נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

פגיעה בהולכי רגל במעבר חצייה: מהעבירות הקשות בתאונות הדרכים

בתי המשפט נוטים להחמיר עם נהגים שפוגעים בהולכי רגל ולהטיל עליהם עונשי פסילה ממושכים ואף לשלוח אותם למאסר. מתי נהג יכול להיחלץ מאשמה ואילו נסיבות עשויות לשחק לטובתו

מאת: עו"ד אמנון בן נעים | | 4
פגיעה בהולכי רגל במעבר חצייה: מהעבירות הקשות בתאונות הדרכים

פגיעה בהולך רגל במעבר החצייה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בתחום תאונות הדרכים. בתי המשפט מתייחסים לעבירה זו בחומרה יתרה ומטילים על נהגים עונשי פסילה לחודשים ארוכים, ובמקרים מסוימים אף שולחים נהגים למאסר. לפי נתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כשליש מההרוגים בתאונות דרכים בישראל הם הולכי רגל, כאשר מרביתם ילדים וקשישים. בנוסף, שליש מהולכי הרגל שמעורבים בתאונות נפגעים במעבר החצייה.

חרף האופי הקטלני של תאונות אלו והנטייה הטבעית של בתי המשפט להחמיר עם נהגים פוגעים, לא תמיד מדובר בסוף פסוק. לעיתים קיימות נסיבות שבהן הנהג עשוי להיות מזוכה או לזכות להקלה משמעותית בעונש. מהן אותן נסיבות וכיצד יכול ייצוג משפטי של עורך דין מנוסה לסייע לנהג המעורב בתאונה עם הולך רגל? על שאלות אלו ואחרות נבקש להשיב בשורות הקרובות. בין היתר, נציג את תקנות התעבורה הרלוונטיות לתאונות אלו ונספק דוגמאות לתאונות כאלו שנדונו בפסיקה.

על פי התקנות, על הולך הרגל לחצות את הכביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר, ולא להתעכב שלא לצורך

אחריות מוגברת לנהג אך גם להולך הרגל

תקנות התעבורה מתייחסות בהרחבה לקונפליקטים בין נהגים והולכי רגל בכביש. מטבע הדברים, התקנות מטילות את רוב האחריות על הנהג, אולם גם הולך הרגל נדרש לנקוט במשנה זהירות ואיננו יכול, למשל, להתעכב בחציית הכביש או להתפרץ אליו.

סעיף 52 לתקנות קובע כי על הנהג להאט את מהירות נסיעתו ובמידת הצורך לעצור כאשר צפויה סכנה לעוברי הדרך, ובמיוחד ליד מעבר חצייה.

סעיף 67 קובע כי נהג שמתקרב למעבר חצייה ומבחין בהולכי רגל שחוצים אותו חייב לאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ולעצור. בנוסף, נהג המתקרב למעבר חצייה חייב להאט ולתת זכות קדימה להולך רגל על המדרכה, אם הוא מתכוון לחצות את הכביש.

לעומת זאת, סעיף 110 לתקנות מתייחס לאחריותו של הולך הרגל וקובע כי הוא לא יכול לחצות כביש, אלא לאחר שנוכח שאפשר לחצות אותו בבטחה. על פי התקנות, על הולך הרגל לחצות את הכביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר, ולא להתעכב שלא לצורך.

סעיף 111 לתקנות קובע כי הולך רגל לא יכול לרדת מהמדרכה מבלי שנקט בזהירות מספקת כאשר רכב מתקרב אליו ממרחק שבו אין ביכולתו לעצור כדי למנוע בזמן תאונה.

במקרה של תאונת פגע וברח, כאשר הנהג נמלט מהמקום ואינו מדווח לרשויות על הפגיעה, הוא עלול לספוג עונש משמעותי שעלול להגיע לעד 14 שנות מאסר

בתי המשפט מחמירים אבל תמיד יש חריגים

התקנות מטילות אחריות, כאמור, גם על נהגים וגם על הולכי רגל. ואולם, בתי המשפט מטילים את רוב המשקל על התנהלות הנהג, הגורם האקטיבי ומחולל הסכנה בדרך. בתי המשפט נוטים להתייחס בחומרה לפגיעות של נהגים בהולכי רגל במעברי חצייה. זאת, מאחר שמעבר החצייה נתפס כמעין "ממלכה של הולך הרגל". כתוצאה מכך, עלול הנהג הפוגע להיות מואשם בנהיגה ברשלנות ומסתכן במאסר ובמספר משמעותי של חודשי פסילה.

במקרה של תאונת פגע וברח, כאשר הנהג נמלט מהמקום ואינו מדווח לרשויות על הפגיעה, הוא עלול לספוג עונש משמעותי שעלול להגיע לעד 14 שנות מאסר. לכן, לקח חשוב לכל מי שמעורב בתאונה הוא תמיד לדווח עליה לרשויות ולעולם לא לנטוש את המקום.

עם זאת, בתי המשפט מפעילים שיקול דעת, ובמקרים קיצוניים שבהם הולך הרגל פועל באופן בלתי צפוי, למשל מתפרץ לכביש, מתעכב בחצייתו מאוד או חוזר על עקבותיו או כאשר קיימים מחדלים קשים בחקירת התאונה – עשוי בית המשפט לזכות את הנהג הפוגע.

הנהגת לא הבחינה בהולך הרגל ופגעה בו, והוא סבל מחבלת ראש קשה ולאחר מספר שעות נפטר. בית המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע את הנהגת בגרימת מוות ברשלנות

תיאור מקרה: הולך הרגל חצה בריצה ובאדום

תאונה שממחישה את החומרה שבה מתייחסים בתי המשפט לתאונות שבהן מעורבים הולכי רגל התרחשה למשל בשדרות גולדה מאיר בירושלים בנובמבר 2016 (גמ"ר 11987-01-18 מדינת ישראל נ' ד.ב.ח). באותו מקרה נסעה הנהגת במהירות של 60 קמ"ש, בעוד המהירות המותרת היתה 50 קמ"ש. באותה עת חצה את מעבר החצייה גבר בשנות החמישים לחייו בריצה, בעוד הרמזור שבמעבר החצייה היה אדום ולנהגת היה רמזור ירוק.

הנהגת לא הבחינה בהולך הרגל ופגעה בו, והוא סבל מחבלת ראש קשה ולאחר מספר שעות נפטר. בית המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע את הנהגת בגרימת מוות ברשלנות וקבע בהכרעת הדין כי "העבירה שבה הורשעה היא מן החמורות בפקודת התעבורה נוכח תוצאתה הקשה". באותו מקרה נגזרו על הנהגת 24 חודשי פסילה ושלושה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. זאת, בין היתר, בהתחשב באשם התורם של הולך הרגל המנוח שחצה באדום ועל רקע מצבה הקשה של הנהגת לאחר התאונה והיעדר הרשעות קודמות.

על פי כתב האישום, נהג קטנוע שהתקרב לצומת לא אפשר להולכת רגל להשלים חצייה בטוחה של מעבר החצייה, פגע בה וגרם לפציעתה

תיאור מקרה: הנהג זוכה מחמת הספק

מקרה אחר, שבו נרשם זיכוי מחמת הספק של נהג, התרחש בפרשת ברכה (ת"ד 9028-08-14 מדינת ישראל נ' ברכה). באותו מקרה שהתרחש בדצמבר 2013 פגע נהג בהולכת רגל שחצתה מעבר חצייה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ובן גוריון ברמת גן. כתוצאה מהפגיעה נגרמה להולכת הרגל חבלה משמעותית בכף הרגל.

בכתב האישום צוין כי הנהג נכנס לצומת כשהרמזור היה אדום, לא האט לפני מעבר החצייה ולא נתן להולכת הרגל זכות קדימה. לעומת זאת, הנהג עצמו הכחיש את המיוחס לו. לטענתו, הוא האט וחצה את הצומת באור ירוק, ורק אז שם לב להולכת הרגל שכמעט "נמרחה" על דופן החלון בצד רכבו.

שופט בית המשפט לתעבורה בתל אביב דן סעדון מתח בהכרעת הדין ביקורת על מחדלי החקירה של המשטרה בתיק, מחדלים שפגעו ביכולתו של הנאשם להביא ראיות להגנתו. הוא הוסיף כי לא כל פגיעה בהולך רגל על מעבר חצייה נובעת בהכרח מרשלנות הנהג הפוגע. בין היתר, תהה השופט מדוע לא נחקר אף עד מקבוצת הולכי רגל שעמדה בסמוך ומדוע לא בוצע שחזור של המקרה. עוד קבע כי לא ברור מה היתה מהירות נסיעתו של הנהג הפוגע וכן התעורר ספק אם הוא נסע באור אדום. על רקע כל אלה, זוכה הנהג מחמת הספק.

בפרשה אחרת (ת"ד 582/09/17 מדינת ישראל נ' אברהם שפי) שוב זוכה מחמת הספק נהג שפגע בהולך רגל. אותו מקרה נגע לתאונת דרכים שהתרחשה בצומת הרחובות קפלן-אבן גבירול בתל אביב בחודש מאי 2017. על פי כתב האישום, נהג קטנוע שהתקרב לצומת לא אפשר להולכת רגל להשלים חצייה בטוחה של מעבר החצייה, פגע בה וגרם לפציעתה. הנהג הודה שפגע בהולכת הרגל, אך טען כי אינו אשם בתאונה, שכן בזירת התאונה היה כתם שמן שעליו החליק הקטנוע, מה שגרם לפגיעה.

בית המשפט קבע שלא הוכח כי הנהג הגיע לצומת במהירות בלתי סבירה ושלא האט כנדרש, וכי מכל מקום "לא הוכח על ידי התביעה כי הגעה סמוך למעבר החצייה גם במהירות אפסית היתה מונעת את החלקת האופנוע והפגיעה בהולכת הרגל".

גורמים שעשויים לפעול לטובת הנהג הפוגע הם פעולה בלתי צפויה של הולך הרגל, שלמשל התפרץ לכביש או חזר על עקבותיו, מה שלא אפשר לנהג הפוגע לבלום בזמן את רכבו

באילו נסיבות עשוי נהג פוגע להיחלץ מאשמה?

בתי המשפט נוטים אפוא להחמיר עם נהגים הפוגעים בהולכי רגל, אבל קיימות נסיבות שעשויות להוביל לזיכויים או להקלה משמעותית בעונש המוטל עליהם. גורמים שעשויים להוביל לזיכוי הם למשל מחדלי חקירה של המשטרה, שאינם מאפשרים לנהג הפוגע להתגונן.

גורמים נוספים שעשויים לפעול לטובתו הם פעולה בלתי צפויה של הולך הרגל, שלמשל התפרץ לכביש או חזר על עקבותיו, מה שלא אפשר לנהג הפוגע לבלום בזמן את רכבו. גם נסיבות אחרות, הקשורות לתנאי הנסיעה בכביש, עשויות לסייע לנהג הפוגע. למשל, כתם על שמן על הכביש או ראות לקויה.

לסיכום, למרות החומרה שמייחסים בתי המשפט לתאונות עם הולכי רגל, נהג פוגע שמאמין בחפותו לא צריך לומר נואש וחייב להתייעץ עם עורך דין, שיכול להפחית את חומרת העבירות שייוחסו לו ובמקרה מסוימים אולי אף להוביל לזיכויו.

* הכותב, בעל עבר של 30 שנה בתפקידי חקירות, מודיעין ותעבורה במשטרה, מתמחה במשפט פלילי ובדיני תעבורה ובעל ניסיון רב בייצוג נאשמים בבתי הדין לתעבורה

ליצירת קשר עם עו"ד אמנון בן נעים
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תאונת פגע וברח משפט תעבורה תאונת דרכים
עו"ד אמנון בן נעים

קבע פגישה עם
עו"ד אמנון בן נעים

אמנון בן נעים משרד עורכי דין בחדרה, עוסק בכל ההיבטים הנוגעים הן לתחום המשפט הפלילי והן בתחום התעבורה.

לפרופיל המלא