הגשת תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה נגד בן משפחה אחר איננה עניין של מה בכך. סכסוכים משפחתיים הם מטיבם בעלי רגישות רבה והשלכות רוחב משמעותיות, ולכן בתי המשפט נזהרים מלהתערב בסכסוכים כאלה שלא לצורך.
על פי החקיקה הקיימת ופסיקת בתי המשפט, קיימים מספר כללי אצבע מתי כדאי להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה. בשורות הקרובות נבקש להתמקד בכך, ולתת דוגמאות מהפסיקה למקרים שבהם התקבלו תביעות בתוך המשפחה.
יש להוכיח קשר סיבתי מסוים בין הסכסוך בתוך המשפחה לבין עילת התביעה, כך "שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה" להיווצרות העילה
אמות המידה להגשת תביעה אזרחית לביהמ"ש לענייני משפחה
סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". בסעיף 1 לחוק מנויה רשימה של תובענות המהוות "עניני משפחה", ובהן "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
בפסיקה נקבע כי כדי להגיש תביעה אזרחית על פי החוק, יש להוכיח קשר סיבתי בין הסכסוך בתוך המשפחה לבין עילת התביעה. במסגרת זאת, נקבע כי "הסכסוך המשפחתי צריך לתרום תרומה נכבדה וחשובה" להיווצרות העילה.
במסגרת זאת, נקבעו כמה אמות מידה לכך. בין היתר, נקבע כי יש לבחון אם מערכת היחסים המשפחתית הייתה גורם דומיננטי מבין כלל גורמי הסכסוך; כמה גורמים מחוץ למשפחה נטלו חלק בסכסוך; כמה בני משפחה מהווים צד לסכסוך; והאם קיימים קשרים נוספים מחוץ למסגרת המשפחתית בין אותם בני משפחה שממשיכים להתנהל כסדרם.
בנוסף לכך יש להידרש גם לנקודת המבט הסובייקטיבית של בעלי הדין באשר לסכסוך שביניהם - אם אלה רואים אותו כסכסוך שעיקרו משפחתי או כמחלוקת אזרחית גרידא (ראו: רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני (11.02.2020)).
ניכר שפסיקת פיצויים ברף הגבוה מתוקף דיני הנזיקין יכולה לתרום רבות למיגור תופעות קשות במשפחה כגון אלימות פיזית ונפשית, הסתה וניכור הורי, טרור כלכלי ועוד
המדיניות השיפוטית בעניין תביעות נזיקין בתוך המשפחה
בית המשפט לענייני משפחה איננו בולם תביעות נזיקיות המוגשות אליו, אולם בפסיקה נקבע כי אין לאפשר להן מסלול אוטומטי ו"חלק", ועל בית המשפט לדקדק ולבחון היטב אם מתן הסעד הנזיקי הינה הדרך הראויה להתמודד עם התובענה שהונחה לפתחו (תלה"מ (תל אביב-יפו) 51455-03-17 נ. א. מ נ' ש. כ (05.04.2020)).
נקבע כי האיזון הנכון בדיני המשפחה יהא במתן סעד מתוך דיני נזיקין, אך ורק אם מדובר ב"פגיעה משמעותית וגסה שנעשתה בזדון ותוך קיפוח מוחלט של זכויותיו של בן המשפחה הנפגע, וכאשר בארגז הכלים של בית המשפט אין סעד חלופי שיהיה בו כדי לרפא את הנזק".
המדיניות השיפוטית ביקשה למנוע ככל האפשר התדיינות בנזיקין בין בני משפחה, אולם נקבע כי אין לחסום תביעות נזיקיות במרחב המשפחתי כשהאינטרס הציבורי חובר לאינטרס הפרטי במיגור תופעות שליליות (ראה: עמ"ש (מרכז) 56871-01-16 מ. ז. כ. נ' ע. ז. כ (28.02.2017)). בסופו של יום, מוגשות תביעות כאלה בלא מעט תחומים ("רע"א 8368/18").
אין להקל ראש בעובדה שחיוב בנזיקין הינו כלי יעיל למיגור תופעות קשות במשפחה. וכשם שתביעות הנזיקין מסייעות לביעור התופעה של סרבנות גט ועגינות, נראה שפסיקת פיצויים גבוהים מתוקף דיני הנזיקין יכולה לתרום למיגור תופעות קשות במשפחה, כמו אלימות פיזית ונפשית, הסתה וניכור הורי, טרור כלכלי ועוד.
על רקע זה, נראה כי מתאים לנקוט בהליך נזיקי במקרים הבאים:
- כאשר מדובר בתופעה שיש אינטרס ציבורי למגרה;
- כאשר מדובר במקרה חמור וקיצוני;
- כאשר המעשים שנעשו בזדון ובחוסר תום לב;
- כאשר הפגיעה בזכויות הצד הנפגע קשה היא מוחלטת;
- וכאשר בארגז הכלים של בית המשפט אין כלי חלופי שפגיעתו פחותה.
אב שביצע בבתו מעשים מגונים חויב לפצותה בכ-480,000 שקל לאחר שהוכח כי הנתבע ביצע כנגד הקטינה עוולה של תקיפה
דוגמאות מהפסיקה לתביעות נזיקיות בתוך המשפחה
ניכור הורי - בית המשפט חייב את הנתבעת בפיצויים בסך 150,000 שקל ובתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 שקל לאחר שהגישה תלונות שווא חמורות כנגד האב בטענה כי הוא פגע מינית בבנם הקטין, וזאת על-מנת לייצר צידוק ולהנציח את ניתוק הקשר ההורי בין האב לקטין. (תלה"מ (משפחה תל אביב-יפו) 51455-03-17 נ. א. מ נ' ש. כ (05.04.2020))
אלימות במשפחה - אישה שסבלה מאלימות קשה, התעמרות והשפלה מצד בעלה לשעבר (הנתבע) במשך שנים ארוכות תפוצה על ידו ב-250,000 שקל בגין כאב וסבל.(תמש (חי') 46489-12-14 מ. מ נ' מ. מ. ז״ל (18/4/2019))
הגשת תלונות שווא במשטרה - אם שהגישה תלונות שווא חמורות כנגד אב בטענה כי הוא פגע מינית בבנם הקטין, וזאת על-מנת לנתק את הקשר ההורי בינו לבין ילדו תפצה את האב ב-150,000 שקל. בנוסף, האם חויבה בהוצאות משפט בסך 30,000 שקל (תלה"מ (ת"א) 51455-03-17 נ. א. מ נ' ש. כ (05/04/2020)).
פגיעה מינית בקטינה - אב שביצע בבתו מעשים מגונים חויב לפצותה בכ-480,000 שקל לאחר שהוכח כי ביצע כנגד הקטינה עוולה של תקיפה. כן הוכח כי האב הפר כלפי בתו חובות חקוקות אחדות ובהן חובתו על-פי חוק העונשין לדאוג לילדו ועל-פי חוק הכשרות והאפוטרופסות. (תמ"ש (י-ם) 2160/99 ל. נ' ל. (31/08/05))
התעללות מינית באישה ופיזית בקטינים- ביהמ"ש קיבל תובענה נזיקית שהגישו אישה ו-4 ילדיה כנגד האב לפיצוי בגין כאב וסבל, בגין התעללות מינית של הנתבע כלפי אשתו לשעבר, והתעללות פיזית ונפשית כלפי הילדים, לאחר שהנתבע הורשע בפסק דין פלילי חלוט בגין עבירות מין ואלימות במשפחה וחייב את הנתבע ב-180,000 שקל (תלה"מ (צפת) 35553-03-17 ד.ד (קטין) נ' ד.ד (אסיר) (01.09.2019))
סרבנות גט - בית המשפט חייב בעל בפיצוי בגין עיכוב במתן הגט בסך של 45,500 שקל בגין תקופה של 13 חודשים. כן חויב הנתבע בכפל פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בסך של 142,886 שקל. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות משפט בסך של 35,000 שקל (תמ"ש (ראשון לציון) 17454-08-15 פלונית נ' פלוני (02.08.2018))
לשון הרע – בית המשפט חייב אם בפיצויים בגובה 50,000 שקל ובתשלום הוצאות משפט בסך 7,500 שקל בגין מכתב ששלחה למקום עבודתו של בעלה לשעבר, ובו טענה כי הוא עושה שימוש בסמים כשהוא נוהג במשאית. עוד העבירה האם ללשכת הרווחה מכתב שנכתב לבקשתה על ידי רב העיר, ובו טען כי קיימת כביכול סכנה שהוא יאנוס את בתו, אם יאושרו לו הסדרי שהות עם לינה (תלה"מ (נצרת) 30290-05-18 א.כ נ' א.כ (17.02.2019))
לסיכום, תביעות נזיקיות הן כלי יעיל וחשוב למיגור התנהגות קשה ולא רצויה בתוך המשפחה, אולם הוא אינו מתאים בכל המקרים ויש לבחון נסיבות כל מקרה ומקרה בטרם נקיטת הליכים נזיקיים. ניכר כי כשם שהחיוב בנזיקין הצליח למגר כמעט לחלוטין את תופעת סרבנות הגט, החלת חיוב בנזיקין יכולה לסייע במיגור תופעות קשות אחרות בתוך המשפחה, כמו אלימות פיזית ונפשית, התעללות מינית, ניכור הורי ועוד. עם זאת, לא כל התנהגות של בן או בת הזוג מהווה עילה לתביעה נזיקית, והכלי הנזיקי מתאים למקרים שבהם מדובר במקרה חמור, שנעשה בחוסר תום לב, ואשר גרם לפגיעה קשה.
שימוש בתביעה נזיקית יהיה אפשרי, כאשר בארגז הכלים של בית המשפט אין סעד חלופי וכאשר קיים אינטרס ציבורי למיגור התופעה. לאור מורכבות הנושא, מומלץ להיוועץ באופן פרטני בכל מקרה ומקרה עם עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה.
* הכותבים מתמחים בדיני משפחה ובעלי מומחיות מיוחדת בהגשת תביעות נזיקיות במשפחה
** המידע בכתבה לעיל מהווה סקירה כללית של התופעה ואין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
