zap group mishpati logo

צוואה היא לא רק מסמך - 4 הסדרים שכל מי שעורך צוואה חייב להכיר

מסעיף אריכות ימים, דרך צוואה הדדית ועד קרן נאמנות: הסדרים חשובים בצוואה שחייבים להכיר

מאת: עו"ד אביעזר גרואר
08.01.18
תאריך עדכון: 28.03.24
8 דק'
צוואה היא לא רק מסמך - 4 הסדרים שכל מי שעורך צוואה חייב להכיר

עריכה של צוואה היא עניין רגיש ואישי, שקשה להפריז בחשיבותו. בצוואה קובע המוריש מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, קביעה שמבטאת באופן השלם והמזוקק ביותר את רצונו האחרון. זו העברה בין-דורית של הרכוש לה השפעה , לעיתים מהותית, על  היורשים שהינם לעיתים גם בני הדור השני ואחרים.

כיבוד רצון זה הוא קריטי, ונדמה כי אין חשוב ממנו. 

פסילת הצוואה עלולה להוביל להחלת הסדר ירושה על פי דין, שלא בהכרח מתיישב עם רצון המצווה

צוואה - צד מהותי וצד פורמלי

הצוואה כוללת צד מהותי, הביטוי של רצון המצווה, וצד פורמלי, שעניינו דרך עשייתה. חלק זה כולל כללים נוקשים כיצד יש לכתוב את הצוואה באופן נכון, כדי שזו תהיה תקפה ולא יהיה ספק בכשרותה.

נוכח העלייה הנרשמת בשנים האחרונות במספר הערעורים המוגשים ביחס לתוקפן של צוואות או ביחס לפירוש ההוראות, חשוב להיערך לכתיבת הצוואה מבעוד מועד, כדי שזו לא תיפסל או שלא תפורש בניגוד לכוונת המצווה. פסילת הצוואה עלולה להוביל להחלת הסדר ירושה על פי דין, שלא בהכרח מתיישב עם רצון המצווה.

אף כי ניתן לבטל ולשנות את הצוואה, יש לצוואה בדרך כלל משמעות ארוכת טווח ולעיתים אף לא ניתן לשנותה

משמעות ארוכת טווח לצוואה

אף כי ניתן לבטל ולשנות את הצוואה, יש לצוואה בדרך כלל משמעות ארוכת טווח ולעיתים אף לא ניתן לשנותה (או שלשינוי תהיה תוצאה דרסטית, כגון: בצוואה הדדית משותפת בין בני זוג לאחר פטירת אחד מבני הזוג).

המחשבה וההתייחסות של האנשים הינה אישית ושונה מאדם לאדם. כך למשל, יש המעדיפים חלוקה שוויונית בין הילדים ויש המעדיפים לבחון את הצרכים הצפויים של הילדים, ובהתאם לכך לקבוע את החלוקה. יש הרוצים להעניק ממד אישי ליורשים - הילדים או הנכדים באמצעות "מנות", הענקת תמונה, תכשיט, ספר או התייחסות אישית אחרת. יש המעדיפים לשמור על דיסקרטיות ולא לשתף את בני משפחתם בתוכן הצוואה, יש המשתפים ועוד. 

בשורות הבאות נבקש לסקור מספר הסדרים שחשוב להכיר ואשר רלוונטיים למי שמבקש לערוך צוואה. בין היתר, נסביר מהי צוואה הדדית, מהו סעיף אריכות ימים, ומהי קרן נאמנות בצוואה.

בפסיקה אמנם נקבע, כי ראוי שבן הזוג הנותר בחיים ישמור על הנכסים במידת האפשר לטובת היורשים ולא יחסלם, אך זוהי רק חובה מוסרית החלה עליו, שאין בצידה חובה משפטית

1. צוואה הדדית: הפתרון להעברת כל הרכוש לבן הזוג

צוואה הדדית או משותפת של בני זוג היא צוואה שבה בני הזוג מסתמכים האחד על השני, ומצווים את הרכוש שלהם זה לזה (בשלב הראשון). בן הזוג הראשון שנפטר מוריש את כל רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר שהאחרון הולך לעולמו, מועבר הרכוש של השניים (השלב השני) ליתר היורשים (למשל, הילדים).

