לסכסוכים עסקיים ביטויים שונים ומגוונים. כל תיק ומורכבויותיו - הפיננסיות והרגשיות; כל תיק - והפתרונות הייחודיים הנדרשים בו. טיפול בסכסוך עסקי באמצעות גישור, במקום פנייה להליך משפטי, מאפשר לכל הצדדים לסכסוך חיסכון עצום בזמן ובמשאבים.
בנוסף, הצדדים מגיעים להסכם אופטימלי, המתייחס לתועלות ולצרכים של כולם. הדבר בולט במיוחד בתחום העסקי, שבו רבים יעדיפו להגיע לפשרה במסגרת גישור, ולשמור על פרטי המקרה חסויים, מאשר לנהל תיק משפטי, שבו הפרטים נחשפים פומבית ועלולים לגרום נזק למוניטין של העסק.
בשל היתרונות הרבים של הגישור, במקרים רבים בית המשפט עצמו מפנה את הצדדים לגישור, לפני שיפנו להליך משפטי ארוך, יקר ופומבי.
במקרה מסוים שהגיע לגישור - המוטיבציה של שני הצדדים לקבל את הפשרה נבעה ממספר שיקולים פרקטיים. ניהול התביעה בבית המשפט היה אורך מספר שנים, העלויות המשפטיות היו גבוהות; וחשוב לא פחות: הסכסוך היה נחשף ציבורית
מהם יתרונות הגישור בסכסוך עסקי על תשלום עמלת תיווך?
אחד התיקים שהופנה למשרד הח"מ מבית המשפט לצורך גישור, היה סכסוך שנוצר בין שני קרובי משפחה, אחד בעל מקצוע חופשי והשני עורך דין. בעל המקצוע החופשי קישר בין עורך הדין לבין גוף גדול, שעמו היה מצוי בקשרים עסקיים. בזכות כך, הגוף שכר את שירותי עורך הדין. בתמורה ליצירת הקשר, עורך הדין התחייב לשלם לקרוב משפחתו אחוזים משכר הטרחה שישולם לו על ידי הגוף. השניים אף חתמו זאת בהסכם.
למרות ההסכם, עורך הדין סירב לשלם את האחוזים שאליהם התחייב. במהלך הגישור, העלה כל צד טענות קשות בפני הצד השני. התובע טען כי עורך הדין חייב לו סכום כסף גדול. עורך הדין טען כי הוא אינו צריך לשלם, משום שקרוב משפחתו כבר קיבל מהגוף עצמו שכר טרחה גבוה.
לאחר גישור, שארך 3 פגישות בסך הכל, הושגה פשרה: עורך הדין הפריש חלק מהסכום שנקבע על פי ההסכם ביניהם, במקום את הסכום כולו, לאור שכר הטרחה שקרוב משפחתו כבר קיבל מהגוף.
המוטיבציה של שני הצדדים לקבל את הפשרה נבעה ממספר שיקולים פרקטיים. ניהול התביעה בבית המשפט היה אורך מספר שנים, העלויות המשפטיות היו גבוהות; וחשוב לא פחות: הסכסוך היה נחשף ציבורית. החשיפה היתה עלולה לפגוע בשם הטוב ובעסקים של שניהם, שלא לדבר על קשרי המשפחה.
גישור מול רשות מקומית - העירייה התפשרה, משום שרצתה להימנע מחשיפת המקרה בבית משפט ומדרישות דומות שיגיעו ממפעלים אחרים. המפעל הסכים להתפשר על דרישתו לפטור והחזר מלאים, כי ידע שייתכן שלא יקבל דבר בביהמ"ש, נוכח התקנות
כיצד גישור עשוי לסייע בפתרון סכסוך בין עסק לבין רשות מקומית?
מקרה אחר שהגיע לגישור במשרד הח"מ עוסק במפעל בתחום הבשר, שתבע את אחת העיריות במרכז הארץ. מפעל הבשר טען שהעירייה גבתה ממנו היטלים כבדים - קרוב למיליון שקלים - שלא כדין.
