open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          יחסי מרות ומערכת יחסים אינטימית

          בשנים האחרונות, השתנו הנורמות הציבוריות ביחס למערכת יחסים אינטימית בין מפקד/ת לכפופים להם, גם אם היחסים מתקיימים בהסכמה. האם אין גם מקום למידת הרחמים?

          יחסי מרות ומערכת יחסים אינטימית

          "מערכת יחסים אינטימית בין מפקדים לפקודיהם היא בגדר חציית 'קו אדום' מבחינה ערכית ומחייבת נקיטת צעדים מידיים וחמורים" - נכתב באיגרת הרמטכ"ל, שהתפרסמה במאי 2015.

          החוק למניעת הטרדה מינית אינו אוסר על קיום מערכות יחסים מיניות רצוניות, גם במסגרת של יחסי מרות. עם זאת, תהליכים מרתקים שעברה החברה הישראלית הביאו לשינוי בהתייחסות למערכות יחסים אלה. הדברים הגיעו לשיא באגרות בנושא שהוציאו הרמטכ"ל גדי אייזנקוט (בשנת 2015) ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך (ממש לאחרונה). 

          מהם הצעדים הננקטים כיום במקרים אלה? האם נמצאה נקודת האיזון הנכונה בין הרצון להגן על הצד החלש במערכת היחסים לבין הרצון שלא לחסל את הרומנטיקה? על שאלות אלה ושאלות נוספות, ננסה להשיב במאמר זה.

          בעבר, פרשיות מין שניהלו קצינים בצה"ל, חלק מהם קצינים בכירים, בימים שקדמו למלחמת יום כיפור, כשכל מעייניהם אמורים היו להיות מופנים לענייני הביטחון הבוערים, לא זכו לטיפול פיקודי מחמיר

          "כללי המשחק" בחברה הישראלית השתנו

          פתגם אמריקאי ידוע גורס כי "הממזרים שינו את הכללים ושכחו לספר לי". ואכן, בישראל התרחש ומוסיף להתרחש שינוי דרמטי ביחס החברתי והמשפטי לעבירות מין ולהטרדות מיניות, מצד בכירים בשירות הציבורי ובמגזרים נוספים. ראוי לעמוד על השינויים שחלו בהקשר זה, פן יקום מישהו ויטען כי "שכחו לספר לו".

          רבות נכתב על פרשיות הניאופים של משה דיין. בשנות השישים המוקדמות, ניהל דיין רומן סוער עם הדסה מור, שהייתה נשואה באותה עת לחבר נעוריו, דב ירמיה. הבעל הנבגד פנה אל דוד בן גוריון בדרישה לגבות מדיין מחיר בזירה הציבורית, אך פנייתו נענתה בשלילה. בן גוריון הבהיר בתשובתו לירמיה, כי יש מי שיהא נזיר כל חייו אך לא יתקון לעשייה ציבורית, ויש מי שלהיפך. גם מעשי שוד העתיקות מצד דיין, שבוצעו תוך הסתייעות בחיילי צה"ל ובאנשי שב"כ, זכו להתעלמות. דיין, רחבעם זאבי (גנדי) ואחרים זכו למעין "חסינות גנרלים".

          גם פרשיות מין שניהלו קצינים בצה"ל, חלק מהם קצינים בכירים, בימים שקדמו למלחמת יום כיפור, כשכל מעייניהם אמורים היו להיות מופנים לענייני הביטחון הבוערים, לא זכו לטיפול פיקודי מחמיר. 

          בשנת 1978 עמד לדין מי ששימש בתפקיד מפקד חיל הים באותם ימים, האלוף מיכאל ברקאי, באשמה של ניסיון לאנוס חיילת. עם זאת, אין ללמוד ממקרה זה על שינוי מגמה. אולי ההיפך הוא הנכון. בהוראת ראש אגף כח אדם בצה"ל, נערך משפטו של הקצין בדלתיים סגורות, בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה. מאז, אגב, תוקן החוק ונשללה סמכות זו מראש אכ"א. 

          לפני עשרים שנה נכנס לתוקפו החוק למניעת הטרדה מינית, חוק שהביא לשינוי תפיסתי בנוגע לגבולות המותר והאסור במקומות עבודה

          נקודת השינוי: החוק למניעת הטרדה מינית

          נקודת השינוי חלה לפני עשרים שנה, כאשר נכנס לתוקפו החוק למניעת הטרדה מינית, חוק שהביא לשינוי תפיסתי בנוגע לגבולות המותר והאסור במקומות עבודה. ממש באותם ימים, ביקש הרמטכ"ל דאז לקדם בדרגה קצין בכיר אשר הורשע בקיום קשר מיני עם פקידתו, תוך ניצול מעמדו הבכיר. 

