open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          זכויות ידועים בציבור: מי יזכו להכרה, ומה הם יקבלו

          יותר ויותר זוגות קובעים לעצמם מסגרת של חיים משותפים מבלי להינשא בטקס דתי כדמו"י. מי נחשבים לידועים בציבור, האם יש להם מעמד חוקי, ומה זכויותיהם לעומת זוגות נשואים?

          זכויות ידועים בציבור: מי יזכו להכרה, ומה הם יקבלו

          בשנים האחרונות אנו עדים לכך, כי יותר ויותר זוגות מנהלים חיים ומשק בית משותף כתא משפחתי מבלי להתחתן. בני זוג יכולים להחליט לחיות כזוג נשוי ללא נישואים רשמיים מטעמים שונים וביניהם כי כבר חוו כישלון בנישואים ראשונים, כי אינם מאותה דת, כי לא מאמינים במוסד הנישואים, ועוד כיוב'.                                                                                 
          כתוצאה מכך, הולכת ונוצרת שכבה משמעותית של זוגות שאינם נשואים, אשר מקבלים מעמד של "ידועים בציבור".

          מיהם אותם "ידועים בציבור" ומה המשמעות של מושג זה, האם לזוגות אלה יש מעמד חוקי בישראל, ומאילו זכויות הם נהנים לעומת זוגות נשואים - על שאלות אלה נבקש להרחיב מעט בשורות הקרובות, כדי להאיר ולפשט לקורא.

          באופן עקרוני, בן זוג הטוען למעמד של ידוע בציבור, צריך להוכיח קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף. כלומר, עליו להוכיח כי הוא חי בזוגיות אמיתית וכנה, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי

          מי נחשבים לידועים בציבור?

          באופן עקרוני, בן זוג הטוען למעמד של ידוע בציבור, צריך להוכיח קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף. כלומר, עליו להוכיח כי הוא חי בזוגיות אמיתית וכנה, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי.

          בפרשת נסים (ע"א 621/69 נסים נ' יוסטר) קבע בית המשפט העליון, כי חיי משפחה הינם "חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו, המושתתים על חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה".

          מלבד התייחסות בחוקים מסוימים, אין חוק ייעודי המסדיר את מעמדם של ידועים בציבור

          האם לידועים בציבור יש מעמד חוקי כיום?

          המושג ידועים בציבור זכה להכרה ולציטוט במספר חוקים, כמו חוק הביטוח לאומי, חוק למניעת אלימות במשפחה, וחוק הירושה.
          למעט חוקים אלו, אין התייחסות ספציפית בחוק למונח ידועים בציבור, ואין חוק ייעודי המסדיר את מעמדם. עם זאת, הפסיקה התייחסה רבות למונח זה וקבעה כללים  אשר התגבשו והיו ל"חקיקה שיפוטית". 

          על בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974 חלה הלכת השיתוף, ואילו על בני זוג שנישאו לאחר תאריך זה, חל חוק יחסי ממון

          מה בין רכושם של ידועים בציבור בעת תום הקשר לבין מקביליהם הנשואים? 

          אצל בני זוג נשואים

          אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג נקבע לפי מועד נישואי הצדדים. על בני זוג שנישאו לפני תאריך 1.1.1974 חלה הלכת השיתוף, ואילו על בני זוג שנישאו לאחר תאריך זה, חל חוק יחסי ממון.

          הלכת השיתוף הינה פרי יצירת הפסיקה אשר רואה בבני זוג שותפים מלאים ברכוש שצברו במשך חיי הנישואים ללא חשיבות לרישום הרכוש בפועל. ניתן להחיל את הלכת השיתוף בעת חיי הנישואים, בעת הגירושין או בעת מות אחד מבני הזוג. המונח רכוש מכליל נכסי דניידי (כספים, מכונית, קרנות, זכויות, מניות, אופציות ועוד) ונכסי דלא ניידי (מקרקעין) .

          "משמעות הלכה זו היא כי חזקה על בני-זוג המנהלים אורח חיים תקין תוך מאמץ משותף, כי רכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים מצוי בבעלותם המשותפת" (בבג”ץ 2222/99 - אנז’ל (אורה) גבאי נ’ בית הדין הרבני הגדול . פ”ד נד(5), 401 עמ’ 408-409).

          "הלכת השיתוף מבוססת על ארבע תכליות מרכזיות: התכלית הראשונה הינה הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף. התכלית השנייה היא קידום השוויון בין בני הזוג. התכלית השלישית הינה שמירה על האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני הזוג. לבסוף, התכלית האחרונה הינה הענקת ביטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר" (בג"ץ 8214/07 פלונית נ. פלוני)

          כדי שהלכת השיתוף תחול על בני זוג, אלו צריכים לקיים חיי משפחה תקינים ולנהל משק בית במאמץ משותף. 
          מובהר, כי ככלל חזקת השיתוף אינה חלה על נכסים שהתקבלו לטובת מי מבני הזוג במתנה, בירושה או טרם מועד הנישואים.

          בקשר לרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים, על הטוען להפרדת הרכוש להוכיח כי לא הייתה כל כוונת שיתוף לגבי אותו נכס ספציפי. בית המשפט יבדוק מספר קריטריונים וביניהם מועד הרכישה, אמצעי מימון לרכישה, אופן רישום העסקה, טיבו של הקשר הזוגי, השבחת הנכס במשותף ועוד, הכל כדי לקבוע אם יש להחיל את חזקת השיתוף.

          מיום 01/01/1974 נכנס לתוקפו חוק יחסי ממון אשר החליף את עיקרון חזקת השיתוף. חוק יחסי ממון קובע, כי כלל נכסי בני זוג הנשואים אשר הצטברו במהלך חיי הנישואים יתחלקו ביניהם שווה בשווה בעת פקיעת הנישואין באמצעות גירושין או מות אחד מבני הזוג.

          הסדר זה מוכר כהסדר איזון משאבים ויחול על כל הזוגות שנישאו לאחר תאריך 01/01/1974.             

          חשוב לדעת, כי הסדר זה לא חל על הנכסים הבאים:

          • נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין.

          • נכסים שקיבלו במתנה.

          • נכסים שהתקבלו בירושה.

          • גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

          • גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.

          • רכוש שלגביו ערכו בני הזוג הסכם ממון. 

          • רכוש שלגביו ערכו בני הזוג הסכם גירושין לפיו חלוקת הרכוש שונה מהקבוע בחוק.

          חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור, כך שידוע בציבור הטוען לזכויות בנכס - עליו נטל הראיה להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף לגבי אותו נכס ספציפי, ועל בן הזוג שכנגד להוכיח כי לא הייתה כל כוונת שיתוף לגבי אותו נכס

          אצל בני זוג ידועים בציבור

          חזקת השיתוף חלה על ידועים בציבור (בכפוף לכך שהם עומדים בתנאי החלת חזקת השיתוף).

          חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור, כך שידוע בציבור הטוען לזכויות בנכס - עליו נטל הראיה להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף לגבי אותו נכס ספציפי, ועל בן הזוג שכנגד להוכיח כי לא הייתה כל כוונת שיתוף לגבי אותו נכס.
          הפסיקה קבעה, כי משטר יחסי הממון בין ידועים בציבור, יהיה משטר של "חזקת השיתוף", ועל כן, אם יצליחו להוכיח כי חיו כידועים בציבור, לאשה תהיה זכות קניינית משותפת לאיש בכל נכסיו, ולהיפך.
          במקרים מועטים ניתן לראות, כי בתנאים מסוימים ניתן להחיל את חזקת השיתוף על נכסים שנרכשו טרם מועד תחילת החיים המשותפים.                                                             

          יוצא אפוא, כי לאשה הנשואה מעמד חלש יותר מזו של רעותה "הידועה בציבור" (כנ"ל לגבי גבר), שכן זכותה הקניינית יכולה להיות גורפת אף מעבר לפרק זמן של החיים המשותפים ולעיתים גם יכולה לחול בתנאים מסוימים על נכסי האיש שמלפני תחילת החיים המשותפים.

          על הטוען כוונת שיתוף להוכיח מאמץ משותף. מאמץ משותף יכול שיוכח בדרך של הבאת פרנסה מעבודה מחוץ לבית או בדרך של ניהול עבודות הבית לרבות גידול וחינוך ילדים, העיקר שכל אחד יתרום את חלקו במאמץ המשותף

          איך מוכיחים כוונת שיתוף?

          על הטוען כוונת שיתוף להוכיח מאמץ משותף.

          יצוין, כי מאמץ משותף יכול שיוכח בדרך של הבאת פרנסה מעבודה מחוץ לבית או בדרך של ניהול עבודות הבית לרבות גידול וחינוך ילדים, העיקר שכל אחד יתרום את חלקו במאמץ המשותף. בית המשפט אינו דורש הוכחת השתתפות שווה במימון רכישת הנכסים אלא די במאמץ משותף כן. 

          ידועים בציבור המבקשים להחיל את חזקת השיתוף, עליהם להוכיח, כי הם נכנסים בגדרם של ידועים בציבור ועליהם להוכיח מאמץ משותף, וכי כל מקרה ייבחן לגופו.  

          "יש ליתן משקל נכבד לאוטונומית הרצון של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם. זאת, בכפוף לעיקרון תום-הלב המחיל על המערכת ההסכמית - המפורשת או המשתמעת - בין בני הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון" (רע"א 8256/99  פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2) 213, בפיסקאות 23-22.)

          "ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור" (רע"א 8256/99  פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2) 213, פסקה 7 לפסק הדין).

          נקבע בפסיקה, כי כדי להחיל את חזקת השיתוף במסגרת יחסים של ידועים בציבור, יש להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, כי אכן הצדדים חיו כידועים בציבור. השני, הוכחת כוונת שיתוף ממשית של הצדדים. כלומר, יכול להיווצר מצב לפיו יוכרו הצדדים כידועים בציבור אך לא כאלה שחזקת השיתוף חלה עליהם, שכן לא הוכחה כוונת שיתוף. (בג"צ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח', ניתן ביום 31/12/06, ע"א 52/80 שחר נגד פרידמן)

          בית המשפט העליון קבע, כי על הטוען להחלת חזקת השיתוף במסגרת של ידועים בציבור, רובץ נטל הוכחה מוגבר ביותר להוכיח, כי אכן הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים: "ההבדל בין זוג נשוי לבין זוג הידוע בציבור כנשוי הוא, לצורך שלפנינו, רק בכך שרובץ נטל הוכחה כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף בנכסים של הזוג הידוע בציבור" (ע"א 52/80 שחר נגד פרידמן).

          ככל שהתלות והקשר בין הצדדים הדוקים ועמוקים יותר, כך בית המשפט ישתכנע, כי יש לחלק את הרכוש באופן שווה.

          בני הזוג לא חייבים לגור בדירה לגביו מבקשים להחיל את חזקת השיתוף.

          קיימות מספר אמות מידה שבהן בית המשפט עושה שימוש כדי לקבוע את היותם ידועים בציבור, כמו משך זמן תקופת הקשר, חיים תחת אותה קורת גג, המאמץ המשותף של בני הזוג, קיומם של ילדים, קשר כלכלי, ניהול חשבון בנק משותף, או הוכחת ניהול משק בית משני חשבונות של בני הזוג במשותף.

          מומלץ לערוך הסכם ממון שיסדיר את מערכת היחסים של ידויעם בציבור ואת הזכויות של כל אחד מהצדדים בנכסים הקיימים או העתידיים של בני הזוג

          איך חוסכים מידועים בציבור את הצורך להוכיח כוונת שיתוף?

          כדי לחסוך מידועים בציבור את הצורך לנהל הליכים משפטיים סבוכים כדי להוכיח קיום או היעדר כוונת שיתוף ביניהם, מומלץ לערוך הסכם ממון שיסדיר את מערכת היחסים ואת הזכויות של כל אחד מהצדדים בנכסים הקיימים או העתידיים של בני הזוג.
          הסכם ממון יקבע, בין היתר, את חלוקת הנכסים במקרה של פרידה.                                    

          יצוין, כי את ההסכם יש לאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה כדי ליתן לו תוקף. עם אישור ההסכם, כ"א מהצדדים יידע את מקומו לאשורו, ובכך יבטיח שלווה נטולת מתח, ציפייה ואכזבה.

          מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי שינסח את ההסכם על הצד הטוב ביותר, ולא ישאיר פתח לסכסוכים הנוגעים לרכוש בעתיד.

          יש לזכור, כי אין בהסכם יחסי ממון כדי להוות מסמך מחייב לעניין חלוקת הרכוש של צד לאחר מותו, ומי שרוצה להסדיר את זכויותיו בנכס לאחר מותו, חייב לערוך צוואה שבה ייקבע באופן ברור רצונו לעניין זה.

          ידועים בציבור זכאים לזכויות רבות, ביניהן: גמלאות מביטוח לאומי, זכויות בפרידה ועוד

          לאילו זכויות זכאים ידועים בציבור?

          קיימות זכויות שונות שמהם נהנים ידועים בציבור. הנה כמה מהן - 

          גמלאות מביטוח לאומי - חוק הביטוח הלאומי מכיר בידועים בציבור כאילו היו בני זוג נשואים, לעניין הזכויות והחובות שלהם. הכרה זו כוללת גם בני זוג מאותו מין. ההתייחסות הזהה כוללת מתן גמלאות דומות לידועים בציבור כמו לנשואים.

          זכויות כלכליות נוספות - הזכויות הכלכליות של ידועים בציבור כמעט זהות לאלו של בני זוג נשואים, למעט כמה יוצאי דופן מהותיים - אי קבלת נקודות זיכוי ממס הכנסה המתייחסות לבני זוג, ואי תשלום פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה לצורך מגורים עם ידוע בציבור.

          הורות - ההבדל המרכזי לעניין זה בין זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור נוגע ליכולת לאמץ ילד. בכל הנוגע לילדים ביולוגיים של בני הזוג, אין הבדל בין ידועים בציבור וזוגות נשואים.

          זכויות בפרידה בין בני הזוג - לעניין משמורת על הילדים ומזונות ילדים, אין הבדל בין נשואים וידועים בציבור. עם זאת, בכל הנוגע למזונות אשה - לא חלה על הגבר חובה לשלמם, ככל שהשניים ידועים בציבור.

          בית המשפט קובע

          חוק הירושה - חוק הירושה מתייחס במישרין לידועים בציבור ומקנה לבת הזוג של המנוח (או להיפך) זכות בעלות על מחצית מן הרכוש של האחר. ואולם, לפי החוק, לצורך כך יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים -

          ראשית, השניים חייבים לקיים חיי משפחה; 

          שנית, יש להראות כי ניהלו משק בית משותף; 

          שלישית, השניים לא היו קשורים בקשרי נישואין עם אדם אחר כלשהו, הכל בכפוף לכך שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה, שאם הותיר, אזי הוראות הצוואה גוברות. 

          ליצירת קשר עם היקרי איתיאל- משרד עו"ד
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          היקרי איתיאל- משרד עו"ד

          קבע פגישה עם
          היקרי איתיאל- משרד עו"ד

          עו"ד איתיאל היקרי, בעל משרד עו"ד המתמחה בטיפול וליווי עסקאות נדל"ן, לטיגציה אזרחית ומסחרית וכן גם בתיקים מתחומי דיני משפחה...

          לפרופיל המלא