגמול הזו היא תוצר של החלטת האב, והיוותה גם היא מקור לקנאה ולסכסוכי עבודה בין האחים, שגלשו גם להתנהלות של המשפחה המורחבת. 

          בחברה המדוברת, כמו גם בעסקים משפחתיים רבים, בעלי העסק אינם מפרידים בין רכוש העסק לרכושם הפרטי - מנייר למדפסת וציוד משרדי ועד לציוד של החברה המשמש גם לצרכים פרטיים

          חוסר הפרדה בין רכוש פרטי לרכוש העסק

          בחברה המדוברת, כמו גם בעסקים משפחתיים רבים, בעלי העסק אינם מפרידים בין רכוש העסק לרכושם הפרטי - מנייר למדפסת וציוד משרדי ועד לציוד של החברה המשמש גם לצרכים פרטיים. כל אלה מהווים מעמסה לא סבירה על העסק עצמו, במיוחד כשלא קיימת הגדרה מראש מה הרכוש העסקי שניתן לעשות בו שימוש פרטי (ואיזה לא), כמו גם אילו הוצאות פרטיות ראוי שהעסק יממן ואילו לא. 

          בעיית הדורות העתידים

          מאחר שהעסקת בני המשפחה הפכה להיות חלק מההתנהלות של החברה, עלתה שאלת ההצטרפות של בני משפחה נוספים לעבודה בעסק גם בעתיד - בעיקר ילדים ונכדים. מן הסתם, לכל אחד מהאחים אינטרס שבניו יוכלו לעבוד בעסק גם הם, וברור כי ככל שהמשפחה תגדל, כך האפשרות לספק תעסוקה לכולם תפחת, ויש לנהל כניסה עתידית של בני משפחה בצורה מוסדרת. 

          בשלב מסוים הבין אבי המשפחה כי העסק סובל מבעיות רבות שיש להסדיר בטרם יפרוש לגמלאות. במסגרת הארגון מחדש הוא ביקש לחלק את הרכוש העסקי בצורה שווה

          פתרון הבעיה באמצעות ייעוץ ארגוני וליווי משפטי

          בשלב מסוים הבין אבי המשפחה כי העסק סובל מבעיות רבות שיש להסדיר בטרם יפרוש לגמלאות. במסגרת הארגון מחדש הוא ביקש לחלק את הרכוש העסקי בצורה שווה, גם אם לא הוגנת, בין בניו ואילו את רכושו הפרטי ביקש לחלק בצורה הוגנת, גם אם לא שוויונית.

          במלים אחרות, הוא ביקש שלכולם תהיה בעלות שווה על העסק, בלא קשר לוותק שלהם בחברה או לתפקידם הנוכחי בה. ובאותה מידה ביקש לחלק את רכושו הפרטי כך שמי שקיבל ממנו פחות עזרה במהלך חייו, יקבל יותר, ומי שקיבל יותר עזרה, למשל סיוע ברכישת בית, יקבל פחות.  
          לשם כך נדרשה לו, לפני הכל, הסדרה ברורה של ההפרדה בין הרכוש הפרטי לבין הרכוש העסקי, ומכאן שגם בין המשפחה לבין העסק. הוא שכר את שירותיה של יועצת ארגונית, והציב בפניה שתי מטרות שלובות – ליצור סדר בהתנהלות של בני המשפחה בעסק ולהבטיח כי העסק, המהווה את מקור הפרנסה העיקרי עבור כולם, ימשיך לצמוח.

