משפחה: יחסי שיתוף - גם מעבר לים

האשה חזרה לאוקראינה עם הילדים, הבעל נשאר בישראל - ביהמ"ש קבע שיחסי השיתוף ביניהם נמשכו, למרות המגורים במדינות שונות. סקירת פסיקה

משפחה: יחסי שיתוף - גם מעבר לים

"חרף מגוריהם הנפרדים של הצדדים משנת 2006 ועזיבת האשה את הארץ יחד עם ילדיהם בשנה זו, לא פסק השיתוף בין הצדדים במועד זה" - כך קבעה כב' השופטת רות אטדגי-פריאנטה (ביהמ"ש למשפחה באר שבע) בקביעה אמיצה ויוצאת דופן.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי חלוקת רכוש בין בני זוג תיעשה באמצעות איזון משאבים, שמשמעו: חלוקה של הרכוש המשותף של בני הזוג באופן שווה ("חצי חצי")

איזון משאבים - והעיתוי ל"חישוב"

סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע כי חלוקת רכוש בין בני זוג תיעשה באמצעות איזון משאבים, שמשמעו: חלוקה של הרכוש המשותף של בני הזוג באופן שווה ("חצי חצי"). היבט חשוב נוסף שמסדיר החוק, בהקשר של ביצוע איזון משאבים, לשם חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדים זה מזו, נוגע לעניין מועד איזון המשאבים. שאלה זו נדונה בפסק הדין המדובר.

מועד איזון המשאבים (נקרא גם: מועד לחישוב שווי/חלוקת הנכסים) הוא המועד שבו "הכל נעצר" ועד אליו מתבצעת "ספירה" של הרכוש

מהו מועד איזון המשאבים?

מועד איזון המשאבים (נקרא גם: מועד לחישוב שווי/חלוקת הנכסים) הוא המועד שבו "הכל נעצר" ועד אליו מתבצעת "ספירה" של הרכוש, לשם חלוקת הרכוש באופן שווה בין הצדדים. 

כלומר: כל רכוש שנרכש על ידי מי מהצדדים, לאחר מועד זה (קרי: לאחר "מועד איזון המשאבים") - לא ייחשב לרכוש משותף ולא יחולק בין הצדדים. למעשה, רק מה שנרכש עד למועד איזון המשאבים - נחשב לרכוש משותף של בני הזוג. זהו הרכוש שיחולק ביניהם.

מועד איזון המשאבים הוא לרוב מועד פקיעת הנישואין 

מהו מועד איזון המשאבים? לפי מה קובעים אותו?

חוק יחסי ממון קובע, כי המועד הקובע לביצוע איזון המשאבים הוא "פקיעת הנישואין". כלומר: הרגע בו פקעו הנישואין בפועל (על ידי התרת נישואין או גירושין). זהו המועד שיסומן ויוגדר כמועד איזון המשאבים. 

זהו הכלל הקובע. במקרים "רגילים", בהם הנסיבות ברורות ופשוטות - זהו הכלל שמנחה את הצדדים ואת בית המשפט. עם זאת, במקרים חריגים וכאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות, מועד זה עשוי להשתנות. כלומר: מועד איזון המשאבים הוא לרוב מועד פקיעת הנישואין (עם זאת, המועד עשוי להיות מועד שונה - מוקדם ממועד פקיעת הנישואים). 

 "מועד הקרע"- המועד בו חל הקרע בין בני הזוג, גם אם לא היה באופן מעשי סיום של הנישואין

באיזה מקרים מועד איזון המשאבים מוקדם, יחסית למועד פקיעת הנישואין?

סעיף 8(4) לחוק יחסי ממון קובע, כי מועד איזון המשאבים יכול להיות אף טרם פקיעת הנישואין, בהתקיים אחד מן התנאים הבאים: חלפה שנה מיום פתיחת ההליכים המשפטיים - ננקטו הליכים להתרת הנישואין והוגשה תביעה לחלוקת רכוש והסדרי איזון; או - אם קיים קרע בין בני הזוג. 

בשל חריג זה, נקרא מועד איזון שווי הנכסים גם "מועד הקרע". כלומר: המועד בו חל הקרע בין בני הזוג, גם אם לא היה באופן מעשי סיום של הנישואין. 
מועד הקרע הוא אותה נקודת זמן קריטית, בה נפסקים יחסי השיתוף בין הצדדים.

בן זוג שמעוניין בהכרה בפקיעת שיתוף מוקדמת יותר, נדרש להוכיח כי התקיימו אירועים שונים, המעידים על הפסקת השיתוף בפועל

כלומר, יחסי שיתוף בין הצדדים עשויים לפקוע גם לפני שפקעו הנישואין?

כן, בהחלט. ישנם מקרים מגוונים ונסיבות מיוחדות, המצביעות על כך שלמרות העובדה שלא היה פירוק נישואין - הרי שבפועל, היתה הפסקת שיתוף. במקרים אלה, המועד הקובע - שייחשב כמועד איזון המשאבים - הוא מועד הקרע ולא מועד פקיעת הנישואין.

