המרוץ להגשת תלונה במשטרה

מהם היתרונות בהגשת תלונה במשטרה בזריזות, ומנגד למה לא תמיד כדאי למהר?

פורסם בתאריך 14.01.2018 הגשת תלונה ראיות נסיבתיות תיק במשטרה
המרוץ להגשת תלונה במשטרה

כל אחד יכול להגיש תלונה במשטרה בגין עוול שנגרם לו, אך בניגוד לעבירות בהן לא תמיד יודעים מי האשם (למשל גניבה) - בעבירות ישירות (כגון איומים ו/או תקיפה) יש תוקף ומותקף, פוגע ונפגע. 

במקרים כאלו יש גם משמעות לזמן הגשת התלונה, הן מבחינת ההתייחסות הראשונית של החוקרים והן מבחינת העילה לסגירת התיק. עם זאת, לא בכל המקרים כדאי למהר ולהגיש תלונה ובחלק מהמקרים זה אף עלול לגרום נזק.  

כשמתלונן מגיע לתחנת המשטרה ושוטח את גרסתו, המשטרה בדרך כלל תאמץ אותה, וזו תהיה לשון התלונה

היתרונות בראשוניות הגשת התלונה 

נקודת מבט - בניגוד למסירת מידע במסגרת חקירה תחת אזהרה - מי שמגיע ראשון להגיש תלונה מוגדר כ"מוסר הודאה", אינו חשוד ואינו נמצא תחת חקירה באזהרה. לכן, ההתייחסות הראשונית של החוקרים למי שיגיש את התלונה קודם תהיה כאל נפגע עבירה, מה שמעמיד את הצד השני באופן אוטומטי כחשוד ומאיר אותו באור שלילי. 

רישום התלונה - כשמתלונן מגיע לתחנת המשטרה ושוטח את גרסתו, המשטרה בדרך כלל תאמץ אותה, וזו תהיה לשון התלונה. לחוקרים יש נטייה לכבד יותר את המתלוננים, לרשום את הדברים כפי שנאמרו ולקבל את ההודאה כפי שהיא מבלי "להכניס מילים לפה" ומבלי לכוון לתשובות שהחוקר רוצה לשמוע, כמו שקורה פעמים רבות בעת חקירה (שבה כל מה שנאמר עלול לשמש כנגד החשוד). 

רישום פלילי בגין תיק סגור עלול להפריע ולעכב את מסלול חייו של אותו אדם גם אם בפועל הוא זה שהגיש ראשון את התלונה וגם אם בפועל הוא זה שהותקף

למה לא תמיד כדאי להתלונן ראשון? 

יש לקחת בחשבון שהראשון שמגיע לתחנת המשטרה, מוסר הודעה כמתלונן ללא קשר אם הוא התוקף או המותקף. המשטרה מקבלת את ההודעה כמו שהיא ולאחר מכן מזמנים את הצד השני לחקירה תחת אזהרה, בה הוא שוטח את טענותיו, כשייתכן מאוד שבחקירתו יאמר שהצד השני (המתלונן הראשון) הוא זה שתקף קודם. 

בשלב הזה יש בידי המשטרה הודעה של המתלונן וגרסה של החשוד המהווה כביכול תלונת נגד. לכן, לצורך השלמת החקירה תזמן המשטרה את המתלונן הראשון, הפעם לחקירה תחת אזהרה. בשלב הזה יש בידי המשטרה הודעה אחת ושני חשודים, כך שייתכן שבתום החקירה תחליט המשטרה לסגור את התיק לשניהם, או להגיש כתב אישום רק כנגד אחד מהם (בתיקים של מילה נגד מילה, המשטרה תבחר לאמץ צד אחד וכנגד השני יוגש כתב אישום). 

כאשר מדובר באנשים 'מן השורה' - סגירת התיק בעילה של חוסר בראיות או חוסר עניין לציבור, תותיר "כתם" של רישום פלילי, אלא אם כן התיק ייסגר בעילה של העדר אשמה (ומעטים המקרים האלו). רישום פלילי בגין תיק סגור עלול להפריע ולעכב את מסלול חייו של אותו אדם גם אם בפועל הוא זה שהגיש ראשון את התלונה וגם אם בפועל הוא זה שהותקף.   

כאשר מדובר באנשים בעלי  עבר פלילי, או עם רישום קודם - הגשת תלונה (גם אם הם ראשונים) עלולה לסבך את מצבם אף יותר, שכן הם אינם יודעים בוודאות  אם הצד השני יגיש כנגדם תלונה, וברגע שהם יגישו תלונה - הסיכוי שהצד השני  יגיש תלונת נגד במהלך חקירתו גבוה, ואז גם המתלונן  (עם העבר הקודם או התנאי שמרחף מעל ראשו) יחקר כחשוד.  

