דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם הולכים ברחוב ולפתע מבחינים באדם שיורה בראשו של אדם אחר וגורם למותו. ככל הנראה, רובנו נחשוב שאדם רצח אדם אחר. עתה, נוסיף לאותו תסריט את העובדה כי האדם שנורה נשא על גופו פצצה מתקתקת. מה נחשוב כעת? ההתייחסות לעבירות דומות עשויה להיות מאוד שונה בין מדינות, תרבויות, חברות ודתות שונות. בדרך כלל, ההתייחסות היא תוצר של נורמות חברתיות, מנהגים, מסורות, וכמובן מערכות השלטון ומוסדות אכיפת החוק והמשפט באותה מדינה.
כ-5% מכתבי האישום המוגשים ע"י התביעה בכל שנה בישראל, עוסקים בעבירות המתה. כיצד החברה הישראלית, המחוקק ומערכות אכיפת החוק מתייחסים לעבירות המתה בישראל? בכך נעסוק במאמר זה.
עד לאחרונה (יולי 2019) נחלקו עבירות ההמתה בישראל ל-3 עבירות: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות
רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות
עד לאחרונה (יולי 2019) נחלקו עבירות ההמתה בישראל ל-3 עבירות: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. הגדרת העבירות והחלוקה במדרג ההמתה נקבעו בפקודת החוק הפלילי בשנת 1936, ואומצו לתוך חוק העונשין הישראלי, כפי שהוגדרו בפקודה המנדטורית, מבלי שנעשו בהם עדכונים או שינויים מהותיים.
עבירת הרצח, החמורה מבין עבירות ההמתה, יוחסה לנאשמים רק במקרים בהם ניתן היה להוכיח כי מבצע העבירה התכוון להביא למותו של אדם. העונש שהושת על אדם שביצע רצח היה מאסר עולם
היסוד הנפשי של הנאשם
במדרג עבירות ההמתה שהיה נהוג עד לרפורמה, נקבע ההבדל בין העבירות, על בסיס היסוד הנפשי של האדם שביצע את העבירה. כך, עבירת הרצח, החמורה מבין עבירות ההמתה, יוחסה לנאשמים רק במקרים בהם ניתן היה להוכיח כי מבצע העבירה התכוון להביא למותו של אדם. העונש שהושת על אדם שביצע רצח היה מאסר עולם. בצד האחר של הספקטרום, נמצאה העבירה הקלה מבין עבירות ההמתה, גרימת מוות ברשלנות, שהעונש בצידה 3 שנות מאסר. בכל הטווח, בין רצח לבין גרימת מוות ברשלנות, היתה עבירת ההריגה, שהעונש בגינה היה עד 20 שנות מאסר.
במהלך השנים, בתי המשפט נקטו פעמים רבות לשון ביקורתית, ביחס לנוסח הקיים של עבירות ההמתה. בפסק דין שניתן בשנת 2006, קרא נשיא ביהמ"ש העליון באותה עת, אהרון ברק, לערוך רפורמה בעבירות ההמתה (דנ"פ 1042/04 ביטון נגד מדינת ישראל).
שני עקרונות מרכזיים הנחו את הצוות שמינה משרד המשפטים: היחס המיוחד שיש לתת לקדושת חיי אדם ועקרון האשמה, לפיו לא תוטל אחריות פלילית על אדם, מעבר למידת אשמתו
עבירת הרצח: רחבה מדי (במובן מסוים) וצרה מדי (במובן אחר)
בהמשך לקריאה זו, החליט שר המשפטים באותה עת, פרופ' דניאל פרידמן, למנות צוות בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לבחינת המצב. שני עקרונות מרכזיים הנחו את הצוות: היחס המיוחד שיש לתת לקדושת חיי אדם; ועקרון האשמה, לפיו לא תוטל אחריות פלילית על אדם, מעבר למידת אשמתו. כבר בתחילת הדרך, הסכימו חברי הצוות כי הקושי שמעוררת עבירת הרצח הוא בהיותה רחבה מדי (מצד אחד) וצרה מדי (מצד שני). הצוות סבר כי העבירה בנוסח הישן אינה חלה על מעשים חמורים מאוד, שראוי לתייג אותם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר של עבירות ההמתה; ומצד שני, עבירה זו חלה פעמים רבות על מעשים, שבהתאם למידת חומרתם, לא ראוי להתייחס אליהם כמקרי רצח.
עד לפרופרמה, עונש "מאסר עולם חובה" למי שהורשע ברצח, עונש שכמעט לא ניתן לסטות ממנו, לא אפשר לבתי המשפט גמישות ושיקול דעת, שיאפשרו הכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי
מאסר עולם חובה: אינו הולם את מידת האשמה
בנוגע לעונש "מאסר עולם חובה" למי שהורשע ברצח, עונש שכמעט לא ניתן לסטות ממנו, סברו חברי הצוות כי הוא אינו מאפשר לבתי המשפט גמישות ושיקול דעת, שיאפשרו הכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. לכן, פעמים רבות, עונש זה אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה. באשר לעבירת ההריגה שהיתה נהוגה בזמנו, הצוות חשב כי העבירה רחבה מדי, וכוללת מקרי המתה חמורים ומקרי המתה קלים יחסית, שניתן להגדיר אותם כמקרים של המתה בקלות דעת. הצוות הגיש את מסקנותיו בשנת 2011. לאחר דיונים רבים, בכנסת ובמשרדי הממשלה השונים, חוקק התיקון לחוק העונשין. כאמור, הרפורמה נכנסה לתוקף ביולי 2019.
