הטרדה מינית בעידן Me Too: שינוי רדיקלי

בעידן הנוכחי, בית המשפט אינו השופט היחיד במקרי הטרדה מינית. עידן Me Too הפך את הרשתות החברתיות לזירת המשפט המרכזית בתחום, שבה הציבור משמש אף הוא מעין שופט. 
כך, בעידן Me Too, אנשי ציבור ועובדים בכירים צריכים לדעת שהם במרכז תשומת הלב וכי מעשיהם ואמרותיהם נבחנים בקפידה. 

אמרות שונות שבעבר נחשבו מחמאות מותרות עשויות להתפרש כיום כבלתי לגיטימיות. התשובה לשאלה אם אמירה מסוימת עוברת את הגבול היא כמעט סובייקטיבית לחלוטין. הגבול משתנה כל הזמן. מה שבעבר אולי נחשב לחיזור לגיטימי, נמצא כיום מעבר לגבול. 

ככלל, אם יש במעשה כדי להטריד או לבזות, הדבר עשוי להיחשב כהטרדה מינית. כך גם במקרים בהם מדובר במעשה או דיבור שנועדו לקבלת סיפוק מיני

מהי הטרדה מינית? 

ראשית, יש להבחין בין הטרדה מילולית לבין הטרדה פיזית. 

על פי החוק, הטרדה מינית היא אחד מבין המצבים הבאים:

• סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני;

• מעשים מגונים;

• הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

• התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, על אף שאותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

• התייחסות מבזה או משפילה, המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

כלומר, בכל המקרים האלו מדובר בהתייחסות למיניותו של אדם. עם זאת, הפרשנות של החוק ע"י בתי המשפט היא פרשנות מאוד סובייקטיבית. במקרים רבים, מדובר בתחום אפור. 

ככלל, אם יש במעשה כדי להטריד או לבזות, הדבר עשוי להיחשב כהטרדה מינית. כך גם במקרים בהם מדובר במעשה או דיבור שנועדו לקבלת סיפוק מיני. 

גם לגבי נגיעות פיזיות: יש נגיעות העשויות להיחשב לגיטימיות ויש נגיעות העלולות להיות מבזות או משפילות ועל כן אסורות. הגבול נתון לפרשנות סובייקטיבית של אובייקט ההטרדה (האדם המוטרד) ובעיקר של בית המשפט. 

התנכלות - פגיעה מכל סוג שהוא, שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה שהוגשה בגין הטרדה מינית, מהווה אף היא תת סעיף של הטרדה מינית.

במסגרת יחסי מרות או תלות (למשל: מורה - תלמיד, מנהל - עובד, רופא - מטופל) פעולות או מעשים הנחשבים מותרים, בהיעדר יחסי מרות או תלות, הופכים לעבירת הטרדה מינית, נוכח (הניצול של) המרות או התלות ביחסים

מה הדין במקרים בהם מתקיימים יחסי מרות או תלות? 

במסגרת יחסי מרות או תלות (למשל: מורה - תלמיד, מנהל - עובד, רופא - מטופל) פעולות או מעשים הנחשבים מותרים, בהיעדר יחסי מרות או תלות, הופכים לעבירת הטרדה מינית, נוכח (הניצול של) המרות או התלות ביחסים. 

למעשה, במצבים אלה קיימת חזקה של שלילת יסוד ההסכמה, מאחר שעל רקע יחסי המרות, לא ניתן לדבר על הסכמה, בשל חוסר איזון ביחסי הכוחות שבין הצדדים. חזקה זו מהווה בסיס לאיסור. כך גם המצב בנוגע לקטינים (בעיקר מתחת לגילאים 16 או 14 - תלוי במקרה). 

ציבור חשוף להאשמות שונות ומגוונות המוטחות כלפיי גורמים שונים. בזירה כזו, קשה מאוד ולעתים בלתי אפשרי "להוכיח חפות"

הזירה הציבורית: בית המשפט כיום  

כיום, בעידן Me Too, זירת ההוכחות "הוחלפה" בזירה הציבורית, במרחב האינטרנטי וברשתות החברתיות. הציבור חשוף להאשמות שונות ומגוונות המוטחות כלפיי גורמים שונים. 

בזירה כזו, קשה מאוד ולעתים בלתי אפשרי "להוכיח חפות" (בניגוד לזירה המשפטית בה הנאשם מוחזק כחף עד שאשמתו הוכחה). אנשי ציבור או בכירים רבים במגזרים שונים מוצאים את עצמם בלב פרשיות של הטרדות מיניות. בניגוד למסגרת של משפט המתנהל בבית המשפט, מסגרתה בה הנאשם מואשם בעבירה מסוימת, ויש להוכיח על פי החוק את אשמתו - הרי שבמסגרת הרשתות החברתיות, ההאשמות אינן מבוססות בהכרח על הוכחות וראיות. קרב הגרסאות מתנהל ברשת (ולא בבית המשפט).   

במצב כזה, אנשי ציבור ועובדים בכירים חשופים להאשמות שונות, מבלי אפשרות אפקטיבית להתגונן.

מלבד הפן הפלילי, הטרדה מינית והתנכלות מהוות עוולות אזרחיות, שניתן לתבוע בגינן פיצויים בגינן, עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק

מהן ההשלכות האפשריות של האשמה בהטרדה מינית?

מלבד הפן הפלילי, הטרדה מינית והתנכלות מהוות עוולות אזרחיות, שניתן לתבוע בגינן פיצויים בגינן, עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק.

עם זאת, גם להאשמות שאינן מגיעות עד לבית המשפט, עלולות להיות השלכות חברתיות לא פחות חמורות ולעתים חמורות אף יותר. זאת, מאחר שהאפשרות של הנאשם לזיכוי כמעט אינה קיימת, שכן מרגע שנצרבה בתודעת הציבור שיוך לפרשייה הטרדה או פגיעה מינית, הדבר אינו ניתן לשינוי. 

כך, אנו רואים שחקנים וקומיקאים מאבדים את הקהל שלהם ועובדים בכירים המתפטרים או מושעים מעבודתם. כלומר: אם מדובר בהאשמות כוזבות, ההשלכות עלולות להיות חמורות.

אם אינך יודע מה מותר ומה אסור לך להגיד, יש להימנע מראש מאמירות או ממעשים העלולים להתפרש בצורה שאינה נכונה 

כיצד ניתן להתגונן מפני האשמה בהטרדה מינית, בבית המשפט ומחוץ לבית המשפט? 

כמובן, כדאי להימנע מכל אמירה או מעשה העלולים להתפרש כהטרדה מינית. אם אינך יודע מה מותר ומה אסור לך להגיד, יש להימנע מראש מאמירות או ממעשים העלולים להתפרש בצורה שאינה נכונה. 

לאור המצב כיום, נראה כי במקומות עבודה (ובכל מקום שאינו מיועד לבילוי ולפנאי) יש כמעט "אפס מקום" לעניינים רומנטיים. יש לקחת זאת בחשבון. עם כל הצער והקיצוניות שבדבר.

לפני כל הזמנה לחקירה ובכל מצב בו עולה האשמה בזירה הציבורית, או בכל זירה אחרת - יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בהקדם האפשרי

כיצד ייעוץ משפטי עשוי לסייע?

ראשית, לפני כל הזמנה לחקירה ובכל מצב בו עולה האשמה בזירה הציבורית, או בכל זירה אחרת - יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בהקדם האפשרי. גם במקרים המערבים פרשיות רומנטיות או במקרים הכוללים סחיטה, יש להתייעץ ולשקול את הנסיבות לגופן. 

במישור המשפטי, ניתן לפנות לבית משפט בבקשה להסיר פרסומים פוגעניים

כיצד ניתן להתגונן במישור המשפטי?

במישור המשפטי, ניתן לפנות לבית משפט בבקשה להסיר פרסומים פוגעניים. ניתן לטעון כי מדובר בפגיעה בזכויות הפרט ולבקש מביהמ"ש להורות כי הפרסום אסור וכי יש להסירו. על פי רוב – החוק מורה כי גם אם הוגשה תלונה כנגד אדם, אסור לפרסם את דבר התלונה עד שהדברים יתבררו.  

ניתן לבקש צו כנגד הפרסומים ובהתאם לנסיבות המקרה, יחליט ביהמ"ש אם הצו יינתן. בנוגע לתביעות דיבה: יש לשקול בזהירות עם עורך הדין האם להגיש תביעת דיבה. לעתים, עדיף להתעלם מפרסומים ולא להיכנס למאבקים משפטיים העלולים "ללבות את האש" ולהזיק . 

לסיכום: חשיפת הטרדות מיניות במדיה החברתית היא נושא רגיש ונפיץ, בעידן Me Too. לכן, כל נושא משרה, איש ציבור, או אדם פרטי שהואשם בהטרדה מינית - בין אם בבית המשפט ובין אם במדיה החברתית - צריך לשקול את צעדיו הבאים בזהירות. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, כדי לתכנן כיצד להתגונן מפני ההאשמה. 

* עו"ד תומר אשש עוסק בייעוץ משפטי ובייצוג בתיקים פליליים.