open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          עבודה: כמה שווה הוצאת דיבה בווטסאפ?

          מתכנת שפוטר מהסטארט-אפ שבו עבד טען בווטסאפ כי פוטר עקב מחלה קשה. זמן קצר לאחר מכן הוא קיבל תביעת דיבה בסך חצי מיליון שקלים

          עבודה: כמה שווה הוצאת דיבה בווטסאפ?

          סטארט-אפ ממרכז הארץ הגיש תביעת לשון הרע יוצאת דופן נגד מתכנת שהועסק בו. בתביעה טען הסטארט-אפ כי לאחר שהופסקה ההתקשרות עם המתכנת, הוא פרסם דברי דיבה נגד החברה, כאשר טען בווטסאפ המשרדי כי פוטר עקב מחלה שבה לקה.
          יצוין, כי התביעה באה לעולם לאחר תביעה שהגיש המתכנת עצמו נגד החברה, בה טען כי החברה לא שילמה את כל המגיע לו עבור חודשי עבודתו בסטארט-אפ. עוד טען המתכנת כי לא הופרשו לו תשלומים בגין הזכויות הסוציאליות, המגיעות לו עקב עבודתו.

          לטענת העובד, הוא דרש את שכרו וניהל תכתובת מייל בעניין זה עם המנכ"ל, במסגרתה כינה אותו האחרון "נוכל" ו"רמאי" ולא הסכים לשלם לו את המגיע לו לטענתו

          המנכ"ל הטיח במתכנת: "אתה נוכל ורמאי"

          המתכנת, בשנות הארבעים לחייו, החל לעבוד בסטארט-אפ הכולל עשרה עובדים בחודש ינואר 2016. הוא הועסק כפרילנסר ומדי חודש הגיש לחברה חשבוניות בסך כ-30 אלף שקלים. 
          בחלוף מספר חודשים התעוררו מחלוקות בין העובד לבין המנכ"ל. לטענת העובד, המנכ"ל דרש ממנו לקצץ 10% משכרו. לאחר שסירב לדרישה זו, הפסיק הסטארט-אפ לשלם לו שכר וההתקשרות עמו הופסקה.

          לטענת העובד, הוא דרש את שכרו וניהל תכתובת מייל בעניין זה עם המנכ"ל, במסגרתה כינה אותו האחרון "נוכל" ו"רמאי" ולא הסכים לשלם לו את המגיע לו לטענתו. 

          על רקע זה, ביולי 2016, הגיש המתכנת בעצמו תביעה נגד הסטארט-אפ בסך של כ-60 אלף שקל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בתביעה טען המתכנת כי אף שהועסק באופן פורמלי כפרילנסר, בפועל התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה; ולכן לבית הדין יש סמכות לדון בתביעתו. 

          בתביעה, דרש המתכנת מהחברה לשלם את המגיע לו לטענתו עבור חודשי עבודתו האחרונים; ובנוסף, להפריש את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו עבור כל תקופת עבודתו בחברה.

          לטענת החברה, המתכנת טען בווטסאפ (וכן בהודעת מייל ששלח לסמנכ"ל) כי מחלה קשה שבה לקה היא שהובילה את המנכ"ל לסיים את העסקתו - טענה שעל פי החברה היא טענה שקרית ומהווה לשון הרע שגרמה לה נזק

          המתכנת האשים: "פוטרתי בגלל מחלה קשה"

          זמן קצר לאחר הגשת התביעה על ידי המתכנת, הגישה החברה כתב הגנה. במקביל החברה הגישה נגד העובד תביעת ענק נגדית על סך של כ-500 אלף שקל.

          בכתב ההגנה, הכחישה החברה את כל טענות המתכנת; וטענה כי מאחר שהמתכנת היה פרילנסר, אין לבית הדין כל סמכות לדון בתביעה וכי יש לדחות את התביעה על הסף.

          בתביעת הענק שהגישה החברה, היא טענה כי המתכנת הטעה אותה לגבי היכולות המקצועיות שלו, לא פיתח את המוצר שהתחייב לפתח והסב לחברה נזקים, שבעקבותיהם נאלצה לשכור שירותים של עובדים נוספים, כדי לעמוד בלוחות הזמנים.
          כאמור, חלק מרכזי מן התביעה נגע לשיחה קשה בווטסאפ, שניהל העובד עם עובדים אחרים, לאחר סיום ההתקשרות עמו. 

          לטענת החברה, המתכנת טען בווטסאפ (וכן בהודעת מייל ששלח לסמנכ"ל) כי מחלה קשה שבה לקה היא שהובילה את המנכ"ל לסיים את העסקתו - טענה שעל פי החברה היא טענה שקרית ומהווה לשון הרע שגרמה לה נזק.

          עוד טענה החברה כי המתכנת לא הציג כל מסמכים רפואיים לא במהלך העסקתו ולא במסגרת כתב התביעה שלו ואין למעשה כל הוכחה כי לקה במחלה קשה.  

          השופטת רמזה כי תביעת הדיבה שהגישה החברה אינה מבוססת דיה וכי ספק רב מאד אם יש בסיס לטענתה בדבר הוצאת לשון הרע מצד המתכנת, אך מנגד רמזה גם כי הפיצוי שיקבל העובד על תביעתו יהיה נמוך ויסתכם באלפי שקלים בודדים. הצדדים הסכימו לפשרה ומחקו את התביעות ההדדיות

          הסבר לגיטימי לעמיתים לעבודה או "ניסיון ביזוי"?

          בנובמבר 2016, הוגש כתב ההגנה מטעם המתכנת, במסגרתו נטען, בין היתר, כי טרם סיום העסקתו לא הועלתה כלפיו כל טענה; וממילא לא הוכח שגרם לחברה כל נזק. 

          ביחס לטענת החברה, כי הוציא את דיבתה רעה, נטען כי המתכנת לא טען שפוטר בגלל מחלתו ולא ניסה לבזות את מנכ"ל החברה, אלא רק להסביר לעמיתיו לשעבר לעבודה מדוע הסתיימה העסקתו לאחר שהובא לידיעתו כי המנכ"ל מפעיל לחץ על עמיתיו לשעבר לחתום על תצהירים שקריים נגדו.

          בתצהיר העדות הראשית שהגיש משרד הח"מ בתיק, בתמיכה לכתב ההגנה, נטען, בין היתר, כי תוכן ההתכתבויות השונות שניהל המתכנת עם עובדי החברה לא עולה כדי לשון הרע, וכי בכל מקרה עומדת לו הגנת "אמת דיברתי" וכאמור, כל שניסה המתכנת לעשות היה להסביר לעמיתיו לשעבר מדוע הפסיק לעבוד בחברה, צעד לגיטימי לחלוטין. 

          ההליך רווי האמוציות בין הצדדים לא התקבל בעין יפה על ידי בית הדין לעבודה. בדיון ההוכחות שהתנהל בתיק, הקשתה השופטת על החברה, וציינה כי איננה מבינה מדוע החברה טוענת מצד אחד שלבית הדין אין סמכות לדון בתביעת המתכנת; ומצד שני, היא מגישה נגדו לאותו בית דין תביעת דיבה. 

          זאת ועוד: השופטת רמזה כי תביעת הדיבה שהגישה החברה אינה מבוססת דיה וכי ספק רב מאד אם יש בסיס לטענתה בדבר הוצאת לשון הרע מצד המתכנת, אך מנגד רמזה גם כי הפיצוי שיקבל העובד על תביעתו יהיה נמוך ויסתכם באלפי שקלים בודדים. 

          כתוצאה מכך, הסכימו הצדדים לפשרה, שבמסגרתה הם מחקו את התביעות ההדדיות שהגישו. 

          מההליך ניתן ללמוד, בין היתר, כי לא כל דבר שנאמר במסגרת יחסי העבודה עשוי גם להיחשב ללשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע

          המסקנות העולות מן ההליך לגבי לשון הרע בעבודה

          מההליך שתואר לעיל ניתן ללמוד, בין היתר, כי לא כל דבר שנאמר במסגרת יחסי העבודה עשוי גם להיחשב ללשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), במסגרת בחינת הדברים על ידי הערכאה השיפוטית. 

          ייתכנו אמירות קשות מצד העובד כלפי המעסיק או מצד המעסיק כלפי העובד הנוגעות למשל לכישוריו החסרים, שאינן עולות כדי לשון הרע, על פי דרישות החוק.

          יש לבחון אם הפרסום המדובר הגיע לאדם נוסף פרט לנפגע. אחרת, אין מדובר בלשון הרע

          טרם נקיטת הליכים בעניין זה, כדאי לקחת בחשבון מספר דברים:

          ראשית, יש לבחון אם האמירה שנטען כי היא לשון הרע אכן עולה כדי הגדרת מושג זה בסעיף 1 לחוק. כלומר: האם האמירה היא בגדר "דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

          לעניין זה, יש לקחת בחשבון כי המחוקק התייחס במישרין לפרסום לשון הרע במקום העבודה וציין בנוסף בסעיף 1 לחוק כי ההגדרה כוללת כל פרסום שעלול "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

          שנית, יש לבחון אם הפרסום המדובר הגיע לאדם נוסף פרט לנפגע. אחרת, אין מדובר בלשון הרע. לדוגמה: מכתב פיטורין קשה המופנה למפוטר אינו מהווה לשון הרע, היות שהוא מופנה אליו בלבד. 

          רכילות כשהיא מתפשטת...

          שלישית, טרם הגשת תביעה יש לבחון אם לנתבע הפוטנציאלי עומדות הגנות כלשהן, על פי חוק איסור לשון הרע, הגנת "אמת דיברתי" או "הגנת תום לב".

          רביעית, יש לבחון אם ניתן להוכיח את הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מלשון הרע, מה שעשוי להגדיל את היקף הפיצוי שיתקבל, שכן בהתאם להוראת סעיף 7א לחוק, בסמכות הערכאה המשפטית לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא  הוכחת נזק.

          חמישית, יש לקחת בחשבון שלשון הרע תיחשב ככזאת בכל פורמט ועל גבי כל פלטפורמה, בין אם זו נאמרה בשיחת מסדרון, נכתבה כפוסט בפייסבוק, או נטענה בקבוצת וואטסאפ. לכן, מומלץ לחשוב פעמיים לפני כל דבר שאומרים או כותבים, גם במקום העבודה וגם מחוצה לו.

           

          • הח"מ ייצג את המתכנת במסגרת ההליכים שתוארו לעיל.

          ליצירת קשר עם עו"ד עמיר אושפיז
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד עמיר אושפיז

          קבע פגישה עם
          עו"ד עמיר אושפיז

          עו"ד עמיר אושפיז, מעניק ייעוץ וליווי משפטי בענייני פשיטת רגל, הוצאה לפועל ודיני עבודה. כל זאת תוך הפגנת כישורי ליטיגציה...

          לפרופיל המלא