לאחרונה הוציא בית הדין הרבני הגדול פסק דין תקדימי על פיו נקבע, כי אישה המסרבת לקבל גט מבעלה תיאלץ להיכנס לכלא.

ככלל, לאורך השנים "הצעקה" אשר נשמעה הייתה צעקת נשים עגונות – מסורבות גט – אשר קראו להטיל סנקציות חמורות על גברים המסרבים לתת את הגט לנשותיהם, לרבות חיקוק חוק בשנת 1995 אשר קרא לאסור גברים סרבני גט.
בפועל – מבלי לשים לב – הגט הפך להיות כלי להחזקת בן הזוג כ"בן ערובה" או לחילופין כלי להשגת הישגים כספיים ואחרים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום חלוקת רכוש ואיזון משאבים

הדין העברי בענייני מזונות יוצר ברוב המקרים מצבים בהם קיים חוסר צדק משווע כאשר יש פגיעה בעקרון השוויון עד כדי חוסר יכולתו של אב לקיים את עצמו אף לא בדוחק, ועליו להישען על משפחה ומכרים כדי להתקיים.

דיני היושר במשפט העברי
מקורם של דיני היושר במשפט העברי בהוראת "ועשית הישר והטוב" (דברים ו', י"ח) וכן "תעשה הטוב והישר" (דברים י"ב, כ"ה)".
כב' השופטת בן עמי קבעה בעניין דיני היושר במשפט העברי בפסק דין שנתנה תוך ציטוטמספרו של כב' השופט זילברג, כי: "...המשפט הוא דבר השווה לכל נפש, אך אינו הולם בדיוק נמרץ את רישומי אבריו של הפרט. היושר מווסת ומישר את ההדורים של החוק...".

ועוד הוסיפה ממאמרו של פרופ' אריאל רוזן צבי, "על כוח המשפט ועוצמתו מול מגבלותיו וגבולותיו": "באמצעות ערך היסוד של "ועשית הישר והטוב" ניתן במסגרת המשפט העברי, למלא לקונות במשפט, ניתן לפרש את הכתובים ע"י השלטת ערך היסוד האמור עליהם, וניתן להטיל חובות אינדיווידואליות החורגות משורת הדין, אך הופכות עם הזמן חלק בלתי נפרד ממנו."

עיקרון השוויון
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעלה את עיקרון השוויון לדרגה חוקתית, ואף עניין השוויון מוצא את ביטויו בתיקון מס' 2 לחוק שיווי זכויות האשה תשי"א -1951, על פיו נקבע כי מטרת החוק לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לאיש.

לפיכך, ניתן למצוא את דרך המלך באמצעות הדין העברי בכל הקשור לעשיית שוויון בזכויות ובחובות בתא המשפחתי.

וכך עשה בית הדין הרבני הגדול כאשר קבע, כי דווקא לאור זעקת השוויון – שהיא זעקת הנשים – יש להחיל את אותם כללים על גברים ונשים כך שיש לשמוע גם את זעקת הגברים אשר גם להם יש זכויות אנוש.
יש לשים לב לכך, כי מה שאפשר את עונש המאסר הוא דווקא חוק שנחקק בשנת 1995 ביוזמת שדולת הנשים אשר ביקשו להילחם בתופעת סרבני הגט.

לפיכך, ברור הוא כי בשוויון כמו בשוויון יש להחיל את אותם כללים הן על המין הנשי והן על המין הגברי, והכל מתוך מגמה שביצוע הגט לא יהפוך לחרב מונפת מעל ראשם של  מי מהצדדים ואף צד לא יוכל להחזיק את משנהו כ"בן ערובה" להשגת הישגים.