נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

העליון הכריע: גם שיתוף בפייסבוק עלול להיחשב ללשון הרע

בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט העליון כי גם משתמשים ברשת החברתית שאינם כותבים פוסט בעצמם אלא רק משתפים פוסט של אדם אחר עלולים להיתבע. עשיתם לייק? אתם פטורים

מאת: עו"ד עמיר אושפיז | | 4
העליון הכריע: גם שיתוף בפייסבוק עלול להיחשב ללשון הרע

בית המשפט העליון קבע לאחרונה (רע"א 1239/19 יואל שאול ואח' נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ) כי גם שיתוף תוכן בפייסבוק, כלומר לחיצה על כפתור Share - עלול להיחשב ללשון הרע. מנגד, סימון לייק על פוסט בפייסבוק איננו עונה על יסודות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. בשורות הקרובות נבקש להתייחס לפסק הדין, שעשוי להשפיע על הפעילות של כולנו ברשתות החברתיות ולגרום לנו לנקוט במשנה זהירות, לפני שאנחנו משתפים בהן תוכן.

מה כוללות עובדות פסק הדין?

בני זוג תושבי גבעתיים פרסמו פוסטים בפייסבוק בגנותו של המקומון שלהם. הפרסומים נעשו בעמוד פייסבוק שכותרתו "גבעתיים מחרימה את המקומון". במקביל הם שיתפו פוסט פוגעני של אדם אחר שפורסם בעמוד זה, וסימנו לייק על פוסט אחר שנכתב בו. פסק הדין מתמקד בשאלה האם שיתוף של פוסט, שנכתב על ידי אדם אחר, מגבש עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, והאם סימון של לייק על פוסט שנכתב על ידי אדם אחר ברשת החברתית מהווה לשון הרע.

בתחילה דחה בית המשפט השלום בתל אביב דחהאת התביעה תוך שקבע כי ככלל אין לראות במי ששיתפו פוסט של אדם אחר או סימנו עליו לייק כמי שביצעו בעצמם עוולה של לשון הרע

לאן הוגשה התביעה במקור, ומה נקבע בפסק הדין?

החברה המוציאה לאור את המקומון הגישה את תביעת לשון הרע נגד בני הזוג לבית משפט השלום בתל אביב. בית המשפט דחה את התביעה תוך שקבע כי ככלל אין לראות במי ששיתפו פוסט של אדם אחר או סימנו עליו לייק כמי שביצעו בעצמם עוולה של לשון הרע. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א, ועקב השלכות הרוחב שעשויות להיות לסוגיה התבקש היועץ המשפטי לממשלה למסור את עמדתו בהליך.

היועץ המשפטי לממשלה קבע כי ניתן לתבוע בלשון הרע את מי ששיתף ("הדהד") פוסט עם מידע מכפיש בפייסבוק, אך לא את מי שסימן לייק על פוסט פוגעני של אדם אחר

מה היתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה?

היועץ המשפטי לממשלה קבע, כי ניתן לתבוע בלשון הרע את מי ששיתף ("הדהד") פוסט עם מידע מכפיש בפייסבוק, אך לא את מי שסימן לייק על פוסט פוגעני של אדם אחר. היועץ הדגיש כי עמדתו רלוונטית גם לרשתות חברתיות אחרות.

איך נמשכו ההליכים מכאן?

על החלטת בית משפט השלום הוגש, כאמור, ערעור לבימ"ש מחוזי ת"א. האחרון אימץ את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, וקבע כי ניתן להגיש תביעת לשון הרע רק על פעולת שיתוף, אך לא על סימון לייק. בית המשפט חייב את בני הזוג בתשלום פיצוי של 5,000 שקל.

הנתבעים טענו טענו כי אם ייקבע שפעולת שיתוף עלולה להיחשב לשון הרע, המשתמשים בפייסבוק יהיו חשופים לתביעות בעת ביצוע פעולה "כמעט אקראית", שלא פעם נעשית בהיסח הדעת

מה נטען במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון?

בני הזוג העלו שיקולי מדיניות שונים נגד קביעת בית המשפט. בין היתר, טענו כי אם ייקבע שפעולת שיתוף עלולה להיחשב לשון הרע, המשתמשים בפייסבוק יהיו חשופים לתביעות בעת ביצוע פעולה "כמעט אקראית", שלא פעם נעשית בהיסח הדעת. עוד טענו בני הזוג כי בעניינם, שנוגע במחאה ציבורית כנגד המקומון, מוצדק עוד יותר לקבוע כי השיתוף אינו בגדר לשון הרע. מנגד, המקומון טען כי פסיקת בית המשפט מתבקשת לאור לשון החוק, וכי כל פרשנות אחרת שתינתן לו תהיה בגדר חקיקה שיפוטית.

השופטת ברק-ארז קבעה: "פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה", בפרט כאשר מדובר במשתמש בעל עוקבים רבים

מה קבע בית המשפט העליון במסגרת פסק הדין?

ראשית, השופטת דפנה ברק ארז ציינה, כי נקודת המוצא לדיון המשפטי היא זו אשר הנחתה גם את הערכאות הקודמות, והיא כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט. השופטת ברק-ארז אימצה את פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה, והבחינה בין שיתוף שעולה כדי פרסום לפי חוק איסור לשון הרע, וסימון הלייק שלא ייחשב ללשון הרע.

השופטת ברק-ארז קבעה, כי "פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה", בפרט כאשר מדובר במשתמש בעל עוקבים רבים ובהתאם הוא מגדיל את תפוצתו הפרסום בהרבה באופן שמעצים את הפגיעה בשם הטוב של הנפגע, או לכל הפחות פוגע באותה מידה.

אך מנגד טענה השופטת, "קשה לראות בסימון לייק יצירת 'עותק' של הדברים וחזרה עליהם" הגם שהאלגוריתם של הרשת החברתית מביא לעדכונים של משתמשים נוספים ברשת, אך "אין לומר שהמשתמש עצמו – אשר לא ביקש ליצור עותק של הפרסום המקורי – הוא שחוזר עליו בפני משתמשים אלו, אלא אך משפיע בעקיפין על פעולת האלגוריתם של הרשת החברתית".

מפני אילו סכנות מזהיר בית המשפט בעקבות הכרה בשיתוף כלשון הרע?

בית המשפט מזהיר מפני "תביעות בררניות" שיוגשו דווקא נגד אנשים ספציפיים שישתפו פוסטים - ולא נגד אחרים. עוד מצביעה השופטת על החשש מפני תביעות השתקה שיוגשו כנגד משתפי פוסטים, ומדגישה כי מתן היתר להגשת תביעות על פעולת שיתוף עלול לגרום גם להצפת בתי המשפט בתביעות.

השופטת ברק-ארז קבעה שורה של הקלות למשתפי מידע בפייסבוק, ובכלל זה הקלה בפסיקת פיצויים אם המשתף היה משוכנע באמיתות המידע שמסר או אם נקט צעדים להפסקת השיתוף

 איך מפיג בית המשפט את חששות אלו, ואילו הגנות הוא נותן למשתפי פוסטים?

בית המשפט העליון, החושש מתוצאות פסיקתו, קובע קודם כל כי לבית המשפט מוקנית סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, במקרים של תובעים חסרי תום לב. עוד קובעת השופטת ברק-ארז, כי כאשר נעשה ניצול לרעה של הליכי משפט על בית המשפט לפסוק "הוצאות הולמות".  

השופטת דפנה-ארז מפרטת מספר הגנות למשתפי פוסטים. בין היתר, תחול הגנה אם אדם בוחר לשתף פוסט אך להסתייג מתוכנו. כלומר, משתף אותו כדי להכחיש את תוכנו. הגנות נוספות שיחולו בשינויים המחויבים הן הגנת תום הלב שחלה על מפרסם מידע. מנגד, בהגנת "אמת דיברתי" קיימת, לפי השופטת ברק-ארז, בעייתיות רבה בהקשר של שיתוף פוסטים, מאחר ששיתוף נעשה באופן זריז ודינמי בהתאם לאופי של הרשתות החברתיות, וסוגיה זו עוד תצטרך להיבחן.

השופטת ברק-ארז קובעת שורה של הקלות למשתפי מידע בפייסבוק, ובכלל זה הקלה בפסיקת פיצויים אם המשתף היה משוכנע באמיתות המידע שמסר או אם נקט צעדים להפסקת השיתוף.

לסיכום, פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון קובע, כי שיתוף (Share) של פוסט בפייסבוק עלול להיחשב ללשון הרע. מנגד, סימון לייק איננו עונה על יסודות העוולה. נוסף על כך, למשתף פוסט קיימות על פי פסק הדין הגנות ושורה של הקלות, בין היתר אם פעל בתום לב וביטל את השיתוף.

* הכותב מתמחה, בין היתר, בדיני לשון הרע.

ליצירת קשר עם עו"ד עמיר אושפיז
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת לשון הרע לשון הרע סקירת פסקי דין לשון הרע
עו"ד עמיר אושפיז

קבע פגישה עם
עו"ד עמיר אושפיז

עו"ד עמיר אושפיז, מעניק ייעוץ וליווי משפטי בענייני פשיטת רגל, הוצאה לפועל ודיני עבודה. כל זאת תוך הפגנת כישורי ליטיגציה...

לפרופיל המלא