תסמונת הניכור ההורי מאופיינת בהתנכרות של ילד לאחד מהוריו, ללא הצדקה. בדרך כלל, ניכור הורי נעשה על רקע הליך גירושין.
ניכור הורי עלול להתרחש גם בנוכחות הורה פסיבי
האם ניכור הורי נובע בהכרח מ"הסתה" אקטיבית של ההורה המנכר?
לא בהכרח. בחלק מהמקרים, הילד אמנם עלול לפתח ניכור הורי על רקע מעורבות של הורה מנכר הפועל באופן אקטיבי לגרימת תחושות ניכור (למשל: הסתה מכוונת של הילד, דיבור בגנות ההורה האחר וכו'). עם זאת, ניכור הורי עלול להתרחש גם בנוכחות הורה פסיבי (למשל: אדישות יתרה של ההורה ביחס לקשר של הילד להורה האחר כלפיו הילד מתנכר).
כיום יותר מאשר בעבר, ניתן למצוא פסיקות של זמני שהות שווים לאב ולאם. זאת, בניגוד למדיניות העבר, במסגרתה הילדים נשארו במשמורת האם (באופן כמעט אוטומטי) וקיימו עם האבא הסדרי ראייה מצומצמים
מהי מדיניות בתי המשפט ביחס לתופעה הכאובה?
נכון להיום, בתי המשפט לענייני משפחה פוסעים לעבר גישה מודרנית, לפיה אבות דורשים מעורבות בחיי ילדיהם; ואימהות מבקשות את החופש שלהן (למשל, כדי לפתח קריירה).
לכן, כיום יותר מאשר בעבר, ניתן למצוא פסיקות של זמני שהות שווים לאב ולאם. זאת, בניגוד למדיניות העבר, במסגרתה הילדים נשארו במשמורת האם (באופן כמעט אוטומטי) וקיימו עם האבא הסדרי ראייה מצומצמים.
על פני הדברים, יש בגישה המודרנית האמורה כדי להפחית את תופעת הניכור ההורי. עם זאת, הדברים אינם מתנהלים כך במציאות. זאת, מאחר שהרצון של הצדדים אינו תמיד זהה. לעיתים, יצר הנקמנות וההרסנות משתלט על אחד הצדדים.
צד נקמן להליך עלול להקריב על המזבח את ילדיו, מבלי להתייחס להרס שהוא זורע במערכת היחסים בין הילד לבין ההורה האחר או להשלכות הנפשיות שיהיו לכך על הילד
מה עלולה להיות התוצאה של יצר נקמנות?
אותו צד בעל יצר נקמנות עלול לנסות להשיג סעדים שאינם מגיעים לו כדין. צד נקמן להליך עלול להקריב על המזבח את ילדיו, מבלי להתייחס להרס שהוא זורע במערכת היחסים בין הילד לבין ההורה האחר או להשלכות הנפשיות שיהיו לכך על הילד.
ניתן להתגבר על ניכור הורי על ידי פנייה לערכאות משפטיות, שתפקידן לבחון את טובת הקטין. יש לעשות זאת על ידי הגשת בקשות וצווים מתאימים, כגון: הדרכה הורית, טיפול פסיכולוגי, אכיפת קיום זמני שהות
כיצד ניתן לפעול נגד הורה מנכר המחבל ביחסי הילד עם ההורה השני?
ניתן להתגבר על ניכור הורי על ידי פנייה לערכאות משפטיות, שתפקידן לבחון את טובת הקטין. יש לעשות זאת על ידי הגשת בקשות וצווים מתאימים, כגון: הדרכה הורית, טיפול פסיכולוגי, אכיפת קיום זמני שהות (על ידי הטלת סנקציות כספיות) ולעיתים אף להרחיק לכת ולהורות כי המשמורת תינתן להורה המנוכר.
יש לראות הורה מנכר כמי שמבצע פגיעה חמורה בקטין הפוצע את נפשו של הקטין! יש לגדוע את הפגיעה כבר בראשיתה ולא להקל בה ראש, מאחר שתסמונת ניכור הורי שאינה מטופלת עלולה להחמיר, ולכך השלכות עתידיות קשות.
לסיכום: אם אתם עוברים הליך גירושין קשה וחווים ניכור מצד ילדכם האהוב, ייתכן שהצד השני לגירושין פועל כהורה מנכר ומסית את הילד נגדכם (באופן אקטיבי) או נוקט באדישות (פסיבית) ביחס אליכם. מעבר לנזק הנגרם ליחסים שלכם עם הילד, עלול להיגרם נזק לילד עצמו. לכן, אל תוותרו. מומלץ לעמוד על זכויותיכם בעזרת עו"ד לענייני משפחה.
* עו"ד ומגשרת מירב אהרון היא בעלת משרד עו"ד פרטי, שמתמחה בדיני משפחה וירושה, גישור, ייפוי כוח מתמשך, דיני מקרקעין ודיני נזיקין (גוף ורכוש).
