מימון בחירות: כמה זה עולה לנו?

הבחירות לרשויות המקומיות בפתח ובהקדם צפויות להתקיים הבחירות לכנסת. סוגיית מימון הבחירות תעלה כמובן לדיון. מאמר סקירה ועמדה

פורסם בתאריך 09.08.2018 שיטת הבחירות בישראל מימון בחירות
מימון בחירות: כמה זה עולה לנו?

אחת הסוגיות הטעונות העולה לכותרות בכל מערכת בחירות היא סוגיית מימון הבחירות. במאמר זה, נתייחס בקצרה למספר שאלות בנושא מימון בחירות.

באמצעות הוראות הדין, המדינה מבקשת מצד אחד להגביל את המימון הפרטי של הוצאות הבחירות למועמדים, כדי לצמצם ככל האפשר את תלותם במממנים; מצד שני, המדינה מבקשת להעניק להם מימון ממשלתי 

מה הוא הרציונל העומד מאחורי החקיקה בתחום מימון הבחירות?

באמצעות הוראות הדין, המדינה מבקשת מצד אחד להגביל את המימון הפרטי של הוצאות הבחירות למועמדים, כדי לצמצם ככל האפשר את תלותם במממנים; מצד שני, המדינה מבקשת להעניק להם מימון ממשלתי (חלקו כמקדמה; והשלמתו - לאחר מעשה). 

למטרה זאת, באמצעות הוראות החוקים הרלוונטיים, המדינה מגבילה את יכולת גיוס הכספים הפרטיים למימון הבחירות ואת המקורות למימון.  

למועמדים בבחירות יכול לתרום רק מי שהוא תושב הארץ ורק מי שאינו תאגיד אלא תאגיד בנקאי בלבד

מי יכול לתרום למועמדים בבחירות?

יכול לתרום רק מי שהוא תושב הארץ ורק מי שאינו תאגיד אלא תאגיד בנקאי בלבד. בנוסף, כל ההכנסות וההוצאות למימון הבחירות צריכות לעבור דרך חשבון בנק שנפתח, מנוהל ומופעל רק לצורך מימון הבחירות. הפעולות בחשבון נתונות לדיווח ולפיקוח.

לכאורה, מימון הבחירות לכנסת מוגבל באופן קפדני ומסודר. עם זאת, בפועל, מגבלות אלה אינן מיושמות כלל על מימון הבחירות לרשות, כשהמדובר בתרומות עתק בשירותים ולא במימון ישיר

האם יש הבדל בין בחירות לכנסת לבין בחירות לרשויות המקומיות?

אכן, על פי הדין יש להבחין היטב בין מימון בחירות לרשויות המקומיות לבין מימון הבחירות לכנסת. מדובר במערכות סטטוטוריות שונות.  

לכאורה, מימון הבחירות לכנסת מוגבל באופן קפדני ומסודר. עם זאת, בפועל, מגבלות אלה אינן מיושמות כלל על מימון הבחירות לרשות, כשהמדובר בתרומות עתק בשירותים ולא במימון ישיר. כך, למשל: העמדת כלי תקשורת המוני ועתיר תפוצה לרשות המתמודד או המפלגה המתמודדת. במקרים אלה, המגבלות אינן מיושמות. 

יש לקחת בחשבון - עד כמה חלות מגבלות על מועמד בבחירות לרשות, שאינו מתמודד מטעם מפלגה, באשר להיקף התרומות, ההלוואות והערבויות שהוא יכול לגייס למימון מערכת הבחירות שלו?

מה דינו של מועמד בבחירות לרשות מקומית שאינו מתמודד מטעם מפלגה או סיעה במועצה היוצאת?

שאלת המגבלות על מקורות המימון בתרומות לכיסוי עלויותיו והוצאותיו של מועמד לרשות מקומית, שהוא מועמד עצמאי חדש, קרי: שאינו מתמודד מטעם מפלגה או מטעם סיעה במועצה היוצאת של הרשות המקומית, שאלה זאת מצויה עתה בדיון, לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, משום שיש ספק לגבי תוקף המגבלות על תרומות למתמודד כזה. 

בשלב זה ברור כי יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

1. עד כמה חלות מגבלות על מועמד כזה, באשר להיקף התרומות, ההלוואות והערבויות שהוא יכול לגייס למימון מערכת הבחירות שלו?

2. מה הוא המקור החוקי להגבלת תרומה שמבקש לקבל המועמד שאינו חלק ממפלגה ואינו מתמודד בתוך מפלגה ו/או מטעם מפלגה או סיעה במועצה היוצאת של הרשות המקומית. דהיינו: האם חלות עליו המגבלות בנושא זה, המוטלות על פי דיני המפלגות בישראל? (במיוחד המדובר בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992; וחוק מימון מפלגות התשל"ג-1973). דהיינו: איזה חוק מגביל את התרומות?

3. נקודת המוצא שיש להקפיד עליה הינה העיקרון המשפטי, שאינו כתוב בשום חוק - אך תקף במדינת ישראל: כל דבר שאינו אסור בדין - מותר. 

4. יש לוודא שאיסורים על החירות המוטלים על אדם בישראל צריכים להיות איסורים מפורשים, מעוגנים בדין; ולא פרי גחמות או פרשנות גרידא. לצורך איסור מימון, אין די בפרשנות של נושאי משרה חשובים מאוד (למשל: עובדי משרד מבקר המדינה). 

בידי אותו גורם (מבקר המדינה) מצויות כל סמכויות השלטון: הוא המחוקק, המפקח, השופט, המעניש והמבקר

מה הוא הקושי בסמכויות שלמבקר המדינה בנושא מימון בחירות?

יש לזכור כי מבקר המדינה התמנה בדין וכחוק לשמש גם כמפקח על מימון תהליכי הבחירות; כמי שקובע את ההוראות לביצוע; כמי ששופט את העוברים על הוראות המימון; כמי שמבצע את העונש בקיזוז/ בקנס כספי; וגם כמי שמבקר את עצמו בכל הפעולות הנ"ל. 

דהיינו: בידי אותו גורם (אדם) מצויות כל סמכויות השלטון: הוא המחוקק, המפקח, השופט, המעניש והמבקר.

בנסיבות אלה, חיוני לוודא שפעולותיו של מבקר המדינה מבוצעות על פי סמכויות והוראות מפורשות בחוק ולא על פי פרשנויות גרידא. זאת, כדי שלא להחטיא את מטרות המחוקק - למנוע ככל האפשר מימון פסול; והשפעה בלתי הוגנת של מימון כזה על נבחרי ציבור. 

יש לוודא, כי פעולת המבקר נעשית על פי חוק ולא על פי פרשנות העלולה להגיע עד כדי גחמה.

מצער לגלות שחלק נכבד מן ההוראות של מבקר המדינה אף אינן מפורסמות כהוראות - אלא כ"עמדות" שהוא מפרסם מטעם משרדו: "עמדות" שקובעות באופן מפורש וקטגורי איסורים על התנהגות אזרחים. להבנתנו, למרבה התמיהה, מדובר בפרשנות שאין לה שום בסיס חוקי ממשי.

כך, למשל: הגבלת תרומה בסך 5,000 שקלים (או 10,000 שקלים בשנה) לבית אב, באשר לבחירות במסגרת שאינה מפלגתית: אין הוראה בחוק בדבר יישומה של הגבלה זאת -  למתמודדים שמחוץ למסגרת מפלגתית: אין לדבר ביסוס בחוק, אלא רק בפרשנות, כשהמדובר בבחירות ובמועמדים שלא מטעם מפלגה או סיעה. הדברים אמורים גם באשר למגבלות על הלוואות וערבויות.

במקרים רבים, מתברר כי בתי המשפט "אוהבים" מאוד לקבל את עמדת רשויות המדינה, בהתמודדויות מול אזרחים

אם יש בעיה בפעולת מבקר המדינה - מדוע שביהמ"ש לא ידון ויחליט?

למרות זאת, מן הראוי להיזהר מהעמדת הדברים במבחן מערכת השפיטה. 

במקרים רבים, מתברר כי בתי המשפט "אוהבים" מאוד לקבל את עמדת רשויות המדינה, בהתמודדויות מול אזרחים. כלומר: קיים חשש כי כאשר שאלה כזו תגיע לדיון בבית המשפט - עלולה להימצא הדרך שלא להצדיק את האזרח העותר, אלא את עמדת הרשויות.

נבחרי העם בכנסת

מתוך הניסיון האמפירי, אנו למדים כי זו דרכו של עולם. כך, למשל: ניתן למנות קרוב ל-100% הרשעות בכתבי אישום פליליים המוגשים לבתי המשפט בישראל.

לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי?