הקריסה של טבע - זכויות העובדים‎

מהדיווחים בעיתונות עולה תמונה מטרידה לגבי אופן הניהול של חברת טבע, שכלל חילופים תכופים ולא תמיד ברורים של נושאי משרות בכירים, החלטות עסקיות לא מוצדקות תמיד וחילופי בכירים בהנהלה, כמו גם עדויות לפזרנות כספית רבה ושימוש לא מושכל ברווחים שהפיקה החברה הן מפעילותה והן מהטבות המס המופלגות שזכתה בהן מהמדינה. 

לכל הבעיות הניהוליות הללו, כך נראה, קשר ישיר למה שקורה בימים האחרונים, בהם נראה כי טבע עומדת לצמצם חלק ניכר מפעילותה ולפטר אלפי עובדים בכל העולם, כמו גם בישראל, שבה עתידה החברה לפטר כ-1750 עובדים ולסגור מפעלים אחדים.

בהיותה אחת החברות המרכזיות במשק הישראלי, לקריסה של טבע השפעה של אפקט דומינו - לא רק אלפי העובדים שיפוטרו ייפגעו, אלא גם הספקים העובדים עם טבע וכל המערך ההיקפי של נותני השירותים השונים. פעילותם הכלכלית של העובדים עצמם צפויה אף היא להצטמצם עקב הפיטורים ואי הוודאות בדבר יכולתם למצוא מקומות עובדה חלופיים במצב המשק כיום. זוהי פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית.

בשל כך, יש בהחלט מקום לשקול את אחריותם האישית של נושאי המשרה הבכירים בתאגיד למצב ואת האפשרות לחייבם אישית  - גם על ניהול, שייתכן שלא נעשה כדין, וגם כדי לשמש תמרור אזהרה לנושאי משרה בכירים בתאגידים מרכזיים אחרים במשק.

נושאי התפקידים הבכירים בטבע, שנראה כי לפי הדיווחים בתקשורת, לא ניהלו את החברה כפי שהיה מצופה מהם לנהל, עשויים להימצא כנושאים באחריות אישית לקריסה, שלא הותירה בידי טבע ברירה אלא לנקוט פיטורים המוניים

האם למנהלים הכושלים אחריות אישית לפיטורים?

בדיני עבודה, כמו בכל עולם משפטי אחר, ישנו פרמטר של אחריות אישית גם כאשר מדובר בחברה בע"מ, כמו גם אחריות אישית של נושאי משרות בכירים - גם אם הם אינם בעליו של התאגיד. במלים אחרות, נושאי התפקידים הבכירים בטבע, שנראה כי לפי הדיווחים בתקשורת, לא ניהלו את החברה כפי שהיה מצופה מהם לנהל, עשויים להימצא כנושאים באחריות אישית לקריסה, שלא הותירה בידי טבע ברירה אלא לנקוט פיטורים המוניים.

זוהי זווית משפטית שעל פי רוב אינה נבדקת במקרים כאלו, אך בשל הסיטואציה, יש בהחלט מקום לשקול אותה, ולבדוק את הצורך לחייב באופן אישי את נושאי המשרה הבכירים על הפגיעה הצפויה בעובדים. 

בעקבות העדויות בדבר פזרנות כספית, עולה השאלה האם ייתכן שבמידה שאותם כספים היו מתועלים לאזורי ניהול נכון, טבע לא היתה מגיעה למצב הקריסה והעובדים לא היו נפגעים כך 

כיצד ניתן להוכיח אחריות אישית של נושא משרה בכיר במקרה כזה?

אחריות אישית של מעסיק או של נושא משרה בחברה כלפי העובדים הוא עניין שלא פשוט להוכיח משפטית. ברוב המקרים, נושאי המשרה הבכירים נדרשים לאחריות אישית מול בעלי המניות של החברה, ובתחום זה קיימת פסיקה רבה ומגוונת. אך בכל הנוגע לאחריות אישית כלפי העובדים, ההנחה מראש היא כי הדרג הניהולי, בטבע ובכלל, יטען שלא נעשה דבר במתכוון, וכי אין למנהלים אחריות אישית ישירה על הפיטורים ההמוניים ועל הפגיעה החמורה במשק הישראלי.

לאחריות האישית המשפטית לפיטורי העובדים במקרים אלה שני ביטויים אפשריים - אחריות חוזית ואחריות נזיקית. האחריות החוזית פירושה שניתן לנסות ולהוכיח כי פעולות מסוימות שנעשו במסגרת ניהול החברה עלי ידי נושאי המשרה בה, הביאו לכך שההסכם מול העובדים הופר ונפגעו זכויותיהם. האחריות הנזיקית נוגעת לשאלה האם פעולות ניהוליות כאלו ואחרות הן שהביאו לכך שנגרמים הנזקים הצפויים כעת לעובדים עם הפיטורים. האם הפרו האורגנים של החברה את חובת הזהירות שלהם כלפי העובדים ונהגו בצורה בלתי סבירה.

וכך, למשל, בעקבות העדויות בדבר פזרנות כספית, עולה השאלה האם ייתכן שבמידה שאותם כספים היו מתועלים לאזורי ניהול נכון, טבע לא היתה מגיעה למצב הקריסה והעובדים לא היו נפגעים כך - בייחוד בשל הדיווחים על הרווחים שגרפו מנהלים שעזבו או פוטרו במשך השנים ('מצנחי הזהב' וכו') האם הופרה חובת הזהירות של נושאי המשרה בחברה. שאלה אחרת היא האם הפיטורים הגורפים יישקלו בצורה ניהולית ראויה או ייעשו גם הם בחטף, ללא הליכי שימוע וללא בחינת מצבם של כל עובד ועובדת לגופם בעת ההחלטה.

תשובה חיובית לכל אחד מאלה או שניהם עשויה בהחלט להביא להחלטה, כי הפיטורים נעשו שלא כדין וכי על נושאי המשרה הבכירים לשאת באחריות משפטית ולחייבם אישית בנזקים שנגרמו ויגרמו לעובדים.  

גם כאשר מדובר בפיטורים המוניים, כפי שעולה מדיווחי התקשורת במקרה של טבע, יש לזכור כי התנהלות ניהולית ראויה וחוקית דורשת שהליך השימוע במלואו יתבצע במלואו, וכי כל עובד יזכה ליחס פרטני

אילו החלטות ניהוליות רלבנטיות למצב הנוכחי? 

בראש ובראשונה, החוק קובע כי ברגע שמחליטים על פיטורים, כל עובד צריך לעבוד הליך שימוע. יש לזמנו לשימוע, להסביר לו מדוע הוא מוזמן ולתת לו זמן סביר להיערך אליו ולפיטורים הצפויים. 

מטרת השימוע היא כפולה. הראשונה, לאפשר לעובד זמן ראוי להיערך, כמה שניתן, לפיטורים, מכל הבחינות - כלכלית, משפטית, משפחתית - ולהתמודד עם האתגר בצורה הטובה ביותר, כך שייפגע כמה שפחות. המטרה השנייה היא לאפשר לעובד לנסות לשנות את רוע הגזירה ולערער על הפיטורים וסיבתם. 

וכך, גם כאשר מדובר בפיטורים המוניים, כפי שעולה מדיווחי התקשורת במקרה של טבע, יש לזכור כי התנהלות ניהולית ראויה וחוקית דורשת שהליך השימוע במלואו יתבצע במלואו, וכי כל עובד יזכה ליחס פרטני. החשש הוא כי טבע תמשיך באותו דפוס של ניהול לא ראוי ותכריז על פיטורים גורפים, מבלי לבצע הליכי שימוע, בטענה שבמקרה של קריסה כלכלית כמו שלה, השימוע הוא עניין פורמלי בלבד שניתן לוותר עליו.

יש לברר האם לא ניתן להציע לעובד שנערך לו שימוע משרה אחרת בתאגיד או כיצד ניתן לבצע את הפיטורים כדי שהוא ייפגע מהם כמה שפחות, ויוכל להמשיך בחייו מבלי לקרוס ביחד עם החברה 

מה חשיבותו של שימוע במקרה כזה של פיטורים המוניים?

לביצוע השימוע חשיבות רבה בכל מקרה, גם כאשר מדובר בקריסה כלכלית ואפילו סגירה של עסק. תמיד ישנן נסיבות שצריך לברר עם כל עובד ועובד לגופו של עניין. יש לברר האם לא ניתן להציע לאותו עובד משרה אחרת בתאגיד או כיצד ניתן לבצע את הפיטורים כדי שהוא ייפגע מהם כמה שפחות ויוכל להמשיך בחייו מבלי לקרוס ביחד עם החברה. 

אלה בעיקר העובדים החלשים יותר, שיתקשו למצוא עבודה אחרת, שיש לחשוב עליהם במקרה כזה. למשל, אשה בהיריון לא ניתן לפטר סתם וכך, ויש להראות לממונה על עבודת נשים, כי נעשו מאמצים למצוא לה תפקיד אחר. דוגמה אחרת היא עובדים מבוגרים המצויים לפני גיל הפנסיה, כאשר לגביהם ניתן להחליט, כי כדי שלא ייפגעו זכויותיהם, הם ימשיכו לקבל משכורת עד לפנסיה. 

גם במקרים של מפעלים שלמים שנסגרים, ניתן לבדוק האם חלק מהעובדים יכולים (ורוצים) להשתלב במפעלים אחרים של התאגיד - עובדים שזו עבורם אופציה ריאלית יותר מאשר למצוא עבודה חדשה (בשל גילם, מצבם המשפחתי, המקצוע שלהם וכן הלאה).

החלטה גורפת, שאינה לוקחת בחשבון את הנסיבות הללו המתבררות בשימוע האישי, יכולה בסופו של יום לא רק להיתפס כהמשך של הניהול הכושל, אלא אף להתפרש כפיטורים שלא נעשו בדין, המטילה על מקבלי ההחלטות, הם נושאי המשרה בחברה, אחריות אישית וניתן לחייבים באופן אישי ולייחס להם את חובות החברה.

נוסף על הדרישה המשפטית המוצדקת לפיצויים מוגדלים, ישנה אפשרות לראות בזאת חלק מהניהול הלא תקין ודרישה להכרה באחריות האישית של נושאי המשרה הבכירים לכך

האם יש הצדקה משפטית לדרוש פיצויים מוגדלים במקרה של טבע?

מרגע שיוחלט על הפיטורים, שהרי לא ניתן לדרוש מעסק כושל להמשיך ולפעול בכוח, יש לשקול היטב את הצורך לדרוש פיצויים מוגדלים. זאת, בשל הפזרנות הכספית בדרגים הבכירים, אך לא פחות מכך, בשל הטבות המס שניתנו לחברת טבע במשך השנים והרווחים שהפיקו בעלי המניות שלה כתוצאה מכך. ניתן בהחלט לטעון כי מן הראוי שאחוז מסוים מהרווחים שטבע הפיקה בזכות העובדים, היה צריך להיות מוקדש לקרן ביטחון לעובדים למקרה של יום צרה, כפי שהתרגש על החברה לאחרונה.

וכך, נוסף על הדרישה המשפטית המוצדקת לפיצויים מוגדלים, מאחר שנראה כי טבע לא פעלה להבטיח את קיומה של קרן ביטחון ליום סגריר כזו, ישנה אפשרות לראות בזאת חלק מהניהול הלא תקין ודרישה להכרה באחריות האישית של נושאי המשרה הבכירים לכך, תוך חיובם בהוצאות וחובות החברה כלפי העובדים. 

מן הראוי שהמדינה תדרוש כעת במקרים אחרים של חברות ענק הזוכות להטבות מס כאלה, כי אחוז מסוים מהרווחים המופקים בזכות הטבות המס יופרשו לטבת קרן ביטחון כלכלית, שתדאג אך ורק לזכויות העובדים בעתות משבר וצרה

מהי אחריות המדינה במקרה זה?

גם למדינה, שהייתה זו שהעניקה לטבע את הטבות המס המופלגות, אחריות למצב העובדים - אחריות שהיא מעבר לצורך הברור לדאוג לרווחתם כאזרחיה. המדינה, שאפשרה לטבע 'להתנפח' כך ללא שום בקרה ופיקוח, הייתה יכולה לדרוש  מהחברה לשמור על הגורמים החלשים ביותר בה - העובדים, ולא פחות מכך, רשת הספקים - שפרנסת כולם נסמכת עליה ועל פעילותה.

מן הראוי שהמדינה תדרוש כעת במקרים אחרים של חברות ענק הזוכות להטבות מסשכאלה, כי אחוז מסוים מהרווחים המופקים בזכות הטבות המס יופרשו לטבת קרן ביטחון כלכלית, שתדאג אך ורק לזכויות העובדים בעתות משבר וצרה, שהם אמנם בלתי צפויים, אך בהחלט סבירים בהתרחשותם לאור הדינמיקה של השוק כיום. 

קרן כזו, הייתה יכולה, למשל, לוודא כי העובדים שיפוטרו בטבע יזכו לפיצויים מוגדלים משמעותית, שיאפשרו להם לעבור את התקופה הקשה בפגיעה מינימלית. מנקודת המבט של המשק, התרחשות כזו פירושה שגם הנזק ההיקפי יצומצם, יחסית, כי הפעילות הכלכלית של העובדים שיפוטרו תצטמצם בצורה משמעותית הרבה פחות ממה שצפוי כיום.

זהו אינטרס ברור של המדינה - לא רק לפעול לרווחת אזרחיה על ידי עידוד פעילות עסקית תאגידית, אלא גם על ידי כך, שהיא מוודאת כי אותו תאגיד שזכה לעידוד מבטיח כי חלק מרווחיו יופנה לשמירה על ביטחון העובדים בעתות משבר. 

לסיכום, הקטסטרופה שככל הנראה מתרחשת בימים אלה בחברת טבע, וכפועל יוצא במשק הישראלי, היא לא כוח עליון או אסון טבע. למצב שנוצר אחראים נושאי המשרה הניהוליים הבכירים בטבע, ולא פחות מכך המדינה, שנתנה לתאגיד הטבות מס מופלגות כמעט ללא רגולציה. האחריות הזו היא לזכויות העובדים והפגיעה בהם לא פחות משהיא לפגיעה הצפויה למשק הישראלי בכללותו.

* משרד עו"ד גיא הרשקוביץ מתמחה בדיני עבודה וליווי משפטי לחברות ותאגידים.

** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי.

***האמור לעיל הינו בגדר טור אישי, ואינו מהווה עצה כזו או אחרת לקוראים. הפועל על סמך האמור בטור, עושה זאת על אחריותו בלבד.