open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק פיזור הכנסת - חוקי או לא חוקי?

          האם חוק הבזק לפיזור הכנסת הוא כיפוף של החוק? ולמה בג"ץ לא יכול להתערב? כל ההסברים והתשובות

          חוק פיזור הכנסת - חוקי או לא חוקי?

          ביום רביעי שעבר בחצות (29.5.2019) התקבלה ברוב של 74 חברי כנסת הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-21, כחודש וחצי בלבד אחרי שהתכנסה. המשמעות: הליכה לבחירות כלליות נוספות שתתקיימנה ביום שלישי ה-17 לספטמבר 2019.

          זוהי אינה הפעם הראשונה שבה הכנסת מתפזרת לפני תום תקופת כהונה של ארבע שנים ולמעשה חלקן הגדול של הכנסות התפזרו באופן יזום, אך זוהי הפעם הראשונה שבה הכנסת מתפזרת בטווח קצר כל כך לאחר הבחירות מכיוון שהמועמד שנבחר ע"י נשיא המדינה להרכיב את הכנסת החדשה (ראש הממשלה בנימין נתניהו במקרה הזה) לא הצליח להרכיב קואליציה בפרק הזמן שניתן לו. כלומר, הכנסת ה-21 התפזרה והולכים שוב לבחירות בטרם שהוקמה ממשלה אחרת לזו שהייתה בכנסת ה-20.

          בשבועות האחרונים נשמעו לא מעט אמירות מוטעות שהציגו את המהלך לפיזור הכנסת כמהלך לא חוקי, בטענה שהחוק מחייב את ראש הממשלה להשיב לנשיא המדינה את המנדט להקמת הכנסת, כדי שזה יוכל להטיל את המלאכה על חבר כנסת אחר

          האם זה חוקי?

          התשובה היא כן.
          בשבועות האחרונים נשמעו לא מעט אמירות מוטעות שהציגו את המהלך לפיזור הכנסת כמהלך לא חוקי, בטענה שהחוק מחייב את ראש הממשלה להשיב לנשיא המדינה את המנדט להקמת הכנסת, כדי שזה יוכל להטיל את המלאכה על חבר כנסת אחר. 

          הרכבת הממשלה אומנם בדרך כלל מוטלת על ראש הסיעה הגדולה, אך בשנת 2009 זכתה מפלגת קדימה בבחירות במובן זה שהיא הייתה המפלגה הגדולה ביותר, אך בסופו של דבר הרכבת הממשלה הוטלה ע"י הנשיא שמעון פרס על בנימין נתניהו, לאחר שציפי לבני, יו"ר קדימה, לא הצליחה להשיג את תמיכת רוב חברי הכנסת, כאשר מפלגות העבודה, מרצ והמפלגות הערביות החליטו שלא להמליץ על אף אחד מחברי הכנסת.

          סעיף 12 לחוק שכותרתו: "הפסקת הליכים להרכבת ממשלה " קובע, כי: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה". כלומר, החובה להשיב את המנדט לנשיא המדינה אינה תקפה אם רוב חברי הכנסת הצביעו בעד פיזורה, כפי שקרה במקרה הזה

          מה קובע החוק?

          ע"פ "חוק יסוד: הממשלה", לאחר קבלת תוצאות הבחירות לכנסת, יקיים נשיא המדינה התייעצות עם כל חברי הכנסת ויטיל את המשימה להרכבת הממשלה על חבר הכנסת שקיבל את מספר ההמלצות הגדול ביותר, וכך כתוב בחוק: "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך;"

          לחבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה יש סה"כ 42 ימים (28 ימים ע"פ חוק + הארכה של 14 ימים) כדי להרכיב את הממשלה ואם לא הצליח לעשות כן, עליו להודיע לנשיא שלא עמד במשימה כדי שהנשיא יטיל את המשימה על חבר כנסת אחר שמוכן לקבלה. 
          אולם, סעיף 12 לחוק שכותרתו: "הפסקת הליכים להרכבת ממשלה " קובע, כי: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה". כלומר, החובה להשיב את המנדט לנשיא המדינה אינה תקפה אם רוב חברי הכנסת הצביעו בעד פיזורה, כפי שקרה במקרה הזה. 
          מכאן, שפיזור הכנסת במקום השבת המנדט לנשיא הוא מהלך חוקי שאין בו דבר מבחינת עקיפה/סטייה מהחוק.

          במקרה הזה לבג"ץ אין יכולת להתערב ולבטל את החוק לפיזור הכנסת מכמה סיבות, ביניהן: אין פגיעה או סתירה של חוק יסוד

          האם בג"ץ יכול לשנות את ההחלטה?

          התשובה היא לא ממש.

          הכנסת היא הרשות המחוקקת ומכיוון שההחלטות בה מתקבלות באופן דמוקרטי, הרי שעל פניו היא יכולה לחוקק כל חוק שתרצה לרבות חוק שקובע שהלילה הוא יום והיום הוא לילה, למשל. מבחינה תיאורטית הדבר אכן אפשרי, גם אם חוק שכזה לא יהפוך את העובדות לנכונות. 
          כאן נכנס לתמונה בג"ץ, שרשאי במקרים מסוימים, לפסול חוקים שהתקבלו ע"י הכנסת, אם הוחלט כי אותם חוקים עומדים בסתירה לחוקי יסוד.

          במקרה הזה לבג"ץ אין יכולת להתערב ולבטל את החוק לפיזור הכנסת מכמה סיבות:

          1. אין כאמור פגיעה או סתירה של חוק יסוד. נהפוך הוא, סעיף 12 לחוק יסוד הממשלה קובע במפורש כי הכנסת רשאית לפזר את עצמה בעיצומו של תהליך הרכבת הממשלה מול הנשיא.

          2. כדי שבג"ץ ידון בפסילת החוק, מישהו צריך לעתור כנגדו - בג"ץ לא פוסל חוקים באופן אוטומטי על דעת עצמו, אלא דן בכך רק אם ולאחר שמישהו עתר כנגד החוק. 

          3. זוהי כאמור אינה הפעם הראשונה שבה הכנסת מעבירה חוק לפיזור הממשלה, אלא רק הפעם הראשונה שבה זה נעשה בגלל שלא הצליחו להרכיב ממשלה, וגם בפעמים הקודמות בג"ץ לא התערב. 

          4. 74 חברי כנסת הצביעו בעד החוק. כלומר, למעלה ממחצית מחברי הכנסת. מבחינת בג"ץ זהו רצון העם ולכן אין שום סיכוי פרקטי לכך שבג"ץ יפסול את החוק וילך נגד רצון העם. 

          אחת השאלות המרכזיות סביב החוק לפיזור הכנסת ה-21, נוגעת לאו דווקא להיבט המשפטי-חוקתי, אלא להיבט החברתי הרחב יותר ולהשלכות הכלכליות והמדיניות שיש להליכה לבחירות נוספות תוך פרק זמן קצר כל כך

          האם היה נכון יותר להחזיר את המנדט לנשיא?

          אחת השאלות המרכזיות סביב החוק לפיזור הכנסת ה-21, נוגעת לאו דווקא להיבט המשפטי-חוקתי, אלא להיבט החברתי הרחב יותר ולהשלכות הכלכליות והמדיניות שיש להליכה לבחירות נוספות תוך פרק זמן קצר כל כך.
          בנקודת הזמן הנוכחית אין לכך תשובה חד משמעית ואין ספק שמעורבים כאן שיקולים פוליטיים רבים, לא רק של ראש הממשלה אלא גם של הסיעות האחרות. כך או כך העובדה היא שגם אילו ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מחזיר את המנדט לנשיא ובג"ץ היה פוסל את החוק - לא הייתה לכך שום משמעות.

          הסיבה לכך שהיא שבפועל, פרט לבנימין נתניהו, אין אף חבר כנסת שיכול להקים ממשלה בהרכב הכנסת הנוכחית.  את אחד הקוריוזים של סיפור הכנסת ה-21 ופיזורה המהיר ניתן למצוא בתשובה שנתן חה"כ אחמד טיבי, כשנשאל בראיון לגלי צה"ל, מדוע הצביע בעד החוק לפיזור הכנסת. לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר שהם בדקו וראו שבני גנץ לא יצליח להרכיב ממשלה גם אם הנשיא יעביר אליו את המנדט, ולכן העדיפו ללכת שוב לבחירות ולנסות לשקם את מעמדן של המפלגות הערביות, לאחר שהבינו שההליכה לבחירות בנפרד של כל מפלגה ערבית ולא במקשה אחת בדמות "הרשימה המשותפת" של המפלגות הערביות כפי שהיה בבחירות 2015, הייתה טעות מבחינתם.

          הכרעת בית המשפט

          לסיכום

          אין ספק שמדובר בבחירות מיותרות שאולי היה ניתן (וצריך) למנוע, כי זוהי שערורייה פוליטית שתיכנס לספרי ההיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית. אך אין כאן עבירה או כיפוף של החוק, ובמצב הדברים הנתון, זו ככל הנראה הייתה האופציה היחידה. 

           

          * הכותב הוא עו"ד שעוסק במשפט מנהלי

          ליצירת קשר עם אביטל חורף - משרד עו"ד
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          הכרעת בג"ץ חוק יסוד הממשלה עתירה לבג"ץ
          עו"ד אביטל חורף

          קבע פגישה עם
          עו"ד אביטל חורף

          עו"ד אביטל חורף מטפל במשפט מנהלי, משפט פלילי ודיני משפחה. הוא מייצג את לקוחותיו בכל הערכאות השיפוטיות, לרבות הגשת ערעורים...

          לפרופיל המלא