בישראל לא יודעם על מיליונרים, מיליארדרים, עשירים או אוליגארכים. אצלנו מדברים על טייקונים.
מטבע העולם - בין הפוליטאים לבין הטייקונים יש היזון הדדי ואף תלות הדדית. מישהו, שהיה כבר עשיר או רצה סוף-סוף להתעשר, קיבל מהמדינה - באמצעות הפוליטיקאים - זכויות ונכסים, במחירים מיוחדים (לא כלפי מעלה, כמובן), ולפעמים גם מימון נוח וזמין לרכישתם.
המתעשר - או העשיר שהתעשר עוד-יותר - הטייקון, לא בהכרח קנה את זכויותיו בשלמונים. לפעמים מספיקים סממנים הרבה יותר צנועים משוחד. אפילו הזמנה לטיסה וארוח בארוע נוצץ - גם באלה טמונה תמורה. אפילו דיווח מעורר קנאה בטורי הרכילות של אמצעי התקשורת של בעל המאה - גם זה שווה לא מעט. לאלה לפעמים אין שיעור - ובעצם קשה מאד "לחסום שור בדישו" ולבטל את עושר היצירתיות בעיצוב דרכים חדשות בהן יכול בעל היכולת להעשיר את הפוליטיקאי או להיטיב עמו.
על כל האפשרויות הללו - טובה-תמורת-טובה בכלל, וכנגד העברות של זכויות, הטבות ונכסים שלא כראוי ושלא כדין מקניינה של המדינה לקניינו של הזכיין המאושר - לא נוכל להתפשט ובודאי שלא נוכל להשתלט. כל יום מתחדשות דרכים יצירתיות בתחום זה - לתעסוקתה של משטרת ישראל, לטיפולה של פרקליטות המדינה, לתשומת ליבן של כמה עמותות העוסקות ב"ניקוי האורוות" שלנו, לצעקותיהם הנחנקות של כמה מפגינים עונתיים וכמה מועמדים בבחירות, ולעתים נדירות - גם לביטויים מעורפלים באמצעי התקשורת.
לעומת זאת, מצוי תחום אחד שבו המחוקק עצמו "התעלה מעל עצמו", חסם "את השור בדישו" ויצר גדר בין הפוליטיקאים לבין הטייקונים: תחום מימון המפלגות ומימון הבחירות, ובכך ענייננו.
מתברר, כי בנושאים אלה הפוליטיקאים המחוקקים הרחיקו לכת וגזרו על עצמם משטר וגזירות ממשיים, ואף הפקידו את עצמם ואת חולשת טבעם למשטר חמור ואובייקטיבי של גורם בלתי תלוי: מבקר המדינה.
מימון בחירות - מרכיב מרכזי אצל נבחרי הציבור
נושא מימון הבחירות - או ליתר דיוק הפרתם של דיני מימון הבחירות - ממשיך להיות מרכיב מרכזי בחיי היום-יום של נבחרי הציבור שלנו. ראשי ממשלה קודמים נזקקו למימון בחירות שסיבך אותם בחקירות רעשניות; שר בכיר עמד לעמוד לדין על מעשים הקשורים גם להפרה של דיני מימון הבחירות; הנה כי-כן ההזקקות לעניין זה אינה רק טכניקה תיאורטית, אלא - כמסתבר - הכרח מעשי.
התנאי לקיומה של מערכת דמוקרטית הינו פעילות פוליטית, דהיינו: פעילות אקטיבית של האזרחים, כבוחרים וכנבחרים; כשם שאין ביטוי ממשי לדמוקרטיה אקטיבית ללא בחירות, וכשם שאין תורה בלי קמח - כך גם אין פעילות פוליטית בכלל ובחירות בפרט - ללא מימון.
הנושא של מימון הבחירות במבט ראשון הוא נטול הילה, ולכאורה הוא מעניינם של העסקנים וגזברי המפלגות - ולא רק. עצם הצורך, ההכרה וההסכמה להקצות משאבים ציבוריים ותרומות מוגבלות לפעילות הפוליטית והמפלגתית בכלל, ולהליכי הבחירות מבחינתם של המתמודדים בפרט - צורך זה התגבש לא בכדי: לנוכח החיוניות, ואף ההכרח לשחרר, או לפחות לצמצם, עד כמה שאפשר, את הבוחרים והנבחרים בבחירות, מכפיפות-יתר ומהשפעה פסולה של מממנים שאינם מקופת הציבור - ויהיו בעלי כוונות טובות ככל שיהיו.
הפרדה בין הטייקונים לפוליטיקאים
כלומר: להקים חומת הפרדה בנושא זה בין הטייקונים לבין הפוליטיקאים.
כידוע, דעת הציבור בכלל ודעתם של מומחים ואנשי מדינה בפרט אינה נוחה ממשקל היתר המוקנה, כמובן מאליו, למי שניתנת לו האפשרות להשפיע בכספו על זהותם של נבחרי הציבור ועל גורלם בשעת פקודה: בבחירות. יכולת ההשפעה של טייקונים על פוליטיקאים - היא תופעה פסולה בדמוקרטיה. מכאן הצורך בניתוק דו-צדדי: נדרש כי הטייקונים, ואלה שרוצים להיות טייקונים, לא יוכלו להשפיע על הפוליטיקאים, ועל אלה שרוצים להיות פוליטיקאים. נדרש שלא יוכלו יותר-מדי "להחזיק אותם" בכיס הקטן או בכל אמצעי רגיש אחר. וכך גם יש צורך במקביל לצמצם ככל האפשר את יכולתם של הפוליטיקאים "לגדל" טייקונים - ע"י מערכות בקרה ופיקוח משפטי של הליכי מכרזים, שקיפות ובקרה מקצועית, ובראש ובראשונה עין ציבורית פקוחה על מעשיהם של הפוליטיקאים - וככל שהמערכת המשפטית של שוק ההון מאפשרת (והיא מאפשרת הרבה יותר ממה שאנו מממשים) - גם פיקוח על אותם טייקונים הניזונים מכספי שוק ההון.
יש לזכור, כי המדינה מוציאה כספים רבים - מאות מיליונים - על עצם הכנתן ועריכתן של הבחירות; וכן על שמירתה של מערכת מנהלית משוכללת המתאימה להפעיל את הבחירות על-פי דרישות המחוקק - כל זאת בגדר ועדת הבחירות המרכזית והגופים הכרוכים בה. ועדת הבחירות המרכזית פועלת במלוא היקפה בשנת בחירות, ורוחשת על גחלים של אש זעירה ונכונה לקריאה בכל ימות השנה האחרות - הכל במימון מקופת הציבור. לועדת הבחירות המרכזית, כמו-גם למערכות של מינהל האוכלוסין והמפקח על הבחירות במשרד הפנים מיועד תיקצוב ישיר בקופת המדינה - אך אלה כלל אינם השחקנים ואף לא הבמאים. אלה הם רק פועלי הבמה, האכסניה והסדן עליו נערכות הבחירות - בעוד שהחומר ממנו מתעצבות המערכות של נבחרי הציבור במדינתנו, אלו הם המועמדים, המפלגות, הרשימות והסיעות - שמימונם נפרד, הן מן הקופה הציבורית, והן מתרומותיהם הישירות של תורמים מקרב הציבור.
מימון בחירות - על פוליטיקאים וטייקונים
מערכת מימון הבחירות נועדה לצמצם את מעגל ההיזון ההדדי ביניהם

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

יקיר דבול - משרד עורכי דין: ליווי עסקאות מקרקעין בנתניה ובשרון
יקיר דבול - משרד עורכי דין הוא משרד בוטיק בנתניה שמתמחה במקרקעין ונדל״ן. המשרד מלווה קונים ומוכרים של דירות, רוכשי דירות מקבלן, בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, ומשפחות שמתמודדות עם ירושה של דירה או עם העברת נכס בין בני משפחה. בראש המשרד עומד עו״ד יקיר דבול. המשרד נבחר לדירוג LB10 של לשנת 2026 בתחום המקרקעין ובתחום ליקויי בנייה ונזקי רכוש, ומלווה יותר ממאה עסקאות נדל״ן בשנה ברחבי השרון.

תרגום נוטריוני לטורקית: מה לבדוק לפני ששולחים מסמך לטורקיה
מי ששולח מסמך ישראלי לטורקיה, או מגיש בישראל מסמך שהונפק בטורקיה, עשוי להידרש לתרגום ולאישור מתאים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. לפני שמזמינים תרגום, השאלה הראשונה היא לא כמה מילים יש במסמך, אלא מה בדיוק דורש הגורם שאליו הוא מוגש: איזה סוג אישור, על איזה מסמך, והאם נדרש גם אפוסטיל.


