נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

גירושין: חשוב לדעת

ניצבים בפני הליך גירושין? יש מספר מושגים שחיוני להכיר היטב: משמורת משותפת, אחריות הורית משותפת, ניכור הורי, מרוץ סמכויות ושאלות רכוש הנוגעות לחוק יחסי ממון ולפסיקה בתחום. שאלות ותשובות

גירושין: חשוב לדעת

הנישואין עלו על שרטון? הגעתם למסקנה כי יש להתגרש? מבולבלים משפע המידע בתחום? עשינו עבורכם "סדר" וריכזנו במאמר זה תשובות למספר שאלות נפוצות.

במקום מונח המשמורת מעדיפים העוסקים בדיני משפחה להתייחס למונח "זמני השהות" ("הסדרי ראייה") ועל פיהם לקבוע את חלוקת הזמנים, את גובה דמי המזונות לצרכי הקטינים ואופן חלוקתם

מדוע לאחרונה פחת השימוש במונח "משמורת" ומה באמת חשוב לקבוע בנוגע להחזקת הילדים?

המונח משמורת אינו קבוע בחוק. לאור זאת, לאחרונה, לא פעם שופטים מוצאים לנכון שלא לקבוע הורה משמורן. השופטים מנמקים זאת בכך שהדבר גורם להעצמת הורה אחד על פני ההורה האחר, ועלול להוביל לקביעת בית אחד שהוא הבית העיקרי, והורה אחד שהוא הורה יותר "נחשב", גם בקרב הורים גרושים שהם שווים, בכל דבר ועניין, מכל בחינה אחרת. כך, למשל: ייתכן מצב שבו המשמורת נקבעה אצל האם, אבל בפועל הילדים נמצאים ארבעה ימים מתוך שבעה ימים בשבוע אצל האב. במקרים אחרים, חלוקת זמני השהות בפועל עומדים על "חצי חצי", בזמן שהמשמורת מצויה בידי האם. ייתכן גם מצב של משמורת שנקבעה מראש כ"משמורת משותפת", אבל בפועל זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים, נחלקים ביניהם באופן בלתי שוויוני.

כך או כך, הגדרת המשמורת כמצויה בידי אחד מההורים אינה משקפת תמיד את המציאות של חלוקת האחריות לטיפול בילדים וחלוקת הזמנים בפועל. לאור העובדה ששני הדברים החשובים לגבי החזקת הילדים הם חלוקת הזמנים בין ההורים וגובה דמי המזונות הנדרשים לגידול הילדים, הרי שמונח המשמורת אינו מספק ואף עלול לגרום לאי שוויון. במקום מונח המשמורת, מעדיפים העוסקים בדיני משפחה להתייחס למונח "זמני השהות" (עד לאחרונה "הסדרי ראייה") ועל פיהם לקבוע את חלוקת הזמנים ואת גובה דמי המזונות לצרכי הקטינים, ואופן חלוקתם.

ובכל זאת, להגדרת המשמורת בכל זאת יש חשיבות. להורה המוגדר כמשמורן, יש לעיתים קרובות משקל רב יותר בהכרעה בין אפשרויות שונות, כשצצות מחלוקות בין ההורים הגרושים, בכל הקשור לקבלת החלטות עתידיות בענייני חינוך, מקום מגורים וכו'. הורים המבקשים שלשניהם יהיה משקל שווה בקבלת החלטות בנושאים משמעותיים לעתיד הילדים, מומלץ שיוסיפו להסכם הגירושין (או לפרוטוקול) הגדרות חדשות וברורות, הנוגעות ל"אחריות ההורית המשותפת" ולשוויון בכל הנוגע לנושאים אלה.

בן הזוג שהקדים ופתח את הליך יישוב הסכסוך הוא זה שתהיה לו זכות קדימה (קצובה בזמן) לבחור באיזו ערכאה - בית דין לענייני משפחה או בית דין רבני - לנהל את ההליך אם הליך יישוב הסכסוך לא יצלח

מהו מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה?

כיום, כמעט כל הליך משפטי בין בני זוג נפתח בהליך יישוב סכסוך. זוהי חובה המוגדרת בחוק. אם הליך יישוב הסכסוך אינו מצליח, יכולים בני הזוג לפנות ולהגיש את תביעותיהם השונות הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני, כדי לנהל בערכאה שאליה יוגשו התביעות את ההליכים המשפטיים ביניהם. בן הזוג שהקדים ופתח את הליך יישוב הסכסוך, הוא זה שתהיה לו זכות קדימה (קצובה בזמן) לבחור באיזו ערכאה לנהל את ההליך אם הליך יישוב הסכסוך לא יצלח.

לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה יש השקפות עולם שונות ופסיקות שונות, בייחוד לגבי מזונות קטינים, מזונות אשה וחלוקת רכוש. לכן, רצוי מאוד לפתוח את ההליכים המשפטיים בערכאה שבה יינתן יתרון לצד שפתח בהליך, בעניינים בהם הוא מעוניין להצליח. כך, אפוא, נוצר המונח "מרוץ סמכויות", המתאר את המרוץ שמנהלים בני הזוג: מי יגיש ראשון את הבקשה לפתיחת גירושין יישוב סכסוך? ולאיזו ערכאה, העשויה להיטיב עמו יותר, יגיש לאחר מכן את תביעותיו השונות?

על אף השינויים הרבים שחלו בשתי הערכאות בשנים האחרונות, מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה "חי ובועט" יותר מתמיד. גם כיום יש חשיבות גבוהה לשאלה מי פתח קודם בהליכים המשפטיים. עורך דין המתמחה בענייני משפחה, ובקי בנושאים אלה, יוכל לייעץ ולסייע לכם לבחון מהי הערכאה העדיפה, לפי נסיבות העניין הספציפי.

ניכור הורי הוגדר לראשונה ב-1985 כהפרעה נפשית המתקיימת אצל ילד שהוריו מצויים בסכסוך. מדובר במצב שבו הילדים לוקחים צד בסכסוך, לטובת אחד ההורים

מהו ניכור הורי ומהם הכלים להתמודד עימו?

ניכור הורי הוגדר לראשונה ב-1985, כהפרעה נפשית המתקיימת אצל ילד שהוריו מצויים בסכסוך. הגדיר זאת פרופ' ריצ'רד גארדנר, פסיכיאטר אמריקאי, שציין כי ההורים אינם חייבים להיות גרושים, או אפילו בהליך גירושין, כדי שהסכסוך ביניהם ישפיע כך על ילדיהם. מבחינת הילדים, מדובר במצב שהם לוקחים צד בסכסוך, לטובת אחד ההורים. יש לציין כי לפעמים ילד לוקח צד, מכיוון שיש לו רצון מסיבות שונות להתגייס לטובת אחד הההורים, ולא מאחר שהוסת.

תופעת הניכור ההורי אמנם אינה מוזכרת בחוק, אך בהחלט מופיעה בפסיקה, כדבר שיש להתייחס אליו בכובד ראש. בתי המשפט לענייני משפחה, כמו גם בתי הדין הרבניים, עוסקים בתופעה ומקדישים זמן ומשאבים לטיפול בבעיה הכאובה. שתי הערכאות מתייחסות באפס סבלנות להורה שהוכח כי הוא הורה מנכר. בידי בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה אף מצויים כלים משפטיים כדי לטפל בתופעת הניכור ההורי. כך, בין היתר: מינוי מומחים לבדיקת מצב הילדים, הטלת סנקציות על הורה מנכר (כגון: ביטול רישיון נהיגה, קנסות וכו') והפחתה או ביטול של דמי המזונות. חשוב לטפל בתופעת ניכור הורי מיד עם הופעת הניצנים הראשונים, מפני שלאחר שילד לוקח צד ומתבצר בעמדתו, קשה "להוציא אותו" מעמדתו. כך, נגרם לילד נזק ונפגע הקשר בינו לבין ההורה המנוכר.

בעשורים האחרונים התפתחה פסיקה בבית המשפט העליון, לפיה בהתקיים תנאים מסוימים יכול אחד מבני הזוג לדרוש ולקבל חלק גם בזכויות ובנכסים שהיו לבן הזוג השני לפני הנישואין

מה קובע החוק ומה מתרחש בפועל, בכל הנוגע לחלוקת נכסים וזכויות שכבר היו לפני הנישואים?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 קובע כי רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג טרם הנישואין, יישאר שייך לאותו בן זוג, במקרה גירושין. החוק אף מרחיב כלל זה גם בנוגע לירושות או למתנות המתקבלות במהלך הנישואין. יחד זאת, בעשורים האחרונים, התפתחה פסיקה בבית המשפט העליון, לפיה בהתקיים תנאים מסוימים, יכול אחד מבני הזוג לדרוש ולקבל חלק גם בזכויות ובנכסים שהיו לבן הזוג השני לפני הנישואין. מדובר בתנאי סף כגון שנות נישואין רבות, ילדים משותפים, חיי נישואים ארוכים ורציפים, אורח חיים שיתופי, התנהלות כלכלית משותפת כתא משפחתי אחד וכו'. יודגש כי זו פסיקה שאינה תואמת את לשון החוק, אך בפועל כך פוסקים כיום (מעת לעת) בתי המשפט לענייני משפחה.

הסכם ממון, כשהוא מנוסח היטב, מגן על נכסים וזכויות מלפני הנישואין וקובע שלבן הזוג השני לא יהיה בהם חלק, גם במקרה גירושין 

אם כך, מה ניתן לעשות כדי להבטיח הפרדה של נכסים או זכויות מהרכוש המשותף?

כדי להבטיח שזכויות או נכסים אלה יישארו ברשותכם, גם במקרה גירושין, מומלץ לערוך הסכם ממון לפני הנישואין, או במהלך הנישואין, באמצעות עו"ד לענייני משפחה. הסכם הממון, כשהוא מנוסח היטב, מגן על נכסים וזכויות מלפני הנישואין, וקובע שלבן הזוג השני לא יהיה בהם חלק, גם במקרה גירושין. 

במקרה שאין הסכם ממון ופורץ סכסוך בין בני הזוג, מומלץ לפתוח את ההליך המשפטי בענייני הרכוש ולנהל אותו בערכאה המתאימה. כך, למשל: בן הזוג המעוניין לשמור על זכויות או נכסים שלו מלפני הנישואין, בדרך כלל כדאי יהיה לו לנהל את ההליך בבתי הדין הרבניים, שם נצמדים לרוב ללשון החוק ולרישום הנכסים בפועל. כלומר: מי שעל שמו רשומים הנכסים או הזכויות - זכויותיו יישמרו גם לאחר הגירושין. מדובר בדוגמה נוספת לחשיבות מרוץ הסמכויות.

לסיכום: עומדים להתגרש? אל תקבלו החלטות לבדכם! מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין המתמחה בתחום, שיבדוק את כלל הנסיבות בתיק הגירושין שלכם ויסייע לכם להכריע מהי הערכאה הטובה ביותר לניהול ההליך. בכל תיק גירושין יש גורמים רבים נוספים שיש לקחת בחשבון, לפני קבלת החלטות.

* עו"ד דן מלכיאלי ועו"ד איתן שלו סולקין, מתמחים בדיני משפחה וירושה, בניהול תיקי גירושין ובהכנת הסכמי ממון והסכמי גירושין
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי

ליצירת קשר עם מלכיאלי-שלו-פנקס דיני משפחה וירושה
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
הסכם גירושין הליכי גירושין גירושין בבית דין רבני
עו"ד איתן שלו סולקין ועו"ד דן מלכיאלי

קבע פגישה עם
עו"ד איתן שלו סולקין ועו"ד דן מלכיאלי

עו''ד מגשר ונוטריון דן מלכיאלי, עו''ד ומגשר איתן שלו סולקין ועו''ד צחי פנקס הם שלושה שותפים בעלי שנות ניסיון רבות...

לפרופיל המלא