בתקופה שבה הרכוש עובר לבן הזוג שנותר בחיים (ועד ליום מותו) הוא הבעלים של הרכוש, והוא רשאי לעשות בו ככל העולה על רוחו: הוא רשאי למכור אותו, להעביר אותו לאחר, ואפילו לכלות אותו. רק לאחר שהוא ילך לעולמו, יורשי בני הזוג (למשל הילדים) יירשו את יתרת הרכוש (בגדר "יורש אחר יורש").

בפסיקה אמנם נקבע, כי ראוי שבן הזוג הנותר בחיים ישמור על הנכסים במידת האפשר לטובת היורשים ולא יחסלם, אך זוהי רק חובה מוסרית החלה עליו, שאין בצידה חובה משפטית. כדי להגביל את היכולת של בן הזוג הנותר להשתמש ברכוש, או להעבירו או לכלותו, יש לקבוע תנאים מפורשים לעניין זה בצוואה ההדדית.

איך מבטלים צוואה הדדית? עניין זה מעט מורכב, ותלוי בשאלה אם הביטול נעשה בעת חיי בני הזוג או לאחר שאחד מהם הולך לעולמו. ביטול של צוואה הדדית כאשר בני הזוג עודם בחיים נעשה באמצעות הודעה של האחד לאחר בכתב על ביטול הצוואה, מה שגורם לשתי הצוואות ההדדיות להתבטל באופן אוטומטי.

בביטול צוואה הדדית לאחר מותו של אחד מבני הזוג יש להבחין בין ביטול שנעשה בשלב שבו טרם חולק העיזבון (אז נדרש בן הזוג הנותר להסתלק מכל מה שהוא עתיד לרשת) לבין ביטול בשלב שבו כבר חולק העיזבון, ואז הוא חייב להשיב לעיזבון את כל מה שירש לפי הצוואה ההדדית.

כספים המשולמים עקב מותו של בן הזוג על ידי קרן הפנסיה, קופת הגמל, ביטוח החיים או קרן ההשתלמות שלו - אינם חלק מנכסי העיזבון. המשמעות: הכספים יחולקו למי שמוגדרים כמוטבי הנפטר בקרן או בקופת הגמל או בחברת הביטוח ולא לפי מה שקבוע בצוואה

2. מקופת גמל ועד קרן השתלמות: נכסים שעלולים לחמוק מהעיזבון

רבים אינם יודעים זאת, אך כספים המשולמים עקב מותו של בן הזוג על ידי קרן הפנסיה, קופת הגמל, ביטוח החיים או קרן ההשתלמות שלו - אינם חלק מנכסי העיזבון. המשמעות: הכספים יחולקו למי שמוגדרים כמוטבי הנפטר בקרן או בקופת הגמל או בחברת הביטוח ולא לפי מה שקבוע בצוואה.

יש להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת, ולבדוק מיהו הרשום בקרן הפנסיה, קופת הגמל או בחברת הביטוח כמוטב ובמידת הצורך לתקן את הרשום כמוטב  בטרם המצווה הולך לעולמו. זאת, מאחר שקיימת מחלוקת משמעותית בפסיקה ובספרות המשפטית אם ניתן לשנות בצוואה את שם המוטב או לקבוע הוראה בצוואה, שלפיה כל הסכומים הנכללים בקרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וכו' יהוו חלק מהעיזבון.

כידוע, במקרים רבים ציון המוטבים בקופות אלה נעשה עם פתיחת הקופה, והרישום אינו רלוונטי במועד המימוש לאחר שנים רבות. לכן, המלצה קריטית בהקשר זה היא לדאוג לרישום עדכני של המוטבים בכל הקופות, ולא להסתמך על הצוואה. 

כדי לשחרר את הכספים מהקופה הרלוונטית, יש להציג לקרן או לחברת הביטוח המתאימה תעודת פטירה של הנפטר, ולפעול בהתאם להוראותיה.

על פי פסיקת בתי המשפט קיימת חזקה משפטית, שלפיה כספים המצויים בחשבון משותף שייכים לבעלי החשבון בחלקים שווים, וכל הטוען אחרת צריך להוכיח זאת

3. חשבון בנק משותף: החשיבות של סעיף אריכות ימים

כאשר לשני בני הזוג קיים חשבון בנק משותף, הבנק מבקש מהם בדרך כלל לחתום על טופס הכולל סעיף היוותרות בחיים, המכונה לעיתים גם סעיף אריכות ימים.  

