פעמים רבות, זוגות המבקשים להיכנס להליך גירושין, מתלבטים היכן כדאי להגיש תביעה לפתיחת הליך גירושין: בית המשפט לענייני משפחה, הפוסק לפי המשפט האזרחי; או שמא בית הדין הרבני או השרעי, הפוסקים (בהתאמה) לפי הדין הדתי העברי והדין האישי המוסלמי.
החוק קובע כי המבחן המכריע במרוץ סמכויות הוא מבחן הזמן. כלומר: מי מבני הזוג שהגיש ראשון את התביעה, יש לו את הזכות להכריע איזו ערכאה תדון בהיבטים השונים של הליכי הגירושין
החוק קובע כי המבחן המכריע במרוץ סמכויות הוא מבחן הזמן. כלומר: מי מבני הזוג שהגיש ראשון את התביעה, יש לו את הזכות להכריע איזו ערכאה תדון בהיבטים השונים של הליכי הגירושין. למעשה, כך נוצר המושג "מרוץ סמכויות". כלומר, מרוץ מי יגיש את תביעתו ראשון וישפיע על הסמכות לדון בתביעה.
להכרעה בשאלה זו יש משמעויות הרות גורל, משום שערכאה אחת עשויה לתת החלטות שייטיבו עם צד אחד, בעוד השנייה תיטיב עם הצד השני לגירושין. הכל תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
האם מרוץ הסמכויות עלול להתרחש גם במקרים שבהם הגירושין מתחילים בהליך יישוב סכסוך? התשובה לכך חיובית, אך יש להסביר זאת לעומק ובהרחבה.
הליכי יישוב סכסוך נעשים במסגרת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שנכנס לתוקף ב-16.07.16 כהוראת שעה. החוק מחייב כל זוג הפונה להליך גירושין לנסות להגיע להסדר, באמצעות הליך דמוי גישור, טרם הגשת כתבי תביעה, הפוגעים ולעיתים ממש משחירים את הצדדים להליך. בחלק מהמקרים, הליך הגישור מייתר את הפנייה לבית המשפט, בבקשה שיכריע בעצמו. ההליך מאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות בעצמם.
פנייה לבית הדין הדתי בשעה שמתנהלים הליכי יישוב סכסוך (גישור בגירושין) יוצרת כפילות סמכויות שבה מוגשים הליכים מקבילים על ידי שני הצדדים
מה קורה כשאחד הצדדים מנסה "לעקוף" את מרוץ הסמכויות?
לעתים, אחד הצדדים מנסה "לעקוף" את מרוץ הסמכויות, שלא בתום לב. כך, למשל: פנייה לבית הדין (הדתי) בשעה שמתנהלים הליכי יישוב סכסוך (הידועים גם בכינוי: גישור גירושין). במקרה זה, בו מוגשים הליכים מקבילים על ידי שני הצדדים, נוצרת כפילות סמכויות. בנקודה זו, נכנס עניין מרוץ הסמכויות.
כך, לדוגמה, באחד המקרים שטופל על ידי הח"מ. בני זוג - נוצרייה ומוסלמי - פתחו בהליך מקדמי ליישוב סכסוך, בבית המשפט לענייני משפחה. בעוד ההליך מתקדם, בשעה שנראה היה כי שני בני הזוג משתפים פעולה בהליך, הבעל הלך והגיש תביעה מקבילה לבית הדין השרעי. זאת, על אף שהוא הגיע למספר פגישות של יישוב הסכסוך. הבעל הסתיר מעיני בית הדין השרעי כי מתקיימים הליכים מקבילים בבית המשפט לענייני משפחה וכי מתנהל הליך ליישוב סכסוך. בית הדין השרעי, שלא ידע על כך, קיבל את התביעה וקבע מועד לדיון ראשון.
לאור התנהלות הבעל, שפעל בחוסר תום לב, הפסיקה האשה את הליך יישוב הסכסוך והגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. בין השאר, האשה טענה בתביעה כי לבית הדין השרעי אין סמכות לדון בתביעת בעלה, משום שההליך החל בבית המשפט לענייני משפחה. היא הגישה בקשה דומה לבית הדין השרעי, בדרישה שלא ידון בתביעה משום שהדבר אינו בסמכותו.
בפועל, נוצר מצב שבו בית הדין כבר קבע מועד לדיון, בעוד בית המשפט לענייני משפחה רק קיבל את התיק ונשאלה השאלה: היכן יש לקיים את ההליך המשפטי, בתביעות ההדדיות של בני הזוג, שלא הצליחו לפתור את המחלוקות ביניהם באמצעות הגישור.
הקאדי שכיהן בדיון קיבל את הטענות וקיבל החלטה חד משמעית כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. זאת, לאור העובדה שהליך הגירושין החל בו
כיצד הוכרעה השאלה בדבר הערכאה שבסמכותה לדון בתביעה?
לאחר שהבקשות שהופנו לשתי הערכאות לא קיבלו מענה במועד, הופיעו האשה וב"כ הח"מ, לדיון שנקבע בבית הדין השרעי. בדיון, האשה העלתה באמצעות הח"מ את הטענה כי לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה להסדר גירושין, משום שההליך כבר החל בבית המשפט לענייני משפחה.
כמו כן, האשה דרשה מבית הדין השרעי למחוק את התביעה שהוגשה לבית הדין על ידי הבעל, בעילה של חוסר סמכות. לשם כך, הצגנו את המועדים של פתיחת הליך יישוב הסכסוך, והראינו כי הם מוקדמים ביחס לתאריך הגשת התביעה לבית הדין. הקאדי שכיהן בדיון קיבל את הטענות וקיבל החלטה חד משמעית כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. זאת, לאור העובדה שהליך הגירושין החל בו (גם אם כהליך הסדר).
הקאדי אף קבע כי הבעל הגיש את תביעתו לבית הדין בחוסר תום לב ועל כן מחק את תביעתו והטיל עליו תשלום הוצאות בית משפט. הנימוק להחלטה היה ברור: מי שפותח ראשון בהליך גירושין בערכאה כלשהי, גם אם מדובר בהליך ליישוב סכסוך, קונה את הסמכות, ויש לו הזכות להגיש ראשון את התביעה לאותה ערכאה, אם הגישור אינו מצליח, ובלבד שיעשה זאת על פי הזמנים והמועדים הקבועים בחוק.
רק עורך דין המתמחה בתחום יוכל לסייע בהכרעה בין הערכאות השונות. כך, למשל: גבר שבגד באשתו יחויב על ידי בית הדין הרבני בתשלום הכתובה ולעתים בפיצויים, בעוד שלבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדרוש תשלום כתובה
האם נכונה הטענה כי הדין הדתי מיטיב עם גברים והדין האזרחי עם נשים?
על אף שיש גרעין אמת בטענה זו, חשוב לזכור כי מדובר בטענה מכלילה ובלתי מדויקת, שיש לסייג אותה. הכל תלוי בנסיבות המקרה: רק עורך דין המתמחה בתחום יוכל לסייע בהכרעה בין הערכאות השונות. כך, למשל: גבר שבגד באשתו, יחויב על ידי בית הדין הרבני בתשלום הכתובה, ולעתים אף בפיצויים, בעוד שלבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות כזו לדרוש תשלום כתובה. לעומת זאת, נשים הפונות לבית המשפט לענייני משפחה, עשויות לגלות שאינן זכאיות לדמי מזונות, אם הן מרוויחות דיין למחייתן.
לסיכום: הליך ליישוב סכסוך הוא חלק מהליך הגירושין. מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך הוא זה שיכול להחליט באיזו ערכאה משפטית להמשיך את הליך הגירושין, אם הליך יישוב הסכסוך אינו מצליח.
** עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב בעלת ניסיון וידע עשיר בדיני משפחה, לרבות גירושין, הסכמי ממון, צוואות, אפוטרופסות ועוד.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