מפעל הבשר דרש לקבל החזר, בטענה שמפעלים גדולים ממנו באותו ענף שילמו היטלים נמוכים בהרבה או זכו לפטור. העירייה טענה בתגובה כי הסיבה לפטור שניתן למפעלים האחרים נעוצה בתקנות שונות של העירייה, וכי לפי התקנות הללו התובע אינו זכאי לפטור דומה.
הליך גישור קצר בן מפגשים בודדים הניב הסכם, לפיו זכה המפעל במרבית התנאים שזכו להם המפעלים האחרים ולהחזר חלקי. העירייה התפשרה, משום שרצתה להימנע מחשיפת המקרה בבית משפט ומדרישות דומות שיגיעו ממפעלים אחרים. המפעל הסכים להתפשר על דרישתו לפטור והחזר מלאים, כי ידע שייתכן שלא יקבל דבר בביהמ"ש, נוכח התקנות האמורות.
סכסוך עסקי משפחתי - הצדדים הגיעו להסכם על ביטול התביעה והמשך ההתנהלות העסקית כפי שהיה לפני התביעה. הם חסכו הליך משפטי ממושך, קיבלו בחזרה את אגרת בית המשפט הגבוהה ונמנעו מהאפשרות שבית המשפט יפסוק חלוקה אחרת של הרווחים בעסקים השונים
אילו פתרונות יכול גישור להציע לסכסוכים בעסקים משפחתיים?
שני קרובי משפחה מיישוב כפרי גדול, שהקימו ביחד מספר עסקים, מעולם לא רשמו בעלות משותפת על העסקים, על אף שהיו שותפים בהם בפועל. הסכסוך נוצר כשאחד הצדדים טען שמגיע לו חלק ברווחים של אחד העסקים הרשומים על שם הצד האחר. הצד השני הכחיש כי לצד הראשון יש איזשהו חלק באותו עסק.
השניים הופנו לגישור על ידי בית המשפט. תוך כדי הגישור, התברר שגם התובע מחזיק בעסקים שבהם יש לנתבע חלק. כלומר: גם לתובע יש "חוב" כלפי הנתבע. הבנה זה יצרה מהפך: שני הצדדים הבינו שיש להתחשב הדדית בחלוקת הרווחים.
כתוצאה מכך, הם הגיעו להסכם על ביטול התביעה והמשך ההתנהלות העסקית כפי שהיה לפני התביעה. הם חסכו הליך משפטי ממושך, קיבלו בחזרה את אגרת בית המשפט הגבוהה ונמנעו מהאפשרות שבית המשפט יפסוק חלוקה אחרת של הרווחים בעסקים השונים.
מקרה שקרה: הנתבע (עו"ד) הסכים לשלם סכום סמלי (אלפי שקלים) כדי שהעניין יסתיים. כך, הוא חסך לעצמו את הממון הרב שהיה נדרש להליך משפטי ואף שמר על יחסים טובים עם התובע, שהרגיש שהתקבלו טענותיו בנוגע לזכותו לקבל חלק משכר הטרחה
מדוע גם עורכי דין זקוקים לגישור?
מקרה נוסף, שטופל על ידי משרד הח"מ, עוסק בשני עורכי דין: אחד תבע את השני על סכום ניכר, מעל 100 אלף שקלים. הסיבה: עורך הדין הראשון הפנה לקוח לעורך הדין השני וציפה לקבל בתמורה אחוזים משכר הטרחה.
במהלך הגישור, שהתבצע בפגישות משותפות של המגשר עם שני הצדדים (יחד), ובפגישות אישיות (עם כל אחד בנפרד) - התברר למגשר כי לתובע אין "קייס" וכי לטענותיו אין שום ביסוס. צריך להיות מגשר בעל ניסיון רב, כדי להבין את התמונה המלאה; ויותר מכך: להביא את הצדדים להסכם שישמור גם על כבודו של התובע, כדי שיימנע מלקחת את התיק לבית המשפט.
