open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          זכאות ניזוק לכפל פיצויים - כיצד?

          נפצעתם בתאונה ואתם זכאים לפיצוי מהמל"ל ומחברת הביטוח של המזיק? ברוב המקרים, ייעשה שקלול של הפיצויים. עם זאת, במקרים מסוימים יש זכאות ל"כפל" פיצוי

          פורסם בתאריך  אחוזי נכות תאונות המוסד לביטוח לאומי
          זכאות ניזוק לכפל פיצויים - כיצד?

          במקרים שבהם נגרמה נכות בעקבות תאונה, ממהרות חברות הביטוח לדרוש קיזוז של הסכום המתקבל מהביטוח הלאומי, בגין אותה נכות. חשוב לדעת: פסק דין חדש שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה  (ת"א 5161-10-13 אבו ליל נגד שירביט) מדגיש, כי לא בכל המקרים יכולה חברת הביטוח לקזז את הסכום. לכן, חשוב לבדוק את הדברים לעומק ולא "לוותר" מהר מדי. 

          מאחר שמטרת פקודת הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו, ולא לפצות את הניזוק ביתר - למזיק יש זכות לנכות מהתשלומים שעליו לשלם לניזוק את הסכום שקיבל/יקבל הניזוק מהביטוח הלאומי

          קיזוז תגמולי ביטוח לאומי מפיצויי תאונת נזיקין

          פקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח-1968) מאפשרת למי שניזוק לתבוע ישירות מהמזיק פיצוי כספי, בגין הנזק הכלכלי שנגרם לו בעקבות התאונה. הרעיון העומד מאחורי הפקודה הוא לאו דווקא לפצות את הניזוק ביתר, אלא להשיב את המצב לקדמותו. 

          במקביל, ע"פ חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, התשנ"ה-1995), זכאי כל אזרח שנקבעה לו נכות (נכות כללית, נכות כתוצאה מתאונת דרכים או נכות כתוצאה מתאונת עבודה) לקבל תגמולים או קצבה גם מהביטוח הלאומי. 

          על פי סעיף 328א' לחוק רשאי הביטוח הלאומי (במקרים בהם נגרמה נכות כתוצאה מתאונה) להגיש "תביעת שיבוב" - לתבוע בעצמו מהמזיק את סכום התגמולים ששילם לניזוק; וכן את התגמולים שישולמו לניזוק על ידי המוסד בעתיד, כשהם מהוונים על פי תקנות ההיוון (תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978).

          במקרים כאלה, נוצר למעשה מצב שהניזוק מקבל תשלום כפול - גם מהמזיק וגם מהביטוח הלאומי; המזיק משלם פעמיים - גם לניזוק וגם לביטוח הלאומי. מאחר שמטרת פקודת הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו, כאמור לעיל, ולא לפצות את הניזוק ביתר - למזיק יש זכות לנכות מהתשלומים שעליו לשלם לניזוק את הסכום שקיבל/יקבל הניזוק מהביטוח הלאומי. 

          כך, הניזוק מקבל את מלוא הפיצוי שנפסק לו בשני חלקים המשלימים זה את זה לכדי סכום הפיצוי הכולל: 

          המל"ל, מצדו, זכאי לתבוע מהמזיק פיצוי בגין התגמולים שנאלץ וייאלץ לשלם לניזוק עקב הפגיעה

          חלק ראשון - באמצעות תגמולי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) ששולמו וישולמו לו; חלק שני (יתרת סכום הפיצוי) - משולם על ידי המזיק. 

          כך, נשמר עקרון היסוד של פיצוי הניזוק על מלוא נזקיו; בה בעת, נמנע מצב בו הניזוק יזכה בפיצוי יתר. אילו תגמולי המל"ל היו משולמים לניזוק, בנוסף למלוא הפיצוי אשר נפסק לו בבית המשפט - היה שיעור הפיצוי והתגמולים עולה על שיעור הנזק. 

          המל"ל, מצדו, זכאי לתבוע מהמזיק פיצוי בגין התגמולים שנאלץ וייאלץ לשלם לניזוק עקב הפגיעה. בכך, נשמר העיקרון לפיו על המזיק לשאת במלוא הנזק שגרם. כשם שהניזוק מקבל את הפיצוי בשני חלקים, כך המזיק משלם את הפיצוי בשני חלקים: חלק אחד ישירות לניזוק והחלק השני למל"ל. 

          שיעור תגמולי המל"ל, המנוכה מהפיצוי שנפסק לניזוק; ושיעור הפיצוי שזכאי המל"ל לתבוע מהמזיק לפי סעיף 328 לחוק, מחושבים על פי תקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח-1978 (להלן: תקנות ההיוון). 

          באופן עקרוני, שיעור התגמולים אמור להיות זהה. כך, לדוגמה: אם נגרם לניזוק נזק בשיעור כולל של 100 אחוז; ותגמולי המל"ל (המהוונים) להם זכאי הניזוק מסתכמים ב-30 אחוז - אזי הניזוק יקבל  70 אחוז מהמזיק ו-30 אחוז מהמל"ל. המל"ל יחזור בתביעה אל המזיק, להשבת ה-30 אחוז ששולמו וישולמו על ידי המל"ל לניזוק. כך, נמצא הניזוק מקבל את מלוא נזקו (100אחוז), המזיק נושא במלוא הנזק (100 אחוז) ואילו המל"ל נותר מאוזן (משלם 30 אחוז לניזוק ומקבל 30 אחוז מהמזיק). 

          אילו סכומים יכול המזיק לנכות בגין תביעת שיבוב?

          כאמור, לביטוח הלאומי שמורה הזכות לתבוע מהמזיק את סכום התגמולים המלא ששילם או ישלם בעתיד לניזוק. למזיק שמורה הזכות לקזז סכומים אלה מסכום הפיצוי שעליו לשלם לניזוק.

          ע"פ ההלכה, על ביהמ"ש לשמור על הסימטריה והתאימות במשולש ניזוק-מזיק-מל"ל; ולנכות מהפיצוי המגיע לניזוק אך את תגמולי המל"ל שקיבל ויקבל הניזוק מהמל"ל בפועל, על פי קביעת בית המשפט את תוחלת חיי הניזוק" 

          מהו המצב המשפטי במקרים בהם התקצרה תוחלת החיים, כתוצאה מהתאונה? 

          הלכת אבו סרייה (ע"א 6935/99) שניתנה בשנת 2001 קבעה, כי על המזיק לחשב את סכום הניכוי, על פי טבלאות ההיוון שבתקנות ההיוון (כלומר, עד גיל פרישה); ומבלי לעשות התאמה של האמור בטבלאות, לקביעה בדבר קיצור תוחלת החיים.

          משמעות הלכה זו היא שבמצבים אלה, חרף קיצור תוחלת החיים, מנוכים מסך הפיצוי מלוא תגמולי המל"ל, אשר שולמו ועתידים להיות משולמים לניזוק, בהתאם לחישוב הנערך על פי תקנות ההיוון שאינן מתחשבות בקיצור תוחלת החיים של הניזוק, אלא מתבססות על לוחות סטטיסטיים המשקפים את הממוצע. 

          כך, על אף שנפסק כי הניזוק עתיד לחיות פחות שנים, מנוכים מהפיצוי תגמולי המל"ל העתידים להיות משולמים לו עד גיל מאוחר יותר. בכל מצב שבו הניזוק יחיה למשך תקופה קצרה, מזו המחושבת על פי תקנות ההיוון, הרי שנוכו מסכום הפיצוי תגמולי מל"ל בשיעור הגבוה משיעור התגמולים שיקבל בפועל. כך, נמצא הניזוק מפוצה בחסר. 

          מהצד השני של המטבע, במישור היחסים מל"ל-מזיק, בהנחה שמל"ל תבע מהמזיק את מלוא התגמולים שנוכו מסך הפיצוי, נמצא המל"ל מפוצה ביתר, שכן המל"ל קיבל מהמזיק סכום גבוה, מסכום התגמולים ששולמו וישולמו לניזוק בפועל.

          בשנת 2014 ניתנה "הלכת אלחבאנין" (ע"א 7453/12) - הלכה חדשה שביטלה למעשה את הלכת אבו סרייה וקבעה כי "על ביהמ"ש לשמור על הסימטריה והתאימות במשולש ניזוק-מזיק-מל"ל; ולנכות מהפיצוי המגיע לניזוק אך את תגמולי המל"ל שקיבל ויקבל הניזוק מהמל"ל בפועל, על פי קביעת בית המשפט את תוחלת חיי הניזוק". 

          ע"פ הפסיקה, הזכות לשיפוי כספים ששולמו ושעתידים להשתלם, מלמדת כי אין מקום לנכות את מלוא התגמולים שישתלמו במסגרת קצבת הנכות הכללית. בחשבון הניכוי הכללי יבואו אך ורק התגמולים המבטאים את הנכות שהוסבה בתאונה

          קיזוז תגמולי ביטוח לאומי מפיצויי תאונת נזיקין? לא בכל מקרה!

          לצד הדיון המשפטי המתמשך, בעניין שקלול קיצור תוחלת חיים, בסכום אותו יכול המזיק לקזז מהפיצוי, בגין תביעת שיבוב עתידית - עלתה לא אחת גם השאלה בנוגע למהות הגמלאות, שאותן יכול המל"ל לתבוע מהמזיק; ובהתאם - הגמלאות שבגינן יכול המזיק לקזז מסכום הפיצוי. 

          כך, למשל: במקרה שבו ניזוק קיבל עשרה אחוזי נכות כתוצאה מתאונה; אך במקביל הוא מקבל מהמל"ל קצבה חודשית בגין 100 אחוזי נכות שניתנו לו בשל בעיות בריאותיות אחרות: האם במקרה זה, יכול המזיק לטעון כי הסכום שעליו לפצות כלול בתוך הקצבה המלאה ולכן למעשה מתבטל?

          שאלה זו עלתה מחדש וקיבלה משנה תוקף במקרה שבו טיפל לאחרונה משרד הח"מ (תיק אזרחי 5161-10-13). 
          במקרה זה, ייצג משרד הח"מ נפגע תאונת דרכים (הניזוק) שבגינה נקבעו לו 5% נכות ע"י מומחה של ביהמ"ש; עם השנים, הוא קיבל מהמל"ל קצבה בגובה 100 אחוזי נכות, בגין בעיות רפואיות אחרות. 

          בדיון על גובה הפיצוי מחברת הביטוח (המזיק בתאונת הדרכים) טענה החברה כי בשל עיקרון השבת המצב לקדמותו ולאור העובדה שהניזוק מקבל קצבה מלאה, הרי שהפיצוי בגין 5% הנכות שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה "נבלעים" בקצבה הכוללת. וכי לכן היא אינה צריכה לשלם פיצוי בגינם.  

          מנגד, טען משרד הח"מ כי בגין 5% נכות, לא היה מקבל הניזוק קצבה מהמל"ל; והוכיח שהנזק הספציפי שבגינו ניתנו לניזוק 5% נכות, אינו נכלל בפגמים שעליהם קיבל את הקצבה מהמל"ל. 

          מאחר שהחברה לא הצליחה להוכיח שהנזק שבגינו ניתנו לניזוק 5% נכות נכלל בפגמים שעליהם קיבל את הקצבה מהמל"ל, קיבל ביהמ"ש את טענת משרד הח"מ ופסק כי על החברה לשלם לניזוק את הפיצוי בגין הנזק. במקרה זה, הפיצוי: 69,932 שקלים.

          בפסק הדין, התייחס כבוד השופט אורי גולדקורן גם לתביעת השיבוב האפשרית מטעם המל"ל והדגיש כי: "הזכות לשיפוי כספים ששולמו ושעתידים להשתלם מלמדת כי אין מקום לנכות את מלוא התגמולים שישתלמו במסגרת קצבת הנכות הכללית. בחשבון הניכוי הכללי יבואו אך ורק התגמולים המבטאים את הנכות שהוסבה בתאונה". 

          בית המשפט קבע

          לסיכום: יש חשיבות רבה להתייעצות עם עו"ד העוסק בתחום ומכיר היטב את התחום, שיידע לפרק ולבחון את הפגמים שבגינם ניתנו אחוזי הנכות, כדי לדאוג לכך שהמזיק ינכה מסך הפיצוי אך ורק את הפגמים שנגרמו כתוצאה מהתאונה ואך ורק אם הקצבה המשולמת ע"י מל"ל כוללת בתוכה גם פגמים אלה.

           

          * עו"ד פואד בדאח עוסק בתחום הנזיקין, לרבות תאונות עבודה, תאונות דרכים ורשלנות רפואית.

           

          ** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

          ליצירת קשר עם פואד עלי בדאח - משרד עורכי דין , מגשר ונוטריון
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          פואד עלי בדאח  - משרד עורכי דין , מגשר ונוטריון

          קבע פגישה עם
          פואד עלי בדאח - משרד עורכי דין , מגשר ונוטריון

          עו"ד פואד בדאח עוסק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי, וברשותו למעלה מ- 22 שנות ניסיון ומוניטין. במסגרת משרדו הוא מטפל במקצועיות במגוון...

          לפרופיל המלא