זה קורה בלא מעט משפחות לאחר הגירושים: אחד ההורים, האב או האם, בוחר לגור בחו"ל, מסיבותיו שלו. במקרים כאלה, מרכז חייו של אותו הורה נמצא בחו"ל - מקום המגורים שלו, מקום העבודה או הלימודים, ובמקרים רבים גם המקום שבו מתגוררת המשפחה החדשה שלו.
בכל זאת, למרות החיים החדשים שביקש אותו הורה להקים לעצמו, הוא מבקש שלא להשאיר את העבר מאחור, לא להתנער מהילדים, ומרגיש אחריות וצורך לשמירה על קשר רצוף עמם (או לפחות כך אנו מקווים שיתנהגו רוב ההורים).
מזונות: ההורה שנשאר בחו"ל צריך לשלם יותר
משפחות מורכבות מהסוג הזה מעוררות לא מעט אתגרים, למשל בכל הנוגע לתשלום המזונות. לעניין זה, ברור שההורה שנמצא בחו"ל צריך לשלם מזונות, ולטעמי אף יותר מהמקובל. מדוע? סיבה אחת לכך היא שההורה שנותר בישראל עם הילדים הוא זה שנושא בעיקר הנטל.
הוא האחד שנדרש לגדל את הילדים, לאסוף אותם מבית הספר מדי יום, או להיעזר בשירותים חיצוניים, לקחת אותם לחוגים ולשאת בהוצאות היומיומיות, וגם לחגוג עמם חופשות יקרות, להיות איתם בחגים וכו'.
גם בתי המשפט מבינים את זה ונותנים רוח גבית לחיוב מזונות משמעותי יותר של ההורה שחי בחו"ל - האב או האם, לפי העניין, בהתאם לרוח השוויונית של הנשיאה בנטל המזונות שביטאה ההלכה של בית המשפט העליון בעניין פלונית (בע"מ 919/15).
הסדרי ראייה: צריך להגיע להסכמות לפני הביקור
חלק מההורים שמתגוררים בחו"ל בוחרים להגיע לישראל לזמן קצוב, לעיתים לפרק זמן של שבוע, שבועיים או יותר מכך. הכל בהתאם לזמן הפנוי שלהם ולעיסוקיהם, וכמובן בהתאם להגבלות הקורונה הקיימות בישראל ובארץ המגורים שלהם.
הבעיה היא שההורה שמתגורר בחו"ל לא תמיד מגיע לישראל בזמן החופשה של הילד, והשאלה המתעוררת היא מה יהיו הסדרי הראייה בזמן זה. הסדרים אלה לא תמיד יכולים להיות רשומים בהסכם הגירושין שעליו חתמו ההורים וקיבל תוקף של פסק דין, מאחר וזמני הביקורים בישראל הם לא תמיד קבועים.
עם זאת, יש הורים גרושים שמציינים מראש בהסכם ביניהם זמנים ומועדים, שבהם יטוס הילד לבקר את ההורה שחי בחו"ל, ומציינים בבירור למשל מי ישלם עבור הנסיעה.
הצורך בגישור "חירום" כשאין הסכמות בין ההורים
מובן שיש מקרים, שבהם הסדרי הראיה נקבעים בין ההורים, טרם הגעת ההורה מחו"ל לישראל. אבל מה קורה אם אין הסכמות בין ההורים ביחס לכך? אז מתעוררת בעיה חמורה. ההורה מחו"ל מגיע לזמן קצוב ומעוניין לבלות עם הילד שלו כמה שיותר זמן איכות.
במקרים כאלה חשוב "לייצר" ערוץ תקשורת פתוח בין ההורים. אם לא קיים ערוץ כזה, יש להגיע באופן מידי ל"גישור חירום" האורך שעתיים לערך. במסגרת ההליך, יושבים ההורים עם המגשר וקובעים לוח זמנים למשך הביקור של ההורה מחו"ל: ימים ושעות ברורים שבהם נקבע מי לוקח את הילד ומי מחזיר אותו – הכול למען טובת הילד, כאשר לוקחים בחשבון גם את הנוחות והזמינות של ההורים.
גישור כזה אמור להתבצע באופן מידי, בשל קוצר הזמן המאפיין את אופי הביקור. למותר לציין, כי טוב היה אם ההורים היו מחליפים ביניהם אינפורמציה חשובה בקשר לילד בגישור או לאחריו, אם הצליחו לייצר ביניהם ערוץ תקשורת סביר.
במקרים כאלה נבחן טיב הקשר בין ההורים. אם יש ביניהם קשר טוב, הם ישכילו לקבוע מסגרת זמנים ברורה לביקור, לפני הגעתו של ההורה מחו"ל לארץ. אם הקשר בין ההורים פחות טוב, הם ככל הנראה יצטרכו להגיע לגישור בזק, כדי להגיע להסכמות נקודתיות.
כדי לא לפספס זמן מיותר, אפשר לערוך את הגישור לפני הגעתו של ההורה מחו"ל לישראל גם באמצעים אלקטרוניים כמו סקייפ או זום. אפשרות אחרת היא לערוך את הגישור המהיר במפגש פיזי, מיד עם הגעתו של ההורה לארץ.
* הכותבת היא מייסדת מרכז "שלומות" העוסק בגישור, פישור ובוררות, רשומה ברשימת המגשרים של בתי המשפט, ומסייעת לזוגות רבים ביישוב סכסוכים בדרכים יצירתיות.