          אבי המשפחה פנה לייעוץ משפטי, ועוה"ד תרגם את ההמלצות להסכמות משפטיות, שהסדירו את תחומי האחריות של כל אחד בני המשפחה, כמו גם את התגמולים המגיעים בהתאם לתרומה לעסק, שעות העבודה הברורות וכן ההטבות הנלוות לכל אחד מהתפקידים

          הסדרה משפטית ברורה של המלצות הארגון מחדש

          לאחר תהליך ההערכה הבינה היועצת, כי יש צורך לקבע את המלצותיה לסדר ארגוני ולעגן אותן בצורה משפטית. זו הייתה למעשה המלצתה המרכזית לארגון מחדש של העסק. אבי המשפחה פנה לייעוץ משפטי, ועוה"ד תרגם את ההמלצות להסכמות משפטיות, שהסדירו את תחומי האחריות של כל אחד בני המשפחה, כמו גם את התגמולים המגיעים בהתאם לתרומה לעסק, שעות העבודה הברורות וכן ההטבות הנלוות לכל אחד מהתפקידים, וכד'. עוד הסדיר הליווי המשפטי את סוגיית הכניסה לעסק של בני משפחה נוספים בעתיד.

          ההסכמות המשפטיות הסדירו את הליכי העברת הרכוש העסקי לידי הבנים באופן ברור

          מה נדרש בייעוץ משפטי לחברות משפחתיות?

          בשלב ראשון מטרת משרד עורכי הדין שסיפק את הייעוץ המשפטי הייתה להבהיר לאב את בעיית הערבוב בין הפרטי לעסקי שנוצרה ושנתפסה בעיניו ובעיני בני המשפחה כטבעית וברורה מאליה ולא משהו שיש לערער עליו או מקור לבעיה. 

          לאחר מכן היה צורך להסביר מדוע הערבוב הזה פוגע בחברה ואינו יעיל להתנהלותה, וכיצד בסופו של דבר הוא פוגע גם במשפחה. מתוך כך, הגיעו הצדדים להבנה בדבר חשיבות הסדרת ההפרדה בין התחומים. 

          השלבים הראשונים התנהלו בין האב לבין היועצת הארגונית ועורכי הדין, ובסופם הועמדו הסכמות משפטיות שהסדירו את ההפרדה בין הרכוש הפרטי לעסקי ואת המגבלות על השימוש ברכוש העסקי לצרכים פרטיים, כמו גם את חלוקת התפקידים ותחומי האחריות, את בעיית התגמולים וההטבות בהתאם לאחוזי משרה, ידע וכישורים, ובסופו של דבר גם הקמת מנגנוני בקרה ופיקוח על התנהלות העסק, כולל דירקטוריון, שהוקצו בו שני מקומות למנהלים חיצוניים שאינם בני משפחה.

          נוסף לכל אלה, ההסכמות המשפטיות הסדירו את הליכי העברת הרכוש העסקי לידי הבנים באופן ברור. לפני הכל, הובטחה שליטת האב ב-51 אחוז ממניות החברה. כל השאר חולקו בין האחים, אך ההעברה הייתה הדרגתית והותנה בהשגת יעדים עסקיים שיבטיחו את המשך קיום העסק וצמיחתו.

          בסופו של דבר, החוזה שנוצר, היה הנכון ביותר מבחינה ניהולית ועסקית

          גישור ויצירת הסכמות בין בני המשפחה

          לאחר שההסכמות המשפטיות גובשו לכדי חוזה, היה על האב להציגו בפני בניו ולהביאם לחתום עליו. תגובתם הייתה קשה. הם לא הבינו את מטרת ההסדרה, סירבו לחתום על החוזה ואיימו לעזוב את העסק ולהפסיק את הקשר עם האב. האב מצדו איים גם הוא להוציאם מהעסק ולנשלם מהירושה הפרטית והעסקית. חלק מהבנים הרגישו שמגיע להם יותר לאור הוותק ותרומתם לחברה לאורך השנים, ולא הבינו מדוע חלוקת המניות היא שוויונית. אף אחד לא הבין מדוע עליהם להיות מוגדרים כבעלים של החברה במקום עובדים שלה ויותר מכך - מדוע עליהם לערב אנשים חיצוניים שאינם בני משפחה בניהולה. 

          בסופו של דבר, החוזה שנוצר, היה הנכון ביותר מבחינה ניהולית ועסקית. 

