חופשת הקיץ בשיאה והורים רבים מתכננים לטוס לחו"ל עם הילדים. אחת השאלות השכיחות ביותר העולה בתקופה זו נוגעת למקרים שבהם רק הורה אחד מעוניין להוציא את הקטין מהארץ. האם יש צורך באישור מיוחד במצב זה? מה הדין כאשר ההורים גרושים? מה ניתן לעשות אם אחד ההורים אינו חותם על הבקשה להנפקת דרכון לקטין, מכיוון שלא ניתן לאתר אותו או מכיוון שהוא מתנגד? בשאלות אלה ובשאלות קשורות נוספות, נעסוק במאמר זה.
כדי למנוע מקרי חטיפת ילדים לחו"ל, שלטונות ההגירה במעברי הגבול בעולם מחמירים את בדיקותיהם לגבי קטינים עד גיל 18
הנפקת דרכון לקטין
באופן כללי, כל מי שרוצה לעבור ממדינה למדינה, חייב לשאת עימו דרכון בתוקף (או אישור יציאה) ולהציגו במעברי הגבול השונים. כך גם באשר להוצאת קטין מהארץ. עם זאת, מכיוון שלפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962): "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו", הרי שכדי להנפיק דרכון לקטין, יש צורך באישור של הוריו (או של האפוטרופוסים שלו). מבחינת שלטונות ההגירה, עצם קיומו של דרכון הקטין בתוקף, מהווה אישור גורף ובלתי מסויג של הוריו לכך שהקטין יכול לצאת מישראל ולהיכנס אליה, ולכן במקרים רבים בהם לקטין יש דרכון אולם יש חשש שמי מההורים יעשה שימוש לרעה בדרכון ויבריח חלילה את הקטין מהארץ, ניתן לפנות לבית המשפט ו/או לבית הדין הרבני (בהתאם לנסיבות), ואם אכן יוכח שישנו חשש להוצאת הקטין מהארץ שלא כדין, יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטין.
יחד עם זאת, כדי למנוע מקרי חטיפת ילדים לחו"ל, שלטונות ההגירה במעברי הגבול בעולם מחמירים את בדיקותיהם לגבי קטינים (עד גיל 18). במסגרת "קוד גבולות שנגן" המנוסח בתקנות האיחוד האירופי מ-2006, מודגש במפורש: "במקרה של קטין הנוסע עם מלווה, על בקר-הגבול לבדוק האם המלווה של הקטין הוא בעל אפוטרופסות עליו. זאת, במיוחד במקרים שבהם הקטין מלווה על ידי מבוגר אחד בלבד, ויש בסיס חמור לחשד שייתכן כי הוצא באופן בלתי חוקי מחסותו של המבוגר האחראי עליו. במקרה זה, על בקר-הגבול לערוך חקירה נוספת, לצורך גילוי כל חוסר עקביות או סתירות במידע שנמסר".
הסכמה של הורה אחד להנפקת דרכון חלה גם במקרה שההורה שמגיש את הבקשה מציג פסק דין או הסכם גירושין מקורי המציין כי האפוטרופסות הבלעדית על הקטין ניתנה לו
מתי מספיקה הסכמה של הורה אחד להנפקת דרכון לקטין?
את הבקשה לדרכון עבור הקטין רשאי להגיש אחד ההורים, ללא צורך בהסכמת ההורה השני, במקרים שבהם "לא נשקפת סכנה".
• כשההורים נשואים זה לזו, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע כי "חזקה על ההורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".
• כשההורים אינם נשואים זה לזו, בתנאי שההורה שמגיש את הבקשה מציג פסק דין או הסכם גירושין מקורי (מאושר על ידי ביהמ"ש ו/או על ידי בית הדין הרבני) המציין כי האפוטרופסות הבלעדית על הקטין ניתנה לו, או כי ביהמ"ש ו/או בית הדין הרבני קבעו שאותו הורה רשאי לבקש דרכון עבור הקטין, ללא צורך בהסכמת ההורה השני.
• כשאחד ההורים נפטר.