          אותו קצין, ניר גלילי שמו, הועמד לדין משמעתי בגין קיום מערכת יחסים בהסכמה עם חיילת ששירתה בלשכתו. לאחר הרשעתו, נקבע כי הוא לא יקודם בדרגה משך שנתיים לפחות. עם חלוף העיתים, ביקש הרמטכ"ל לקדמו לדרגת אלוף. שר הביטחון אישר את הבקשה; ואילו החיילת עתרה לבג"ץ, כנגד קידומו של הקצין בתפקיד ובדרגה.

          שופטי בית המשפט העליון פסקו, כי המלחמה בהטרדות מיניות הכרחית גם כאשר מדובר בקצינים בכירים; ואולי אף קודם כל, כאשר מדובר בקצינים בכירים. נקבע כי ניתן לקדם את הקצין לתפקיד בכיר יותר, אך לא לקדמו בדרגה. 

          הדרגה, קבעו השופטים, אמורה לסמל גם את היותו של המפקד סמל מוסרי עבור פקודיו ואין להעניק אותה למי שנכשל במעשיו, מבחינה ערכית. 

          נראה כי המסר שהעבירו שופטי בג"ץ באותו מקרה חלחל לאיטו. אם בעבר הרחוק מערכות יחסים אינטימיות היו עניין שכיח במסגרת יחסי כפיפות - כיום מקרים אלה מטופלים בחומרה רבה בצה"ל. כך, בוודאי במקרה בו נעשה הדבר תוך ניצול יחסי מרות. 

          בתקופה בה שמש הח"מ בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי, הודחו מתפקידם מספר קצינים בכירים אשר נחשדו בקיום מערכות יחסים, תוך ניצול מרותם ומעמדם הבכיר. בהמשך הדבר אף הוביל לסיום הקריירה הצבאית שלהם בטרם עת. אם כך, השינוי שעבר צה"ל משמעותי מאוד: מצבא שמבקש לקדם קצין, חרף העובדה שהוא קיים קשר אינטימי עם פקודה תוך ניצול מרות - לצבא שמפטר משורותיו קצינים כאלה.

          נראה, כי בצה"ל החליטו ללכת צעד נוסף קדימה. באיגרת שפרסם הרמטכ"ל נכתבו הדברים הבאים: "כל מערכת יחסים אינטימית בין מפקדים לפקודיהם היא בגדר חציית 'קו אדום' מבחינה ערכית, ומחייבת נקיטת צעדים מידיים וחמורים.."

          המדיניות הנוכחית: כל מערכת יחסים אינטימית במסגרת יחסי כפיפות - מהווה חציית קו אדום

          נראה, כי בצה"ל החליטו ללכת צעד נוסף קדימה. באיגרת שפרסם הרמטכ"ל נכתבו הדברים הבאים: "כל מערכת יחסים אינטימית בין מפקדים לפקודיהם היא בגדר חציית 'קו אדום' מבחינה ערכית, ומחייבת נקיטת צעדים מידיים וחמורים. ננהג במדיניות מחמירה וב'אפס סבלנות' כלפי כל מפקד שימעל באמון שניתן בו...". 
          ואכן, במספר מקרים בשנים האחרונות, קצינים בכירים הושעו מתפקידיהם, עמדו לדין משמעתי ואף סיימו את שירותם הצבאי בטרם עת על רקע מערכת יחסים שניהלו עם פקודה. 

          כך, דווח בשעתו על מג"ד קרקל, אשר הושעה מתפקידו לאחר שנתגלה כי קיים מערכת יחסים עם קצינה ששירתה בגדוד. 

          ממש לאחרונה, דווח בתקשורת על קצין בדרגת סגן-אלוף אשר נחקר בחשד להתנהגות שאינה הולמת והושעה מתפקידו, בעקבות מערכת יחסים אינטימית שקיים עם קצינה בדרגת רס"ן המשרתת תחת פיקודו. יודגש כי על פי הפרסומים, בשני המקרים מדובר היה במערכת יחסים שנרקמה בהסכמה והתקיימה מתוך רצון הדדי של שני הצדדים.

          העליון הנוגע למדיניות המחמירה: "עצם קיומו של קשר כאמור, מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בין אחריותו המקצועית של הממונה כלפי הכפופים לו וכלפי הציבור בכללותו..."

          השיקולים הניצבים מאחורי המדיניות המחמירה

          המחיר הכבד שמשלם כיום הפרט על קיום מערכת יחסים עם מי שכפוף לו פיקודית, נובע ממספר טעמים. טעם אחד הוא החשש כי מה שנחזה להיות הסכמה של הכפוף פיקודית אינו הסכמה אמיתית, אלא הסכמה הנובעת מעצם קיום יחסי המרות. 

          טעמים נוספים נזכרו בפסיקת בית המשפט העליון בעש"ם 7113/02 מ"י נ' שחר לוי, שם נכתבו הדברים הבאים: "עצם קיומו של קשר כאמור, מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בין אחריותו המקצועית של הממונה כלפי הכפופים לו וכלפי הציבור בכללותו... לבין האינטרס הפרטי שיש לממונה ביחסיו עם העובדת הכפופה לו... ניגוד עניינים כאמור עלול לשבש את אווירת העבודה ואת היחסים המקצועיים שבין הממונה לבין העובדת הכפופה לו, עימה הוא מקיים במקביל קשר אינטימי. זאת ועוד; במצב המתואר עלולים עובדים אחרים לחשוש מפני משוא פנים ומפני שיקולים זרים בניהול ענייני העבודה, באופן שיגרום להעכרת האווירה ולשיבוש התפקוד התקין של שירות המדינה".

          על אף שמערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד בהסכמה, אינה בגדר עבירת מין ואף אינה עומדת בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, היא יכולה להיתפס כעבירת משמעת, ככל שמדובר בעובדי ציבור והיא מנוגדת כיום לנורמות ולערכים שהתוו בשנים האחרונות מפקדי הצבא והמשטרה

          משטרת ישראל מיישרת קו עם צה"ל

          באיגרת שפרסם לאחרונה רוני אלשיך, מפכ"ל משטרת ישראל, נכתב כך: "בקיום קשר אינטימי בין מפקד/ת לפקודיהם אין תחום אפור, המותר והאסור ברורים! כל מערכת יחסים בנסיבות אלה, גם אם נדמה שבבסיסה הסכמה, הינה פסולה בתכלית! קיים גבול חד וברור האוסר קשרים כאלה, אף אם מקור הקשר בהסכמה ואף אם המעשים בוצעו מחוץ למסגרת המשטרה ומתקניה. התנהגות כזו מהווה עבירה משמעתית!" בהמשך דבריו, מבהיר אלשיך כי קשר כזה מציב את השוטר במצב של ניגוד עניינים, פוגע בתדמית המשטרה ובטוהר השירות בה.

          על אף שמערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד בהסכמה, אינה בגדר עבירת מין ואף אינה עומדת בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, היא יכולה להיתפס כעבירת משמעת, ככל שמדובר בעובדי ציבור והיא מנוגדת כיום לנורמות ולערכים שהתוו בשנים האחרונות מפקדי הצבא והמשטרה. 
          קיימים גם ארגונים פרטיים וחברות אשר אוסרים על קיום מערכות יחסים בין מנהל למי שכפוף לו. כך, לאחרונה, בחודש יוני 2018, הודיעה אינטל העולמית על פרישת המנכ"ל בריאן קרזניץ', לאחר שלהנהלת החברה נודע כי הוא ניהל מערכת יחסים בהסכמה עם אחת העובדות, תוך הפרה של מדיניות החברה. 

          לדעת הח"מ, כל עוד מתברר באמת ובתמים כי מדובר במערכת יחסים שהתקיימה תוך הסכמה אמיתית וללא ניצול כלשהו, יש מקום גם למידת הרחמים

          יש מקום גם למידת הרחמים

          כמו באינטל, ראינו שגם בצה"ל הפרת הנורמה שהותוותה בהקשר זה גובה כיום מחיר כבד מאוד ממי שנכשל בכך, עד כדי אובדן קריירה שנבנתה בדם ויזע ופגיעה כלכלית קשה בו ובמשפחתו. 
          לדעת הח"מ, כל עוד מתברר באמת ובתמים כי מדובר במערכת יחסים שהתקיימה תוך הסכמה אמיתית וללא ניצול כלשהו, יש מקום גם למידת הרחמים. 

          חייל - חשוב להזהר ולא להפר את הנורמה

          לסיכום: חכם אינו נכנס לבור שפיקח יודע להיחלץ ממנו. יידע כל מפקד שנכנס למערכת יחסים רומנטית, כי עליו לדווח עליה למפקדיו בראשית הקשר ממש - כדי לדאוג ל"הפרדת כוחות" בינו לבין הצד השני של הקשר הרומנטי ברמה הפיקודית, אם לא ברמה הרומנטית.

          * עו"ד אשר הלפרין, בעבר הסנגור הצבאי הראשי, מרצה בארגונים בנושא הטרדות מיניות.

          לקבלת יעוץ מעו"ד אשר הלפרין - משרד ציפורי, רכבי, הלפרין ושות', השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          שלמה רכבי עורך דין צבאי

          קבע פגישה עם
          שלמה רכבי עורך דין צבאי

          שניים שחברו להם יחדיו – רכבי והלפרין האחד מביא עשרים שנות מומחיות ייחודית במגזר הפרטי בתביעות הנוגעות לחוקי השיקום, בעיסוק...

          לפרופיל המלא