open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          דיני משפחה - העתיד כבר כאן

          בשנים האחרונות, התרחשו שתי מהפכות משמעותיות בדיני המשפחה בישראל. מהפכה חקיקתית: חוק המחייב את הצדדים לעבור גישור לפני גירושין. ומהפכה פסיקתית: "הלכת המזונות" החדשנית שניתנה בעליון. כל מה שחשוב לדעת

          דיני משפחה - העתיד כבר כאן

          בשנים האחרונות, חלו מספר שינויים מהותיים בדיני המשפחה בישראל: שינויים חקיקתיים ושינויים בגישת ביהמ"ש, שבאו לידי ביטוי בפסיקות מהפכניות. על אף שעדיין מוקדם לאמוד את השלכות התועלת/ הנזק של השינויים האלה, אין ספק כי השפעת השינויים כבר מחלחלת גם בקרב הציבור הרחב.

          כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה והלכת המזונות שניתנה בביהמ"ש העליון הם השינויים המהותיים ביותר בשנים האחרונות בתחום דיני המשפחה

          השינויים המהותיים בדיני משפחה

          ניתן לומר כי שני השינויים המהותיים ביותר בשנים האחרונות בתחום דיני המשפחה, שהשפיעו בצורה הבולטת ביותר על הציבור הם כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה, תשע"ה -2014) והלכת המזונות שניתנה בביהמ"ש העליון (בע"מ 919/15).

          כיוון שהפגישה הראשונה עם המגשר היא פגישת חובה של בני הזוג, הרי שהחוק למעשה מאלץ מעט את הצדדים להרהר שוב, לפני שהם מקבלים החלטה הרת גורל כגירושין

          החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה: יתרונות וחסרונות

          ביולי 2016, נכנס לתוקף החוק המחייב את בני הזוג המסוכסכים לעבור תהליך גישור (המכונה תהליך מהו"ת - מידע, הערכה ותיאום), לפני הגשת בקשה לפתיחת תיק גירושין בבית הדין לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני.
          לכאורה, מדובר בחוק בעל משמעות חיובית. מכיוון שהפגישה הראשונה עם המגשר היא פגישת חובה, הרי שהחוק למעשה מאלץ מעט את הצדדים להרהר שוב, לפני שהם מקבלים החלטה הרת גורל. בנוסף, מדובר בהליך קצר וזול משמעותית, יחסית להליך המשפטי הממושך.

          עם זאת, בפועל יש ביישום החוק לא מעט חסרונות:
          • מכיוון שרק הפגישה הראשונה היא בגדר חובה, רבים מהזוגות מתייחסים לכך בגדר "משימה שיש לסמן עליה וי" ולא באמת מנצלים את הפגישה כדי לערוך חשבון נפש עמוק.
          • זמן ההמתנה למפגשים הנוספים, לאחר מפגש הגישור הראשון, ארוך מאוד. כתוצאה מכך, מתבזבז זמן יקר, שבו הצדדים עדיין מסוכסכים, מה שכמובן פועל בעיקר לרעת הילדים.
          • לא פעם, משך הזמן הארוך גורם לכך שגם זוגות שמנסים להירתם להליך מעמדה רציונלית ובתום לב, מתייאשים תוך כדי ההליך, ופונים להליך גירושין שלא בהסכמה.
          • לעיתים קרובות, יש לאחד הצדדים אינטרס לנקוט סחבת בהליך הגישור, לצורך השגת מידע נוסף ו/או התשת הצד שכנגד. שוב, הילדים הם הנפגעים העיקריים מהדו-קרב בין הוריהם.
          • העלות המוזלת של הליך הגישור גורמת לא פעם לכך שמי שנתפס כצד החלש במצב שנוצר (לא בהכרח על פי העובדות לאשורן!), ייאות לקבל את הצעת הגישור, על אף שאינה מיטיבה עמו. זאת, רק כי ההליך נמשך פחות זמן וגוזל פחות משאבים, יחסית להליך גירושין "קלאסי".
          • חיסרון משמעותי נוסף של הליך זה נעוץ בעובדה שההליך מתנהל ביחידות סיוע שהוקצו במיוחד לשם כך, ע"י עובדים סוציאליים ולא ע"י עורכי דין או מגשרים. כתוצאה מכך, לא פעם, ההסכם שמושג אינו רחב דיו ואינו "מכסה" נקודות העלולות להוביל לחיכוכים עתידיים, מה שעלול לגרור את ההורים שוב לביהמ"ש בעתיד.

          הלכת המזונות טרם חלחלה נכון להיום לבת הדין הרבניים, שעדיין נוטים לחייב את האב בתשלום המזונות, על פי התפיסה התורנית, לפיה האשה היא ה"חלשה" ועל כן היא זכאית להגנה

          ההשפעה של הלכת המזונות על "מרוץ הסמכויות"

          "הלכת המזונות" של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), לפיה אין להשית את תשלום המזונות באופן אוטומטי על האב, כפי שהיה עד כה, אלא באופן שוויוני יותר בין ההורים, בהתאם לכושר ההשתכרות ולזמני השהייה, היא ללא ספק הלכה מהפכנית. ההלכה משפיעה רבות גם על השיקולים שיש לקחת בחשבון לגבי "מרוץ הסמכויות", בבחירת הערכאה שבה תוגש הבקשה לגירושין. ניתן לומר כי הלכה זו שינתה כל כך את כללי המשחק, עד כי מבחינות רבות לנשים "משתלם" עתה יותר להגיש את תביעת הגירושין בבית הדין הרבני ולא בביהמ"ש (גם אם לא תמיד מהטעמים הנכונים).

          שינוי תפיסתי זה נובע משני מניעים עיקריים:
          • הלכת המזונות שעוגנה לפני כשנה בהליך האזרחי, לגבי קריטריונים שווי ערך בין גבר לאשה, טרם חלחלה (נכון להיום) לבת הדין הרבניים, שעדיין נוטים לחייב את האב בתשלום המזונות, על פי התפיסה התורנית, לפיה האשה היא ה"חלשה" ועל כן היא זכאית להגנה. בהתאם לגישה זו, גם היום נוטים בתי הדין הרבניים לחייב את האב במזונות, גם אם הוא דל אמצעים וגם אם זמני השהייה שלו עם הילדים כמעט זהים לזמני השהייה של האם.
          • ככלל, עד היום נטו בתי המשפט לענייני משפחה לפסוק דמי מזונות גבוהים יותר מאשר בית הדין הרבני. עם זאת, כיום - על אף שכל מקרה עומד לגופו ואין להסיק ממקרה אחד למשנהו - ניתן לראות כי גם הפער הזה מצטמצם באופן משמעותי. זאת, מכיוון שבתי המשפט לענייני משפחה אינם מפרשים את ההלכה החדשה באופן אחיד.

          על אף שהסכם הממון עצמו לא נועד מלכתחילה ליישר הדורים עתידיים באשר לעניינים שאינם ממוניים, זוגות רבים מבקשים לצרף להסכם נספח נוסף, בו יעוגנו נקודות מחלוקת "לא ממוניות" עתידיות אפשריות

          כיצד השפיעו השינויים על הסכמי הממון?

          זוגות רבים, הנמצאים בשלב בחינת האפשרות לחיים משותפים ארוכי טווח, מבינים כיום שניסוח וחתימה על הסכם ממון טרום נישואין, עשוי למנוע מהם מבוכות גלויות וסמויות בעתיד. אולם, גם בתחום זה, ניתן להבחין בשנים האחרונות בשינוי מגמה, הנובע משינוי אורחות חיים, מתפיסת ערך המשפחה באורח שונה, וכמובן, מהמודעות ההולכת וגוברת לשינויי הדין, באשר לזכויות ולמכשולים העשויים לעמוד בפני בני הזוג, אם וכאשר יתגלע ביניהם סכסוך בעתיד. כתוצאה מכך, על אף שהסכם הממון עצמו לא נועד מלכתחילה ליישר הדורים עתידיים, באשר לעניינים שאינם ממוניים, זוגות רבים מבקשים לצרף להסכם נספח נוסף, בו יעוגנו נקודות מחלוקת "לא ממוניות" עתידיות אפשריות.

          כך, למשל: מומלץ מאד לעגן, במעמד ניסוח הסכם הממון ע"י עורך דין, גם נושאים העלולים להפוך לסלעי מחלוקת לאחר הבאת ילדים לעולם. לעיתים קרובות, יועלו סוגיות כגון השפה שבה ידברו בבית; עניין הדת ומשקלה בחיי היום יום; מאפייני התרבות והעוגנים שלפיהם יגדל הזוג את ילדיו; תכיפות ביקורי משפחות בארץ ובחו"ל; מה יש לעשות במקרה שאחד מבני הזוג מקבל הצעת עבודה ממושכת בחו"ל (רילוקיישן) והשני אינו מעוניין להתיק את חייו ואת חיי הילדים וכו'. הניסיון בשנים האחרונות מלמד שתיקי גירושין רבים סובבים סביב מחלוקות בנושאים אלה, ההופכים להרי גורל אף יותר, עבור זוגות שבהם אחד הצדדים אינו יהודי.

          חשוב להדגיש כי הסכם ממון, הכולל נספח המתייחס לסוגיות כגון אלה, אינו פותר את כל הבעיות. שימוש כוחני בסיכום שנערך שנים קודם ותוצאתו המעשית העכשווית היא כיפוף ידיים - לא יועיל לחיי הנישואין ולניהול מיטבי של סכסוך הגירושין. עם זאת, עצם הדיון בסוגיות אלה, מעניק ראייה רחבה יותר, ומאפשר פתח לקו מחשבה שונה בחיי הזוגיות, עוד לפני הגעת המכשולים.

          למעט חילוקי דעות קיצוניים ותגובות מזימתיות בלתי צפויות, מערכת המשפט מנסה לקחת בחשבון את מה שהזוג ראה לנגד עיניו בעת חתימת הסכם טרום הנישואים

          התייחסות ביהמ"ש לנספח ה"לא ממוני" בהסכם הממון

          מבחינה משפטית, הסכם הממון והנספח המהווה חלק בלתי נפרד ממנו (לבקשת הלקוחות) אינם מהווים "הלכה למשה מסיני", בבוא ביהמ"ש לדון במחלוקת. עם זאת, ניתן לשים לב כי למעט חילוקי דעות קיצוניים ותגובות מזימתיות בלתי צפויות, מערכת המשפט מנסה לקחת בחשבון את מה שהזוג ראה לנגד עיניו בעת חתימת ההסכם.מבחינה זו, מהווה הנספח להסכם הממון רכיב נוסף להבנת המצב ע"י הערכאות. לכן, יש בו כדי למזער במידה לא מבוטלת את הסיכון למחלוקת עתידית, על כל השלכותיה.

          לסיכום: תחום דיני המשפחה הוא תחום רחב ודינמי, הנושק לתחומים רבים בחיי היום יום, לרבות: חינוך, חברה ועבודה. התחום משתנה כל הזמן. לכן, לפני כל התנהלות משפטית, מומלץ להיוועץ בעורך דין, שמלבד מקצועיותו המובהקת ויחסו האישי, יהווה עוגן למשפחה במשבר, ויעניק מגוון שירותים נוספים, תחת גלימתו המשפטית, כגון: טיפול בכל הקשור לחינוך, טיפול והדרכה להתנהלות נכונה במצב שנוצר וייעוץ לתכנון כלכלי בתקופת חוסר וודאות.

          * אלתאה שטנקה שמש היא עורכת דין, עוסקת בדיני משפחה ודיני צבא
          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי

          ליצירת קשר עם עו"ד שמש שטנקה אלתאה
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          מזונות גישור בגירושין דיני משפחה
          עו"ד שמש שטנקה אלתאה

          קבע פגישה עם
          עו"ד שמש שטנקה אלתאה

          עו"ד שמש שטנקה אלתאה עומדת בראש משרד עצמאי בוטיקי, בעל שלוחה בעפולה ושלוחה בכפ"ס. צוות המשרד המתמחה בליווי עסקאות נדל"ן...

          לפרופיל המלא