במקרה זה, הסכים הנתבע לשלם סכום סמלי (אלפי שקלים) כדי שהעניין יסתיים. כך, הוא חסך לעצמו את הממון הרב שהיה נדרש להליך משפטי ואף שמר על יחסים טובים עם התובע, שהרגיש שהתקבלו טענותיו בנוגע לזכותו לקבל חלק משכר הטרחה.
סכסוך עסקי - לשני הגופים היה אינטרס עסקי ברור לקבל את הפשרה שהוצעה: בתחום הפיננסי הבינלאומי, יש משקל רב לשם ולאמינות של חברה, ביכולתה להתנהל בשוק הבינלאומי. אילו היו לוקחים את הסכסוך לבירור משפטי, כל פרטי הסכסוך היו נחשפים בפומבי, כולל חולשת התובע
מה מקומו של גישור בהשבת אמון שנשבר בעקבות סכסוך עסקי?
שני גופים העוסקים בתחום המימון הפיננסי נכנסו למיזם משותף ומורכב בתחום המט"ח. היכולת לשתף פעולה בתחום מחייבת אמון רב בין השותפים, משום שהמיזם נוגע לגופים רבים בישראל ובעולם.
במקרה זה, האמון אבד במהרה. אחד הצדדים טען כי השני אינו עומד בהתחייבות שלו להביא למיזם גופים בינלאומיים ודרש פיצוי על הפרה לכאורה של ההתחייבות.
בעת הגישור, התברר דבר מפתיע ביותר: מקור הבעיה בהנעת המיזם המשותף היתה דווקא מצדו של הצד התובע. כך, בסופו של דבר, הגיעו שני הגופים להסכם כי התובע (במקור) ישלם לנתבע פיצוי בסך של כחצי מיליון שקלים!
לשני הגופים היה אינטרס עסקי ברור לקבל את הפשרה שהוצעה: בתחום הפיננסי הבינלאומי, יש משקל רב לשם ולאמינות של חברה, ביכולתה להתנהל בשוק הבינלאומי. אילו היו לוקחים את הסכסוך לבירור משפטי, כל פרטי הסכסוך היו נחשפים בפומבי, כולל חולשת התובע. כך, היו גורמים לפגיעה עתידית באמינות התובע.
באופן דומה, האנונימיות של הגישור אפשרה גם לנתבע לשמור בצורה חסויה את הטענות שהועלו נגדו מלכתחילה, טענות שהיו עלולות לפגוע בשמו. הגישור אפשר לשני הצדדים ליצור "שקט תעשייתי".
מחלוקת בין עסקים קטנים: בסופו של דבר, הגיעו השותפות להסכם על פירוק השותפות, חלוקה של נכסי העסק ביניהן והמשך של כל אחת בדרך נפרדת
מדוע גישור נחשב יעיל בפתרון מחלוקות בין עסקים קטנים?
בעלת עסק קטן בתחום הבגדים והבדים, ביקשה להרחיב את עסקיה. לשם כך, היא הכניסה שותפה לעסק. השותפה היתה לקוחה מאוד משמעותית. השותפה השקיעה בעסק משום שהאמינה במוצריו.
לכאורה, מתכון להצלחה. בפועל, העבודה המשותפת עלתה מהר מאוד על שרטון, נוצר משבר אמון אישי עמוק בין השתיים והעסק לא הצליח.
במקרה זה, הליך הגישור היה מעט ארוך מהרגיל, משום שהסכסוך היה בעיקר סביב המטענים והמשקעים הרגשיים שנוצרו בין שתי השותפות. זאת, בעוד שהסבך הפיננסי לא היה מורכב במיוחד וסכומי הכסף שהיו נתונים בוויכוח היו קטנים יחסית. אופי כזה של סכסוכים עסקיים מאפיין עסקים קטנים רבים.
בסופו של דבר, הגיעו השתיים להסכם על פירוק השותפות, חלוקה של נכסי העסק ביניהן והמשך של כל אחת בדרך נפרדת.
אי שביעות רצון ממוצר - בעקבות גישור, השניים הגיעו להסכם לפיו היבואן יפצה את הקונה בסכום קטן יחסית (כ- 15 אלף שקלים) ויעניק לקונה הנחה ניכרת, כשהקונה ירצה לקנות בעתיד רכב חדש
מהם יתרונות הגישור במקרים בהם מתעוררת אי שביעות רצון ממוצר?
אדם שקנה מיבואן רכב גדול נתקל בתקלות חוזרות ונשנות. בעקבות זאת, הוא דרש להחזיר את הרכב ולקבל את כספו בחזרה. היבואן טען כי מדובר בתקלות רגילות וכי הוא מוכן לתקן אותן, אך אינו מוכן לבטל את העסקה.
בעקבות גישור, השניים הגיעו להסכם לפיו היבואן יפצה את הקונה בסכום קטן יחסית (כ- 15 אלף שקלים) ויעניק לקונה הנחה ניכרת, כשהקונה ירצה לקנות בעתיד רכב חדש. היבואן העדיף לוותר על הרווח העתידי שלו ואף לשלם פיצוי, מאשר לנהל את התיק בפומבי, ולקחת את הסיכון לפגיעה במוניטין. כך, הוא גם יצר סיכוי גבוה שהתובע יחזור להיות לקוח בעתיד. התובע קיבל את הסכום שלדעתו מגלם את הירידה בערך הרכב בעקבות התקלות השונות, ונמנע מהליך משפטי שייתכן שלא היה זוכה בו.
במקרה של תביעה נגד חברת ביטוח - בני הזוג הגיעו להסכם עם חברת הביטוח, לפיו החברה תשלם את רוב התביעה המקורית. גם במקרה זה, הגישור חסך לבני הזוג שנים של הליך משפטי והעלויות הכרוכות בו. לחברת הביטוח "נחסכה" החשיפה הפומבית של התנהלותה הלקויה
כיצד גישור יכול לסייע בתביעה נגד חברת ביטוח?
פעמים רבות, משפחה יוצאת לטיול בחו"ל, הנמשך מספר שבועות. כך היה גם עם הזוג שהופיעו כתובעים בגישור זה, אלא שבחזרה לישראל הם גילו כי ביתם הוצף במים. בני הזוג הגישו תביעה לחברת הביטוח, כדי לקבל פיצוי על הנזק. חברת הביטוח הסכימה לשפות את התובעים על חלק מהנזקים, אך טענה כי יש נזקים שאינם תחת אחריותה.
במהלך הגישור, התברר כי טענות בני הזוג התובעים היו טענות חזקות במיוחד. הם הגיעו להסכם עם חברת הביטוח, לפיו החברה תשלם את רוב התביעה המקורית. גם במקרה זה, הגישור חסך לבני הזוג שנים של הליך משפטי והעלויות הכרוכות בו. לחברת הביטוח "נחסכה" החשיפה הפומבית של התנהלותה הלקויה.
לסיכום: לגישור בסכסוכים עסקים יש יתרונות עצומים. הגישור מאפשר חיסכון בזמן ובכסף, מייצר הסכמות הנותנות מענה לאינטרסים של כל הצדדים לסכסוך, ומונע את החשיפה הפומבית של פרטי המקרה, העלולה לפגוע במוניטין של העסקים המעורבים.
* מגשר ועו"ד ביני בר לב, בעלים של גישור ישראל, מהמובילים בתחום הגישור בישראל, עוסק בגישור זה העשור השלישי, בעל ניסיון רב בגישור בסכסוכים עסקיים.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