הסעיף מקנה לשותף שנותר בחיים את הזכות לבצע פעולות בחשבון המשותף. יצוין, כי זכות זו אינה מוקנית ליורשי השותף בחשבון שנפטר, שאינם זכאים לפעול בחשבון ללא צו קיום צוואה או צו ירושה.

באופן עקרוני, ייתכן מצב שבו הבנק יאפשר רק לבן הזוג השותף בחשבון לבצע פעולות בחשבון, אולם לאחר מכן יקבע בית המשפט קביעה אחרת, שלפיה כל היתרה בחשבון שייכת לעיזבון.

על פי פסיקת בתי המשפט קיימת חזקה משפטית, שלפיה כספים המצויים בחשבון משותף שייכים לבעלי החשבון בחלקים שווים, וכל הטוען אחרת צריך להוכיח זאת. חזקה זו תופסת בחשבון שנפתח מלכתחילה במשותף ולא במקרה שבו השותף צורף לחשבון כבעלים בשלב מאוחר לאחר הפתיחה (כוונה אחרת לשיתוף גם במקרה זה, ניתנת להוכחה על ידי הטוען לכך).

יודגש, כי בכל הנוגע להתנהלות הראויה מול בנקים במקרה של פטירה, מדיניותם של אלה אינה אחידה, וקיימות ביניהם גישות שונות גם כאשר בני הזוג חותמים על סעיף אריכות ימים. 

ניתן להקים את קרן הנאמנות במסגרת הצוואה, כאשר המצווה הינו יוצר הקרן

4. קרן נאמנות בצוואה: פתרון טוב לבן משפחה עם צרכים מיוחדים (אך לא רק עבורו)

פתרון טוב למי שמבקש לדאוג לאחר מותו לקטין או לבן משפחה עם צרכים מיוחדים הוא להקים עבורו קרן נאמנות (הקדש), שמטרתה להקדיש נכסים לטובת נהנה כלשהו או למטרה אחרת. ניתן להקים את הקרן במסגרת הצוואה, כאשר המצווה הינו יוצר הקרן. במסגרת זו ניתן לקבוע כי שכר דירה או דיבידנדים של מניות חברה כלשהי יועברו לילדים או לנהנים אחרים מדי חודש עד גיל מסוים או עד מועד אחר שייקבע, או כי הנכסים עצמם יעברו לבעלות הנהנה במועד מוגדר מראש, או בהתקיים מצב או תנאי מסוים.

היתרון בהקמת הקרן נעוץ בכך שהכספים או הנכסים שיוקצו לנאמנות לא ייחשבו לחלק מהעיזבון ויש בה (בתנאים והוראות שיוגדרו מראש) גם פתרון לחשש כי היורש הראשון (בן הזוג במקרה של צוואה הדדית) יעביר ויחסל את רכוש העיזבון ולא ייוותר דבר ליורש השני (הילדים בדוגמא זו), וכן פתרון למגבלה שבחוק הירושה במספר היורשים בשרשרת הירושה, וכך למשל תתאפשר העברה בין דורית  גם לנכדים ונינים (בצוואה הדדית). 

אופן ניהול הנאמנות נקבע בכתב נאמנות (כתב הקדש), וביצוע הוראותיו נעשה על ידי נאמן - אדם או חברה שנקבעים על ידי יוצר ההקדש, אשר מנהל את הנכסים לטובת הנהנים  בהתאם לקבוע בכתב הנאמנות. 

יצוין, כי הנאמן הוא הבעלים המשפטי של הנכסים, וניתן לרשום אותם על שמו בטאבו, אך הנהנים הם מי שהנכסים מוקדשים להם והם הבעלים הכלכליים של הזכויות בנכסים. הנאמנות יכולה להיות גלויה או נסתרת. אסור לנאמן ליהנות מנכסי הנאמנות ופירותיהם. סמכויות הנאמן וחובותיו נקבעים בכתב הנאמנות, וזאת בנוסף לחובות הקבועים בחוק הנאמנות.

ניתן גם לקבוע גורם המפקח ומבקר את פעולות הנאמן (בן משפחה או גורם חיצוני) אשר תפקידו לוודא כי רצונו של יוצר הנאמנות מתקיים.

* יובהר כי סקירה זו איננה בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי קונקרטי, אלא הצגה כללית של הדברים וכי כל מקרה מחייב בדיקה לגופו של עניין.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה