הודאת אשה בבגידה
ההלכה קובעת חד משמעית, כי אשה הטוענת כי בגדה בבעלה אינה נאמנת.
החשש הוא שההודאה ניתנת על-ידי האשה שרצונה להתגרש מבלי שהתבצעה בגידה בפועל, ובשל הכלל ההלכתי לפיו "אין אדם משים עצמו רשע", קרי - אין אדם נאמן לומר על עצמו כי עשה עבירה וכי הוא "רשע".
ולכן כשאשה אומרת שהיא בגדה היא בעצם משימה עצמה "רשע" ולכן לא נאמנת.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בית דין רבני

כאשר הבעל אינו מאמין להודאת האשה אין לכפות עליו לגרשה בהתאם לכלל "אסורה על בעלה ועל בועלה". אם הוא טוען כי הוא מאמין לה שבגדה, הרי שחל כלל הלכתי אחר לפיו "שויא נפשא חתיכה דאיסורא", קרי – אדם יכול לאסור על עצמו דבר מסוים. במספר פסקי דין רבניים נפסק כי במקרה שבו הבעל אינו מאמין להודאת האשה, אך הוכח כי אכן האשה בגדה בבעלה, לא יעכב בית הדין את מתן הגט ויחייב את הבעל ליתן גט לאשה.

האשמת האשה בבגידה
על מנת להוכיח מעשה בגידה של האשה בבית הדין או בבית המשפט, על הטוען להוכיח את האשמתו בהוכחת קיום יחסי אישות על-ידי שני עדים. כל הוכחה אחרת לא תהווה הוכחה לבגידה.

אם הבעל אכן מוכיח כי אשתו בגדה בו ומתגרש ממנה בהתאם להלכה, אזי האשה מפסידה את כתובתה.
אם נושא מזונות האשה נדון בבית המשפט לענייני משפחה, יצטרך הבעל להגיש בקשה להפסקת המזונות בבית המשפט לאור הממצאים בבית דין רבני, ככל שבית הדין הרבני יוציא פסק דין בו חויבה האשה להתגרש בשל מעשה בגידה , יוכל הבעל לבקש את הפסקת המזונות, ככל שאלו נפסקו בבית המשפט.

זכאות לרכוש
נקבע בהלכה "אם היא זנתה כליה מי זנאי?", קרי - אין כל השפעה על הזכאות לרכוש. בבתי המשפט לענייני משפחה אכן אין כל השפעה לבגידה בענייני הרכוש. עם זאת, במספר פסקי דין רבניים עשה בית הדין הרבני שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון המעניק סמכות לחלוקה לא שוויונית בשל "נסיבות מיוחדות" ומיעט מזכאותה של האשה ברכוש הבעל. נושא זה אף הגיע לבית המשפט העליון אשר קבע כי בגידה אסור לה להיות שיקול בחלוקת הרכוש,( אף לא במסגרת סעיף 8 לחוק יחסי ממון ) ראה" בג"צ 8928/06.

מזונות ילדים ומשמורת
לבגידת בן זוג אין כל משמעות בשאלת מזונות הילדים או בנושא המשמורת, אשר ייקבעו על-פי עיקרון טובת הילד.

* תחומי עיסוק: דיני משפחה, סכסוכי גירושין מורכבים, סכסוכי רכוש, חטיפת ילדים, ידועים בציבור, דיני ירושה
וניהול עזבונות
* דוא"ל: [email protected]