נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

חוק בתי המשפט: אבן היסוד של מערכת המשפט

היחסים בין הערכאות השונות בישראל מוסדרים במסגרת חוק בתי המשפט. מהם סכומי התביעה המקסימליים בכל ערכאה וכיצד ניתן להתמנות לעליון מבלי להיות עו"ד? התשובות לפניכם

מאת: עו"ד עמוס פריד | | 4
חוק בתי המשפט: אבן היסוד של מערכת המשפט

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") הינו דבר חקיקה ראשון במעלה בחשיבותו. על פי חוק זה מתמנים שופטים ורשמים, נקבעות סמכויותיהם של מרבית בתי המשפט בישראל, מוסדרים היחסים בין ערכאות שיפוטיות שונות ואפילו קבועים הסדרי ביטחון מצד אנשי משמר בתי המשפט.

רוב רובם של המשפטים בארץ מתנהלים בבתי משפט השלום המוסמכים לדון תביעות אזרחיות של עד 2.5 מיליון שקל ותביעות בדבר חזקה ושימוש במקרקעין וחלוקתם

מהם בתי המשפט השונים בישראל?

פרק א' לחוק בתי המשפט מפרט את שלוש הערכאות המרכזיות:

בית המשפט העליון - בראש הפירמידה ניצב בית המשפט העליון וכבר בחוק-יסוד: השפיטה נקבע שהוא ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים. בנוסף, בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) ובתור שכזה מוסמך לפעול כמעין ערכאת-על החולשת על כלל הרשויות במדינה.

בית המשפט המחוזי - מתחת לעליון נמצאים בתי המשפט המחוזיים ונכון להיום ישנם שישה כאלה ברחבי הארץ – מחוז הצפון (היושב בנצרת עילית), מחוז חיפה, מחוז תל אביב, מחוז המרכז (היושב בלוד), מחוז ירושלים ומחוז הדרום (היושב בבאר שבע).

בתי משפט מחוזיים מוסמכים לדון בעבירות שעונשן מוות או מאסר מעל שבע שנים; ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות של בתי משפט שלום ובתי משפט המקבילים להם כגון בתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט לעניינים מקומיים, בתי משפט לתעבורה, בתי משפט לנוער וכו'; תביעות אזרחיות הנוגעות למקרקעין או שסכומן עולה על 2.5 מיליון שקל ועוד.

ככלל, לבית משפט מחוזי מוענקת "סמכות שיורית", כלומר – הסמכות  לדון בכל עניין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר. מאז שנת 2000, בתי משפט מחוזיים משמשים גם כבתי משפט לעניינים מנהליים הדנים בעתירות, תובענות וערעורים מנהליים מסוגים שונים בקשר לרשויות המדינה.

בית משפט השלום - רוב רובם של המשפטים בארץ מתנהלים בבתי משפט השלום המוסמכים לדון תביעות אזרחיות של עד 2.5 מיליון שקל ותביעות בדבר חזקה ושימוש במקרקעין וחלוקתם. במישור הפלילי, בית משפט השלום יכול לדון בעבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים (עם חריגים מסוימים). עם זאת, כל תיקי "מעצר ימים" מתנהלים בשלום בלי קשר לחומרת העבירה.

כאמור, במקביל לבית משפט השלום קיימים בתי משפט ייעודיים שונים כמו בית משפט לעניינים מקומיים הדן אך ורק בעבירות בנייה, עבירות לפי פקודת העיריות וחוקי עזר למיניהם, עבירות על חוק רישוי עסקים ועוד כיו"ב.

לבסוף, חוק בתי המשפט עוסק בבית משפט לתביעות קטנות, שהינו ערכאה מיוחדת במינה הדנה אך ורק בתביעות אזרחיות של יחידים לתשלום סכום שאינו עולה כיום על 34,000 שקל, ובעניינים צרכנים שונים כמו תביעה להחלפת מצרך או תיקונו, או ביטול עיסקה כששוויים עד הסכום הנ"ל. בתי משפט אלה אינם כפופים לדיני הראיות ולסדרי הדין המקובלים כי אם "יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". במקביל, הפונה לערכאה זו בדרך כלל נאלץ לייצג את עצמו ולא באמעצות עו"ד אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.

כאשר צד בהליך מבקש להעביר הליך מסוים מבית משפט שלום אחד לבית משפט שלום אחר באותו אזור (למשל מתל אביב לפתח תקווה) רשאי נשיא בית משפט השלום בו הוגש התיק להיעתר לבקשה

בחירת הערכאה הנכונה

לעתים קורה שענין מובא לפני בית משפט מסוים ובמוקדם או במאוחר מתברר שזוהי הערכאה הלא-נכונה ואף נטולת סמכות לדון בתיק. כך למשל, כאשר בבית משפט השלום מוגשת תביעה אזרחית של אדם נגד בני משפחה מקרבה ראשונה. מיד עם היוודע הדבר, אסור לאותו בית משפט לעסוק בתביעה מפאת חוסר סמכות עניינית ובפועל דינה דחייה על הסף. ואולם בפועל, החוק מורה על העברת הענין לבית המשפט הנכון (בדוגמה לעיל – בית משפט לענייני משפחה) אך זאת בתנאי ש"בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד".

כאשר צד בהליך מבקש להעביר הליך מסוים מבית משפט שלום אחד לבית משפט שלום אחר באותו אזור (למשל מתל אביב לפתח תקווה) רשאי נשיא בית משפט השלום בו הוגש התיק להיעתר לבקשה. במקרה שמבוקש להעביר את התיק למקום אחר לגמרי (כמו מחיפה לירושלים), אזי רק נשיא בית המשפט העליון מוסמך להחליט על כך.

לא כל משפט מסתיים ב"פסק דין" ולכן יש לבחון בדייקנות: האם ההחלטה הנדונה מסיימת את ההליך אם לאו? כשהתשובה שלילית, זוהי רק "החלטה אחרת" שהערעור עליה רק ברשות בית המשפט

מה לגבי ערעורים?

ככלל, פסקי דין בערכאה ראשונה ניתנים לערעור בזכות בפני הערכאה שמעליה, כך שפסק דין של השלום יישמע בפני בית המשפט המחוזי ופסק דין של המחוזי יידון בפני בית המשפט העליון. לעומת זאת, כאשר עוסקים בפסק דין בערעור או החלטה אחרת בענין אזרחי, הערעור רק ברשות.

מהי "החלטה אחרת"? על שאלה סבוכה זו נשתברו קולמוסים רבים והאבחנות כאן קריטיות ביותר. על אף שהחוק עצמו אינו מגדיר מהי בדיוק, בפשטות אפשר לטעון ש"החלטה אחרת" היא כל החלטה שאינה פסק דין. ואולם, לא כל משפט מסתיים בכתב הנושא את הכותרת "פסק דין" ולכן יש לבחון בדייקנות: האם ההחלטה הנדונה מסיימת את ההליך אם לאו? כשהתשובה שלילית, זוהי רק "החלטה אחרת" שהערעור עליה רק ברשות בית המשפט.

הנה לכם דוגמה: בקשה לסילוק תביעה על הסף שנדחית אינה אלא "החלטה אחרת" הטעונה רשות כדי לערער עליה. מנגד, החלטה המקבלת את הבקשה למחיקת תביעה בפועל, מסיימת את ההליך כולו ולכן הערעור עליה בזכות.

היה והצדדים מצליחים לסיים את הסכסוך בהסדר גישור, בית המשפט מאשר את ההסדר ונותן לו תוקף של פסק דין

פשרה, גישור ובוררות

השופטים בישראל רוחשים כבוד גדול לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, הקובע לאמור: "בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה". משמעות הדבר היא כי בכל שלב במהלך ניהול המשפט, רשאיים הצדדים בתיק להסמיך את השופט לפסוק בדרך שלדעתו הם עצמם היו אמורים להתפשר אחד עם השני.

כיוון שבדרך כלל, בית המשפט אינו מנמק את החלטתו בפשרה אלא רושם רק את השורה התחתונה, כמעט בלתי אפשרי לערער עליה. הרי איך בדיוק הגיע השופט למסקנתו הסופית נשארת בגדר תעלומה ולכן אין מקום להשיג על הדרך בה הפעיל את שיקול דעתו.

נוהג נוסף האהוב במיוחד על המערכת היא להפנות את בעלי הדין להליך של גישור המתנהל באמצעות מגשר החותר להביא את הצדדים להסכמה משותפת ליישוב הסכסוך ביניהם. ההליך וולונטרי לגמרי ובכל רגע נתון אפשר להפסיק את הגישור ולהחזיר את התיק לבית המשפט.

על מנת לתמרץ את הצדדים לסיים את המשפט בדרך זו דווקא, כאשר נגמר ההליך בהסדר גישור, מוחזרת אגרת התביעה ששולמה עם פתיחת התיק. כמו כן, ניהול הגישור נשאר חסוי לחלוטין ואסור לחשוף שום פרט ממנו בפני השופט הדן בתיק. היה והצדדים מצליחים לסיים את הסכסוך בהסדר גישור, בית המשפט מאשר את ההסדר ונותן לו תוקף של פסק דין.

אפשרות נוספת לסיים את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט הינה על דרך בוררות, אם כי גם זאת – רק בהסכמת הצדדים. ההבדל כאן הוא שבורר מכריע סופית במחלוקת ואילו מגשר רשאי רק להציע לבעלי הדין הסדרי פשרה, שזכותם לקבל או לדחות כראות עיניהם.

יש ערכאות שיפוטיות הפועלות תחת מסגרות חוק אחרות, כגון בתי דין דתיים (רבניים, שרעיים וכו'), בתי דין לעבודה, בתי דין ובתי משפט צבאיים, ערכאות מנהליות ועוד

מי כשיר להתמנות כשופט בישראל?

תנאי סף ראשוני הוא כי רק אזרח ישראלי כשיר לכהן כשופט. כדי להתמנות לבית משפט השלום צריך להיות בעל רשיון עורך דין עם חמש שנות עיסוק בעריכת דין, בהוראת משפטים במוסד להשכלה גבוהה או במילוי תפקיד שיפוטי או משפטי בשירות המדינה.

לבית המשפט המחוזי אפשר להגיע אחרי ארבע שנות כהונה כשופט בית משפט שלום או שבע שנים בעיסוקים השונים כמפורט לעיל לגבי שופט שלום. להיות שופט בבית המשפט העליון דרושות חמש שנות כהונה כשופט מחוזי או עשר שנים במילוי התפקידים האחרים. באופן חריג, די בהיותך "משפטאי מובהק" להתמנות כשופט עליון גם בלי למלא אחר אף אחד מיתר התנאים המחייבים במינוי שופטי שלום ומחוזי.

לסיכום, כפי שראינו, חוק בתי המשפט מסדיר את היסודות החיוניים לניהול תקין של מערכת המשפט. עם זאת, יש ערכאות שיפוטיות הפועלות תחת מסגרות חוק אחרות, כגון בתי דין דתיים (רבניים, שרעיים וכו'), בתי דין לעבודה, בתי דין ובתי משפט צבאיים, ערכאות מנהליות למיניהן ועוד. הכרה מלאה בסמכויות הערכאות השונות במדינה ותפקידיהן הייעודיים היא אבן יסוד בעבודה מקצועית של כל עורך דין העוסק בתחום חשוב זה.

* עו"ד עמוס פריד מתמחה במשפט חוקתי ומנהלי, בתחום הפלילי ובליטיגציה אזרחית

** צילומים באדיבות ויקימדיה: למעלה, בית המשפט העליון/ צילום: אסתר ענבר. למטה, היכל המשפט תל אביב (המבנה הישן) מימין, בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי/ צילום: Sambach

ליצירת קשר עם א. עמוס פריד - משרד עו"ד
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
בית משפט שלום שופטים ושיפוט מערכת המשפט בישראל
עו"ד עמוס פריד

קבע פגישה עם
עו"ד עמוס פריד

משרדו של עו"ד פריד עמוס אשר שוכן בלב שכונת רחביה בירושלים, עוסק במגוון תחומים משפטיים: תביעות אזרחיות, ייצוג פלילי, עסקאות...

לפרופיל המלא