• כשלא קיים מידע בדבר זהות ההורה הנוסף (אין הכרה באבהות על הקטין).
• כשההורה המבקש הוא גרוש/ה שעלה לישראל לבדו עם ילדו הקטין וההורה השני נתן בנציגות ישראל בחו"ל, לפני העלייה, את הסכמתו בנוגע לאפוטרופסות הבלעדית של ההורה שעלה עם הקטין ולא נכנס לארץ.
כשההורים נשואים, אבל במשרד הפנים התקבל מידע על כך שהם נמצאים בתהליכי פרידה/גירושין, דרושה הסכמה של שני ההורים להנפקת דרכון לקטין
מתי דרושה הסכמה של שני ההורים?
כאמור, כדי למנוע חטיפת ילדים, במקרים מסוימים "מועדים לפורענות", יש צורך באישור של שני ההורים להנפקת הדרכון עבור הקטין, או בהצגת פסק דין שמאשר את הנפקת הדרכון ע"י הורה אחד בלבד:
• כשההורים נשואים, אבל במשרד הפנים התקבל מידע על התנגדותו של אחד ההורים.
• כשההורים נשואים, אבל במשרד הפנים התקבל מידע על כך שהם נמצאים בתהליכי פרידה/גירושין.
• כשההורים אינם נשואים (גרושים, או שלא נישאו זה לזו) - ואין בידי ההורה שמגיש את הבקשה פסק דין או הסכם גירושין מקורי (מאושר על ידי ביהמ"ש ו/או על ידי בית הדין הרבני) המציין כי האפוטרופסות הבלעדית על הקטין ניתנה לו, או כי ביהמ"ש ו/או בית הדין הרבני קבעו שאותו הורה רשאי לבקש דרכון עבור הקטין ללא צורך בהסכמת ההורה השני.
• כשהאם רווקה (חד הורית), אך יש הכרה באבהות על הקטין.
• כשההורה המבקש הוא גרוש/ה שעלה לישראל לבדו עם ילדו הקטין, אך ההורה השני נכנס לארץ.
לעתים, אחד ההורים מתנגד להוצאת הדרכון לקטין רק מתוך "נקמה" או ניסיון להשתמש באישור כ"קלף מיקוח" כדי להשיג את רצונו בהסכם גירושין
מה ניתן לעשות כאשר צריך להשיג את הסכמת שני ההורים, אך לא ניתן להשיגה?
הרציונל העומד מאחורי הדרישה לקבל את הסכמת שני ההורים הוא רציונל ברור וחשוב: מניעת פגיעה בקטינים ו/או בזכותו של ההורה שנשאר בארץ להיות בקשר עם ילדיו.
ובכל זאת: מה ניתן לעשות כאשר אחד ההורים מתנגד להוצאת הדרכון לקטין רק מתוך "נקמה" או ניסיון להשתמש באישור כ"קלף מיקוח" כדי להשיג את רצונו בהסכם גירושין? ומה ניתן לעשות במקרה שזהות אביו של הקטין ידועה, אבל האב אינו מעורב בחיי הקטין ולא ניתן ליצור עם האב קשר? האם הקטין לא יוכל לצאת מישראל עד גיל 18? מה ניתן לעשות אם מדובר בטיסה חיונית, למשל טיסה לצורך רפואי?
לאחרונה, פנתה למשרד הח"מ אמא של ילדה חולת סרטן כבת 10, שמחלתה נמצאת בשלבים מתקדמים, בבקשה שתסייע לה לקבל אישור להנפיק לביתה דרכון ללא הסכמת אביה (שאינו חי בישראל והקשר עימו נותק לגמרי, כפי שיורחב בהמשך), רק כדי שתוכל להשתתף במחנה הקיץ הרפואי בחו"ל שמקיימת עמותת "זיכרון מנחם". האמא סיפרה שהגידול הממאיר והאגרסיבי במוחה של הילדה אובחן כשהייתה בת שלושה חודשים, ומאז היא מקבלת טיפולים כימותרפיים, עברה שישה ניתוחים בראשה, ולאור מצבה הרפואי הקשה ביותר היא נעזרת בכיסא גלגלים, משתמשת בטיטול ונמצאת רוב ימי חייה בבתי חולים במחלקות אונקולוגיות.
בשנה הראשונה לחיי הקטינה, אביה (שמתגורר באירלנד) היה מעורב בחייה ובמצבה הרפואי, ואף הגיע לישראל אחת לחודשיים, כדי לשהות עם האם והקטינה. כאשר היתה הקטינה כבת שנה, קיבלה האם מהאב מייל, בו בישר לה על כך שיש לו משפחה וילדים באירלנד וכי אינו מתכוון להמשיך להיות בקשר עם הבת החולה. מאז, נעלמו עקבותיו. מכיוון שההורים אינם נשואים, ובידי האם לא היו פרטים מזהים של האב, פרט לשמו, נמנעה ממנה למעשה האפשרות להנפיק לביתה דרכון, שיאפשר לה לצאת לטיול. במקרה זה, נוכח הדחיפות בהנפקת הדרכון, כדי לאפשר לילדה לצאת למחנה הקיץ הקרוב, צוות משרד הח"מ הגיש לביהמ"ש בקשה דחופה לאשר הנפקת דרכון, ללא הסכמת האב. ביהמ"ש נעתר לבקשה והורה על הנפקת דרכון לקטינה ללא חתימת האב.
דרכון הוא מסמך רשמי של מדינת ישראל, בדומה לתעודת זהות. כל אזרח - קטין כבגיר - זכאי להחזיק בדרכון. חירות ותנועה, גם של קטינים, היא זכות בסיסית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
מה ניתן לעשות כשאחד ההורים מתנגד?
כמו בכל מקרה הקשור למחלוקת בין ההורים בנוגע לילדיהם, כדי שהורה אחד יוכל להנפיק לקטין דרכון, חרף התנגדות ההורה השני, עליו להציג פסק דין של בית המשפט, שמאשר הוצאת דרכון. בהקשר זה, חשוב לציין כי ברוב המקרים ביהמ"ש לא יקבל התנגדות סתמית להנפקת דרכון עבור הקטין.
נקודת המוצא היא שדרכון הוא מסמך רשמי של מדינת ישראל, בדומה לתעודת זהות. כל אזרח - קטין כבגיר - זכאי להחזיק בדרכון. זאת, בפרט לאור העובדה שחירות ותנועה (גם של קטינים) היא זכות בסיסית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לכן, בבואו לפסוק בעניין, יבחן ביהמ"ש את מהות הנסיעה, את טובת הילד בהקשר של הנסיעה ואת אמיתות החשש לחטיפת הקטין ע"י ההורה המבקש. רק אם בית המשפט יסיק כי יש חשש אמיתי, הוא ידחה את הבקשה להוצאת דרכון.
במקרים רבים, קיים אמנם חשש כלשהו שההורה המבקש ישתמש לרעה בדרכון כדי (חלילה) להבריח את הקטין מהארץ. עם זאת, כובד החשש אינו מצדיק מניעת הנפקת הדרכון. במקרים אלה, רשאי ביהמ"ש להתנות את יציאת הקטין מהארץ במתן ערובות/בטחונות משמעותיים (כגון: ייפוי כוח על הדירה) שיבטיחו את חזרתו ארצה.
לסיכום: כדי שניתן יהיה להנפיק לקטין דרכון ולהוציאו מהארץ, נדרשת הסכמת שני ההורים. במקרה שלא ניתן להשיג את הסכמת אחד ההורים, יש צורך להציג למשרד הפנים פסק דין של ביהמ"ש, המאשר להורה היחיד להנפיק את הדרכון, גם ללא הסכמת ההורה השני. מכיוון שמדובר בנושא רגיש מאוד, שנבחן בכובד ראש בכל רחבי העולם, חשוב להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום, שמכיר את התקנות והפסיקות, ויידע להציג בפני ביהמ"ש את כל הדרוש, בצורה מקצועית.
* עו"ד טלי אלמן עוסקת בדיני משפחה, ירושה וייפוי כוח מתמשך
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
