במשך שנים מנסה הממשלה - ללא הצלחה יתרה - למצוא את הנוסחה הנכונה ל"חוק הגיוס", שמטרתו להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות ולשלב אותם בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה. מזה שנים, מבוקשת נוסחה שתצליח להגיע לאיזון הנכון בין הצורך לצמצם את אי השוויון הקיים בגיוס לשירות הצבאי הסדיר לבין ההכרה בחשיבות לימוד התורה. כמובן, הנוסחה צריכה גם לעבור את מבחן בג"ץ.
לאחרונה (10.7), לאחר אינספור ויכוחים ומחלוקות פוליטיות וחברתיות, עבר בקריאה ראשונה הנוסח החדש של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, ברוב של 63 תומכים מול 39 מתנגדים. חברי סיעת "יש עתיד" תמכו בחוק ואילו חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה הצביעו נגד החוק.
נראה כי החידוש הפעם אינו טמון דווקא בהצעה עצמה - אלא בדגש שניתן להגדרה מדודה, מדויקת ומפורטת של יעדי הגיוס
מה השתנה בחוק הגיוס?
כדי להעריך מדוע להצעת החוק החדשה סיכויים טובים יותר, לעומת הפעמים הקודמות, לעבור מבחן בג"ץ, צריך להבין כי לא מדובר בהמצאה חדשה - אלא בתיקון נוסף שנעשה על גבי תיקונים שונים שנערכו במשך שנים. הנסיונות החוזרים במהלך השנים נפסלו ע"י בג"ץ בשל שורה של השגות מהותיות וטכניות כאחת. כדי להתגבר על התנגדויות אלה, ננקטה עתה גישה אחרת באופן יסודי. נראה איפוא, כי החידוש הפעם אינו טמון דווקא בהצעה עצמה - אלא בדגש שניתן להגדרה מדודה, מדויקת ומפורטת של יעדי הגיוס.
נוסח ההצעה החדש מדגיש את המאמץ הרב של הממשלה להחיל את השינוי, תוך מציאת הפורמט המתאים שיכול לשמור ולאזן בין השיקולים השונים
מהות חוק הגיוס החדש
נוסח ההצעה החדש מדגיש את המאמץ הרב של הממשלה להחיל את השינוי, תוך מציאת הפורמט המתאים שיכול לשמור ולאזן בין השיקולים השונים: "הוועדה (הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, ולשילובם של בוגרי ישיבות, בשירות צבאי, בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה) סברה כי השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והוא חיוני לשמירה על צה"ל וחיזוקו כצבא־עם ממלכתי הממלא את ייעודו - הגנה על מדינת ישראל והבטחת קיומה. הוועדה הכירה בחשיבותם של לימוד ולומדי התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל. בד בבד, סברה הוועדה כי יש לנקוט צעדים משמעותיים ואקטיביים לצמצום אי השוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי, מתוך הבנה מעשית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לשיעור הגיוס במגזר הכללי".
כדי לאפשר לשינוי במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, המליצה הוועדה לקבוע יעדי גיוס ארוכי טווח וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת בשיעור הגיוס לטווח הרחוק
מהם עיקרי החוק?
הצעת החוק החדשה מתייחסת לסוגיית הגיוס של המגזר החרדי כאל מטרה ארוכת טווח ומתמקדת במספר רבדים עיקריים:
• מאמץ מגזרי כולל: הצעת החוק מתייחסת לציבור החרדי כמקשה אחת; לכן, גם הגדרת היעדים היא ביחס לכלל הציבור החרדי.
• הדרגתיות: כדי לאפשר לשינוי במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, המליצה הוועדה לקבוע יעדי גיוס ארוכי טווח וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת בשיעור הגיוס לטווח הרחוק, ומתוך כך - להעניק לציבור החרדי תקופת הסתגלות.
• מדידה ובקרה: העמידה ביעדי הגיוס שהוגדרו בהצעת החוק תיבחן בכל סוף שנה. אם במשך שלוש שנים רצופות (לאחר השנתיים הראשונות) לא יושג שיעור גיוס בהיקף 85% לפחות מיעדי הגיוס השנתיים, יפקע התיקון לחוק לאחר 12 חודשים.
• אכיפה: הטלת סנקציות על אי עמידה ביעדים. על פי ההצעה, כדי לאפשר למדינה להיערך ולמגזר החרדי להסתגל - ההשלכות בפועל לאי השגת יעדי הגיוס (שיעור גיוס בפועל הנופל מ-95% מיעד הגיוס השנתי) יחולו מהשנה השלישית. אי עמידה ביעדים תוביל לצמצום בהיקף התמיכה הכלכלית הכוללת בישיבות (מגמת הצמצום תלך ותגדל - אם לא יושגו היעדים במשך מספר שנים רצופות).
• תגמול: ע"פ ההצעה, לכלל המשרתים שירות מלא יוענקו תגמולים שיבטאו הכרה בתרומתם למדינה, כגון: העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא; מימון מלא מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי באופן מלא ועוד.
