zap group mishpati logo

מתי יש עילה לתביעה ייצוגית?

מה ההבדל בין תביעה אישית לתביעה ייצוגית ומה חשוב לדעת?

25.08.19
תאריך עדכון: 30.03.24
7 דק'
מתי יש עילה לתביעה ייצוגית?

לא מעט צרכנים מוצאים את עצמם לא פעם בסיטואציה שבה הם מרגישים שנעשה להם עוול צרכני ותוהים האם מדובר בסיטואציה שמהווה עילה לתביעה ייצוגית, או שמא מדובר במקרה פרטני שמהווה עילה לתביעה אישית.

תביעה ייצוגית היא תביעה שבמהלכה תובע יחיד או מספר מצומצם של תובעים מגישים לביהמ"ש תביעה כנגד גוף מסחרי בגין עוולה צרכנית שממנה הם נפגעו באופן אישי ומשותפת לכלל הציבור

מהי תביעה ייצוגית?

הליך תביעה ייצוגית הוא כלי משפטי שמוסדר בחוק תובענות ייצוגיות (תשס"ו-2006) ומטרתו לאזן את מערכת הכוחות הלא שוויונית בין "האזרח הקטן" (הצרכן) לבין הגופים הגדולים (חברות גדולות, רשתות, בנקים, חברות ביטוח, רשתות שיווק, מפעלים ותאגידים). 

ההבדל בין תביעה אישית לתביעה ייצוגית הוא שלעומת תביעה אישית שבה הצרכן תובע את החברה/הארגון על עוול ספציפי שנגרם לו, בתביעה ייצוגית התובע מייצג לא רק את עצמו, אלא קבוצה גדולה של צרכנים (עשרות, מאות ואף אלפים) שנפגעו שאותה עוולה. כלומר, תביעה ייצוגית היא למעשה תביעה שבמהלכה תובע יחיד או מספר מצומצם של תובעים, מגישים לביהמ"ש תביעה כנגד גוף מסחרי בגין עוולה צרכנית שממנה הם נפגעו באופן אישי, אך אותה עוולה משותפת גם לכלל הציבור הרחב.

רשת ויקטורי חייבה את כל לקוחותיה, במשך שנים רבות, על משקל הברוטו של כל מוצרי העוף הארוזים מראש ובכך, בניגוד לחוק, גזלה מן הציבור תשלום גם על משקל האריזה

תביעה ייצוגית בסך 118 מיליון שקל - עו"ד אור פנחס נגד רשת ויקטורי ויצרניות העוף הגדולות

תביעה ייצוגית צרכנית על סך 118 מיליון שקלים, הוגשה כנגד רשת ויקטורי ויצרניות העוף הגדולות בישראל בביהמ"ש מחוזי חיפה ת"צ 41309-08-16 עורך דין אור פנחס נגד רשת ויקטורי ואח', בגין מכירת עוף במחיר שכלל את משקל האריזה.

במקרה זה, התובע הייצוגי עו"ד אור פנחס כאזרח מן השורה שבמסגרת תהליך הדיאטה שעבר, היה צריך לאכול בכל יום 100 גרם חזה עוף. לשם כך ניגש התובע לסניף של רשת ויקטורי בעפולה, רכש מספר אריזות של חזה עוף. כשהגיע לביתו, פתח את אחת מהאריזות והחל לשקול את חזה העוף כדי להכין לעצמו מנות במשקל מדויק של 100 גרם. כשסיים לשקול את כל החבילה, שם לב שמשקל העוף בחבילה קטן ביותר מ-80 גרם מאשר המשקל שעליו שילם. הוא בדק חבילה נוספת: הוציא את כל תכולת האריזה, שקל בנפרד את העוף ואת האריזה, בדק אל מול החשבונית וגילה שגם בחבילה הזו הוא חויב על יותר ממה שקנה. כאשר ניגש חזרה לסניף ופנה לאחראי על המוצר במעדניה, נאמר לו כי: "אנחנו (הרשת) לא אשמים. תפנה את התלונה ליצרנים. אנחנו פועלים כפי שמחייבים אותנו יצרני הבשר".

