עיקרי הכתבה:
- חוק ההסדרים מוגש לכנסת כל שנה בסמוך להגשת תקציב המדינה. טיוטת החוק מציגה את השינויים שמבקשת הממשלה להעביר.
- בטיוטת חוק ההסדרים 2023 מצאנו, בין השאר רפורמה בתחום מיסוי רכבים חשמליים, סנקציות לעובדי מדינה המבקשים לשבות, הקלות רגולציה בתחום יבוא המזון והעברת סמכויות לקופות החולים.
- לא מצאנו בטיוטת חוק ההסדרים כמה מהבטחות הבחירות הבולטות, בהן חינוך חינם מגיל 0-3, הקפאת המשכנתאות והקלות בארנונה.
_____________________________________________________
חוק ההסדרים במשק מוגש לכנסת בכל שנה בצמוד להגשת הצעת תקציב המדינה. הממשלה נוהגת לכלול את כל הצעותיה בהצעת חוק אחת, היא טיוטת חוק ההסדרים. הטיוטה הראשונה של החוק מציגה את השינויים שמתכננת הממשלה. טיוטת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2023-2024, שיתלווה לתקציב המדינה, כוללת שורת רפורמות במגוון תחומים, בהם מניעת שכר מעובדי מדינה ששבתו או נקטו עיצומים, מיסוי על דירות Airbnb, חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, מיסוי רכבים חשמליים והקמת תחנות כוח חדשות בגוש דן.
הטיוטה הראשונה של החוק, אותה הציג משרד האוצר, מציגה את השינויים בתקציב שמתכננת הממשלה החדשה להעביר, ויש בה צעדים שמנוגדים להבטחות הבחירות, אבל יש לזכור שמדובר בבלון ניסוי וההצעות הללו יעברו עוד שינויים.
הממשלה מתכוונת לעשות רפורמה שתמנע כפל ביטוחי בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים ותחייב חברות ביטוח מסחריות לממן את הטיפול לפני קופת החולים
על הכוונת: רגולציה בייבוא מזון וביטוחי הבריאות
כדי להקל ולהוזיל את יבוא המזון, האוצר מבקש לקדם הקלות אישורים הדרושים לייבוא מזון מהחי, בין השאר על ידי איחוד הרגולציה של משרדי הבריאות והחקלאות. גם בתחום הפירות והירקות האוצר מנסה לקדם תקנות שיקלו על היבוא לארץ. הקלות אלו נכללו ברפורמה שקידם שר החקלאות הקודם אך האופוזיציה התנגדה להן. עכשיו, מתברר שהבטחות בחירות לחוד והחיים לחוד, והאוצר ממשיך לקדם את הצעות הממשלה הקודמת.
הממשלה מתכוונת לעשות רפורמה שתמנע כפל ביטוחי בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים ותחייב חברות ביטוח מסחריות לממן את הטיפול לפני קופת החולים. כדי להקטין את העומס על רופאי הקופות, מתכוונת הממשלה לאשר לקופות החולים לבצע פעולות שעד כה רק הרופא הורשה לבצע, כמו הנפקת אישור ימי מחלה ואישורים רפואיים שונים. זה נשמע יפה מאוד, אך הבעיה היא שבפועל קשה מאוד כיום לקבל מענה מהקופה בגלל שכל המענים הם אוטומטיים ועל מנת לקבל את האישורים הנ"ל ייאלצו החולים לכתת רגליים בין המשרדים.
הקמת תחנות כוח של גז טבעי בגוש דן
הממשלה מבקשת להקים תחנות כוח הפועלות על גז טבעי כדי לספק לתושבי המרכז חשמל. הבעיה היא שהקמת תחנות באזור המרכז כרוכה בהתנגדות של התושבים וראשי הרשויות. בינתיים מבקשת הממשלה להאריך את הפעילות של תחנת רידינג בתל אביב, שכיום אינה פעילה. באותו עניין, הממשלה מבקשת להיטיב עם חברות הגז ולהקל את ייצוא הגז הטבעי ואת החיבור של הצרכנים לרשת חלוקת הגז הטבעי. גז, טבעי או לא, אינו נחשב לאנרגיה ירוקה או מתחדשת. בנושא הזה מבקשת הרפורמה לקבוע יעדים ולהקל על הקמת מתקנים סולאריים. רשמנו
זכויות עובדים: ביטול זכות השביתה לעובדי מדינה
על פי ההצעה, עובדים בשירות המדינה לא יקבלו שכר בזמן שביתה או עיצומים, "במטרה לייעל את השימוש בכלים שעומדים לרשות הממשלה לצורך עמידה על זכויותיה כמעסיק המתמודד עם שביתות".
על רקע הקריסות בשוק הקריפטו והעובדה שהחברות בתחום אינן כפופות לחוק הישראלי, מבקשים להחיל הוראות חוק ומתן רשיונות ייעוץ השקעות, שירותי השקעות וניהול תיקים, כך שיכללו גם נכסים דיגיטליים, אלה שאינם עומדים תחת קריטריון ני"ע
רגולציה ותחרות במערכת הפיננסית
עוד על הכוונת, הקמת ועדה לקידום התחרות במערכת הפיננסית. מנכ"ל משרד האוצר יעמוד בראש הוועדה ויהיה לו קול נוסף בהצבעות במקרה של תיקו. בנוסף, ראש אגף התקציבים יהיה חבר בוועדה. לבנק ישראל יהיו שני נציגים בוועדה - המפקח על הבנקים והממונה על מערכות התשלומים ועוד יהיו חברים בה יו"ר רשות ני"ע, יו"ר רשות שוק ההון, הממונה על התחרות וראש הרשות לאיסור להלבנת הון.
מטרת הוועדה היא להגביר את הקשר בין הרגולטורים השונים ולמנוע מצב שקיים היום של ארביטראז' רגולטורי, בו על חלק מהשחקנים בענף הפיננסים חלים כללים מסוימים, ועל חלק כללים אחרים רק כיוון שהם מפוקחים על ידי רגולטורים שונים. הוועדה תעסוק בשלושה נושאים עיקריים: הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים וחיזוק שחקנים קטנים, הסרת חסמי מעבר במערכת הפיננסית והגברת יכולת ההשוואה של לקוחות אודות המוצרים הפיננסיים שלהם.
עוד בתחום הפיננסי, שקיפות לגבי עמלות הבנקים. לפי ההצעה, כל הלקוחות יקבלו בתחילת כל חודש הודעה ובה היקף העמלות והריביות ששילמו בחודש האחרון לבנק. במסגרת טיוטת החוק מוצע שתעריפון העמלות יישאר בידי בנק ישראל, אולם ייעשה בהתייעצות עם שר האוצר, בניגוד למצב הנוכחי.
עוד על הכוונת - הקריפטו. על רקע הקריסות בשוק הקריפטו והעובדה שהחברות בתחום אינן כפופות לחוק הישראלי, מבקשים להחיל הוראות חוק ומתן רשיונות ייעוץ השקעות, שירותי השקעות וניהול תיקים, כך שיכללו גם נכסים דיגיטליים, אלה שאינם עומדים תחת קריטריון ני"ע. זאת אומרת, מטבעות קריפטוגרפים שאינם בשליטת מנפיק ריכוזי או למשל NFT. בגדול, מדובר על ניסיון להגן על המשקיעים מפני תרמיות.
על הכוונת: העברת האחריות על התחבורה הציבורית לרשויות מטרופוליניות, שינויים בנתיבי תחבורה ציבורית, הסדרת שוק החלפים ומיסוי הרכבים החשמליים
תחבורה ציבורית: שינויים בהסדרי התנועה
חוק ההסדרים שב ומקדם את ההצעה להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות – תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. הרשויות יהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית במרחבן ויקבעו את הסדרי התנועה. בראש כל רשות כזאת יעמוד ראש העיר של העיר הגדולה והמרכזית במטרופולין. לגבי תחבורה ציבורית בשבת, נושא ששב ועולה מדי פעם – מוזכר בטיוטה שהרשויות המטרופוליניות לא יוכלו לשנות את הסטטוס קוו בנושא.
השימוש הגובר ברכב החשמלי מוזכר כמגמה חיובית, אך במקביל יש חשש שדווקא הוא יוביל להגברת הגודש. במקביל, ברור שכרגע אין תשתיות מספקות מבחינת האפשרות לטעון את הרכבים האלה, בניגוד לרכבים המשתמשים בדלק. באוצר היו רוצים למסות את הנסיעה ברכב חשמלי בגובה של 15 אגורות לקילומטר, בעוד שמס הבלו על דלק עומד בערך על 17.4 אגורות לקילומטר. בטיוטה שהגיש האוצר מציעים לאפשר הקמת תשתית הטענה בבתים משותפים גם אם לא כל הדיירים מסכימים, ואף לחייב הקמה של תשתיות טעינה בחניונים. באוצר מבקשים גם להקים תשתית טעינה ציבורית לרכבים חשמליים, לחייב יצרנים להציג את מדד היעילות האנרגטית ולייצר רגולציה מחמירה בתחום ההטענה החשמלית.
בניגוד לדברי שרת התחבורה, באוצר דווקא שמים דגש על פתרון נתיבי התחבורה הציבוריים ומציעים לייעל אותה ולאפשר לפקחי משרד התחבורה לבצע אכיפה בנת"צים, ואפילו להחמיר ולא לאפשר למוניות לנסוע בהם בשעות העומס אלא רק לאוטובוסים. כדי לשפר את נגישות התחבורה הציבורית מוצע, בין השאר, לאפשר לאוטובוסים להשתמש במגרשים ריקים כחניונים.
באוצר גם מעוניינים לפרק את חברת נת"ע שמקימה את המטרו והרכבת הקלה בגוש דן, ולפצל אותה לשתי חברות: חברת הקמת פרויקטים וחברת תפעול ושירות. לפי הצעת החוק, נת"ע תישאר החברה שתקים את פרויקט הרכבת הקלה, אך לצידה תקום חברה ממשלתית חדשה שתעסוק בנושאי השירות והתפעול וזו תספח אליה חלק מכוח האדם והאחריות של נת"ע.
על הגברת השקיפות בתחום החלפים לרכב כבר דובר הרבה. הפתרון של האוצר הוא לעדכן את מדד עלות התחזוקה לרכבים של משרד התחבורה עם מחירי ונתוני אמת, שהיום לטענת האוצר לא מסופקים, ושהמדד יפורסם ויוצג על מודעות הפרסום של הרכבים. באוצר מעוניינים גם להוזיל את עלות התיקונים והביטוח בכך שיתקנו את מנגנון ביטוח הרכב באופן שבו חברות הביטוח ישלמו על תיקונים במחיר ריאלי.
כל חשבונית מעל 50,000 שקל תקבל מספר מרשות המסים - הנפקת החשבונית תדרוש אישור מרשות המסים וכך זו תוכל לוודא ביתר קלות האם העיסקה באמת נעשתה או שלא
הכנסות משכר דירה, חשבוניות פיקטיביות ומטבעות קריפטו
כיום יש פטור על הכנסות מהשכרת דירה בתנאים מסוימים, כמו למשל מי שבבעלותו דירה אחת בלבד ומי שמשכיר דירה בסכומים שנקבעו. עתה מבקשים באוצר לחייב גם את מי שפטורים לדווח על הכנסותיהם. האם ההחלטה תתרום להורדת דמי השכירות? יש לשער שלא. הישראלים תמיד ימצאו דרך לעקוף את החוקים והחוסר הכרוני בדירות להשכרה באזורים המועדפים יגבר ויחייב את המשכירים והשוכרים לעבור על החוק.
המלחמה בהון השחור ממשיכה, כמובן, להעסיק את האוצר, שמקדם את מה שכבר הוחלט עליו בממשלה הקודמת. בין ההצעות, איסור על החזקה של יותר מ-200 אלף שקל וחובת דיווח על כל החזקה של מעל 50 אלף שקל במזומן. עוד הצעה עוסקת בנושא החשבוניות הפיקטיביות - חשבוניות המוכרות לצורכי מס שהוצאו שלא כדין. הרפורמה מתבססת על כך כי כל חשבונית מעל 50,000 שקל תקבל מספר מרשות המסים, או במילים אחרות, הנפקת החשבונית תדרוש אישור מרשות המסים וכך זו תוכל לוודא ביתר קלות האם העיסקה באמת נעשתה או שלא.
הצטרפתם לטרנד הקריפטו? משרד האוצר חוזר ומבקש לחייב כל מי שמחזיק במטבעות קריפטו בשווי של יותר מ-200 אלף שקל לדווח על כך. משרד האוצר כבר ניסה לקדם את הבקשה בתקציב הקודם, אך נכשל.
עוד נושאים המוזכרים בטיוטת חוק ההסדרים כוללים מיסוי על דירות Airbnb, על ידי קידום חקיקה שתחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות לשתף מידע עם המדינה ולהגדיר דירות שמושכרות למשך יותר מ-60 יום בשנה כבתי מלון מבחינת תשלום ארנונה.
וגם: הגנת הסביבה ודיוור דיגיטלי
בסעיף הנוגע לטיפול בפסולת, מוצע להסמיך את שוטרי ישראל, פקחי הסיירת הירוקה ואחרים נוספים לשמש כמפקחי הגנת הסביבה. בנוסף, טיוטת החוק מתייחסת לאופן שבו גופים ציבוריים צריכים לעמוד בכללי שימוש בתקשורת דיגיטלית עם הציבור (למשל מיילים). המטרה להקל על האפשרויות, ההזדמנויות ומגוון הספקים ולשמור על קשר עם האזרחים. עוד מציעים לאפשר לרשויות שיקול דעת בנושא הפרטיות, במטרה להסיר לכאורה חיכוכים כמו "שלב הזדהות" במתן שירותים. בתחום העברת מידע בין גופים ציבוריים – בחוק מדגישים את חשיבות פישוט התהליכים, הפיכתם לדיגיטליים והורדת חסמים, ומציינים את הסרבול הקיים כיום כדי לשתף מידע בין הרשויות. לא מצוין עד כמה יפגע השינוי בפרטיות האזרחים אלא רק הנוחות לגופים הציבוריים.
צילום: שאטרסטוק