ע"פ ההצעה: בשלוש השנים הראשונות - שיעור השירות יגדל ב-8%
מהי הגדרת יעדי הגיוס על פי החוק החדש?
כאמור, נוסח ההצעה החדש מגדיר באופן מדויק את יעדי הגיוס לטווח הארוך, לפי הפירוט הבא:
• בשלוש השנים הראשונות - שיעור השירות יגדל ב-8%.
• בשלוש השנים הבאות - שיעור השירות יגדל ב-6.5%.
• בארבע השנים שלאחר מכן (ועד סיום עשר השנים הראשונות) - שיעור השירות יגדל ב-5%.
• בעשר השנים שלאחר מכן - שיעור השירות יהיה כשיעור הגידול הממוצע של האוכלוסייה החרדית, בתוספת 1%.
• לאחר עשרים שנה - ייקבעו יעדי הגיוס לפי שיעור גידולה הממוצע של האוכלוסייה החרדית (ללא תוספת אחוז).
עד כה, רוב לומדי התורה קיבלו את דחיית השירות עד לקבלת פטור באופן כמעט אוטומטי. אחת המטרות של התיקון לחוק היא לשנות את המצב ולצמצם את תופעת קבלת הפטור באורח משמעותי
מה בנוגע לתנאים לדחיית השירות ולקבלת פטור?
כל אזרח בישראל חייב להתגייס לשירות צבאי או לשירות לאומי בגיל 18. עם זאת, קיימות סיבות שונות המאפשרות דחיית השירות (ובהן גם לימוד תורה) המתחדשת מדי שנה. באופן עקרוני, כל מי ששירותו נדחה שנה אחרי שנה עד הגיעו לגיל 26, מקבל פטור מלא משירות צבאי.
עד כה, רוב לומדי התורה קיבלו את דחיית השירות עד לקבלת פטור באופן כמעט אוטומטי. אחת המטרות של התיקון לחוק היא לשנות את המצב ולצמצם את תופעת קבלת הפטור באורח משמעותי (אם כי עדיין קיימת אפשרות לקבלת פטור).
לשם כך, הוגדרו מחדש התנאים לדחיית השירות:
• המבקש חייב ללמוד בישיבה מוכרת באופן סדיר לפחות 45 שעות בשבוע (בדומה לשבוע עבודה), או לפחות 40 שעות בשבוע של לימודים בכולל (אברך).
• המבקש אינו עוסק בשום עיסוק נוסף פרט ללימודים התורניים בישיבה או בכולל. גברים נשואים מעל גיל 22 רשאים לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיהם בישיבה (בתנאי שלא יעסקו בו בשעות הלימודים).
• התייצבות לרישום ולבדיקה רפואית - גם מי שזכאי לדחיית שירות צריך להגיע להירשם במאגר ולהיבדק.
• מתן תצהיר וראיות - מבקש הדחייה חייב להגיש תצהיר בכתב על לימודיו בישיבה/בכולל. בנוסף, עליו להגיש תצהיר בכתב מאת ראש המוסד בו הוא לומד שיאשר, כי המבקש אכן מתייצב ומגיע ללימודים באופן קבוע. מצדו, אותו ראש מוסד נושא באחריות להודיע למשרד הביטחון אם המבקש מפסיק להגיע באופן קבוע, או מגיע לפחות ממינימום השעות המוגדר.
• צו דחיית השירות יינתן לשנה, שלאחריה על המבקש להגיש מחדש את הבקשה (הבקשה תיבחן ותינתן בכל שנה מחדש) - עד שהמבקש יגיע לגיל 24. לאחר גיל 24, יקבל המבקש פטור.
• אם תמה תקופת הדחייה, לאחר שהמבקש הגיע לגיל 21 (או לגיל 20 - אם הוא נשוי), יוכל המבקש לשרת בשירות לאומי-אזרחי במקום בשירות צבאי. אם יסרב - יהיה חייב להתייצב לשירות סדיר.
חוק הגיוס החדש מגדיר גם סנקציות שיוטלו על משתמטים שאינם עומדים בקריטריונים של דחיית שירות או קבלת פטור. לא מדובר בסנקציות פליליות, אלא בסנקציות כלכליות שעיקרן שלילת מענקים והטבות
האם לחוק יש שיניים? האם מוגדרת בחוק הטלת סנקציות?
כאמור, הצעת החוק החדשה "חושבת" לטווח הארוך. המטרה היא ליצור גידול במספר המתגייסים מהציבור החרדי, אך לעשות זאת בצורה הדרגתית שתאפשר הן למדינה והן לציבור החרדי להסתגל לשינוי.
עם זאת, לצד הניסיון של מערכת הביטחון לבוא לקראת המתגייסים הפוטנציאליים - חוק הגיוס החדש מגדיר גם סנקציות שיוטלו על משתמטים שאינם עומדים בקריטריונים של דחיית שירות או קבלת פטור. לא מדובר בסנקציות פליליות, אלא בסנקציות כלכליות שעיקרן שלילת מענקים והטבות.
כחלק מהתפיסה כי מדובר במאמץ מגזרי כולל, ייבחן שיעור המתגייסים בכל שנה, גם ביחס לישיבות שבהן למדו ושהוגדרו בחוק כ"ישיבות מעודדות גיוס". הסנקציות האמורות יוטלו על ישיבות שלא יעמדו ביעדים השנתיים שהוגדרו להן והתמיכה הכלכלית של הממשלה בישיבות אלה תופחת.
התקווה היא, שהפעם תצליח הממשלה להתגבר על המשוכות שבג"ץ הערים בעבר תוך מתן מענה הולם לכל אחת מההשגות שהביאו לפסילת המתווה פעם אחר פעם
האם חוק הגיוס יעמוד במבחן בג"ץ?
בעבר, פסל בג"ץ את ההסדרים הקודמים מפאת אי השוויון המוצג בהם, תוך מתיחת ביקורת בנוגע להסדרים שנראו בלתי שקולים ובלתי ראויים.
מתנגדי החוק טוענים שאסור לבג"ץ להשלים עם מצב אי-השוויון ואין מקום להעניק למגזר מסוים הסדרים ייחודיים של דחיות ופטורים שעה שכלל ציבור המתגייסים מקיימים את חובתם ללא הקלות ותמריצים מיוחדים. מאידך, מצדדי החוק משיבים כי בהתחשב במכלול הנסיבות, אין מנוס אלא להפגין הבנה ורגישות כלפי המגזר החרדי. כמו-כן, יש להכיר בהערכה במאמצי צה"ל ומערכת הבטחון להגדיל את שיעור המתגייסים בקרב הציבור החרדי, תוך מודעות לכך שמהליכים כוחניים, בוטים ורעשניים, לא ישיגו דבר ויכשילו את המתווה כולו.
עד כה עיקר ביקורתו של בג"ץ התמקדה ברמה הבלתי מספקת של עבודת הכנה וניתוח שנעשתה בגיבוש הצעת החוק, כך שהגרסאות הקודמות נפסלו בנימוק של עמימות, העדר "שיניים" ואי-עמידה ב"מבחן הרציונאלי התיאורטי". בהצעת החוק החדשה ניכרת עבודת המטה האינטנסיבית והמעמיקה, הכוללת מספרים מדויקים, סטטיסטיקה ברורה ולא שרירותית, בניית מתווה מוגדר והגדרה של יעדים ספציפיים, במגמה מוצהרת למדוד ולבחון את התוצאות באופן מסודר וחד-משמעי. מכאן התקווה שהפעם תצליח הממשלה להתגבר על המשוכות שבג"ץ הערים בעבר תוך מתן מענה הולם לכל אחת מההשגות שהביאו לפסילת המתווה פעם אחר פעם.
יש לזכור, כי לא כל אי שוויון פסול בפני עצמו. השאלה היא האם ההסדרים המוצעים בהצעה המשופרת תואמים את פסקאות ההגבלה שבחוקי היסוד של המדינה והאם המתווה החדש מאזן באופן ראוי בין האינטרסים השונים למען צמצום אי-השוויון ככל האפשר, גם אם לא ניתן לבטל אותו לגמרי.
בג"ץ צריך הפעם להתעלות על עצמו ולהבין שמדובר במציאות סבוכה שאינה תואמת בדיוק את הרעיונות הגדולים של עקרונות המשפט והצדק - אבל זהו המצב בשטח
דעה - החוק משיג את המקסימום האפשרי
לדעת הכותב, שומה על בית המשפט העליון להכיר הפעם במאמץ הרציני והמושקע שבוצע בהכנת המתווה החדש. יש להכיר במורכבות הנסיבות ולהעריך אל נכון את המצב הלא פשוט מולו מנסות ממשלות ישראל להתמודד זה עשרות שנים. על אף שהחוק המוצע אינו מבטל את אי-השוויון לחלוטין, הוא משיג את המקסימום האפשרי כדי לצמצם ממדי תופעה זו לאין שיעור לעומת הנהוג עד היום. מדובר במתווה הטוב ביותר שניתן לקבל - מתווה שיגדיל את אחוז המתגייסים בקרב הציבור החרדי לכ-51% תוך עשר שנים. משכך, יש להבליג על אי-השוויון המובנה ולאשר את המתווה. בג"ץ צריך הפעם להתעלות על עצמו ולהבין שמדובר במציאות סבוכה שאינה תואמת בדיוק את הרעיונות הגדולים של עקרונות המשפט והצדק - אבל זהו המצב בשטח. יש להכיר בכך ולהשיג את הטוב ביותר שאפשר במסגרת הנסיבות הנתונות.
לסיכום: חוק הגיוס החדש הוא בגדר "הרע במיעוטו" שכולם יצטרכו לחיות עמו. בג"ץ יצטרך להתאפק חרף אי-השוויון, לטובת שינוי מהותי ארוך טווח. במקביל, גם המנהיגות החרדית צריכה להכיר תודה לאור המחוות מרחיקות הלכת לקראת המגזר החרדי, ועל כן גם הציבור החרדי צריך להירתם למאמץ מבורך זה.
* עו"ד עמוס פריד מתמחה בדיני צבא ומערכת הביטחון, בתחום הפלילי ובליטיגציה אזרחית.