          המתחים והקשיים שנוצרו עם הצגת החוזה היוו מצע לתחילת מסע ארוך מאוד, שבמהלכו פעל משרד עורכי הדין להסביר לכל אחד מהנוגעים בדבר את ההיגיון העומד מאחורי החוזה, את התועלות שהחברה וכל אחד מבני המשפחה יפיקו ממנו ואת הסדר שהוא מייצר. 
          כחלק מיישוב המתחים והובלת כל בני המשפחה להסכמה, הם קיבלו הסברים כיצד עולם העסקים והחברות פועל, מה בדרך מצופה מחברה רגילה בשוק מבחינת הוצאות, ומה עשוי, בטווח הארוך, להוביל להתמוטטות החברה.

          דיבידנדים במקום משיכת מזומן

          אחת מההבנות אליהן נדרשו בני המשפחה להגיע, וכנראה אחת מההטבות שהיה להם קשה ביותר לוותר עליה, הייתה כי הרווחים השונים יגיעו לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים - כלומר בהתאם ליכולות ולרווחים הממשיים של החברה - במקום באמצעות משיכת כספים ורכוש עסקי אחר. מכאן, שהיה עליהם להבין כי ככל שהחברה תעבוד בצורה מסודרת יותר, כך היא תהיה יציבה יותר ותעניק לבעלים ולמחזיקי המניות דיבידנדים בכמות שתעלה על ההטבות האישיות שניתנו להם בעבר. 

          במקרה הנדון, היה צורך לשכנע כל אחד מהבנים וחברי המשפחה האחרים בנפרד שיש צורך להגיע להסכמה משותפת על החוזה ופרטיו

          בניית הסכמה משפחתית וליווי רגשי

          הליווי המשפטי במקרים של עסקים משפחתים נדרש גם לבניית הסכמה רחבה בקרב חברי המשפחה כולה, כולל הנשים והילדים. מדובר בעבודה רגישה ביותר, הדורשת ממשפחה שלמה להבין כי אורח החיים שלה וחוסר ההפרדה בין העסקי לפרטי ולמשפחתי – מה שנראה לבני המשפחה טבעי לגמרי - פוגע למעשה הן בעסק והן במשפחה ועליו להשתנות באופן ניכר. 

          במקרה הנדון, היה צורך לשכנע כל אחד מהבנים וחברי המשפחה האחרים בנפרד שיש צורך להגיע להסכמה משותפת על החוזה ופרטיו. את אותם הסברים היה להסביר שוב ושוב, ובכל פעם בדרך אחרת, שתתאים למעמדו של אותו בן משפחה, מצבו, ציפיותיו וצרכיו. 
          בסופו של דבר הגיעו כל בני המשפחה להסכמה, חתמו על החוזה ויצאו לדרך חדשה.

          לסיכום, ליווי משפטי יעיל של עסקים משפחתיים דורש הבנה כי תהליכי הגישור והליווי חורגים מהסדרות פורמליות פשוטות, וכי הם מחויבים להתייחס לחוסר ההפרדה בין העסקי לפרטי ובין המשפחה לבין החברה, ולתת מענה גם לגורמים משפחתיים שהם חיצוניים לעסק, כולל גורמים רשמיים. מרגע שכל חברי המשפחה, ולא רק המנהלים שלה, מבינים את חשיבות ההפרדה, העסק יכול להתנהל בפסים מקצועיים, והמשפחה יכולה לחזור להתנהל בצורה תקינה. היא לעולם לא תהיה נפרדת לחלוטין מהעסק אבל היא תוכל להתנהל בשקט, בלי השפעות בלתי פוסקות מהיחסים העסקיים בין בני המשפחה. ארוחות ערב שבת המשפחתיות יוכלו שוב להתנהל בשמחה. 

           * סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

          לקבלת יעוץ מד"ר ועו"ד מיכל סגל-ארנולד, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          דוקטור ועו"ד מיכל סגל - ארנולד

          קבע פגישה עם
          דוקטור ועו"ד מיכל סגל - ארנולד

          משרד עו"ד מיכל סגל ארנולד, עו"ד וד"ר, עוסק בקניין רוחני ובתאגידים, זכויות יוצרים, חוזים ורישיונות, רישום סימני מסחר ומדגמים, תקשורת...

          לפרופיל המלא