open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: מציאות חדשה?

          בקרוב ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שיחליף את פקודת פשיטת הרגל. מטרת החוק להפוך את הליכי פשיטת הרגל לכלי שיקום כלכלי של החייבים

          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: מציאות חדשה?

          ב- 15.9.19 ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שיחליף את פקודת פשיטת הרגל. החל מתאריך זה, הסמכות לדון בתיקי פשיטת רגל (שייקראו מעתה הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי) תעבור מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום ולשכות הוצאה לפועל.

          חובות בסך עד 150 אלף שקלים יוגשו מעתה לטיפול לשכות ההוצאה לפועל. בכל מחוז של ההוצאה לפועל, ימונה רשם ייעודי, שינהל את הליכי חדלות הפירעון באותה לשכה

          כיצד ינותבו התיקים בין בית משפט השלום לבין לשכת ההוצאה לפועל?

          הליכי חדלות הפירעון, שנוהלו עד כה על ידי בית המשפט המחוזי, ירוכזו וינוהלו על ידי כונס הנכסים הרשמי, שייקרא מעתה "הממונה על הליכי חדלות פירעון". הממונה ינתב את התיקים השונים בין בית משפט השלום לבין לשכת ההוצאה לפועל, על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק החדש.
          חובות בסך עד 150 אלף שקלים יוגשו מעתה לטיפול לשכות ההוצאה לפועל. בכל מחוז של ההוצאה לפועל, ימונה רשם ייעודי, שינהל את הליכי חדלות הפירעון באותה לשכה.
          חובות בסכום העולה על 150 אלף שקלים, יטופלו על ידי הממונה על חדלות הפירעון עצמו. הממונה יהיה האחראי על ניהול התיק ועל הגשתו לדיון בבית משפט השלום. נכון לכתיבת שורות אלה, נבחרו 8 בתי משפט שלום, בכל רחבי הארץ, שבכל אחד מהם ימונה שופט אחד, שיטפל בכל תיקי חדלות הפירעון שיגיעו לבית המשפט.

          הממונה יוציא צו לפתיחת הליכים, יקבע צו תשלומים עד למועד הדיון בבית משפט השלום, יגבש הצעה לתוכנית פירעון (שתיקרא מעתה תוכנית שיקום כלכלי) ואף יחליט על תאריך הדיון בבית המשפט

          במה שונה תפקידו של הממונה על הליכי חדלות פירעון, ביחס לתפקיד כונס הנכסים הרשמי, שפעל עד כה?

          הממונה על הליכי חדלות פירעון ייקח חלק פעיל בהרבה בהליך פשיטת הרגל (חדלות פירעון). כל הבקשות לחדלות פירעון ושיקום כלכלי יוגשו מעתה אליו, במקום לבית המשפט (כפי שהיה עד כה). הממונה יקבל החלטות בבקשות השונות.
          כך, בין היתר: הממונה יוציא צו לפתיחת הליכים, יקבע צו תשלומים עד למועד הדיון בבית משפט השלום, יגבש הצעה לתוכנית פירעון (שתיקרא מעתה תוכנית שיקום כלכלי) ואף יחליט על תאריך הדיון בבית המשפט, במועד שלא יעלה על שנה מיום הוצאת הצו.

          הממונה ימנה נאמן, שתפקידו לבצע בדיקה מקיפה של החייב, יכולותיו הכלכליות, נכסיו, חובותיו; ובהתאם לכך, גם יקבע את יכולת ההחזר שלו

          מה יכלול הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מרגע הוצאת הצו?

          הממונה ימנה נאמן, שתפקידו לבצע בדיקה מקיפה של החייב, יכולותיו הכלכליות, נכסיו, חובותיו; ובהתאם לכך, גם יקבע את יכולת ההחזר שלו. על בסיס הדו"ח המקיף, הממונה על הליכי חדלות הפירעון יגבש הצעה לשיקום כלכלי של החייב ויגיש אותה לבית המשפט.
          בדיון, בית המשפט יכול לאשר את ההצעה או לדחות אותה. אם ביהמ"ש מאשר את ההצעה, הוא יוציא צו שיקום כלכלי (צו שיחליף את צו ההפטר הקיים כיום) ויקבע תוכנית פירעון חודשית, לתקופה שלא תעלה על 3 שנים נוספות. במשך שלוש שנים אלה, החייב ישלם תשלום חודשי קבוע. בסופן, החייב יקבל צו הפטר על יתרת החוב שלו.

          ההבדל העיקרי הוא הבדל בגישה: מעבר מגישה של ענישת החייב, לגישה של שיקומו הכלכלי, כדי שיוכל "לעמוד על רגליו" חזרה ולפתוח דף חדש

          מהם ההבדלים בין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לבין פקודת פשיטת הרגל הקיימת?

          ההבדל העיקרי הוא הבדל בגישה: מעבר מגישה של ענישת החייב, לגישה של שיקומו הכלכלי, כדי שיוכל "לעמוד על רגליו" חזרה ולפתוח דף חדש.
          למעשה, עיקרון זה נלקח מהרפורמה בהליכי פשיטת רגל, שיזם כונס הנכסים הרשמי לשעבר, פרופ' דוד האן, בשנת 2013. על אף שבתי המשפט נהגו ליישם את הנחיות הרפורמה כבר מ-2013, עדיין מדובר היה בהנחיות ובהמלצות בלבד. עתה, עם כניסת החוק לתוקף, יקבלו הנחיות אלה תוקף מחייב.

          הבדל מרכזי שני, המגשים אף הוא את אחת ממטרות הרפורמה, הוא ייעול הליך חדלות הפירעון וקיצור ההליך. עד כה, הטיפול בהליכים אלה הופקד בידי ערכאה אחת (בית המשפט המחוזי) בחמישה מוקדים שונים. לעומת זאת, מעתה, יטופלו ההליכים על ידי שמונה בתי משפט שלום ושש לשכות הוצאה לפועל. ההליכים ינוהלו על ידי הממונה על ההליכים, שייקח מקום מרכזי יותר בקבלת ההחלטות, ויפחית מהעומס המוטל על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל.
          הבדל מרכזי שלישי נעוץ בהגדרה הברורה של משך ההליך. כאמור, החוק החדש מגדיר מראש את התקופה שבה החייב יהיה נתון בהליכי חדלות פירעון, ומגביל אותם ל-4 שנים, לכל היותר, מרגע הוצאת הצו, בלא קשר לגובה החוב.
          זאת, לעומת המצב במסגרת פקודת פשיטת הרגל, בה לא קיימת מגבלת זמן. ע"פ הפקודה, הזמן היה נתון לשיקול דעת הגוף המטפל, בכל מקרה לגופו. גם תחת הרפורמה, מגבלת הזמן לא יושמה תמיד. עתה, החוק מחייב ליישם אותה.

          החוק החדש יוצר שינוי בסדר הקדימות של החזר החובות, ואינו נותן עוד עדיפות לחובות בגין שכירות (חובות שקיבלו מעמד עדיף בפקודת פשיטת הרגל)

          כיצד ישפיע החוק החדש על הנושים?

          החוק החדש יוצר שינוי בסדר הקדימות של החזר החובות, ואינו נותן עוד עדיפות לחובות בגין שכירות (חובות שקיבלו מעמד עדיף בפקודת פשיטת הרגל). פרט לכך, ממשיך החוק את מגמת הרפורמה ואת הגישה המאפשרת לנושים להיפרע לכל הפחות מחלק מהחובות המגיעים להם, ומעודדת את בעלי החוב לעשות מאמץ לפרוע את חובם, גם אם באופן חלקי.

          בניגוד לפשיטת הרגל, מושם בחוק החדש הרבה פחות דגש על תום הלב של החייב והרבה יותר דגש על הצורך למצוא פתרון פרקטי לקשייו

          מהי משמעות השימוש במינוח "שיקום כלכלי"?

          כאמור, השיקום הכלכלי של החייב עומד בראש מעייניו של החוק החדש. לכן, בניגוד לפשיטת הרגל, מושם בחוק החדש הרבה פחות דגש על תום הלב של החייב והרבה יותר דגש על הצורך למצוא פתרון פרקטי לקשייו. כלומר, במקום לחזור ולנבור במקורות החוב ובסיבות להיווצרותו, החוק החדש מבקש למפות את מצבו הכלכלי של החייב ואת יכולת ההחזר שלו, ולגבש תוכנית פירעון, שתאפשר לו להחזיר חלק מחובותיו, בהתאם ליכולותיו.
          אמנם, גם בחוק החדש מופיעה דרישת תום הלב, אך דרישת תום הלב כבר אינה מכריעה בדבר עצם הזכות של מגיש הבקשה להיכנס להליכי חדלות פירעון. הדגש עתה הוא על יכולותיו ועל הזכות שלו להשתקם כלכלית.

          youtube video

          עד כמה ייצור החוק החדש שינוי בפועל?

          רק ימים יגידו. יש לקוות כי ייעול ההליך באופן רשמי יביא בסופו של דבר לגבייה יעילה יותר, לחיסכון בזמן ולקיצור ההליכים.

          התיקים הקיימים ימשיכו להתנהל בבית המשפט המחוזי

          מה הדין של תיקים קיימים עם כניסת החוק לתוקף?

          התיקים הקיימים ימשיכו להתנהל בבית המשפט המחוזי. מאחר שהעומס יירד מבתי המשפט המחוזיים, בזכות החוק החדש, גוברים הסיכויים שגם ההליכים המתנהלים במחוזי יתייעלו ויקוצרו.

          לסיכום: החוק החדש הופך את הנחיות הרפורמה שהיו בגדר המלצה לחוק מחייב. החוק עשוי לייעל את הליכי חדלות הפירעון באופן משמעותי. בסופו של דבר, יש לבחון את הדברים במבחן המציאות. עד שלא נתנסה ביישום החוק, לא נדע את מידת השפעתו.


          * עו"ד ג'ואד פרח מתמחה בהליכי פשיטת רגל והוצאה לפועל.

          ** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.

          ליצירת קשר עם ג'ואד פרח, עו"ד
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          ג'ואד פרח, עו"ד

          קבע פגישה עם
          ג'ואד פרח, עו"ד

          המשרד נוסד בשנת 2001 ע"י עו"ד ג'ואד פרח, בוגר האוניברסיטה העברית, המייצג לקוחות פרטיים, חברות ובנקים בתחום האזרחי-מסחרי. חלק עיקרי...

          לפרופיל המלא