הרפורמה יצרה קשת רחבה יותר של עבירות המתה: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת
הגדרות חדשות ומדרג שונה לעבירות ההמתה
הרפורמה קבעה הגדרות חדשות ומדרג שונה לעבירות ההמתה, כך שבוטלה עבירת ההריגה ושונתה ההגדרה של עבירת הרצח. הרפורמה יצרה קשת רחבה יותר של עבירות המתה: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת.
רצח בנסיבות מחמירות
עבירת ההמתה החמורה ביותר היא רצח בנסיבות מחמירות. ביחס אליה, נקבע כי העבירה תחול על מקרים בהם התקיים רצח תוך כוונה או אדישות בנסיבות שונות, המנויות בחוק. כך, לדוגמה: רצח על רקע גזעני, רצח במסגרת פעילות של ארגון פשע או טרור, רצח של קטין או חסר ישע בידי האחראי עליו, רצח של עד במשפט פלילי ורצח על רקע "כבוד המשפחה". הרפורמה קבעה כי על עבירות אלה יחול עונש מאסר עולם חובה.
מקרים לדוגמה שחסו עד כה תחת עבירת הריגה "בלבד" ומעתה יסווגו כרצח: אדם שדקר אדם אחר במהלך קטטה וגרם למותו, או אדם שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול וגרם לתאונת דרכים קטלנית
עבירת הרצח
באשר לעבירת הרצח, תיקון החקיקה קובע כי רצח הוא גרימת מותו של אדם בכוונה או באדישות (כלומר: גם במקרים בהם הנאשם היה אדיש או חסר אכפתיות לשאלה האם המעשה שלו עלול לגרום למותו של הקורבן). כך, למשל: אדם שדקר אדם אחר במהלך קטטה וגרם למותו, או אדם שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול וגרם לתאונת דרכים קטלנית. מדובר במקרים שחסו עד כה תחת עבירת הריגה "בלבד" ומעתה יסווגו כרצח. בית המשפט רשאי לקבוע כי העונש במקרים אלה יהיה מאסר עולם (רשאי אך אינו חייב!) או לקצוב את העונש בשנים. בכל מקרה, העונש לא יעלה על 30 שנות מאסר.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
ביחס לעבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, נקבע ברפורמה כי עבירה זו מתייחסת לעבירות המתה (שבעבר הוגדרו אף הן כהריגה), עם נסיבות מקלות שמפחיתות מן האחריות. כך, למשל: המתה תוך חריגה מועטה מהגנה עצמית, המתה שנגרמה במצב של שכרות, המתה לאחר קנטור ואף "המתת חסד" של אדם שסבל ממצב בריאותי קשה, ע"י קרוב משפחתו. העונש על עבירות אלה יעמוד על 20 שנות מאסר, אולם במקרים בהם מדובר בהמתה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בנאשם או בבן משפחתו, העונש שייגזר על הנאשם יהיה 15 שנות מאסר.
תחת עבירת "המתה בקלות דעת" נכללים מקרים של גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, מוות של ילד תוך השגחה רשלנית של הורה ועוד. העונש על עבירה זו יעמוד על 12 שנות מאסר
המתה בקלות דעת
בנוגע להמתה בקלות דעת, מדובר במקרים בהם אדם גרם למותו של אחר, לא מתוך כוונה או אדישות, אלא מתוך קלות דעת. תחת עבירה זו נכללים מקרים של גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, מוות של ילד תוך השגחה רשלנית של הורה ועוד. העונש על עבירה זו יעמוד על 12 שנות מאסר.
בתי המשפט יוכלו מעתה להרשיע אדם ברצח ואף לגזור עליו מאסר עולם גם במקרים בהם לא היתה כוונה מפורשת ומתוכננת להמית
בתי המשפט יוכלו להרשיע אדם ברצח (גם ללא כוונה)
הרפורמה נכנסה לתוקף לאחרונה, ועדיין לא חלף מספיק זמן, כדי לקבוע כיצד השינויים הכלולים ברפורמה ישפיעו על כתבי האישום ועל פסיקות בתי המשפט. עם זאת, כבר עתה ברור כי בתי המשפט יוכלו מעתה להרשיע אדם ברצח ואף לגזור עליו מאסר עולם, גם במקרים בהם לא היתה כוונה מפורשת ומתוכננת להמית; ויתרה מזו, גם במקרים בהם מדובר באדישות. עם זאת, מצד שני, מקרים שנחשבו בעבר כמקרי רצח (למשל: אשה הגורמת למות בן זוגה, לאחר שהתעלל בה משך שנים רבות), ייכנסו תחת עבירת המתה, בנסיבות של אחריות מופחתת. בהתאם לכך, העונש בגינם יהיה עונש מופחת.
לסיכום: רפורמת עבירות ההמתה, שנכנסה לתוקף ביולי 2019, שינתה את ההגדרות של עבירות אלה, וחידדה את המדרג ביניהן. עבירת ההריגה נמחקה לחלוטין מספר החוקים. במקומה, התווספו לעבירת הרצח העבירות הבאות: רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. מוקדם להעריך כיצד שינויים אלה ישפיעו על פסיקת בתי המשפט, אך נראה כי המגמה היא להתאים את מידת האשמה של נאשם בעבירת המתה, למידת האחריות הפלילית שלו בביצוע העבירה.
* משרד עו"ד ליאור שטלצר מתמחה במשפט פלילי, משפט צבאי ומשפט מנהלי. עו"ד שטלצר בעל ניסיון רב בייצוג נאשמים בעבירות המתה ובקיא היטב בדין החדש
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי
