לקראת חברה שוויונית וצודקת יותר - הצעה

תכנית מדורגת בנושא משך השירות הצבאי ומסלולי השירות, עשויה להביא לחלוקה צודקת ונכונה יותר של הנטל

פורסם בתאריך 29.01.2013 עיקרון השוויון חוק טל שוויון בנטל
man silhouette

בקיץ אשתקד פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל-אביב מזכר שעסק בגיוס חרדים לצה"ל וחידוש "חוק טל".
עורכי המזכר, מאיר אלרן ויהודה בן-מאיר, ציינו אז כי סוגיית שילובם השוויוני של חרדים בצה"ל ובשירות האזרחי הוצבה במקום גבוה בראש סדר היום של החברה הישראלית. זאת, עקב תהליכים חשובים המעצבים ומשנים לטווח ארוך את צביונה של החברה הישראלית כולה, וביניהם ההתפתחויות הדמוגרפיות, הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי, המשנות את המארג החברתי בישראל ומאיימות להפוך את שתי הקבוצות הללו לרוב לא־ציוני;  התופעות של ההקצנה הפוליטית והדתית בקרב מגזרים אלה, בצד העמקת הפערים החברתיים והכלכליים בינם לבין מרכזה של החברה הישראלית; והמחאה החברתית, שביטאה טענה יסודית בדבר העדר שוויון בנטל מול הזכויות האזרחיות. 

הערכתם התבררה כנכונה בבחירות האחרונות.

הדרת ערבים וחרדים ממעגל העבודה
אין מדובר רק בשירות הצבאי או בשירות האזרחי. אחד המכשולים העיקריים בדרך להזנקת כלכלת ישראל הוא הדרתם של ערבים וחרדים ממעגל העבודה.
זו תופעה המעכבת את צמצום הפער בתוצר לנפש בהשוואה למדינות המפותחות. 67% מהנשים הערביות לא נוטלות חלק במעגל העבודה, ו-30% מהגברים הערבים הם בלתי מועסקים. אצל החרדים היחס הפוך, אך חמור לא פחות: 59% מהגברים לא מועסקים, ו-45% מהנשים לא עובדות. שיעור הגידול המהיר בקרב החרדים והערבים, לצד רמת ההכנסה הנמוכה למשק בית, מטילים על קבוצת הרוב נטל כלכלי כבד. בכך צריך לטפל כפרויקט לאומי.

הצעה לארגון מחדש - העיקרים
בשנים האחרונות הוצעו כמה מתווים לשיפור המצב. כותב שורות אלו ועמיתו, עמוס צוק, הביאו לפני כשנתיים בפני מערכת הביטחון מודל ובו הצעה לארגון מחדש, בו-זמנית, הן של משך השירות והן של מסלולי השירות. 
המערכת אכן בחנה את ההצעה בכובד ראש והחלה בעבודת מטה על עקרונותיה. לתפיסת הכותב, יש בכוחם של השינויים המוצעים כדי להשפיע השפעה מבורכת הן על הצבא הסדיר, והן על שירות המילואים, בהיבט המבצעי, התקציבי והחברתי, וכן להביא לחלוקה צודקת ונכונה יותר של הנטל. מדובר בתוכנית מדורגת – ובכך היא דומה להצעה שהגישו באחרונה אנשי "יש עתיד".  מדובר בתוכנית שתופעל במשך תקופת מעבר של חמש שנים לפחות, ואף כי אינה מבטיחה מיידית שוויון מלא בנשיאה בנטל, היא עשויה להוות צעד גדול בדרך אליו.

א. מסלולי השירות: צה"ל יקים מערך נפרד של אבטחה ובטחון שוטף, שיעסוק באופן בלעדי בפעילות השוטפת לאורך הגבולות, מחסומים וסיורים, אבטחת מחנות ויישובים. כוחות שיאומנו למשימות אלו יאורגנו רק במסגרות פלוגתיות, ללא מפקדות אורגניות וללא מנהלות מסורבלות. כדי לבצע את המשימה, כוחות אלה יהיו כפופים ישירות למפקדות גזרה, והם ימשיכו במשימה זו לאורך שנותיהם בשירות המילואים.

המערך הלוחם העיקרי יהיה משוחרר לחלוטין מעיסוק באבטחה ובמשימות פשוטות של בט"ש, ועיקר ייעודו יהיה להתכונן למשימות הלחימה ולהיות כשיר לבצען.
הצבא יוכל להפנות חלק משנתון הגיוס למסלולי השירות האזרחי. הקמת המסלול הנוסף תיעשה באופן מדורג, תוך הקמת המסגרות המתאימות להכשרת הלוחמים וליחידות המילואים.

ב. משך השירות: בו זמנית, משכי השירות הסדיר ומאפייניו ישונו גם הם. לוחמי מסלול האבטחה יגויסו לשנת חובה אחת בלבד, וממנה ימשיכו לשירות מילואים. לוחמי המסלול הקרבי ישרתו שנת חובה ולאחריה שנתיים נוספות (או יותר) בתנאי קבע, ובשכר שלא יפחת משכר המינימום במשק.
לתכנית זו יש מספר יתרונות- ראשית, רמת הכשירות של המערך הלוחם תעלה. שנית, ההתמקצעות המבצעית והטכנולוגית תשופר מאוד. בנוסף, עומס השירות יתחלק באופן הוגן יותר.

כמו-כן, הדבר החשוב הוא, שהציבור החרדי שיתגייס לשנת שירות אחת, לא יחשב עוד בעיני החילונים כמשתמט, ואילו תלמידי ישיבות ההסדר יהיו בבחינת מתנדבים ולא "מקבלי הטבות" כפי שטוענים כלפיהם כיום.  לוחמי יחידות השדה , כולל תומכי הלחימה, לוחמי ים ואוויר, יקבלו גמול הוגן על בחירתם במסלול הקרבי המלא. ואילו מי שבחר,  או נבחר, לשרת במסלול המקוצר לא יהיה פטור משירות מילואים שוויוני, שיקול שעומד כיום בפני כל מי שבוחר במסלול קרבי או בהתנדבות לפיקוד ולקצונה.

*עו"ד שר הוא  ראש משרד עוה"ד גלעד שר ושות'. מכהן כיו"ר משותף של תנועת "עתיד כחול לבן" וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. שירת במילואים כמח"ט וסגן מפקד אוגדה משוריינת. היה ראש לשכת ראש הממשלה ברק וראש צוות המו"מ המדיני.

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם