open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          גירושין: בקשה ליישוב סכסוך

          המציאות המשפטית בדיני משפחה השתנתה לפני כשנתיים, ומאז מוטלת חובה על צדדים המעוניינים לפתוח בהליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לפתוח ראשית בתיק ליישוב סכסוך. כיצד מומלץ לפעול? מדריך

          גירושין: בקשה ליישוב סכסוך

          לפני כשנתיים (יולי 2016) נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. בטרם נכנס החוק לתוקף, מי שהיה מעוניין להתגרש - בין אם לאחר נסיונות להגעה להסכם גירושין שכשלו ובין אם בלא כל נסיונות למו"מ אלא תוך הגעה ישירה לערכאות משפטיות, היה פותח בהליך המשפטי באחת הערכאות הרלוונטיות - בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. כך גם היה לעניין מחלוקות שהתעוררו לאחר הגירושין – הפניה לבית המשפט או לבית הדין הרבני בתביעה בגין המחלוקת הייתה ישירה.

          אחת מתופעות הלוואי הידועות של פרקטיקה זו בכל הנוגע להליכי גירושין הייתה נעוצה ב"מירוץ הסמכויות" הידוע, אשר בהתאם לו, כל צד מיהר להגיש תביעותיו בפני הערכאה שחשב שתהיה המיטיבה עם נסיבותיו האישיות, כאשר בגין כך, לעתים רבות היו מפספסים הצדדים הזדמנות לסיים את הסכסוך ביניהם באמצעות הסכם גירושין מוסכם ופונים ישירות להליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומייגעים. 

          עם זאת, עם כניסתו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה לתוקף, מחויבים הצדדים, בטרם יגיש כל צד את תביעותיו בפני הערכאה הרלוונטית לו, לנסות ולנהל את הסכסוך ביניהם בהליכים אלטרנטיביים, כגון גישור, הסכם וכיוצ"ב ובכך למעשה, שואף החוק לסייע לבני זוג המעוניינים להתגרש או להיפרד זה מזו לסיים את הפרידה בדרכי נועם, תוך מניעת המחיר הכואב שדיון משפטי ממושך גורם לכל המעורבים בהליך.

          בהתאם לחוק, ראשית, במקום הגשת תביעה ישירות לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה - יש לפתוח במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או במזכירות בית הדין הרבני בתיק ליישוב סכסוך

          הליך ליישוב סכסוך במשפחה: קווים לדמותו

          מאז שנכנסו לתוקף החוק והתקנות, המסדירות את הפרוצדורה החדשה בגירושין ובסכסוכי משפחה, השתנו פני הדברים; המציאות החדשה דרשה הסתגלות של כל המעורבים. מי שניצב על סף הליך גירושין או על סף הגשת תביעה בגין מחלוקת שהתעוררה לאחר הגירושין, צריך ללמוד את החוק החדש ולהכיר את משמעותו, השלכותיו ואופן יישומו. 

          בהתאם לחוק, ראשית, במקום הגשת תביעה ישירות לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה - יש לפתוח במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או במזכירות בית הדין הרבני בתיק ליישוב סכסוך. מדובר בשינוי עומק מהותי, המשנה חלק ניכר מכללי המשחק שהיו נהוגים. 

          פרשנות שגויה, פסיקות מגוונות (לעתים סותרות!) וניצול ציני של המצב - הובילו לבלבול בלתי מבוטל. כך, עולות שאלות הנוגעות להליך גירושין בישראל ולבקשה ליישוב סכסוך - שחיוני להשיב עליהן. במאמר זה, נשיב על שאלות אלה.

          בקשה ליישוב סכסוך - כל התשובות לכל השאלות

          תיק ליישוב סכסוך הוא ההליך המקדמי, שאותו חייבים לפתוח בטרם הגשת כל תביעה אחרת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בעניינים הנוגעים לנישואין ולגירושין

          מהו תיק ליישוב סכסוך?

          תיק ליישוב סכסוך הוא ההליך המקדמי, שאותו חייבים לפתוח בטרם הגשת כל תביעה אחרת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בעניינים הנוגעים לנישואין ולגירושין של בני זוג ולכל העניינים הנובעים מאלו גם לאחר הגירושין ובמידה שקיימות אי אלו מחלוקות.

          עם כניסת החוק החדש לתוקף, נשללה האפשרות לפתוח בהליכים משפטיים, למעט במקרים מסוימים, ביניהם: בקשה לסעד זמני (עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול או לשם שמירה על מצב קיים)

          כיצד שינה החוק החדש את הליכי הגירושין בישראל?

          טרם חקיקת החוק וכניסתו לתוקף, לשם "הנעת" הליך גירושין, היה ניתן לפתוח בהליכי גישור, או בהליכי מו"מ לקראת הסכם גירושין, או לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בתביעות מתאימות, כגון תביעה למשמורת, תביעה למזונות, תביעה רכושית וכד'. 

          על פי רוב, בשלב זה ומשיקולים אסטרטגיים, מיהר הצד שחשב שבנסיבות המקרה האישי שלו יוטב לו להתנהל אל מול בית הדין הרבני או לחילופין בית המשפט לענייני משפחה, להגיש תביעה בערכאה זו ובכך למעשה "לתפוס" את סמכות הדיון בערכאה זו ולהבטיח כי ההליכים המשפטיים שבין הצדדים יתנהלו בפניה. 

          בגין "מירוץ" זה, פספסו צדדים את האפשרות לקיומו של גישור ושל מו"מ והגעה להסכמות מבלי להזדקק להליכים המשפטיים.

          כדי למנוע מצב זה ולהקטין את הסיכוי למאבק גירושין מכוער - החוק החדש מטיל חובה להתחיל בכל מקרה את ההליך במסגרת בקשה ליישוב סכסוך (בקשה שאינה כתב תביעה). חובה זו, לצד "תמריצים" נוספים - אמורה לתרום להגברת הסיכוי לסיום הסכסוך ביעילות, ללא מלחמה מיותרת.

          למעשה, עם כניסת החוק החדש לתוקף, נשללה האפשרות לפתוח בהליכים משפטיים, למעט במקרים מסוימים, ביניהם: בקשה לסעד זמני (עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול או לשם שמירה על מצב קיים) וכן סעד דחוף (למשל, טיפול רפואי לילד משותף), או במקרים בהם המדינה הינה צד להליך.

          פתיחת התיק ליישוב סכסוך מובילה אפוא לתהליך רב שלבי, שאמור לאפשר ואף לעודד שיתוף פעולה בין הצדדים, תוך נטרול מרוץ הסמכויות; ומתוך שאיפה ליצור סביבה מתאימה ומתגמלת לבני זוג, המעוניינים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום.

          פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרה בסך 100 ש"ח

          איך פותחים תיק ליישוב סכסוך?

          יש לפתוח את תיק יישוב הסכסוך במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או במזכירות בית הדין הרבני, על גבי טופס מתאים. פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרה בסך 100 ש"ח.

          מיד עם פתיחת התיק, נקבע לצדדים מועד לפגישה ראשונה ביחידת הסיוע. בתקופה זו מתקיימת הקפאת הליכים אוטומטית

          נפתח תיק ליישוב סכסוך - ומה הלאה? מהו השלב הבא? מה גוררת בקשה ליישוב סכסוך?

          פתיחת התיק ליישוב סכסוך הוא השלב הראשון. 

          הקפאת הליכים: מיד עם פתיחת התיק, נקבע לצדדים מועד לפגישה ראשונה ביחידת הסיוע. בתקופה זו מתקיימת הקפאת הליכים אוטומטית. המשמעות היא כי במהלך 45 ימים, מרגע הגשת הבקשה - אף אחד מהצדדים אינו יכול להגיש כל תביעה (למעט סעדים מסוימים, כמפורט בתקנות). 

          פגישות מהו"ת: בהתאם להוראות החוק, במהלך 45 הימים, אמורות להתקיים ביחידות הסיוע (הכוללות מגוון אנשי מקצוע - עובדים סוציאליים ומגשרים) עד ארבע פגישות, בהשתתפות שני בני הזוג. פגישות אלה מכונות פגישות מהו"ת. 

          בפגישת מהו"ת הראשונה - פגישת היכרות וגיבוש מתווה מתאים של כל המעורבים - יכולים להיות נוכחים רק הצדדים עצמם

          האם מותר / מומלץ להגיע לפגישות מהו"ת עם עורך דין?

          בפגישת מהו"ת הראשונה - פגישת היכרות וגיבוש מתווה מתאים של כל המעורבים - יכולים להיות נוכחים רק הצדדים עצמם. החל מהפגישה השנייה, ניתן להגיע בליווי עורכי דין. יחד עם זאת, מוטב כי כל הליך פתיחת תיק יישוב הסכסוך, יהיה תחת ייצוג משפטי של הצד שפתח אותו, בגין משמעויות והשלכות ההליך והצורך בהבנת ההליך מבחינה משפטית ומבחינת התנהלות נכונה. 

          במהלך הפגישה מקבלים הצדדים הסבר על ההליך ועל האופציות השונות העומדות בפניהם לניהול ההליך באמצעים חלופיים. בחלק מהמקרים, יבקשו הצדדים להגיע גם לפגישה שניה ביחידת הסיוע, בין אם בליווי עו"ד ובין אם בעצמם

          מה קורה במהלך פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע?

          הפגישה הראשונה היא פגישת היכרות. במהלך הפגישה מקבלים הצדדים הסבר על ההליך ועל האופציות השונות העומדות בפניהם לניהול ההליך באמצעים חלופיים. בחלק מהמקרים, יבקשו הצדדים להגיע גם לפגישה שניה ביחידת הסיוע, בין אם בליווי עו"ד ובין אם בעצמם, על מנת להוסיף ולנסות להגיע להסכמות. בחלק מהמקרים יבקשו הצדדים להסדיר עיכוב הליכים נוסף, אשר במהלכו יעשו ניסיון לגישור אצל מגשר פרטי או באמצעות מו"מ בין עורכי דין, ובחלק מהמקרים, יבקשו הצדדים, או אחד מהם, לסגור את תיק יישוב הסכסוך כבר לאחר הפגישה הראשונה, שכן אין לו עניין בגישור ובהסכמים ובכך, תיפתח למעשה הדרך להגשת התביעות בערכאות המשפטיות השונות. 

          אם אחד מבני הזוג או שניהם, הודיעו כבר בפגישת המהו"ת הראשונה כי אין הם מעוניינים בהליך יישוב הסכסוך, ייסגר תיק יישוב הסכסוך כבר בשלב זה

          ומה הלאה? 

          אם בני הזוג הגיעו להסכמה להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ולפנות לגישור פרטי ו/או מו"מ פרטי באמצעות עורכי דין מטעמם, או החליטו להוסיף ולהגיע ליחידת הסיוע לפגישות נוספות, שהרי אם יגיעו להסכם, יוכלו להגיש אותו לאישור בית המשפט או בית הדין ואם לא יצליחו להגיע להסכם, יבקשו לסגור את תיק יישוב הסכסוך.

          אם אחד מבני הזוג או שניהם, הודיעו כבר בפגישת המהו"ת הראשונה כי אין הם מעוניינים בהליך יישוב הסכסוך, ייסגר תיק יישוב הסכסוך כבר בשלב זה.

          חשוב לדעת, כי בכל אחת מאופציות אלו, הצד שהיה הראשון לפתוח את תיק יישוב הסכסוך, הוא שעומדת לו "זכות קדימה" לבחור היכן יגיש את תביעותיו – אם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני וזאת, בתוך 15 יום מיום סגירת תיק יישוב הסכסוך.

          בכך למעשה לא נפתרה סוגיית מרוץ הסמכויות, כך שגם כיום, לאחר חקיקת החוק וכניסתו לתוקף, עדיין קיימת חשיבות לצד שפותח ראשון את תיק יישוב הסכסוך.

          נסיון ליישב את הסכסוך

          לסיכום: החוק ליישוב סכסוכים במשפחה מאפשר לזוגות המצויים במשבר לבחור לנהל את הסכסוך בדרכי שלום ובנועם הליכות (החוק אף מעודד דרך זו). היחידה לסיוע מציעה הדרכה וליווי לבני הזוג, במסגרת פגישות מהו"ת, בסיומן יוכלו הצדדים להחליט האם להמשיך בגישור שיביא להסכמה ושיתוף פעולה; או לנהל את המחלוקת שלהם באמצעות בתי הדין או בתי המשפט.

          בסופו של יום, החוק לא מנע את קיומו של מרוץ הסמכויות ולכן, חשוב ביותר להיות מלווה בעו"ד בטרם פתיחת התיק, לצורך הבנת המצב המשפטי הספציפי והנסיבות האישיות, תוך התאמת ההתנהלות הנכונה ביותר לכל מקרה. 

          לקבלת יעוץ מעו"ד סיון אלה-לוי, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          סיון אלה-לוי , משרד עו"ד וגישור

          קבע פגישה עם
          סיון אלה-לוי , משרד עו"ד וגישור

          סיון אלה-לוי, משרד עו"ד וגישור משפחה, בעל מומחיות מקיפה ובלעדית בתחום דיני המשפחה והירושה על כלל נדבכיו. משרדנו ידוע בזכות מקצוענות...

          לפרופיל המלא