דוגמא למקרה בו מטפל הח"מ: בחור צעיר גר עם משפחתו. באחד הלילות הבחור רב בטלפון עם בת הזוג שלו תוך שהוא צועק בקולי קולות. אמו של הצעיר העירה לו על התנהגותו, ואיימה להזמין משטרה אם לא יירגע. הצעיר התעצבן, יצא עם חרב מחדרו והחל להשחית את הבית, תוך כדי תקיפה של הוריו. המשטרה שהגיעה למקום תפסה את החרב, הצעיר היה במעצר עד תום ההליכים ובסופו של דבר,  נקבעו לו 4 חודשי עבודות שירות. 

לפני שרצים להגיש תלונה במשטרה חשוב להתייחס גם למידתיות של המעשים שעשה המתלונן

סכסוך נוסף במשפחה - האם כדאי להגיש לתלונה או לא?

כחודשיים לאחר שהחל את ביצוע עבודות השירות - התגלע סכסוך אלים נוסף במשפחה, הפעם בין הצעיר לאחיו, שבמהלכו איים הצעיר על אחיו עם חרב חדשה שקנה. הצעיר טען, כי אחיו הוא שהחל את העימות וכי הוא רק הגן על עצמו, מה שהעלה את השאלה האם כדאי לו למהר ולהגיש תלונה במשטרה לפני שאחיו יגיש תלונה כנגדו ויסבך אותו, או שכדאי לו לשבת בשקט ולקוות שיעבור זעם ואחיו לא יגיש כנגדו תלונה. 

למרות ההמלצות שקיבל מאביו ולאחר שהח"מ עורך דינו הסביר לו את מצבו המשפטי, ניגש הצעיר לתחנת המשטרה והגיש תלונה כנגד אחיו, תוך שהוא מספר לחוקרים שהניף את החרב כנגד אחיו כהגנה עצמית. לאור עברו ולאור המעשים הדומים החליטה המשטרה כי מדובר בדפוס חוזר ומעשים דומים, ובו ברגע במעמד הגשת התלונה מצידו, הודיעה לו המשטרה כי הוא חשוד והוא נחקר תחת אזהרה.  

כשזומן האח לחקירה, הוא סיפר לחוקרים שאחיו הוא זה שהתחיל, מה שחיזק את החשדות שהיו להם כנגד הצעיר וכך למעשה נפתחה כנגדו חקירה חדשה שהובילה להגשת כתב אישום נוסף בנסיבות זהות.  במקרה הזה הסתבר בדיעבד שהאח בכלל לא התכוון להגיש תלונה ולסבך את אחיו הצעיר, כך שפזיזותו של הצעיר לרוץ ולהגיש תלונה הובילה להגשת כתב אישום כנגדו.  

בנוסף לאמור - לפני שרצים להגיש תלונה במשטרה חשוב להתייחס גם למידתיות של המעשים שעשה המתלונן. כך למשל במקרה הנ"ל, אין מידתיות החזקה ואיום בחרב כדי למנוע מבן משפחה להיכנס לחדר, הובילה בסופו של יום להגשת כתב אישום כנגד המתלונן. 

שלוש העילות המרכזיות לסגירת תיק הן 'העדר אשמה', 'חוסר עניין לציבור', או 'חוסר בראיות מספיקות להגשת כתב אישום', כאשר רק במקרה של העדר אשמה לא נותר רישום

השלכות "המרוץ להגשת התלונה" על עילת סגירת התיק

שלוש העילות המרכזיות לסגירת תיק הן 'העדר אשמה', 'חוסר עניין לציבור', או 'חוסר בראיות מספיקות להגשת כתב אישום', כאשר רק במקרה של העדר אשמה לא נותר רישום. לאחר סגירת תיק בעילה של חוסר עניין לציבור או חוסר בראיות, ככלל, נותר רישום פלילי למשך כ-7 שנים (בעבירות שאינן פשע ולא הוחלט אחרת) ולאחר מכן הוא יבוטל. גישה לרישום יש לגופים מסוימים כגון: המשטרה, השב"כ, צה"ל, המוסד וגופים ביטחוניים מדיניים נוספים. 

רישום כזה עלול לפגוע בעתידו של אותו אדם. כך למשל, ישנם מקומות עבודה שלא מקבלים עובדים עם רישום פלילי (כגון: אבטחה), לא ניתן להוציא רישיון למונית או לתחבורה ציבורית ועוד. בנוסף, ישנם גופים שמקבלים גישה מסויגת לרישום הפלילי. כך למשל, אדם שנחשד באלימות נגד קטינים והתיק שלו נסגר בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, המעוניין לעבוד במשרד החינוך. למשרד החינוך אסור אמנם לבקש ממנו את הגיליון של הרישום הפלילי, אבל הוא יכול להחתים אותו על טופס ויתור סודיות ואיתו לפנות למשטרה, והיא תשלח לו את החלק הרלוונטי לעבודה במשרד החינוך. 

אם ישנן ראיות חלשות (בדל ראיה), צריך למצוא בתיק ראיות סותרות חזקות שיכולות לשפוך אור אחר על תיק החקירה. במסלול זה ניתן לכלול בקשה לשנות את עילת הסגירה כדי לא לפגוע בעתידו המקצועי של המחזיק ברישום הפלילי

שינוי עילת הסגירה

המצב האידיאלי הוא כמובן סגירת תיק בעילה של העדר אשמה. במקרים שבהם התיק נסגר מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות, ניתן להגיש בקשה לשינוי עילה.

את הבקשה ניתן להגיש בשני מסלולים: 

1. ערעור על עילת הסגירה. במקרה כזה צריך לבקש את חומר החקירה, לבחון את התיק מבחינה ראייתית ואם מוצאים שאין ראיות כלל (גם לא בדל ראיה) ונפלה טעות בעילת הסגירה, צריך לבקש לשנות את העילה מתוקף כך.

2.  אם ישנן ראיות חלשות (בדל ראיה), צריך למצוא בתיק ראיות סותרות חזקות שיכולות לשפוך אור אחר על תיק החקירה. במסלול זה ניתן לכלול בקשה לשנות את עילת הסגירה כדי לא לפגוע בעתידו המקצועי של המחזיק ברישום הפלילי, בהסתמך על היבטים משפטיים קודמים ועל אסמכתאות המעידות על אופיו הטוב של המבקש. במקרה כזה יש יתרון לראשוניות הגשת התלונה, שכן לא הגיוני שאדם שהותקף והגיש תלונה, ימצא את עצמו עם כתם בגלל חוסר עניין לציבור.

דוגמא למקרה בו טיפל הח"מ: גננת אשר דיווחה לאם בגנה כי לבנה יש עיכוב התפתחותי משמעותי, האב ששמע על כך הגיע למחרת לגן כשהגננת הייתה ביום חופש, השתולל, צעק ואמר לצוות שנכח במקום, כי מי שידבר על בנו הוא יקח  לפרדס וישחט אותו.  
למחרת בבוקר, כשאותה גננת הגיעה לגן, סיפר לה הצוות את מה שארע ובהמלצת הח"מ - ניגשה מיידית למשטרה והגישה תלונה על עבירת האיומים. 

בעקבות תלונתה, זומן האב לחקירה  והורחק מהגן למשך שבועיים, מה שהעיד על כך שהמשטרה הכירה בחומרת מעשיו. כדאי לתרץ את מעשיו התלונן האב בחקירתו על כך שהגננת תקפה את הילד (תלונת שווא כמובן). היא זומנה לחקירה ולאחר שנרגעו הרוחות והתבררו הנסיבות, נסגר לשניהם התיק בעילה של חוסר עניין לציבור. 

המצלמה מתעדת הכל...

לאב שעבד במקום עבודה לא פורמלי, לא הפריע הרישום הפלילי, אך אותה גננת שהייתה אז סטודנטית להוראה ורצתה לעבוד בגן ילדים - נאלצה להתמודד עם הרישום הפלילי שמנע ממנה להתקדם. במקרה זה הוגש ערעור ע"י הח"מ בטענה כי לא יכול להיות שהיא תתלונן על עבירת איומים חמורה ובסוף תצא עם רישום פלילי (תיק סגור שמותיר כתם). בעקבות הבקשה שונתה העילה להעדר אשמה ומזה זמן רב היא עובדת למופת במשרד החינוך.

לקבלת יעוץ מעו"ד שלומי ביזק, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עורך דין פלילי - שלומי ביזק קבע פגישה עם עורך דין פלילי - שלומי ביזק

עו"ד שלומי ביזק מייצג עצורים, חשודים ונאשמים בעבירות פליליות מסוגים שונים ומלווה אותם משלבי המעצר והחקירה ועד למחיקת הרישום הפלילי...

לפרופיל המלא