נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

עובדים זרים בתקופת הקורונה בישראל – ההקלות לעובדים ולמעסיקים

הארכת אשרות שהייה, הקלות בקליטה ובהעסקה, מדיניות היעדר אכיפה, אפשרות להעסקה ללא היתר – על שינויי המדיניות שהנהיג משרד הפנים לגבי העסקת עובדים זרים בעקבות משבר הקורונה

מאת: עו"ד יהושוע פקס | | 3
עובדים זרים בתקופת הקורונה בישראל – ההקלות לעובדים ולמעסיקים

הנסיבות שנוצרו בישראל והמציאות החדשה שהתהוותה בצל משבר הקורונה הולידו צרכים להגדרה מחדש של מדיניות ההעסקה של עובדים זרים בישראל. המשבר הנוכחי הביא עימו שורת הקלות מיטיבה עם העובדים ועם מעסיקיהם וחשוב להכירן.

המציאות החדשה יצרה מאפיינים חדשים שלאורם נקבעו שינויי המדיניות בנוגע להעסקת עובדים זרים בישראל. ניתן לבודד ולהדגיש מספר מאפייני מציאות מרכזיים המהווים את הרקע לשינויי מדיניות אלה, הכוללים בעיקר הקלות בקליטה, העסקה ושהייה של עובדים זרים:

בבתי אבות ובמוסדות שיקומיים נוצר מחסור בידיים עובדות. עקב כך ולאור העובדה שהפעילות בענפי הבנייה והחקלאות המשיכה כרגיל גם בימי הסגר, העובדים הזרים הפכו ל"מצרך מבוקש"

צורך גובר בעובדים זרים

רבים מהעובדים הזרים שנסעו לחגוג את ראש השנה במדינת מוצאם לא יכלו לשוב ארצה עקב מגיפת הקורונה וההגבלות שהוטלו על הציבור. במקביל, בבתי אבות ובמוסדות שיקומיים נוצר מחסור בידיים עובדות. עקב כך ולאור העובדה שהפעילות בענפי הבנייה והחקלאות המשיכה כרגיל גם בימי הסגר, העובדים הזרים הפכו ל"מצרך מבוקש".

בשל סגירת השמיים, עובדים זרים שתמה תקופת העסקתם נשארו "תקועים" בישראל ללא מעש. בנוסף, נראתה מצוקה כלכלית הולכת וגוברת בקרב העובדים הזרים

העובדים הזרים "נתקעו בישראל" או פוטרו

בשל סגירת השמיים, עובדים זרים שתמה תקופת העסקתם נשארו "תקועים" בישראל ללא מעש. בנוסף, נראתה מצוקה כלכלית הולכת וגוברת בקרב העובדים הזרים. מגיפת הקורונה הביאה למשבר כלכלי שעודו הולך ומתגבש וזה לא פסח על האוכלוסיה המוחלשת של העובדים הזרים בישראל. חלקם פוטרו ואין להם בהכרח זכויות של עובדים בחל"ת. עובדה זו לצד העובדה שמלכתחילה מצבם הכלכלי של העובדים הזרים איננו יציב, היא מתכונת ליצירת מצוקה כלכלית הולכת וגוברת.

העובדים הזרים חויבו להישאר כל העת במקום ההעסקה - למשל, בית המטופל הסיעודי - ובכך נגזל מהם יום המנוחה השבועי המגיע להם

הצורך בשמירה ובהגנה על זכויות העובדים הזרים

עובדים זרים אמנם הפכו למבוקשים בישראל ונהנים מהקלות במדיניות העסקתם, אך לצד זאת זכויותיהם עשויות להיפגע. הדוגמה הקלאסית היא שלילת יום המנוחה השבועי שלהם. הנחיות משרד הבריאות אוסרות על יציאה מהבית, ודאי של אנשים הבאים במגע עם הקשישים ובעלי מחלות רקע המשתייכים לקבוצות הסיכון. על כן, העובדים הזרים חויבו להישאר כל העת במקום ההעסקה (למשל, בית המטופל הסיעודי) ונגזל מהם יום המנוחה השבועי המגיע להם. כל ההשלכות הנ"ל ואחרות גררו התפתחויות הנוגעות לזכויות עובדים, אשרות ואף דרישות חוקיות הנוגעות לעובדים הזרים.

הממשלה הורתה על הארכה אוטומטית, ללא צורך בהגשת בקשה וללא צורך בהתייצבות בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, של אשרות שהייה של עובדים זרים המחזיקים ויזת עבודה

שינויי המדיניות בהעסקת עובדים זרים בימי הקורונה

הארכת אשרות שהייה באופן אוטומטי - הממשלה הורתה על הארכה אוטומטית, ללא צורך בהגשת בקשה וללא צורך בהתייצבות בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה של אשרות שהייה של עובדים זרים המחזיקים ויזת עבודה (אשרה מסוג ב/1) בענפי סיעוד וחקלאות וכן שפים ומומחים, שתוקף האשרה שבידם פג תוקף החל מיום 13/3/202. ההארכה היא עד ליום 30/06/2020.

שמירה על מכסת היתר ההעסקה - עוד נקבע לגבי מעסיקים ישראלים שבידם היתר להעסיק עובדים פלסטינים בענפים שלא הוגדרו חיוניים, כי תישמר להם מכסת ההיתר שעמדה לרשותם נכון ליום הטלת הסגר על הרשות הפלסטינית (18.03.2020) והיא לא תבוטל ולא תופחת בשל אי מימוש בתקופת הסגר.

מדיניות לשמירת זכויות של העובדים הזרים - בין היתר נקבעו הכללים הבאים לשם הבטחת זכויות העובדים הזרים:

1. לאור שלילת יום המנוחה השבועי מהעובד הזר העוסק בסיעוד, נקבע כי עובד שיידרש לעבוד ביום המנוחה השבועית שלו, זכאי לקבל שכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל. אם העובד יממש את המנוחה השבועית בבית המטופל (כלומר ישהה בבית המטופל מבלי לעבוד) הוא אינו זכאי לתשלום נוסף.

2. קבלת גמלת סיעוד בכסף בתקופת בידוד: במקרים מסוימים יכול העובד הזר לבקש להמיר את שעות הטיפול האישי שניתנות במסגרת גמלת סיעוד בתשלום כספי.

ביטול כללים, שינוי הנחיות וקביעת הקלות בכל הנוגע להעסקה של עובדים זרים, מבחינת היתרים, קליטה, ניוד, הלנה ואישור העסקה, הם מההקלות שהונהגו במשרד הפנים עקב הקורונה. למדיניות זו ביטויים רבים וכדאי למנותם לפי ענפי התעסוקה השונים:

נקבע כי למשך תקופת הקורונה ניתן לאפשר את קליטתם/הארכת רשיונם של עובדי סיעוד זרים השוהים בישראל פחות מ-51 חודשים, גם אם לא היו רשומים אצל מעסיק למעלה מ-90 יום

עובדים זרים בסיעוד בתקופת הקורונה

1. ישנו פרסום רשמי של משרד הפנים לפיו, לא תהיה אכיפה של איסור שהייה ו/או העסקה של שוהים בלתי חוקיים. אמנם אין חוק המתיר את אלה, אבל בהחלט יש אמירה מפורשת של "מדיניות עצימת עיניים", במסגרתה לא יאותרו עובדים זרים ללא היתר בתוקף, ולא תתבצע אכיפה והרחקה של עובדים זרים ללא אשרה בתקופה זו.

2. נקבעו הקלות בקליטה או הארכת רשיון של עובד זר, לפיהן מטופלים סיעודיים המעוניינים להעסיק עובד זר שכבר שוהה בישראל וטרם סיים את 63 חודשי השהות בה, יורשו לעשות כן.

3. ביטול הכלל לפיו אין לאפשר לעובד זר להירשם לעבודה אצל מטופל סיעודי, אם העובד שהה בישראל למשך 90 ימים כשהוא איננו מועסק כדין. אם היעדר ההעסקה כדין הוא ללא סיבה מוצדקת, קליטתו לא תתאפשר. בשל הקורונה בוטל כלל זה ותחתיו נקבע כי למשך תקופת משבר הקורונה ניתן לאפשר, בנסיבות העניין, את קליטתם/הארכת רישיונם של עובדי סיעוד זרים השוהים בישראל פחות מ-51 חודשים, גם אם לא היו רשומים אצל מעסיק למעלה מ-90 יום.

4. הוכרז על הליך מהיר של בקשות לקבלת היתר או להארכת היתר העסקה. בקשות שיוגשו באמצעות לשכה מורשית יאושרו בהליך מהיר, גם אם העובד המבוקש שהה בישראל מעל 90 יום ללא מעסיק כדין, וזאת בכפוף לעמידת הבקשה בשאר הכללים הרגילים, ובתנאי שלא נמצאו נסיבות מיוחדות המצדיקות סירוב לבקשה.

5. בימי הטרום קורונה היה כלל שנאכף בקפידה, לפיו, עובד זר שסיים לפחות 51 חודשים של שהייה בישראל אינו רשאי להתחיל עבודה אצל מעסיק חדש, אלא כמחליף זמני של עובד זר קבוע שיצא לחופשה בחו"ל, ורק עד לסופה. תחת כלל זה נקבעה מדיניות המאפשרת העסקת למטופלים סיעודיים בעלי היתרים פנויים להעסיק עובד זר קבוע כמחליף, גם אם עבר את תקופת השהות המצוינת. שינוי מדיניות זה נובע מהצורך שהתעורר במחליפים לעובדים זרים ש"נתקעו" בחו"ל.

על הקבלנים המעסיקים הוטלו דרישות להיערך להלנה ראויה של העובדים, לרבות תשתית הלנה נאותה, תנאים סניטריים הולמים, מערך הסעדה, מערך של הסעות ומערך אבטחה

עובדים זרים בענף הבנייה בתקופת הקורונה

גם בענף הבנייה נקבעו כללים שכדאי להכיר לגבי העסקת עובדים זרים ובכלל, החל במדיניות היעדר האכיפה של איסור שהיית/העסקת שב"חים וכלה בשינויי המדיניות הבאים:

1. מאחר שענף הבנייה ממשיך לעבוד במתכונת מלאה גם בתקופת הסגר ובשל הצורך בידיים עובדות (עובדים שלא שבו מחו"ל טרם ההתפרצות לצד עובדים השוהים בבידוד) הותרה לינת עובדים פלסטינים בשטח ישראל החל מה-22.3.20 לפרק זמן של חודשיים או עד לשינוי המצב.

היתר זה נקרא "היתר קורונה" שמתקבל לאחר בקשה רשמית של מעסיק ישראלי לגבי פלסטינים בעלי היתרי עבודה תקפים בישראל. לאחר קבלת ההיתר אסור לעובדים לשוב לשטחי הרשות הפלסטינית, ואם יעשו כן, לא יורשו לשוב לעבודה בשטחי ישראל עד חלוף תקופת משבר הקורונה.

2. שמירת זכויות העובדים בענף הבנייה - בשל הלנת העובדים בענף הבנייה ולאור האיסור המוטל עליהם לשוב לביתם, מוטלות על הקבלנים המעסיקים דרישות להיערך להלנה ראויה של העובדים, לרבות, תשתית הלנה נאותה, תנאים סניטריים הולמים, מערך הסעדה, מערך של הסעות ומערך אבטחה.

הקלה לעובדים בחקלאות היא ביטול הכלל המגביל את גילאי העובדים הרשאים להיכנס לישראל לעבודה בחקלאות. עתה מותרת כניסת עובדים בכל גיל לבעלי היתרי עבודה בתוקף

עובדים זרים בחקלאות בתקופת הקורונה

1.כניסה לעובדים פלסטינים -  נקבע כי תאושר כניסתם של עובדים פלסטינים בעלי אישור עבודה בישראל אל המדינה לשם עבודה בחקלאות בתנאי שהמעסיק ימצא פתרון לינה ראוי לעובד למשך חודש בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אפשרות הכניסה היא חד פעמית, כך שעובד שיעזוב את ישראל וישוב לרשות לא יכול לשוב בשנית לעבוד כאן.

2. ביטול הגבלת הגיל - הקלה נוספת לעובדים בחקלאות היא ביטול הכלל המגביל את גילאי העובדים הרשאים להיכנס לישראל לעבודה בחקלאות. תחת זאת מותרת כניסת עובדים בכל גיל לבעלי היתרי עבודה בתוקף.

3. הקלות בניוד עובדי חקלאות זרים - בהקשר זה בוטל הכלל לפיו ניתן לנייד עובדים זרים בחקלאות רק בין חקלאים שהם בעלי היתרים להסקת עובדים זרים בתוקף. במקום זאת נקבע כלל המאפשר בתקופת המשבר לנייד עובדים זרים גם לחקלאים ללא היתרים בנסיבות מסוימות.

בהקשר ניוד נקבעה הקלה נוספת, שעה שבוטלה דרישת אישור ניוד בין יישובים טרם העסקה, כך: טרם המשבר, ניוד עובדים זרים בין ישובים חקלאיים שונים חייב הגשת טופס בקשה לניוד ‏ללשכת שירות למעסיקים. רק לאחר קליטת הבקשה ואישורה, רשאי היה החקלאי לקלוט את העובד הזר ולהתחיל להעסיקו. בתקופת הסגר החקלאי ‏הקולט יוכל מיד להתחיל ‏להעסיק ‏את ‏העובד ‏הזר ואין הוא נדרש לחכות עד לקבלת ‏אישור ‏הרשות‏ בכתב. ‏

הקלה נוספת הנוגעת לתקופת הניוד: עד כה בנוגע לניוד ‏בין ‏חקלאים‏ מיישובים שונים, תקופת הניוד המינימלית היא ל-30 יום. בעת הזו, נקבעה הקלה, לפיה ניתן לנייד עובד זר ‏בין ‏חקלאים‏ ביישובים שונים גם לתקופה קצרה יותר.

לסיכום, צורך גובר בעובדים זרים, שחלקם נותרו ללא תעסוקה, לצד מצוקה כלכלית והרעה בתנאי ההעסקה, הם חלק מהשפעות משבר הקורונה בישראל. מצב עניינים זה הוביל לשינויי מדיניות בכל הנוגע לקליטה, העסקה, ניוד והלנה של העובדים הזרים בארץ - שינויים שמקלים הן על העובדים והן על מעסיקיהם.

* עו״ד יהושוע פקס עוסק בייעוץ וייצוג משפטי בכל הקשור להגירה לישראל, דיני עבודה ומשפט מנהלי

סייעה בהכנת הכתבה עו"ד נוגה (נגוהה) שפרלינג, כתבת זאפ משפטי

ליצירת קשר עם משרד עו"ד כהן, דקר, פקס, ברוש
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
זכויות עובדים זרים העסקת עובדים זרים דיני עבודה
עו"ד יהושוע פקס

קבע פגישה עם
עו"ד יהושוע פקס

עו"ד יהושע פקס, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2009, שותף במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש - בוגר תואר ראשון בחינוך...

לפרופיל המלא