כדי לבדוק האם מדובר בטעות מקומית או שמא יש כאן עילה לתביעה ייצוגית, רכש התובע מוצרי עוף ובשר נוספים במספר סניפים אחרים של הרשת. מהבדיקה שלו עלה כי בכל האריזות שנרכשו מכל הסניפים, חייבה רשת ויקטורי את הצרכנים גם על משקל האריזה (כ-38 גרם בממוצע). כך נולדה התביעה הזו.

מה קובע החוק?

התביעה הייצוגית נגד רשת ויקטורי מתבססת על חוק הגנת הצרכן (התשמ"א - 1981) שמחייב את הקמעונאי למכור את המוצר במחיר "נטו" שאינו כולל את משקל האריזה. במקרה הנ"ל הלקוח אמנם קנה קילו חזה עוף ארוז מראש, אך היה אמור לשלם על 960 גרם בלבד (לאחר ניכוי משקל האריזה).

על פי התובענה הייצוגית, עולה כי רשת ויקטורי חייבה את כל לקוחותיה, במשך שנים רבות, על משקל הברוטו של כל מוצרי העוף הארוזים מראש ובכך בניגוד לחוק, גזלה מן הציבור תשלום גם על משקל האריזה. חיובי יתר שמוערכים במיליונים רבים בשבע שנים האחרונות!

בעקבות התביעה נגד רשת המזון, כל יצרני העוף בישראל מקפידים עתה לסמן את כל מוצרי העוף במדינת ישראל במשקל נטו.בפועל, המשמעות היא חיסכון של כ-150 שקל בחודש למשפחה

אחריות יצרני העוף או של רשת ויקטורי?

כאמור, בתחילת התהליך טענה רשת ויקטורי, כי האחריות לעוולה מוטלת על ייצרני העוף שלא סימנו את מחיר הנטו. יצרני העוף טענו מנגד, כי הם אמנם אכן לא סימנו כנדרש את האריזות, אך חייבו את הרשת במשקל הנטו ולכן הרשת היא היחידה שהרוויחה מחיובי היתר הללו. רק לפני מספר חודשים ולאחר שנה של ויכוחים, ביקשה רשת ויקטורי מבית המשפט לעצור את ההליך כדי שתוכל לנהל מו"מ עם ב"כ התובע הייצוגי כדי להגיע להסדר להשבת הכסף שנגבה ביתר לציבור הצרכנים. בית המשפט קצב זמן וקבע, שאם עד למועד 29.09.19 הצדדים לא יגיעו להסדר, ימשיך ההליך המשפטי כנגד רשת ויקטורי.
בדיון שנערך ביום 30.01.2019 טען ב"כ ויקטורי: "אנו מעולם לא ידענו מה משקל כל אריזה כזו. לשאלה מדוע לא ביררנו את זה עם הספק אני משיב שככל הנראה יש לנו אחריות כלשהי...".

ההשלכות הרחבות של התביעה הייצוגית

מדובר בהישג אדיר שהוא בגדר מהפיכה כלכלית-חברתית של ממש שהושג בזכות צרכן ערני אחד. שכן, כל יצרני העוף בישראל מקפידים לסמן את כל מוצרי העוף במדינת ישראל במשקל נטו.
על כל מוצרי העוף הארוזים מראש, הושגה בעקבות התביעה הזו מחייבת את כל היצרנים בישראל, שסך המכירות שלהם לציבור מוערך בכחמישה מיליארד שקלים. בפועל, המשמעות היא חיסכון של כ-150 שקלים בחודש למשפחה - הישג משמעותי לכשעצמו!

השלכה נוספת וחשובה לא פחות היא הנושא ההרתעתי - פרסום מהסוג הזה שמצביע על חוסר אמינות, מזיק לרשת ו"מעניש" אותה כפליים בשל הפגיעה במוניטין. זו עוד סיבה לכך שהתביעה הייצוגית במקרים מהסוג הזה היא כלי הרתעתי מהמעלה הראשונה, למען יראו ויראו. במקרים מסוימים שבהם רשת המזון חוזרת על המעשה לאחר שהפסידה בתביעה ייצוגית, ניתן להגיש כנגדה תביעה גם במסלול פלילי, שייגבה מאותו גוף מחיר כבד לרבות הסתכנות במאסר.

התובע הייצוגי אינו משלם שכר טרחה לעוה"ד. שכר הטרחה בתביעות ייצוגיות מוגדר כ"גמול לתובע הייצוגי" והוא יכול להגיע לסכומים מוערכים של בין עשרות למאות אלפי שקלים

איך מחליטים למי ואיך יחזירו את הכסף?

אחד מההסדרים בתביעה צרכנית בתחום המזון, שבאמצעותו ניתן לאכוף את החזר גזל הכספים שנלקחו מהציבור, הוא באמצעות זיכוי במוצר שבו נעשה העוול. כך לדוגמה: אם חברה מסוימת גזלה מהציבור 10 מיליון שקלים במשך שבע שנים, אזי בכל קניה עתידית של אחד מהמוצרים שנעשה בהם חיוב יתר היא תזכה את הצרכן בסכום מסוים עד שתגיע להחזר כולל בסך 10 מיליון שקלים (בפיקוח רו"ח).

במצבים שבהם יש קושי לבצע את ההחזר לצרכן הסופי, יימצא הסדר אחר שבמסגרתו החברה תתרום את הסכום לעמותה/אגודה שפועלת לטובת הציבור (האגודה למחלה בסרטן למשל). הסדר זה אינו שכיח כלל, זאת בשל העובדה שהמטרה העיקרית של התובענה הייצוגית היא שהנתבע ישיב את הכסף שנגזל לנתבעים עצמם, וגם ישלם את המחיר הציבורי ויחזק את ההרתעה.

מה לגבי הפיצוי לתובע הייצוגי?

במסגרת ההחלטה שיקבל בית המשפט, ייקבע גם מה יהא גובה הפיצוי שיקבל התובע הייצוגי בשל כך שיזם את התביעה הייצוגית וסייע לכלל הציבור. בעניין זה חשוב להדגיש: התובע הייצוגי אינו משלם שכר טרחה לעוה"ד. שכר הטרחה בתביעות ייצוגיות מוגדר כ"גמול לתובע הייצוגי" והוא יכול להגיע לסכומים מוערכים של בין עשרות למאות אלפי שקלים.

מתי יש עילה לתביעה ייצוגית?(1)

לסיכום, תביעה ייצוגית היא כלי משפטי חשוב שיש בכוחו להגן על האינטרסים של הצרכנים "הקטנים" אל מול עוולות מצד החברות הגדולות במשק. כלי שמעבר לעשיית צדק כלכלי, מהווה גם כלי חינוכי שטומן בחובו עשיית צדק חברתי.


* הכותב הוא עורך דין, אור פנחס, המתמחה בתביעות ייצוגיות

** הכתבה הוכנה בסיוע מערכת zap משפטי

אור פינחס מיכאל עו"ד

אור פינחס מיכאל עו"ד

עו"ד פנחס אור, בעל תואר שני במשפטים, עוסק בהגשת תביעות ייצוגיות בתחום הצרכנות, בליטיגציה מסחרית, במשפט עסקי (חדלות פירעון, פשיטת רגל וצווי הפטר) ובניהול משברים עסקיים מול גופים ממשלתיים וציבוריים. כיהן בעבר כמנכ"ל בחברות שונות, לרבות חברות סטארט-אפ, מה שמאפשר לו כיום להעניק ללקוחותיו את המענה הרלוונטי ביותר. הם מצדם, יודעים שיש על מי לסמוך.

האם מאמר זה עזר לך?

ZAP משפטי
צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
מאמרים נוספים
אור פינחס מיכאל עו"ד

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה