open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          גירושין: הגירת ילדים לחו"ל - שינוי מדיניות

          לאחר שבמשך שנים קיבלו בתי המשפט באופן כמעט אוטומטי בקשות של הורים משמורנים להגר עם ילדיהם לחו"ל, מסתמן לאחרונה שינוי מהותי ביחס לנושא

          פורסם בתאריך 17.09.2018 משמורת ילדים חזקת הגיל הרך הגירה לארה"ב
          גירושין: הגירת ילדים לחו"ל - שינוי מדיניות

          דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אב או אם גרושים מכירים בן זוג חדש המתגורר בחו"ל, ומבקשים לעבור לגור עמו. הבעיה: הם מבקשים לקחת עמם גם את הילדים, בעוד שבן הזוג השני נותר בישראל.
          בקשות מן הסוג הזה, למתן היתר הגירה לחו"ל לילדי הורים גרושים, מטלטלות את המשפחה לאחר הגירושין, ופותחות פתח לבחינה מחודשת של סוגיית המשמורת על הילדים. 

          בעוד שבעבר קיבלו בתי המשפט באופן כמעט אוטומטי בקשות של הורים המחזיקים במשמורת על הילדים להגר עימם לחו"ל - בשנים האחרונות הולכת ומשתנה המדיניות בנושא זה. מעמד ההורה שנותר מאחור התחזק מאוד, בכל הקשור לשאלה האם להתיר יציאת הילדים מישראל.

          בעבר, ההורה שהחזיק במשמורת וביקש להגר לחו"ל נהנה מיתרון כמעט אוטומטי. בתי המשפט נהגו לאשר באופן שגרתי תביעות הגירה כאלו

          בתי המשפט הקפידו בעבר רק על ביקורים בישראל 

          בעבר, ההורה שהחזיק במשמורת וביקש להגר לחו"ל נהנה מיתרון כמעט אוטומטי. בתי המשפט נהגו לאשר באופן שגרתי תביעות הגירה, שהוגשו בדרך כלל על ידי נשים שהחזיקו במשמורת על הילדים וביקשו להגר עימם לחו"ל.

          במקום לבחון מחדש את שאלת המשמורת, בתי המשפט העדיפו לדאוג לכך שיהיו הסדרים שיאפשרו לאב הנותר בישראל להיות בקשר עם הילדים. 

          כך, נקבעו הסדרים ביחס לתקשורת שוטפת של האב עם ילדיו (שיחות טלפון, סקייפ וכו'). נוסף על כך, היו נקבעים מספר מועדים בשנה, שבהם נדרשה האם להביא את הילדים לביקורים בישראל, כדי לפגוש את האב - על חשבונה.

          כיום, בתי המשפט מייחסים משקל רב משייחסו בעבר ליכולת ההורית של האב

          כיום בתי המשפט אינם מהססים לסרב להגירה

          בשנים האחרונות מורגש שינוי מגמה משמעותי בנושא זה, המשתלב בזרמים נוספים בפסיקות בתי המשפט בתחום דיני המשפחה.

          כיום, בתי המשפט מייחסים משקל רב משייחסו בעבר ליכולת ההורית של האב. כך, בניגוד לעבר, שבו לא נבחנה באמת לעומק האפשרות של הותרת הילדים אצל ההורה שנשאר בישראל (במיוחד במצבים שבהם הוא לא החזיק במשמורת) - כיום ניכרת מגמה לעשות זאת.

          הנה מספר דוגמאות מתיקים שבהם טיפל הח"מ בשנים האחרונות.

          אם שביקשה להגר עם ילדיה לארה"ב: מקרה שנגע לאם שקיבלה משמורת על ילדיה (בני 7 ו-9), בעוד האב ראה את ילדיו פעמיים בשבוע, בשעות אחר הצהרים. שנתיים לאחר הגירושין, הכירה האם בן זוג שחי בארה"ב, התחתנה אתו וביקשה לעבור להתגורר מעבר לים, כדי לחיות שם עם בן הזוג החדש. לצורך הכרעה בתיק, מינה בית המשפט מומחה (פסיכולוג בעל הכשרה של בחינת מסוגלות הורית) - שדחה בשנתיים את מתן האפשרות לילדים להגר לארה"ב. זאת, בניגוד לבקשת האם וכדי לאפשר לקשר בין הילדים לבין האב להתחזק.

          אב שקיבל משמורת לאחר הגירת האם: במקרה זה, האם ביקשה להגר לאחת ממדינות אירופה. היא אמנם החזיקה במשמורת על הילד המשותף בן ה-9, אולם האב (שיוצג על ידי הח"מ) שמר איתו על קשר וראה אותו בתדירות גבוהה יחסית. מומחה שמונה ע"י בית המשפט לא שלל את האפשרות שהבן יהגר עם אמו לחו"ל, אך המליץ לאפשר לאב להיפגש עם בנו באופן תדיר. באורח נדיר למדי, בית המשפט הרחיק לכת מעבר לעצת המומחה ואסר על האם לקחת את הילד לחו"ל. כך, למעשה, העביר ביהמ"ש לאב את המשמורת על הילד. זאת, לאור הקשר החזק עמו והעובדה שהאב הראה כי הוא מסוגל לקחת על עצמו את הטיפול בילד.

          אם שחטפה את ילדיה ולאחר מכן ביקשה להגר איתם: מקרה שנגע לאם שחטפה את ילדיה בני ה-5 וה-7 (שלא בהסכמת האב) לאירופה; ולאחר שהוחזרו לארץ, הגישה תביעת הגירה בעניינם לבית המשפט (תביעה שנסמכה, בין היתר, על פסק דין במקרה דומה, משנות התשעים, שהתיר לאם שחטפה את ילדיה להגר עימם). האב, שיוצג על ידי הח"מ, התנגד להגירת הילדים וטען כי חטיפתם גרמה להם לנזק נפשי כבד וכי רק כאשר שהו בישראל, הם הלכו והחלימו. בית המשפט קבע כי שהות הילדים עם אביהם אכן תמשיך לסייע בתהליך החלמתם.

          קביעות מעניינות נוספות שנקבעו בפרשה: 1. חטיפת ילד גורמת לפגיעה קשה במסוגלות ההורית של ההורה החוטף, דבר המשליך על סוגיית ההגירה. 2. במקרה שהאבא הוא גורם דומיננטי בחיי ילדיו - גם אם הקשר שלו עמם פחות משל האמא - לא תתאפשר פגיעה במרקם זה. בית המשפט לא יאשר את ההגירה. 

          מה שניתן ללמוד ממקרה זה הוא כי בניגוד לעבר, נטיית בית המשפט תהיה להותיר את הילד במקום שבו הוא נמצא; ולא להתיר הגירה, כאשר יש עמו הורה שרוצה ומסוגל להיות מעורב בצורה משמעותית בחייו. 

          היפוך של חזקת הגיל הרך: חזקה זו, המקנה עדיפות למשמורת של האם, מתהפכת במקרה של הגירת ילדים; ופועלת לטובת הצד המתנגד להגירה

          אלמנטים חשובים נוספים שיש לקחת בחשבון

          אין אמירה מגדרית מפורשת של בתי המשפט: על אף שההחלטות שהוצגו לעיל נגעו לאימהות שביקשו לקחת עימן את ילדיהן לחו"ל - הן רלוונטיות גם לגבי אבות. בתי המשפט השונים לא הוציאו תחת ידיהם אמירה מגדרית מפורשת בעניין זה. המיקוד של בית המשפט מופנה לתמונת העולם של הילד ויציבותו. 

          התחשבות במרחק של היעד אליו מבוצעת ההגירה: אין דינו של יעד רחוק (כגון: ארה"ב) כדין יעד קרוב (כגון: אירופה). כך, לדוגמה: מקרה שבו טיפל הח"מ נגע לאם שהיגרה למדינה באירופה, שמרחק הטיסה אליה פחות מ-4 שעות. במקרה זה, בית המשפט התיר את ההגירה, אך קבע 12 (!) ביקורים בשנה לבנותיהם של בני הזוג: בחלק מהביקורים יגיעו הבנות לישראל; ובמקרים אחרים, יגיע האב לבקר אותן, במימון חלקי של האם.

          היפוך של חזקת הגיל הרך: חזקה זו, המקנה עדיפות למשמורת של האם, מתהפכת במקרה של הגירת ילדים; ופועלת לטובת הצד המתנגד להגירה. ההסבר לכך: ככל שהילד רך יותר בשנים, קשה לו יותר לשמר את דמות ההורה השני. בגילאים אלו אמצעים טכנולוגיים אינם יכולים לשמש חלופה מספקת לשהות פיזית ממשית. לכן, דווקא בגילאים צעירים, ניתן לראות יותר זהירות ושמרנות מצד בתי המשפט, דהיינו הכף נוטה נגד ההגירה.

          יציבות חיי הילד: בית המשפט מקנה בפסיקה העדכנית משקל משמעותי לתוכניותיו של ההורה, שמבקש להגר לחו"ל. אם תוכניות אלה ערטילאיות ומשדרות חוסר יציבות; ומנגד, ההורה הנותר בישראל מציג רצון ויכולת לטפל בילדים - הדבר יטה את הכף נגד ההגירה וישכנע את בית המשפט להותיר את הילדים בישראל.

          ההורים רבים והילד באמצע..

          לסיכום: כפי שניתן לראות בפסיקות שהוצגו לעיל, ערכו של ההורה השני - המתנגד להגירה - התחזק מאוד בשנים האחרונות. זאת, על חשבון ההורה המחזיק במשמורת, תוך כרסום ביכולתו של האחרון לתכנן תוכניות לחיים מחוץ לישראל עם הילדים.

          כיום, בשונה מהעבר, בית המשפט מקנה משקל רב יותר ליכולת ההורית של בן הזוג שנותר מאחור. אם בן זוג שנותר מאחור רוצה ומסוגל לעשות שינוי באורחות חייו - עשוי בית המשפט להעניק לכך משקל משמעותי, עד כדי שלילת יכולתו של הזוג המבקש להגר, לעשות זאת עם ילדיו, כלומר לבצע מהלך של העברת משמורת. 

          לקבלת יעוץ מעו"ד איתן ליפסקר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          ליפסקר איתן - משרד עו"ד

          קבע פגישה עם
          ליפסקר איתן - משרד עו"ד

          עו"ד איתן ליפסקר עומד בראש משרד עורכי דין בתל אביב שמספק לקהל הרחב שירותי ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי דיני המשפחה...

          לפרופיל המלא