בן זוג שמעוניין בהכרה בפקיעת שיתוף מוקדמת יותר, נדרש להוכיח כי התקיימו אירועים שונים, המעידים על הפסקת השיתוף בפועל. 

כך גם טען הבעל במקרה הנדון: הוא דרש לסטות ממועד פקיעת הנישואין ולהכיר במועד עזיבת הארץ ע"י האשה כמועד הקרע (בהיותו מאורע המצביע על הפסקת השיתוף ביניהם).

אירועים מגוונים הוכרו בפסיקה כאירועים המצביעים על הפסקת שיתוף מוקדמת לפקיעת הנישואים. כך, בין היתר: עזיבת הבית, הגשת תביעה, בגידה ועוד

באילו מקרים נוטה בית המשפט לקבל בקשה לסטייה ממועד פקיעת הנישואין?

אירועים מגוונים הוכרו בפסיקה כאירועים המצביעים על הפסקת שיתוף מוקדמת לפקיעת הנישואים. כך, בין היתר: עזיבת הבית, הגשת תביעה, בגידה ועוד. ככלל, כל מקרה המצביע כי בני הזוג חדלו לנהל קופה משותפת, חדלו לראות עצמם כשותפים ורוקנו את הנישואין שלהם מתוכן - יכול להוביל למסקנה כי מדובר בקרע. 

במקרה שנדון, קבעה השופטת רות אטדגי-פריאנטה, כי חרף הפרידה הפיזית - טענתו של הבעל לסטייה ממועד פקיעת הנישואין חייבת להידחות, שכן הוא המשיך להפגש עם אשתו וילדיו

האם עזיבת אחד מבני הזוג לחו"ל אינה נחשבת לאירוע המצביע על הפסקת השיתוף?

על פני הדברים - כן. ולכן, בנקודה זו טמונים החדשנות והייחוד של פסק הדין. 

בית המשפט בחן את כלל נסיבות העניין, התרשם מכל מיני מאורעות ונסיבות (שנפרט להלן) - ולא נכנע למחשבה דוגמטית, לפיה עזיבת הארץ, משמעה באופן אוטומטי פרידה דה פקטו וריקון מתוכן של מערכת היחסים השיתופית בין הצדדים. 

במקרה הנדון, קבעה השופטת רות אטדגי-פריאנטה כי עצם עזיבת הארץ אינה מאורע המעיד על קרע וכי יחסי השיתוף המשיכו גם לאחר ההגירה. בפסק הדין, הוצגו מספר אינדיקציות המלמדות על כך שבני הזוג תפקדו כזוג, למרות המגורים במדינות נפרדות. 

בין האינדיקציות שהוצגו, בלטו העובדות הבאות: בני הזוג החליטו במשותף על ההגירה (הבעל תמך באשה ועודד אותה לעזוב); ההגירה לא היתה על רקע משבר זוגי; בזמן שהיית האשה בחו"ל - הקפידו בני הזוג להמשיך בחיים משותפים, בידיעה שעתידם משותף; בני הזוג אף בנו, בהשקעה משותפת, בית משותף באוקראינה - ובהמשך רכשו דירה משותפת בישראל.

השופטת רות אטדגי-פריאנטה קבעה אפוא, כי חרף הפרידה הפיזית - טענתו של הבעל לסטייה ממועד פקיעת הנישואין חייבת להידחות. זאת, מהסיבות הבאות: הנתבע המשיך להיפגש עם אשתו וילדיו ושהה תקופות ארוכות במחיצתם, במקום מגוריהם באוקראינה; אין כל ראיה לכך שהחל מעזיבת האשה את הארץ, התנהלו הצדדים על פי משטר של הפרדה רכושית; ישנן לא מעט אינדיקציות, המלמדות על המשך השיתוף הכלכלי בין הצדדים - גם לאחר ההגירה. 

יש לציין כי על הבעל אף הושתו הוצאות המשפט; ובהליכים מתקדמים, בערכאות נוספות - הוא ספג הפסדים כלכליים נוספים רבים ומשמעותיים. 

הפרדה רכושית או לא?

לסיכום: על פי רוב, מועד איזון המשאבים הוא מועד פקיעת הנישואין בין הצדדים. כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות, מועד איזון המשאבים יהיה מוקדם יותר. במקרים אלה, מדובר ב"מועד הקרע" - המועד בו הופסקו יחסי השיתוף בין הצדדים באופן מעשי, ללא קשר לסיום הנישואין באופן רשמי. המבחן שינקוט בית המשפט, כדי לקבוע האם סטייה ממועד פקיעת הנישואין מוצדקת - הוא מבחן השיתוף. חיים משותפים - כמו שעולה מפסק הדין החדשני, אותו סקרנו במאמר זה - יכולים להתקיים אפילו כשאחד מבני הזוג חי בישראל והשני מתגורר מעבר לים. 

 

* עוה"ד אריה לרנר ושמשון דוידי ייצגו את האשה

 

*השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת זאפ משפטי

לקבלת יעוץ מעו"ד אריה לרנר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עורך דין אריה לרנר קבע פגישה עם עורך דין אריה לרנר

עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג...

לפרופיל המלא