open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          מזונות במשמורת משותפת לבעלי הכנסות נמוכות מעמידים את שני הצדדים במצב מורכב

          לאחר בע"מ 919/15, בתי המשפט מתקשים להתמודד עם הורים במשמורת משותפת המרוויחים משכורות נמוכות. ייתכן שהגיעה השעה להתערבות של המדינה

          עו"ד נורית דגן | | 4
          מזונות במשמורת משותפת לבעלי הכנסות נמוכות מעמידים את שני הצדדים במצב מורכב

          כאשר בני זוג נפרדים חלה חובת הצדדים להמשיך לזון את ילדיהם הקטינים. שאלת המזונות בדרך כלל נדונה במסגרת נפרדת משאר ענייני הגירושין. לרוב שאלת המזונות מעוררת מחלוקות בין הצדדים, גם כאשר הושגו הסכמות ביניהם לגבי נושאים אחרים הנובעים מהפירוד. עניין המזונות הוא כבד משקל. לכן, כאשר דן בית המשפט בנושא המזונות יעמדו לנגד עיניו בראש ובראשונה צורכי הילדים. בין אם יש הורה משמורן ולהורה האחר נקבעים זמני שהות, או שיש משמורת משותפת, סוגיות חינוך הילד, פרנסתו ומילוי צרכיו, נתונות לאחריות שני ההורים.

          על פי המצב שהיה נהוג בפסיקה בעבר, אם לדוגמה אב השתכר 7,000 שקל בחודש ואם השתכרה 18,000 שקל בחודש והשניים החזיקו במשמרות משותפת, האב נדרש לשלם מזונות

          המצב הבלתי שוויוני פגע בטובת הילדים

          בשנתיים האחרונות עמד נושא המזונות במוקד תשומת הלב הציבורית בזכות פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת פלוני (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית). במסגרת הפרשה, נקבעה התייחסות שוויונית בתשלום המזונות להורים שזמני השהות שלהם שווים ומשכורותיהם שוות. לאחר שנים רבות שבהן אבות היו מחויבים בתשלום מזונות ילדיהם הקטינים ללא קשר להכנסת האם, ניתן לראשונה פסק דין מנומק, שקבע כי לאור השינויים החברתיים שחלו במדינת ישראל וערכי הצדק והשוויון, נדרשת התייחסות שוויונית לסוגיית תשלום מזונות הילדים. פסק הדין שינה את המצב הבלתי שוויוני ששרר בעבר והוביל לכך שאבות רבים לא היו יכולים לקיים משק בית עצמאי ונקלעו לחובות.

          על פי המצב שהיה נהוג בפסיקה בעבר, אם לדוגמה אב השתכר 7,000 שקל בחודש ואם השתכרה 18,000 שקל בחודש והשניים החזיקו במשמרות משותפת, האב נדרש לשלם מזונות. כתוצאה מכך, אבות רבים נקלעו לקשיים, ולעיתים אף נרדפו על ידי ההוצאה לפועל, ולא היו יכולים לכלכל את ילדיהם ולספק את כל צורכיהם אף ששהו אצלם מחצית מהזמן. באותו זמן ממש האם חיה ברווחה יחסית ויכולה היתה לספק לילדיה את כל הדרוש להם במחצית הזמן שבו הם שהו אצלה. מובן כי סיטואציה כזאת היא בלתי שוויונית ואיננה צודקת מבחינה מוסרית. ואולם, מעבר לכך היא גם לא משרתת את טובת הילדים, ולא מאפשרת למלא את הצרכים שלהם.

          בין החידושים בפסיקות האחרונות: אם לא יכולה לטעון שאיננה מעוניינת לעבוד והיא מעדיפה לטפל בילדים - היא תיאלץ לצאת לעבודה ולתרום את חלקה לפרנסת ילדיה

          הבנה שגם האם צריכה לעבוד ולתרום את חלקה

          החידוש בפסיקות האחרונות, שנשענות על בע"מ 919/15, הוא בהבנה שגם האם חייבת במזונות הילדים, תוך בחינת פוטנציאל ההשתכרות שלה. האם לא יכולה לטעון שאיננה מעוניינת לעבוד והיא מעדיפה לטפל בילדים, והיא תיאלץ לצאת לעבודה ולתרום את חלקה לפרנסת ילדיה. הדבר נגזר, בין היתר, גם מהדין האישי שחל על הצדדים, המחייב את האם להשתתף לצד האב בתשלום מזונות הילדים מדין צדקה. הכוונה היא למילוי צרכים שהם מעבר לצרכים בסיסיים, כמו חוגים והעשרה, מתנות, נסיעות וכו'.

          הרצון של בתי המשפט הוא לאזן ההכנסות בין בית האב לבית האם, כך שהרווחה הכלכלית בכל בית תהא שווה וכדי למנוע הידרדרות כלכלית של אחד הצדדים, שעלולה לפגוע בטובת הילדים

          רצון לקיים רווחה כלכלית בבית האב והאם

          השיח בדיני משפחה השתנה מאוד בשנים האחרונות גם מבחינה משפטית-נורמטיבית וגם במונחי הוגנות וצדק, וכעת ברור כי גם אימהות חייבות בסיפוק מזונות הילדים שלהן.
          כאשר בתי המשפט בוחנים את גובה המזונות נשאלת השאלה: מה נותר לכל אחד מההורים לאחר תשלום המזונות ולפני תשלום המחציות (הוצאות חד-פעמיות לא קבועות, בין היתר על משקפיים, טיפולי שיניים וכו'). הרצון של בתי המשפט, על פי הרוח המנשבת מכיוון העליון בבע"מ 919/15, הוא לאזן את ההכנסות בין בית האב לבית האם, כך שהרווחה הכלכלית בכל בית תהא שווה, פחות או יותר. השופטים מבינים שאם ייווצר פער בין שני בתי ההורים, אחד הצדדים עלול להפוך לעני, מה שיפגע בסופו של דבר בטובת הילדים.

          כיום אין פתרון ממשי להורים במשמורת משותפת ששכרם נמוך, והם נאלצים להחזיק בשני בתים, ולשאת בהוצאות שכר הדירה וכלכלת הילדים, כאשר הם שוהים עימם

          הבעיה האמיתית נוגעת לזוגות גרושים עניים

          ככל שבני הזוג משתכרים משכורות גבוהות ומחזיקים בזמני שהות שווים במסגרת משמורת משותפת, אין בעיה ממשית: במקרים כאלה יפחיתו בתי המשפט באופן ניכר את תשלום המזונות עד כדי אי העברת מזונות מהורה אחד לשני, כאשר ההוצאות יתחלקו שווה בשווה בין שני ההורים. ואולם, מה קורה כאשר ישנה משמורת משותפת עם זמני שהות שווים, אך שני בני הזוג משתכרים משכורות נמוכות יחסית, וממצים את פוטנציאל ההשתכרות שלהם? במקרים כאלה בתי המשפט מתקשים מאוד בקביעת המזונות, ובלית ברירה נוהגים לקבוע סכומים מופחתים. מצב זה פוגע בילדים, אך קשה מאוד לפתור אותו. כאשר האב לדוגמה מרוויח משכורת נמוכה, ברור כי מזונות שנפסקים לחובתו מכבידים עליו מאוד, שכן עליו לשכור דירה, ולכלכל את ילדיו כאשר הם שוהים עמו, ממשכורת נמוכה.

          לסיכום, סוגיית המזונות - במיוחד בכל הנוגע לזוגות גרושים עניים - היא בעייתית. הלכה למעשה אין כיום פתרון ממשי להורים במשמורת משותפת ששכרם נמוך, והם נאלצים להחזיק בשני בתים, ולשאת בהוצאות שכר הדירה וכלכלת הילדים, כאשר הם שוהים עימם. ייתכן שבסיטואציות כאלה דרושה התערבות של המדינה כדי לקיים שוויון בין הצדדים, למשל בדמות הטבות סוציאליות משמעותיות, שיאפשרו לאותם הורים לקיים משמורת משותפת עם זמני שהות שווים, אך עדיין לחיות בשני בתים נפרדים ולכלכל את ילדיהם.

          * הכותבת מתמחה בדיני משפחה וירושה.

          ליצירת קשר עם נורית דגן עו"ד ומגשרת
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          מזונות הליכי גירושין משמורת משותפת
          עו"ד נורית דגן

          קבע פגישה עם
          עו"ד נורית דגן

          נורית דגן היא עורכת דין מוסמכת, בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם מכללת שערי משפט, וחברה בלשכת עורכי הדין בישראל. עוסקת...

          לפרופיל המלא