Zap Mishpati Logo. Darck blue square with 2 fingers as if walking

תאונת עבודה – גם באתר בנייה וגם במשרד

תאונה שגורמת לנזקים פיזיים ונפשיים היא אף פעם לא פשוטה להתמודדות, אבל מה קורה כאשר התאונה מתרחשת במקום העבודה?

מאת: דניאל קורן
04.07.22
תאריך עדכון: 12.12.23
5 דק'
תאונת עבודה – גם באתר בנייה וגם במשרד

עיקרי הכתבה:

  • מה עשוי להיחשב כתאונת עבודה? כל מקרה חריג במקום העבודה, או בדרך לעבודה וממנה הביתה, אשר גרם לפגיעה כלשהי, נכות זמנית או קבועה או חלילה למוות של העובד/ת, נחשב לתאונת עבודה.
  • מדוע חשוב להיות מוכרים כנפגע עבודה במוסד לביטוח לאומי? התאונה תקבל יתר חשיבות במקרה שנותרה לעובד נכות עקב הפגיעה בעבודה, אז הוא יקבל או מענק חד פעמי או קיצבה שתשולם לו לכל חייו, במטרה לפצות אותו על הפסד ההכנסות עקב התאונה. זאת בניגוד לנכות כללית שלא מעבודה, שהקיצבה המשולמת עבורה היא בסכום קבוע ונמוך מאוד.
  • האם כדאי לתבוע גם את המעסיק במקביל או להגיע איתו לפשרה? אם הנזק שקרה הוא בגלל רשלנות של המעסיק (למשל מים על רצפת העסק, אי שימוש באמצעי בטיחות, חוסר שימת לב למפגעים במקום העבודה), יש להגיש תביעה גם נגד המעסיק.
    _______________________________________________

לפי הגדרתו של הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שהתרחשה במסגרת מקום העבודה – תוך כדי העבודה ובעקבות העבודה, במקום העבודה הפיזי או מטעם המעסיק. מה הפיצויים המגיעים במקרים אלה ומהו התהליך להגשת התביעה? עוזיאל עמרני, עורך דין ונוטריון, מתמחה בתביעות נזיקין, תאונות עבודה ותאונות דרכים, עונה על השאלות בנושא.

מה עשוי להיחשב כתאונת עבודה?

"כל מקרה חריג במקום העבודה, או בדרך לעבודה וממנה הביתה, אשר גרם לפגיעה כלשהי, לנכות זמנית או קבועה או חלילה למוות של העובד/ת, נחשב לתאונת עבודה".

מתקין מזגנים נסע מהעבודה לביתו, בדרך נפגע בתאונת דרכים, נפצע קשה והוכר כנכה 50%

דוגמאות למקרים שהוגדרו כתאונות עבודה?

"מורה בבית ספר יסודי היתה בתורנות חצר והשגיחה על הילדים בהפסקה. היא נתקלה במדרגה, מעדה ושברה את הקרסול. כתוצאה מכך נקבעה לה נכות בשיעור של 10%.

"מתקין מזגנים נסע מהעבודה לביתו, בדרך נפגע בתאונת דרכים, נפצע קשה והוכר כנכה 50% וכמי שאיבד את כושר עבודתו לחלוטין.

"עובדת בנק ותיקה פוטרה בשיחת טלפון ממשאבי אנוש והתבקשה לפנות מיידית את המשרד שבו ישבה. היא התמוטטה, נפגעה נפשית ואף לקתה בפיברומיאלגיה. המל"ל הכיר בה כנפגעת עבודה וקבע שהיא זכאית לקיצבה לכל חייה".

כאשר העובד אינו יכול להמשיך לעבוד, באופן זמני או קבוע, הוא יתחיל לקבל מהמעסיק תשלום עבור ימי המחלה שצבורים לזכותו

כיצד מגישים תביעה לביטוח לאומי להכרה כנפגע בתאונת עבודה?

"על העובד שנפגע לפנות לטיפול רפואי, במרפאת קופת חולים או במיון בית החולים ולציין שנפגע במסגרת תאונת עבודה. עליו לשמור כל מסמך רפואי שניתן לו כתוצאה מהפגיעה בעבודה. בהזדמנות הראשונה, כדאי מאוד שהעובד יתעד בכתב בדיוק את מה שקרה ואם היו עדים לתאונה, יציין את שמותם ואת פרטי ההתקשרות עימם". 

לדברי עו"ד עמרני, "כאשר נגרם נזק רציני כתוצאה מהתאונה והעובד אינו יכול להמשיך לעבוד, באופן זמני או קבוע, הוא יתחיל לקבל מהמעסיק תשלום עבור ימי המחלה שצבורים לזכותו".

השלב הראשון, מסביר עו"ד עמרני, הוא הגשת תביעה להכרה כנפגע/ת עבודה. זהו שלב חשוב מאוד להמשך ההליכים. תביעה זו מוגשת באמצעות טופס ב.ל. 250 שאותו מורידים מאתר המוסד לביטוח לאומי (המל"ל). בטופס זה מפרט העובד כיצד קרתה התאונה, והמעסיק צריך לחתום על הטופס. מומלץ לא לתת למעסיק לרשום כיצד קרתה התאונה. "כמו כן, לפני שהעובד ממלא את הטופס, רצוי מאוד להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בנזיקין ובתאונות עבודה, כי לעתים תיאור לא נכון ולא מדויק של פרטי התאונה יכול לפגוע בסיכוי להיות מוכר כנפגע בתאונת עבודה".

מהו השלב השני להגשת התביעה?

"בשלב השני, כאשר האדם שנפגע אינו יכול להמשיך לעבוד, אם באופן זמני או קבוע, וכאשר אין לו יותר ימי מחלה צבורים אצל המעסיק, יש להגיש למל"ל בקשה לדמי פגיעה מעבודה. בקשה זו מוגשת על גבי טופס ב.ל. 211. המל"ל משלם דמי פגיעה רק למקסימום של 90 יום מיום הפגיעה. לאחר מכן, אם וכאשר נותר נזק פיזי או נפשי, יש להגיש תביעה לקביעת דרגת הנכות מעבודה. באתר המוסד לביטוח לאומי יש הסבר מפורט כיצד להגיש כל סוג של תביעה".

מדוע חשוב להיות מוכר כנפגע עבודה במוסד לביטוח לאומי?

"התאונה תקבל יתר חשיבות במקרה שנותרה לעובד נכות כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, אז הוא יקבל או מענק חד פעמי או קיצבה שתשולם לו לכל חייו, אשר נגזרת משכרו לפני הפגיעה ומטרתה לפצות אותו על הפסד ההכנסות עקב התאונה. זאת, בניגוד לנכות כללית שלא מעבודה, שהקיצבה המשולמת עבורה היא בסכום קבוע ונמוך מאוד".

גם אם העובד שנפגע הוכר כנכה עבודה במל"ל, הרי שהקיצבה לא מגלמת ולא מפצה על כל הנזק שנגרם ואת היתר צריך לתבוע מהמעסיק

האם כדאי לתבוע גם את המעסיק במקביל או אולי להגיע איתו לפשרה?

"יש לי דוגמה טובה לכך: לקוח של משרדנו עבד במפעל אלומיניום וזגגות, והמעסיק דרש ממנו להרים פלטת זכוכית כבדה לבדו והוא נפגע באופן חמור בעמוד השדרה. הלקוח הוכר כנפגע עבודה וזכאי לקצבת נכות מהמל"ל לכל החיים. במקביל, הגשנו תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח שביטחה את העסק והלקוח קיבל בנוסף עוד כ-200 אלף שקל".

דיני הנזיקין, ובכללן גם תאונות עבודה, מבוססים על הוכחת קשר בין רשלנות של המזיק לבין הנזק שקרה לניזוק, מסביר עו"ד עמרני. לכן, הוא אומר, "אם הנזק שקרה הוא בגלל רשלנות של המעסיק (למשל מים על רצפת העסק, אי שימוש באמצעי בטיחות, חוסר שימת לב למפגעים במקום העבודה), יש להגיש תביעה גם נגד המעסיק. גם אם העובד שנפגע הוכר כנכה עבודה במל"ל, הרי שהקיצבה לא מגלמת ולא מפצה על כל הנזק שנגרם ואת היתר צריך לתבוע מהמעסיק".

לסיכום, מדגיש עו"ד עמרני: "היות שרוב האנשים אינם מודעים לזכויותיהם ולסכומי הפיצוי הנכונים המגיעים להם עקב פגיעות נזיקיות, ממש לא מומלץ להגיע לפשרות לא עם המעסיק ולא עם חברות הביטוח, אשר כמובן אינן ששות לשלם. לכן, רצוי ואף הכרחי שעובדים שנפגעו בתאונת עבודה יפנו מראשית התהליך לעו"ד שמתמחה בדיני הנזיקין ובתאונות עבודה".

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים