ח"כ בצלאל סמוטריץ', העומד בראש סיעת הציונות הדתית, פרסם בימים האחרונים מניפסט שנקרא "חוק וצדק", תכנית שלטענתנו תתקן את מערכת המשפט הישראלי ותחזק את הדמוקרטיה. אחת הסוגיות המרכזיות שהוצגו באותו מניפסט היא ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים מחוק העונשין. אם התכנית שהגה תצא לפועל, האישומים הפליליים בתיקי האלפים של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו יבוטלו לאלתר.
יש להזכיר כי מדובר בעבירה שמספר פוליטיקאים הורשעו בה וריצו בעקבות אישומם מאסר בפועל, וביניהם:, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, יו"ר ש"ס אריה דרעי, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון וכן ראש עיריית רמת השרון לשעבר, יצחק רוכברגר.
מהי עבירת מרמה והפרת אמונים?
ראשית, נתחיל עם הגדרת העבירה המופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז – 1997: "מרמה והפרת אמונים: עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרעת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
העבירה כוללת רכיב התנהגותי, שהוא למעשה ביצוע מעשה אקטיבי במטרה לרמות או להפר אמונים. המתנגדים למהות העבירה טוענים ש"הפרת אמונים" היא מושג אמורפי ונתון לפרשנות, אך המושג הוגדר במסגרת מספר פסקי דין שדנו בעבירה זו. למשל, בפסק דין גרוסמן, שופט בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק הגדיר כך את המושג: "... עובד ציבור המפר את האמון שניתן בו והפועל באופן שאינו מגשים את האינטרס שעל מילויו הופקד, מפר אמונים. כך למשל, עובד הציבור המעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים מפר אמונים".
מספר מדינות בעולם זנחו את עבירת "הפרת אמונים" ובמקומה חוקקו בחוק העונשין מספר עבירות אחרות שמגדירות מצבים ספציפיים של הפרת אמונים, מה שמפזר את העמימות סביב ההגדרה
לא רעיון בלעדי של סמוטריץ'
בשל העמימות ההגדרתית של העבירה, אנשי ציבור ומשפטנים העבירו עליה ביקורת רבה לאורך השנים. למשל, המשפטן יובל קרניאל אשר ביסס את עובדת הדוקטורט שלו אודותיה סבר כי היא מעוררת מחלוקת וגורמת לאי הבנות משפטיות וציבוריות. פרופסור דניאל פרידמן הגדיר אותה כ"עבירת סל" וטען שבשל העמימות שלה הפרקליטות יכולה לעשות בה כרצונה ולצרף אותה לכתבי אישום במטרה לעבות אישומים. משפטנים נוספים לאורך השנים קראו למחוק אותה מפני שהיא נוגדת לטעמם את עיקרון החוקתיות.
יש לציין שמספר מדינות ברחבי העולם, כמו למשל אורגון, פלורידה, דרום אפריקה וניו זילנד, זנחו את עבירת "הפרת אמונים" ובמקומה חוקקו בחוק העונשין מספר עבירות אחרות שמגדירות מצבים ספציפיים של הפרת אמונים, מה שמפזר את העמימות סביב נושא "הפרת האמונים".
גם בארץ ניסו לקדם תיקון חקיקה. לפי מספר שנים, המכון הישראלי לדמוקרטיה ביקש לתקן ולהגדיר מחדש את העבירה במטרה לפזר את עמימותה. המכון הציע לתקן חקיקה ולהגדיר את העבירה לפי מספר הגדרות: הפרת אמונים היא פעולה שלטונית במצב של ניגוד עניינים; קבלת טובת הנאה אסורה; מרמה ציבורית – מצב בו עובד הציבור יוצר מצג שווא לפני עובדי ציבור אחרים, ובכך יש כדי להשפיע על שיקול דעתם במילוי תפקידו; שימוש פסול במידע שלטוני ופעולה המתבצעת בניגוד לאינטרס הציבורי.
המניפסט של סמוטריץ' כולל גם התייחסות לשינוי בהרכב של הוועדה למינוי שופטים, כך שההרכב יכלול רוב מוחץ של פוליטיקאים
מדוע סמוטריץ' דורש לבטל את העבירה?
הביקורת האחרונה שהושמעה על אודות העבירה הגיעה מיו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', שקורא לבטלה. הוא מאמין שעצם קיומה גרם ל"תפירת תיקים" של מספר פוליטיקאים, ביניהם נתניהו כמובן, שנאשם בעבירה זו בתיקים 1,000 ו-2,000.
פוליטיקאים רבים יצאו נגד סמוטריץ' בטענה שמדובר בניסיון נוסף שלו לבטל את כתבי האישום של נתניהו. שר המשפטים גדעון סער צייץ בחשבון הטוויטר שלו בנושא: "במו"מ הקואליציוני ב-2019 הציע סמוטריץ' לשנות את חוק חסינות חברי הכנסת. עכשיו הוא מציע את ביטול עבירת המרמה והפרת האמונים. המטרה זהה: ביטול משפט נתניהו".
המניפסט של סמוטריץ' כולל גם התייחסות לשינוי בהרכב של הוועדה למינוי שופטים, כך שההרכב יכלול רוב מוחץ של פוליטיקאים. כיום ההרכב מכיל ארבעה פוליטיקאים בלבד ושישה משפטנים.
האם אשרור המניפסט שלו הוא תנאי סף שהוא מציב לנתניהו כדי שהאחרון ומפלגתו ייכנסו לממשלתו, או שמדובר בפרובוקציה של קמפיין הבחירות? מה שבטוח הוא שביטול העבירה יוציא את נתניהו נשכר. אבל לא רק, ביטולה יקדם את סמוטריץ' וחבריו עוד צעד לעבר הלגיטימיות הציבוריות שהם כל כך כמהים לה, או שמא הם כבר הצליחו להשיגה? זאת נדע ב-1 בנובמבר.
צילומים: שאטרסטוק - למעלה בצלאל סמוטריץ', למטה בנימין נתניהו
